יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
נטלי כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני תוהה אם ההיסטריה הקלה לא נובעת בחלקה מהצורך להתמודד עם זה לבד טרם הפניה אליו. זה נראה לי נורא קשה לתפוס אירוע בממדים האמיתיים שלו, כשאת צריכה לעשות את השיפוט בעצמך.
לא לדעת מה הוא מרגיש לגבי זה נשמע לי יותר גרוע מקריז. אני עצמי לא הייתי מסוגלת. אם היה קורה משהו שמביך אותי או שאני לא יודעת איך להתייחס אליו, הייתי נורא צריכה את התגובה שלו בשביל להעמיד את הדברים בפרופורציה ולהבין איך אני בעצמי מרגישה. בסך הכל, מה שאת מתארת לא נשמע כזה קיצוני. אני בטוחה שהרבה מאיתנו יודעות על בשרנו מה קורה לגרון כשדוחפים אליו זין בבוטות. התגובה של הגוף שלך הייתה די טבעית ומובנת. ובהתחשב באופי היחסים גם טבעי שתנקי וכל זה. אלא שהניתוק של הסיטואציה הזו, היעדר הצחוק בעקבותיה והיעדר התגובה המרגיעה שלו, גורמים לזה "להתנפח". ככה זה נראה לפחות, ממה שכתבת. כאילו החלק הכי מבלבל הוא לא עצם ההקאה, אלא הצורך לפרש לגמרי לבד תקרית שכל המעניין בה הוא שהיא נחוותה בשיתוף עם אדם נוסף. ספרי עוד. ספרי עוד? בהתחלה (כמעט) כולם יורדים עליה, "דואגים לה", מפרשים אותה ואחרי זה אומרים לה, ספרי עוד. נו באמת. נו באמת את בעצמך. לא ירדתי עליה בשום שלב. |
|
|
שרמומית
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: נטלי כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני תוהה אם ההיסטריה הקלה לא נובעת בחלקה מהצורך להתמודד עם זה לבד טרם הפניה אליו. זה נראה לי נורא קשה לתפוס אירוע בממדים האמיתיים שלו, כשאת צריכה לעשות את השיפוט בעצמך.
לא לדעת מה הוא מרגיש לגבי זה נשמע לי יותר גרוע מקריז. אני עצמי לא הייתי מסוגלת. אם היה קורה משהו שמביך אותי או שאני לא יודעת איך להתייחס אליו, הייתי נורא צריכה את התגובה שלו בשביל להעמיד את הדברים בפרופורציה ולהבין איך אני בעצמי מרגישה. בסך הכל, מה שאת מתארת לא נשמע כזה קיצוני. אני בטוחה שהרבה מאיתנו יודעות על בשרנו מה קורה לגרון כשדוחפים אליו זין בבוטות. התגובה של הגוף שלך הייתה די טבעית ומובנת. ובהתחשב באופי היחסים גם טבעי שתנקי וכל זה. אלא שהניתוק של הסיטואציה הזו, היעדר הצחוק בעקבותיה והיעדר התגובה המרגיעה שלו, גורמים לזה "להתנפח". ככה זה נראה לפחות, ממה שכתבת. כאילו החלק הכי מבלבל הוא לא עצם ההקאה, אלא הצורך לפרש לגמרי לבד תקרית שכל המעניין בה הוא שהיא נחוותה בשיתוף עם אדם נוסף. ספרי עוד. ספרי עוד? בהתחלה (כמעט) כולם יורדים עליה, "דואגים לה", מפרשים אותה ואחרי זה אומרים לה, ספרי עוד. נו באמת. נו באמת את בעצמך. לא ירדתי עליה בשום שלב. יולי נשמה, תקראי - (כמעט) כולם. |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
Re: איכשהו הכל נשאר אותו דבר גרייס כתב/ה: ותמיד יהיו הנשמות הטובות שאוהבות להטיף לטיב מערכות היחסים שמתגלות כאן על דפי הפורום.
מאחלת לכל אחד ואחת מכם להיות במקום כזה בטוח ותומך שמאפשר לכם גם לעכל חוויות בצורה שונה ולא "לפי הספר". ולעניין הפוסט, אני יכולה להבין את הלחץ של בת יא ענה. תחשבו על זה. אנחנו מתאפרות, מתגנדרות, מורידות שיער מהרגליים ומעוד מקומות בגוף, מתלבשות יפה, מסדרות את השיער, משקיעות בעצמנו לא מעט לפני פגישה או סשן או סתם אקט עם האדונים שלנו כי אנחנו רוצות להרגיש הכי נשיות שיש, הכי במיטבנו. לא פשוט להשקיע כל כך הרבה מאמצים ולהרגיש שהפנטזיה הולכת לאיבוד בגלל שהקאת על/מול האדון שלך. אני שוב מבקשת להעיר שאני לא מבינה את הביקורת הצינית הזו כלפיי אנשים שדאגו לשלומה... להתעלם מכך שאולי היא חשה מצוקה זה גם לא דוגמא הכי טובה לנשמה טובה ולמה בכלל להכניס את חרחורי הריב הללו? בחיי לא ברור לי. אבל מטרתי כאן היא לא לשפוט אחרים, הלוואי והייתי יכולה לצפות לאותו הדבר מאותם אחרים חבל שלא אני חושבת על שלושה דברים: אני חושבת על זה שכל הדברים האלה שאת עושה, תעשי לא פחות למען עצמך ואל תעשי אותם אם הם כל כך קשים לך. אין יפה מהטבע, גם אם שלך פה ושם מהונדס... אני חושבת שעל זה שאת עושה את כל הדברים האלה מתוך רצון לספק את האדון שלך מגיעה לך מלוא ההערכה והאחריות שלו. בוודאי לא לזלזול ולקיחה כמובן מאליו עם אמירת "חפשי מי ינענע אותך בעת צרה". הפנטזיה לא הלכה לאיבוד כי היא הקיאה. זו תחושת ההשפלה שלא זכתה לשום סוג של תמיכה מהצד אליו היא התמסרה... אפטר קייר זו לא אופציה. מי שלא יודע ללטף אל לו לאחוז בשוט ושירגיע את הזין שלו בדחיפות! שלישית, אני חושבת שאני בחיים לא עשיתי כזה מין גרון עמוק של הקאה, אני שולטת גם במציצה מה שממש לא עושה אותי פחות טובה ובטח שלא מוצאת בחניקה הנאה (מבלי לשפוט, כל אחד והקינק שלו, לרבות אותי) אבל כן מצאתי את עצמי פעם בחיי מקיאה את נשמתי על הרצפה כתגובה רגשית חריפה לפגיעה שספגתי מבלי שביקשתי ומבלי שרציתי. סבלתי נורא, הרגשתי חרא ולא מוצאת בזה שום דבר טוב, בטח ובטח לא מעריצה ומוקירה את האדם שככה הרשה לעצמו לעשות לי אצלי נדלקו 100 נורות אזהרה ואם אדע שיש כאן מי שתתגרה מהסבל הזה שלי מינית אישית אני אעלב נורא! ההקאה לכשעצמה היא כאילו פאדיחה אופס קורה הגוף הגיב אבל כשאת כל כולך למען אחר ואחר משאיר אותך "עם הזין ביד" אז פתאום זו לא רק ההקאה שמותירה את טעמה כמרירה... מה שבטוח זה שלא נשמע כאן המקום הבטוח והתומך שהזכרת בפועל אחריות של שולט או שולטת לפני הכל זה להסביר לנשלט שלהם שכל מה שהם עושים בשבילו בטוח תחת אחריותם (המקום הבטוח והתומך למעשה) |
|
|
שוסי
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
Black Tears כתב/ה: מה שיפה זה שכל הנשמות הטובות אוהבות להתמקד ב- "טיב היחסים" מאשר להגיד משהו אמיתי לגבי הטקסט.
.
בת יא ענה - אני אישית נהנית לקרוא את החוויות שלך. אנא המשיכי  |
|
|
|
שוסי
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
ציטוט: עזבו את מערכת היחסים של בת יענה ושל בן זוגה בשקט, תחסכו ממנה ומשאר הקוראים את הניתוח האקדמי שלכם לגבי הזוגיות שלה ותנו קצת יחס לסיטואציה. לטקסט. לכתוב עצמו.
הטקסט בצבע לבן על-גבי רקע שחור, ומכיל אותיות עבריות חדשות (להבדיל מהכתב העברי העתיק, שאיננו בשימוש עוד). התחביר נראה תקין, למרות שסידור הטקסט לוקה מעט בחסר (הייתי מחלק למשפטים ופסקאות בצורה טובה יותר). אין שגיאות-כתיב, למעט שגיאת-הקלדה במילה 'מתכונן', כאשר הכווונה, כנראה, ל'מתוכנן'. מעבר לכך, טקסט ברמה סבירה, ללא מליציות מיותרת, ומעביר את הסיטואציה בצורה נהירה.  [/quote]
פלצני ומתנשא גם אם נכתב בהומור. אתה יכול יותר,אני בטוחה. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
ציטוט: פלצני ומתנשא גם אם נכתב בהומור.
אתה יכול יותר,אני בטוחה. התייחסתי לטקסט עצמו, כפי שהוצע. זה מה שיש לי להגיד על טקסט 'כטקסט'. ידיעותיי בבלשנות מוגבלות, ולכן לא יכולתי לפרט מעבר. על הסיטואציה כתבתי קודם. |
|
|
Bent
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
אם בהפרשות גוף עסקינינו
אני חייב להגיד (מנסיון או לא תחליטו לבד) שסדין ובטן מרוחה באותו החומר אחרי כול מחזור העיכול כתאונה הרבה יותר מביך, ומזל אבל מזל שמישהוא הוא "חרא של דום", כי מה כבר אפשר להגיד במצב שכזה.
נ.ב. לקח לכולם, לא למהר אחרי חוקן, לתת לה להוציא הכול. נ.ב.ב. מזל שדואגים לנו. נ.ב.ב.ב. אחלה טקסט כרגיל, ותודה שלפחות את חשה משהו מעבר לבאנלי. |
|
|
| Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
אוי בנט. השם יעזור.
דמיינתי את זה. עוד שנייה ארוחת הערב שלי תצא החוצה 
|
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 14 שנים •
18 בינו׳ 2010
זה קרה זה קורה זה יקרה
רק לא הבנתי על מה ההתרגשות.
רפלקס ההקאה הוא טבעי לחלוטין. וטיבעי לא פחות שכשמגרים אותו יותר מידי הוא יוצא לפעולה. לפעמים רק קצת, לפעמים חצי ארוחה. אני רק לא מבינה על מה כל ההתרגשות סביב זה. לי היה יותר מפריע אם מי שאיתי היה מתעלם ממה שקרה לי אם הוא לא היה מביע דאגה והתעניינות, ובודק שאצלי הכל בסדר. |
|
|
|
פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק}
|
לפני 14 שנים •
18 בינו׳ 2010
כבר שלושה ימים אני קוראת את הדיון פה ומנסה להבין...
הרגע, נפל לי האסימון. מה שמדהים, לדעתי, בפוסט הזה, מלבד הכתיבה הכנה והזורמת, זה המקום שהיא הגיעה אליו עם השולט שלה. מעטים הנשלטות, שנותנות את עצמם בצורה כזו מוחלטת! היא לגמרי התמסרה, ונתנה את עצמה, ומהמקום הזה הרפלקס פעל. היא לחלוטין לא שלטה במצב, או בעומק והקצב של המציצה.... לדעתי, זה מופלא! |
|
|