| ThePassionMaster |
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
נכון שקיים המשפט
"אם כולם אומרים לך בלה בלה, אז כנראה שאתה בלה בלה" ויש במשפט הזה לא מעט, אם כי הוא לא תמיד נכון. אבל ללכת ולטעון שאנחנו מחרחרי מלחמה - זה בדיוק מה שמשתמע מדבריך. נראה לי מוגזם בהגזמה. יש לי תשובה למה כולם "מטפסים" לנו על הגב. אבל החילונים לא יקבלו אותה - אנחנו יהודים. זאת דרכו של ההוא שם למעלה למנוע מאיתנו להעלם מהעולם בהתבוללות. בקשר לעריכה, מסתבר שניתן לערוך את ההודעה האחרונה כל עוד לא המשכתי לדפדף בדפדפן. לאחר דיפדוף כבר לא ניתן לבצע עריכה. אני עם לינוקס רק בגלל ששוב הוינדוז החליט לעשות לי אצבע משולשת. חבר שלי הביא לי דיסקט של לינוקס, שאפשר להפעיל איתו את המחשב כשהוינדוז נופל. פתרון זמני מעולה. |
|
|
| ThePassionMaster |
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
Tame כתב/ה: בגלל שאנחנו צריכים ללמוד לא "איך מנצחים במלחמות" אלא "איך חיים בשלום" ועד שלא נלמד איך לעשות את זה
אז אנחנו לא יודעים איך לחיות בשלום ? על מה אתה מדבר לעזאזל ? רוב שירי הלהקות הצבאיות הם שירי שלום ולא מלחמה, כמיהה לשלום המדינה שלנו כל הזמן עם המחוות המטומטמות וכל הדברים שאנו עושים רק בשביל סיכויים עלק לשלום. אבל אין לי מצב רוח ולא עצבים להכנס לזה עכשיו, רעב מדי. פשוט תחשוב פעמיים לפני כן, זה הכל. |
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
בקשר לעריכה
אתה יכול לערוך הודעות עד 5 דקות מרגע פרסומן.. בקשר להיותנו יהודים שוב אתה צודק, אנחנו יהודים, הנשמות שלנו לרוב חוזרות בגלגול בכל דור ודור כיהודים. אנחנו אותם אנשים בדיוק שיצאו ממצרים ("ועל כן חייב כל אחד לראות עצמו כאילו היה חלק מיציאת מצרים") ואם ניכנס קצת יותר למונחים של היהדות אז המטרה שלנו כשאנחנו חוזרים לגוף הוא לבצע "תיקון" מסויים. ברגע שאתה מבצע את התיקון אתה לא תיתקל באותו ה "קילקול" יותר. יתכן שיש לאדם מסויים קילקול מסויים שהוא בורח ממנו במשך כל החיים שלו, בגלל זה לפעמים אנחנו נתקלים באותו "טיפוס" מעצבן שנראה כאילו הוא "רודף" אותנו במהלך החיים שלנו. לפעמים זה לא אותו האדם אבל עדין אותו ה"טיפוס". רק כשאנחנו לומדים איך להתמודד איתו בדרך חיובית (האינדיקציה תמיד היא "ואהבת לרעך כמוך") הוא "נעלם" מחיינו. לפעמים קילקולים מסויימים רודפים אותנו במשך מספר גילגולי חיים ולא "מרפים" עד שאנחנו לא מבצעים את התיקון. גם כעם היהודי יש לנו את הקילקולים שלנו (ולספר לך עליהם זה לקחת אותך אחורה אפילו לפני ימיו של אברהם, לפי הקבלה זה עוד מימי אדם הראשון). כפי שאתה רואה התיקון שלנו רודף אותנו כעם בכל דור ודור (עומדים עלינו לכלותינו) - אם התיקון שלנו היה לנצח במלחמות אזי שהיינו מסיימים אותו מזמן וכבר לא היו לנו קונפליקטים שכאלה בכל דור. אולם אנחנו רואים שה"קילקול" נשאר.. המסקנה המתבקשת היא שהתיקון שלנו הוא לא "לנצח"... מקווה שזה לא נשמע מופרך מידי לחברה הריאליסטים* מבינינו 
*ריאליזם זה מושג יומרני ממש כמו דת - הדת אומרת "האמת שלי היא אחת, תאמינו בה ורק בה" ואותו דבר הריאליזם.. (חוץ מזה שגם האיש המטורף ביותר יעיד שהוא ריאליסטי לגמרי מאחר והמציאות עצמה היא סובייקטיבית) נ.ב אני לא מגדיר את עצמי כדתי. לדעתי דת זה לנסות לדעת משהו מבלי להשתמש בראיה שלך - בעיוורון, לקבל דברים מאליו. אפשר לומר שכש "עוצמים עיניים" (מורידים את ה ע') מה"דעת" נשארים עם "דת"... (חחח חשבתי על זה לפני יומיים וכשאני קורא את זה אני מתחיל להזכיר לעצמי את הבאבא בובה  )
|
|
|
Dom Mati(שולט)
|
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
בימינו דת הפכה שם נרדף לדתיים
וכאן לדעתי הטעות הגדולה, הרי אם נקרא בכתובים כתוב שאלוהים נמצא בכולם ובכל מקום, כך שכל אחד יכול לקחת את אמונתו ודרכו לפי ראות עיניו. לדעתי יש הרבה חוכמה בדת היהודית ואנו רואים שלאורך השנים היא עדיין חיה וקיימת. אם נתעמק במהות של הדת נראה שהבסיס מאוד דומה וזהה בכל הדתות בעולם וזה צריך לומר לנו משהו. כבר אמרו זאת חכמים ממני אשר הכניסו את כל התורה והאמונה לשני משפטים שהם אחד ולמעשה מביעים את כל התורה כולה והיתר הנם פרשנות ודרך להגיע אל המטרה הנכספת. "ואהבתה לרעך כמוך" "אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך" אוליי אני תמים אבל באם כל אחד ישתדל לפעול לפי משפטים אלו יהיה לנו עולם יפה וטוב יותר. נסו פעם ביום לברך בשלום ולעזור לאדם שאינכם מכירים ותראו איך כל היום משתנה לטובה, למבורך ובמיוחד למברך. חג שמח ורק אושר |
|
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
צודק, רק דבר אחד...
היהדות לא התחילה כ"דת" לפחות לא במובן של הנצרות... לאט לאט אנשים צרי אופקים החליטו שזו דת..(על כל המשתמע) ובקטע של "ואהבת לרעך כמוך" זהו הכלל (כלל מהמילה כולל) שממנו נגזרות כל המצוות. אפשר לפשט את 3 המילים האלה לדפים על דפים, המשפט הזה מאוד מורכב.. |
|
|