ספין אוף קטן

דן

Brave Dwarf • 22 בינו׳ 2010

דן קאפ

אני נורא בזהירות בכסיות משי:

"בעיני, ישנם כמה גבולות:

הראשון שייך להסכמה. כן אותה הסכמה שכל כך נוח לבזות. הסכמה הדדית, הסכמה שמודעת לתוצאות אפשריות. הסכמה שחופשיה ממניפולציות."


כיצד אנחנו יודעים את שלמותה של אותה ההסכמה ומנין מקורותיה. אשתי, לדוגמא, ערביה לבנונית, היא חונכה להסכים. היא חונכה להיות מאושרת כאשר אני נוהג בה כרצוני ודווקא במקומות בהם אני יהודי פולני, אזרח מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית ובעל הלך רוח מצפוני, היא נפגעת. כי נפשה אינה ערגה לאשר ערג מצפוני.


"השני שייך לכוונה. האם אנחנו שותפים שפועלים ביחד, לתועלת ולהנאה הדדים או שיש כאן צד שמוכן לפגוע בצד אחר בלי שום קשר למשמעויות של הפגיעה באותו/ה אדם."


ומה אם צד אחד אכן מעוניין, רוצה, שואף להיות שק אגרוף רגשי או פיזי של זה העומד ממול? שוברים את הכלים ושולחים אותה לטיפול? ואם גם אני גם נהנה מהיותה היא באותה מידה בה היא נהנית מהיותי אני (האלים). מתאשפזים בצוותא?


"השלישי שייך לבטיחות. כן, גם כאן נורא קל לחפף. המילה בטיחות איננה גלימת קסמים שמונעת מתקלות לקרות. פירושה נכונות לברר, ללמוד, להבין אילו סיכונים קשורים בקשירה בצעיפי משי, דגדוג, הצלפה, נעיצת מחטים או הדלקת נוזל מתלקח על העור. בטיחות פירושה שכל השותפים מודעים לסיכונים ונוקטים אמצעי בטיחות שסבירים בעיניהם כדי למנוע או להקטין נזקים. "

זה טכני. כאן אני מסכים ואסכים עמך תמיד. אני אגב מהחונקים וממחדירי חפצים ב- peehole, אבל מאז התחתנתי קיבלתי רגליים קרות. לא יכול לומר שחזרתי בתשובה, אבל אני זהיר הרבה יותר.


"וכמו כל פעילות אחרת, ישנם קצוות שבהם לא ברור אם מדובר בספורט או משאלת מוות לצופה מהצד - האם אדם שבוחר לטפס על צוק ללא ציוד מיוחד או לצלול ללא מכשירים הוא מתאבד בתשלומים או אדם שנהנה מהאתגר?

את התשובה אפשר בקצוות הללו לדעת רק לאורך זמן - אנשים מגיעים לבדסמ (ולספורט אתגרי) מסיבות שונות ומגוונות. יש אנשים שנשארים בו לאורך זמן, נהנים ממנו ופורחים, יש אנשים שדועכים ויש מי שבאים, בודקים, מתנסים ונעלמים."

דהיינו כמה זמן אני צריך להמתין כדי שאוכל להביט בבואה שבראי טרם אני עושה לה את אשר היא חושקת בו ואת אשר אני עצמי חושק בו כל כך?

אגב, באלפוני היה שרשור מדהים שנפתח לפני שבועות מספר בעניין שפחים ושפחות טבעיים/ות, ממנו נזרקתי. היה לי נורא חבל שלא הגעת להגיב בו.



[ ואני רואה שיש כאן התעלמות חוזרת מקיומן של דינמיקות הרסניות ודינמיקות בונות לטובת התמקדות בכאב, בסאדיזם ומאזוכיזם - שהם בעיני רק שני גוונים בתוך מרחב צבעוני ורחב הרבה יותר, שבו ניתן להגדיר מחדש מהי אירוטיקה. ]

אני לא חושב שיש כאן "התעלמות". אני חושב שזה הגבול האפור והכה רחב עד שאף באתר הכלוב שמכיל לא מעט אנשים עמוקים (אך נפוחים מדי לטעמי), אף אחד לא מסוגל בתכלס לצייר את קווי המתאר.

אני אגב ראיתי את סרטיו של אותו גואל רצון ולא מצאתי בינו לביני מי יודע מה הבדל. ואתה לבטח זוכר איך משטרה/מד"א/מכב"ש פלשו לביתו של חבר שלי בטענה שהוא מתעלל באשתו שפחתו וגרמו טראומה נוראית לשניהם (במזל הילדים היו בגן) בעקבותיה הם נטשו את השכונה בה התגוררו, היא סגרה את הבלוג והפסיקה לכתוב בכל מקום שיקשר אותה ל BDsM.

יש משפט אחד שאני זוכר שהיא אמרה לי אז: אתה יודע, אליפל, השוטר לקח אותי הצידה, לחדר של הילדה, אחז בידי הביט בעיניי ולחש "הוא לא שומע, ספרי לי את האמת." ואני לא יכולתי לספר לו דבר. כי ידעתי שלא יבין.

Lakshmi​(נשלטת) • 22 בינו׳ 2010

זה פשוט בורות לשמה להגדיר בדס"מ כאלימות ואם אנשים מתוך ה"קהילה" באים ואומרים דברים כאלה, אני לא מתפלא שזה הרושם גם שיש מחוצה לה.


יש הבדל מאוד גדול בין כאב לאלימות.

בדס"מ שכולל בתוכו כאב לא עושה אותו אלים

אלימות, מטרתה לפגוע.

כאב, יש אנשים שזה גורם להם לסיפוק מסוים, עונג,הנאה..וזה חלק מהבדס"מ
וכמו כן, יש גם בבדס"מ כאלו שפחות מתחברים לכאב.



יחי ההבדל הקטן.

Homelander​(שולט) • 22 בינו׳ 2010

מממ...
ראשית, אף-אחד לא אמר שאלימות מטרתה לפגוע... כשאני וחברי הטובים ביותר, חברי-נפש מתאמנים באומניות-לחימה, ע"י קרבות בין השאר, הדבר האחרון שאנחנו רוצים לפגוע זה בזה; אבל אנחנו בהחלט משתמשים באלימות והיות ואנו לא משתמשים במגנים למניהם, אנחנו גם פוצעים זה את זה. אז מישהו נפגע מכך? לא, להיפך, זה רק מדברן את נהאחר להגן על עצמו טוב יותר ולהמשיך במאבק. יש פה אלימות ברורה וגלויה, אבל אין פה כל ניסיון לפגוע באחר.

שנית, כפי שכתבת בעצמך- כאב הוא לא בהכרח אלימות, BDSM הוא לא בהכרח כאב...
נכון, יש אנשים שנהנים מBDSM בלי כאב- אבל אז למשל הם נהנים מהשפלות, או מרודנות וכל אלו הן גם פועל יוצא של אלימות.

Lakshmi​(נשלטת) • 22 בינו׳ 2010

חחח,
בוודאי אמרו שאלימות מטרתה לפגוע
אלימות, זו המטרה היחידה שלה ויותר מזה, זה המונח המדויק והפירוש היחיד שלה.

המשחקי כאב והכוח סבל שלכם, זה נחמד..אבל זה לא אלימות.
כמו שאר סוגי הספורט למינהם שבוחנים כוחות סבל ומשחקי כוח ובלה בלה בלה..

אחזור ואומר,זה שיש שימוש בכאב פיזי/מנטאלי בבדס"מ לא עושה את זה אלים..
זה בא מכוונת סיפוק ולגרום להנאה.

Homelander​(שולט) • 22 בינו׳ 2010

לא, זה ממש לא המונח המדויק אם במונחים עסקינן, הרי הבאתי לדוג את הפרשנות של אבן ספיר, את מוזמנת למרות שאת לא ממש אוהבת- לבדוק גם במילון אבן שושן (בשבילי כל האבנים המתגלגלות הללו הן כולן אותו הדבר).
בשום-מקום לא כתוב שאלימות מטרתה לפגוע.

אבל בואי נוותר רגע על עניין הכאב ונחזור לנק' שבחרת להתחמק מהן באלגנטיות...
ואשאל אותך הפעם- מה עם רודנות? מה עם השפלה? זו לא אלימות?.. התשובה ברורה, אני לא יודע כמה צריך להשיב עליה.
והיות וכך, את רוצה לומר לי שאת לא נהנית מהן? הרי ברור שכן (אחרת מה את עושה פה נכון?), ואם כן, אז גם את נהנית מאלימות; מעבר לכך, המשפט האחרון שלך אפילו מראה על כך שאת מקבלת סיפוק מאלימות

aka BODYGUARD • 22 בינו׳ 2010

מצוין.

היילני • 22 בינו׳ 2010

מאוד קשה לי לברור דיאלוגים ובכלל דינאמיקות בין-אישיות ל'נכון' או 'לא נכון'. לכן, ההערה שלך, חברתי החיונית, פרלין, היא במקומה. יש מקום לתהות על הגבול בין אלימות לבדס"מ, דווקא משום שזה לחלוטין לא ברור. לתלות את זה בכוונות או במסקנות מוליך לסתירות, כפי שכבר הודגם כאן. וגם אני אף פעם לא הבנתי איך אפשר לסכם את זה ב-SSC או בהסכמה. כל כך הרבה מקרים הם אמורפיים, וכל כך הרבה פעמים נדמה לנו ש"כן, עכשיו אני מאוד רוצה את זה" ונקודת זמן אחת אחרי זה, זה כבר לא כזה בטוח, אבל הנה, שוב אני רוצה את זה. מה ששפוי לגמרי בעיניי, לא שפוי בעיני האחר; יש לי כל כוונה להכאיב לאחר אבל אין לי כוונה להרע לו; אני לא יודעת היכן נמתח הגבול בין סקס קינקי לונילי ואני גם לא יודעת א-פריורי מי שולט באיזו סיטואציה.

לדעתי, אנשים מנסים למשטר את הבדס"מ (מה שעשוי לחטוא למטרה לשמה התכנסנו כאן, היינו מתן דרור לתשוקות, פרוורסיות; פריצת גבולות נורמטיביים ותיקון חינוך לוקה), לכתוב מעין ספר חוקים, מטעמים שונים. האחד, כדי להמנע מפגיעות: ככל שהדברים יותר חד-משמעיים, כאשר יש חוקים, בנקל ניתן לדעת מי הפר אותם ולהאשימו. השני, צבירת כוח: גם בקהילת השוליים הזאת יש הגמוניה. גם כאן ישנם בעלי כוח, "סלברטיז" אכנה אותם, שאינם בהכרח האנשים האינטיליגנטיים, הסמכותיים או הטובים ביותר, כי אם אלה הנשענים על דוגמות ומפיצים תורה רדודה וברורה ברבים. הם מצליחים לגרור אחריהם שולטים ונשלטים שמחפשים אישור ו/או ודאות. אנשים עם חשיבה עצמאית וביקורתית, אנשים שמזהים את מה שלא ניתן להכניס למסגרת, לנצח יהיו השוליים, או האקסטרימיסטיים או הונילים או הלא ברורים כאן.

אי אפשר לתחום בדס"מ, לכן לא קל להבחין בינו לבין אלימות. היינו רוצים לומר שהשניים מופרדים זה מזה, אולי כדי שנוכל לישון טוב יותר בלילה, אולי כדי לחשוב שאנחנו יודעי דבר, אולי כדי להסביר לאדם מן השורה, למיינסטרים, שאנחנו לא משוגעים.

אני לא משוגעת (על הנייר). אבל גם ממש לא נורמלית (סטטיסטית). מה שאני עושה רחוק מלהיות קונבנציונאלי, למרות שנראה לי שהרבה יותר אנשים מפנטזים על זה. SSC לא אומר לי הרבה, ולהשוות בין בדס"מ לקרב מגע נראה לי מטופש. הניסיון לנרמל בדס"מ הוא מגוחך, אך מובן.

אי אפשר להגדיר את כל המילים עם כל המילים...

teacher​(שולט) • 22 בינו׳ 2010

בשביל זה יש מילים שונות לכל דבר.
''..מה עם רודנות? מה עם השפלה? זו לא אלימות?.. התשובה ברורה, אני לא יודע כמה צריך להשיב עליה..''

ובכן, רודנות היא רודנות ולא אלימות, וכך גם השפלה. ואימון חברים באמנויות לחימה הוא לחלוטין לא אלימות. זה גם קצת עושה עוול למונח עצמו. אם כל הדברים הללו היו אלימות, אזי כמעט כל דבר שאנחנו עושים בעולם הזה הוא אלימות. זה קצת מוציא את העוקץ מהמילה הזו לא?

הדבר דומה מאוד לדיון על סאדיזם ומקומו ב-BDSM.
ותבדקו טוב במילון מה ההגדרה של סדיזם - תראו שאין קשר בין זה לבין מה שאנחנו קוראים לו BDSM. ואם היה, אז אנחנו בצרות גדולות.

למה לא נסתכל על זה הפוך? מה כל כך בוער בלנסות ולהדביק בכח (לא באלימות) את התוית של אלימות על מה שאנחנו עושים? למה? לי לא ברור. יכול להיות שזה יותר נוח לאנשים - עם הטוב ועם הרע - להיות מתוייגים על ידי עצמם במילה שכולם מכירים, אפילו אם זה לא נכון...

חשוב לתהות על הגבול - כי יש והוא מאוד ברור, בין אלימות ל-BDSM במהות. וחשוב לדבר על זה. לא תמיד אפשר למתוח קו ברור במציאות ולא תמיד יש תשובה לכל פעולה. אבל אם מבינים את העקרונות, קל יותר לענות על כל סיטואציה. לפחות כל אחד כלפי עצמו. הניסיון מלמד שאי אפשר להכניס את המציאות לקופסאות מבלי להפסיד משהו. אבל אפשר להכיר את צבעי היסוד, במקום לקרוא בשמות לכל הגוונים האפשריים. ושפה משותפת זה חשוב. מזכיר לי את ''צבע קקה'' בצבא. אף אחד לא ידע ממה זה עשוי (בטח לא קקה) אבל כולם ידעו למה הכונה...

קטסטרופה{Adonai} • 22 בינו׳ 2010

מדהים.
אינטלקט במיטבו.

עכשיו ברצינות, שאלה קטנה קטנה לההיא שם למעלה לפני שאלך:
מאין בא אותו כאב?
מהאוויר?

תשובה פיצית, לפני שאעוף:
מאקט של אלימות.

Re: אי אפשר להגדיר את כל המילים עם כל המילים...

Homelander​(שולט) • 22 בינו׳ 2010

כמו באומנויות-לחימה, כך גם בBDSM וכן הלאה ברודנות, השפלות, ואפילו אלימות; ברור שיש ערך-מוסף, אנחנו לא מדברים פה רק על זה ואלימות, אלא על זה והאלימות שבו כחלק מהערכים-המוספים.
עכשיו, אתה אומר בעצמך- כולם ידעו למה הכוונה ב"צבע קקה", משמע שהעובדה שהיה מדובר בצבע כלשהו ברור שכולם יודעים אותו; משמע שגם אותו הכניסו לקופסא, גם אותו תייגו. זה לא ידעו את מרכיביו- לא אומר שלא ידעו מה הוא. מה הטעם בתקשורת, אם אנחנו אומרים משהו ואחרים מבינים משהו אחר בתכלית? בשביל מה הומצאו השפה והמושגים שאתה (אני יודע) מיטיב להכירם?

אז האם אנחנו מפסידים משהו כשאנחנו מתייגים דברים? לא בהכרח וגם אם כן, אנחנו מרוויחים דברים אחרים- בניהם הבנה...