| underfoot |
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
דווקא המחסום והדלתות המרובות תורמות להעלות אותה מעלה-מעלה אל המדרגה האלוהית שבה היא אובייקט מיני הכי נחשק ומושלם. אצל פשוטת העם אתה משחק איתה קצת בנישוקי נעליים ויומיים אחרי זה היא נופלת לרגלייך שדודה ומתחננת לאהבה. אצל האריסטוקרטית אתה יודע שזה לא משחקי מין, אצלה אתה באמת שווה ערך לחלאת הרחוב שדבוקה לה לנעל.
מספיק להביט בחיוך שלה בשביל להבין - מצד אחד הוא הופך אותה להרבה יותר יפה ומושכת, חיוך סקסי מאוד. אך מצד שני זהו גם חיוך מלא בזלזול ואדישות משועשעת ממצבך האנושי. חיוך של אישה יפה שמאז שעמדה על דעתה כל העולם חג סביבה במעגלים ומשתחווה לכל דרישה או גחמה. |
|
|
דוכיפת(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
underfoot כתב/ה: דווקא המחסום והדלתות המרובות תורמות להעלות אותה מעלה-מעלה אל המדרגה האלוהית שבה היא אובייקט מיני הכי נחשק ומושלם. אצל פשוטת העם אתה משחק איתה קצת בנישוקי נעליים ויומיים אחרי זה היא נופלת לרגלייך שדודה ומתחננת לאהבה. אצל האריסטוקרטית אתה יודע שזה לא משחקי מין, אצלה אתה באמת שווה ערך לחלאת הרחוב שדבוקה לה לנעל.
מספיק להביט בחיוך שלה בשביל להבין - מצד אחד הוא הופך אותה להרבה יותר יפה ומושכת, חיוך סקסי מאוד. אך מצד שני זהו גם חיוך מלא בזלזול ואדישות משועשעת ממצבך האנושי. חיוך של אישה יפה שמאז שעמדה על דעתה כל העולם חג סביבה במעגלים ומשתחווה לכל דרישה או גחמה. נהדר כמה תיאוריות אתה בונה מהסתכלות בחיוך שלה ובעצם מרגשי הנחיתות המעמדיים שלך לעומת שלה.. ואל תתפלא אם יום אחד שתעיז להתקרב אליה יסתבר לך עד כמה היא שברירית וחסרת בטחון. ואןלי לא 
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
זה מה שיפה בלהיות דירטי-אולד-מן עם פנטזיות על אובייקטים מיניים: אתה לא צריך אף פעם לנסות ולממש את זה עם הבן-אדם שמולך. כל מה שמעניין אותי בה זוהי הפנטזיה המאוד ספציפית שלי כלפיה. בשניה שאתחיל להתקרב אליה היא עלולה לגלות סימני אנושיות או אולי אפילו, רחמנא ליצלן, רכות והתחשבות.
בכדי לממש את הפנטזיה שלי על דחיה השפלה וסנוביזם מצדה של מושא תשוקתי עלי לשמור על מרחק ביטחון ממנה, אחרת היא עוד עלולה להרוס לי את הריגוש המיני. |
|
|
|
דוכיפת(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
underfoot כתב/ה: זה מה שיפה בלהיות דירטי-אולד-מן עם פנטזיות על אובייקטים מיניים: אתה לא צריך אף פעם לנסות ולממש את זה עם הבן-אדם שמולך. כל מה שמעניין אותי בה זוהי הפנטזיה המאוד ספציפית שלי כלפיה. בשניה שאתחיל להתקרב אליה היא עלולה לגלות סימני אנושיות או אולי אפילו, רחמנא ליצלן, רכות והתחשבות.
בכדי לממש את הפנטזיה שלי על דחיה השפלה וסנוביזם מצדה של מושא תשוקתי עלי לשמור על מרחק ביטחון ממנה, אחרת היא עוד עלולה להרוס לי את הריגוש המיני. ואכן,לא מעט פאנטזיות על נשים שנראו מעל,עליונות,שולטות בפוטנציה ,התנפצו על צוקי המציאות.מוכר וידוע... אך,כמה כיף ריגוש והנאה במציאות המדומה... |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
אני תוהה לאיזה שפל הפוסט הזה עוד עלול להתדרדר...
ממש תענוג לקריאה עבור כל אישה... דוכיפתוש, יו דירטי אולד דוג איי לאב יו! 
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
יש משהו מאוד פאתטי בההסתפקות באוננות על דמותה ובחיבוטי אין-קץ אודות רוממותה.
|
|
|
|
דוכיפת(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
Morticia כתב/ה: אני תוהה לאיזה שפל הפוסט הזה עוד עלול להתדרדר...
ממש תענוג לקריאה עבור כל אישה... דוכיפתוש, יו דירטי אולד דוג איי לאב יו! me too 
|
|
|
| היילני |
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
אנדרפוט,
נראה שיש לנו טעם דומה בנשים. הגברת השמאלית משדרת ביטחון וריחוק. ההבדל ביני לבינך הוא שאני ארצה לפרק את אותה תרכובת פחמן. היא לא יהלום. רק מרחוק. עם מספיק חום, היא תימס (או תכאב ותברח). אבל זה מצריך התקרבות והמון סבלנות. ואלא אם כן זה מועדון גברים סגור (לא שואלת אתכם), אני מזמינה את עצמי לקונצרט הפרטי שלך ושל המלט. |
|
|
חֵפֶץ
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
Mary Jane כתב/ה: יש משהו מאוד פאתטי בההסתפקות באוננות על דמותה ובחיבוטי אין-קץ אודות רוממותה.
ברור שיש בכך משהו פאתטי, זה רק מעצים את הפנטזיה, לא? |
|
|
המלט
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
היילני כתב/ה: אנדרפוט,
נראה שיש לנו טעם דומה בנשים. הגברת השמאלית משדרת ביטחון וריחוק. ההבדל ביני לבינך הוא שאני ארצה לפרק את אותה תרכובת פחמן. היא לא יהלום. רק מרחוק. עם מספיק חום, היא תימס (או תכאב ותברח). אבל זה מצריך התקרבות והמון סבלנות. ואלא אם כן זה מועדון גברים סגור (לא שואלת אתכם), אני מזמינה את עצמי לקונצרט הפרטי שלך ושל המלט. כמו בתורתו של לאו טסה, המעלה על נס את איכותה של הדרך ומגמדת כדבעי את משמעותה של המטרה או היעד שבסופה, כך גם מהותה של הפנטזיה שאנדרפוט מתאר. זוהי ציפור הנפש המזוכיסטית -- לא פחות -- אשר מתברר כי קשה לצייר בדמיון את כלליה, פרטיה ודקדוקיה, במיוחד אם את קלגסית אדומה, או להבדיל -- הדוניסטית השואפת לסיפוקים מוחשיים ומידיים. ראש לכל יש להבהיר כי הורתה ולידתה של פנטזיה כזו היא במעיין המזוכיסטי עצמו: זה הכמה למציאות לא ברורה, לא וודאית, בלתי פתורה, רומנטית במובן בו פרופסורים למוסיקולוגיה מגדירים רומנטיקה גרמנית במאה התשע-עשרה על ידי מילה אחת בלבד: כמיהה. זוכרת את יסוריו של ורתר הצעיר? משהו מעין זה. הידיעה שהיא בלתי מושגת, בלתי אפשרית, מרחפת בהוד רוממותה במלוא מובן המילים -- הידיעה הזו מחרמנת את הפסיכונת המזוכיסטית, ומשגרת זרמי עונג בלתי נדלים ורציפים אל הפיזי שלה; הידיעה הזו שומרת על הכמיהה טריה ורעננה כפי שאבותינו שמרו על האש. הידיעה הזו מבטיחה חרמנות ירוקת-עד, as it were. הידיעה הזו מזינה את היצר. כשאני לעצמי, קיימת לי בתודעתי דמות אחת כזו, של מישהי שפעם היכרתי, מהסוג העליון , המתנשא והמנוכר. לפרקי זמן מחזוריים להכאיב אני כמה להתבטל ולהתאיין לרגליה. by definition אי אפשר לפתור או לפטור את התשוקה הפיזית שמעוררת הכמיהה הזו אלא באמצעות אוננות. לרבות סקס עם מישהי אחרת במהלכו אובייקט -- כן, אובייקט -- החלום שלי משחקת תפקיד ראשי. הפרדוקס הוא שעוצמת הריגוש המושגת באופן זה עולה עשרת מונים על כל מימוש-של-כיבוש שאני מכיר. גבר פוגש אשה, הם מתאווים למשהו, הם מממשים אותו. קאט. זה סבבה. זה הדוניסטי. זה מגניב. אבל זה לא מתקרב בכלל לריגושים הנ"ל, אפילו אם רוממות מעלתה של האישה למעשה מאבדת את האישיות שלה בתהליך הזה, פושטת צורה ואופי, והופכת להיות אובייקט. מה לעשות, סוטים, נו. באמת מצטערים. את כל כך לגמרי מוזמנת לקונצרט הזה..
|
|
|