| נקשר אליך |
לפני 14 שנים •
16 בינו׳ 2010
Re: רק על עצמי לספר ידעתי
"לפעמים , אבל כל אדם הוא שונה. חשוב שנכיר את עצמנו ואת הפנטזיות ואת...
אני איבדתי את עצמי בתוך מה שהיה אמור להיות 24/7 ולקח לי שנים למצוא את אותה אישא שהייתי התחילת אותו קשר. אני חייבת להדגיש שלא היה לי שום צורך לברוא את עצמי מחדש בכל תחומי החיים. הרגשתי נפלא , חזקה ומוצלחת בחיים שהיו מחוץ לקשר. נכנסתי לקשר טוטאלי מתוך פנטזיה מינית, רומנטית. נהנית כל כך מכל האלמנטים של ה BDSM והייתי מאוהבת שנים בבחור שאיתו בחרתי להגשים את הפנטזיות. אולי, אם בוחרת להיכנס לקשר, בעל חוסן נפשי ממוצע, הדברים לא היו נגמרים כ"כ רע מבחיניתי. קשה היה לי להסביר בפורום את קו הגבול בין BDSM להתעללות, אבל חצינו אותו. הוא, מסיביתיו הוא, שלא אפשרו לעמוד באחריות שהוא לקח עליי או להתעניין במה הוא עושה לי. אני, מפני שבמספר רגעים נתונים נספחתי לתוך הפנטזיה והתעלמתי מהפחדים ותמרורי האזהרה. אבל מה שהיה כל כל עצוה ונורא היה שאיבדתי את עצמי לחלוטין ולא נבאתי מחדש. ברגע שהבנתי שעשיתי טעות ואני צריכה לחזור לעצמי, לא היו לי כוחות לעשות זאת. חודשים הייתי צל אדם. צל של עצמי, צל של אישה שידעה מי היא ומה היא רוצה בחיים. הסיפור שלי הוא שלי. הוא מושפע מנתינת אמון באדם שחשבתי שאני מכירה היטב, אך לא היה ראוי לו. הסיפור שלי מושפע מעודף הביטחון העצמי שלי - התחושה האמונה שלא יוכל להגרם לי נזק ממשחק תפקידים. הוא מושפע מהפער הגדול בין העוצמה שהפגנתי בחוץ והכניעות הטוטאלית שהייתה לי בתוך הקשר והקושי האישי שלי לנוע ביניהם. אבל ללא ספק, הנזק שנגרם לי היה תוצאה של היסחפות לפנטזיה והתעלמות מהפחדים. כמו כל השאלות שאנחנו מעלים בפורום, אין תשובה נכונה וחד משמעית.יש הרבה אישי, הרבה לפעמים. אני יכולה להגיד שאני מאמינה שסאביות , כמו כל תפקיד בחיים: מקצוע, הורות, זוגיות, חברות, הוא תפקיד נרכש. הוא תפקיד שמתבסס על ידע ושיש לנו על עצמנו, על בן זוגנו והמון התנסויות.אפשר לנסוטת כל דבר, אבל צריך גם מנגנוניי בקרה. לבדוק האם טוב לי או רע לי. הכי טוב לבדוק ביחד, מתוך דיאלוג בין כל המשתתפים. [/quote]" אני מבין לליבך ונורא מצטער לשמוע שחווית חוויה כזו כואבת. אני שמח שבסופו של דבר התגברת על הכל ונעמדת חזרה על הרגליים. זה מראה שאת אדם חזק. החוויה שעברת מזכירה לי חוויה דומה ששמעתי ממישהי שקרובה אלי מאוד. מישהי שאני מאוד אוהב והיא יקרה לי. היא עברה חוויה כואבת שדומה למה שאת עברת. זה כואב לי כל פעם מחדש כשאני נזכר בזה וקשה לי לשמוע סיפורים עצובים כאלו. באשר לפנטזיה... ברב המקרים זה לא כזה פשוט וקל במציאות כמו שזה קל בראש. בפנטזיה אין כאב ואין קושי נפשי וקושי פיזי ואין מגבלות או נסיבות של חיי היום יום. יש רק את החוויה, החרמנות, הכמיהה והרצון להגשים איזשהו יצר עמוק ולהגיע לסיטואציה מסויימת שנראית הכי אידיאלית, כמו תמונה או תצלום שקיימים בראש ושם אנחנו רוצים להיות. שם אנחנו רואים את עצמינו. מתוך הנחה שכישלון זה כאשר לא מצליחים להגשים את הפנטזיה ולהוציא אותה לפועל, ו/או לא מצליחים לרצות את השולט/ת באופן מושלם, יכולות להיות הרבה סיבות ולא רק פחד מכישלון או הצלחה. יש כאלו שהם חבלנים סידרתיים של החיים שלהם וברגע האחרון הם ידאגו להרוס לעצמם בכל מיני דרכים. יש כאלו שמענישים את עצמם ולא מרשים לעצמם לחוות הצלחה או נחת והגשמה. יש כאלו שנכשלים בכוונה כדי להוכיח לעצמם שהם לא מוצלחים או לא יכולים. וכן, יש גם כאלו שמפחדים מכישלון או הצלחה ואז הם יכשלו מתוך הפחד להצליח או יפעלו מתוך פחד לא להכשל ובאופן מפתיע יכשלו. מניסיון אני יודע שכשמפחדים ממשהו שיקרה או לא יקרה, בסופו של דבר הוא באמת קורה (או לא קורה) וזה נכון באופן כללי לכל תחום בחיים... |
|
|
inner peace(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
ההבדל בין איבוד עצמי לבין מציאת עצמי אמיתי
אני חושבת שמה שאתה מתאר הוא סילוק מה שלא אתה באופן מהותי, על מנת להיות מי שאתה רוצה להיות, כלומר מדובר בסילוק עצמי שהוא לא באמת אתה, אלא אולי מושפע מהסביבה, כדי להיות מי שאתה באמת. זו תחושה של מלאות. אובדן עצמי זה משהו אחר לדעתי, זה לאבד את מי שאתה באמת, להרגיש ריק מתוכן שהוא אתה, ממולא רק באנשים אחרים ובדברים חיצוניים.
|
|
|
|
inner peace(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
22 בינו׳ 2010
ההבדל בין אובדן העצמי לסילוק מה שלא שייך ברווזן כתב/ה: הרבה מה לספר ולהכביר במילים, אין לי.
מצאתי את עצמי זורם עם אשתי לעתיד, ופשוט לא הכרתי את המישהו שהייתי בזמן הזה. כאילו האני הקודם שלי נעלם. מדובר דווקא מהצד השולט של העניינים, ולא מהנישלט, אבל עדיין. יצאתי מהחווייה עם תחושות חדשות ועמוקות, שכמותן לא הרגשתי . פשוט יצאתי מהסשן אדם אחר. ולפי ההרגשה, טוב יותר. כמו שאמרו בסרט "ספיידרמן": "עם כח גדול, באה אחריות גדולה". הרגשתי את הכח, ומיד לאחריו את האחריות. והאהבה. והרצון, והעצמה הפנימית, והכמעט הארה, בואו נקרא לזה כך, שנתנה לי כמה תובנות על עצמי ועל החיים, בצורה שהצליחה לשנות אותי. אני מגדיר איבוד העצמי, בצורה שבה אתה לא אותו אדם שהיית לפני. את העצמי ההוא, שהייתי רוב חיי הבוגרים, שהולך לפי המוסכמות, ילד טוב ירושליים, "חנוניאק" כזה- אותו איבדתי. אבל מצאתי את העצמי האמיתי, המקובע לאדמה, עם ביטחון עצמי,עצמה נפשית, ועוד הרבה דברים טובים, שהייתי מנותק מהם. אני חושבת שמה שאתה מתאר הוא סילוק מה שלא אתה באופן מהותי, על מנת להיות מי שאתה רוצה להיות, כלומר מדובר בסילוק עצמי שהוא לא באמת אתה, אלא אולי מושפע מהסביבה, כדי להיות מי שאתה באמת. זו תחושה של מלאות. אובדן עצמי זה משהו אחר לדעתי, זה לאבד את מי שאתה באמת, להרגיש ריק מתוכן שהוא אתה, ממולא רק באנשים אחרים ובדברים חיצוניים. |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
למה, בעצם, אנו כה חוששים מהביטוי הזה ''אובדן העצמי '' ?
זה לא כאילו מישהו באמת יכול לגרום לנו לאבד את עצמנו מבלי שתהיה לנו בחירה ואחריות על מעשינו. כמו כל דבר בחיים, גם על המונח הכה קשה הזה , אובדן עצמי, ניתן להביט בפרספקטיבות שונות. כאשר אדם עובר שינוי משמעותי בחייו,לעיתים עליו לוותר על חלקים מסויימים בעצמו. דפוסי חשיבה\התנהגות\עשייה שאינם תורמים ו \ או משרתים אותו עוד. במקומם, הוא רוכש ( מאמץ או לומד ) דפוסים אחרים, יעילים יותר. נכונים יותר, הן עבורו והן עבור עצמו. אבל, באותו תהליך הוא איבד חלקים מעצמו. לפעמים, אנחנו מאבדים משהו כדי ליצור משהו חדש.האומץ לשנות... איכשהוא, בעולם הBDSM , הדברים נראים\נחווים\מרגישים הרבה יותר קיצוניים ,אך חשוב לזכור שאיננו יכולים לאבד משהו בעצמנו ללא בחירה\ אחריות. האומץ לאבד הוא גם האומץ לשנות. |
|
|
נוריתE
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
תשמעי
הדבר היחידי האמיתי שיש לנו הוא אנחנו עצמנו,כל מה שבנינו לנו בפנים במשך שנים וכל מה שעבר עלינו בדרך וזה לא משהו לזלזל בו לא תמיד צריך "להקריב" כדי להתפתח לא בצורה שתקח מאיתנו משהו רציני שחשוב לנו דוגמה את מאוד רוצה להתקדם בעבודה לקבל משכורת תנאים יותר טובים אתגר? אוקי? מה תעשי? שתי אופציות (נניח) תשכבי עם הבוס הגדול זה א' ב' תתאמצי יותר תתני יותר מעצמך תשקיעי יותר בעבודה ותקווי שזה יתן לך פתח לקידום. או קחי סיכוי תתפטרי וחפשי עבודה שנראית ל ראויה יותר ומתאימה למה שאת רוצה האופציה הראשונה היא קלה מאוד(בייחוד אם הוא מוכן בהחלט) אבל תחשבי על מה את מוותרת פה, באמת הרי יש פה ברירה יש פה בחירה יש פה את אלמנט האומץ לאבד הוא האומץ לשנות (מאיפה הבאת את זה?) השניה דורשת יותר אבל לא לוקחת ממך דבר אמיתי פרט לזמן אולי שתוותרי על בילוי או כאלו דברים. תאלצי אולי אזיה זמן לסמוך על הלישכה ועל מה שביטוח לאומי נותן אולי תלמדי איזה משהו חדש שיעזור לך למצא עבודה טובה יותר ואז את באמת עושה בחירה אמיתית של אופציות שמונחות לפנייך... נחזו ר לעניין רבים אומרים לי בפרטי כשאני שואלת אוקי מה תעשה בי? אני אשבור אותך וארכיב אותך מחדש אחד גם אמר אמחק.. כמובן.. הם רוצים "לבנות"משהו שנחוץ לצרכים שלהם ואני מאוד רוצה להיות משוייכת ולעשות ולקבל את כל הדברים שאני רוצה צריכה אוהבת אבל בשום אופן לא אוותר כמובן שישנם הוויתורים הקטנים שדרושים כדי לפתח מערכת יחסים כזאת או אחרת אבל יש גבול והגבול עובר בנשמה באישיות באני העצמי. אני וויתרתי איכשהו מרצון ובידיעה מלאה על המון דברים אחרים מספיק,כי זה האורח חיים שלי. די. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
נiגה כתב/ה: למה, בעצם, אנו כה חוששים מהביטוי הזה ''אובדן העצמי '' ?
זה לא כאילו מישהו באמת יכול לגרום לנו לאבד את עצמנו מבלי שתהיה לנו בחירה ואחריות על מעשינו. אני לא מסכימה איתך. קודם כל - תראי את הלך הרוח פה באתר, בעיני יש פה מדגם די מיצג שזה הלך רוח נפוץ - שזה *בדיוק* מה ששולטים מחפשים - נשלטת שתמחק את עצמה עבורם, שתאבד את צלמה ותשרת את כל גחמותיהם. לצערנו, יש פה נשלטות שחושבות בדיוק אותו דבר. תהיי כסא גוריאני. שלא יהיו לך שום רצונות ומאוויים משל עצמך - כי זה מאיים על השולט, ואז הוא יצא "כזה קטן". תגידי שאנחנו יכולות לבחור להמשיך הלאה מאותו אדם - גם לא ממש נכון, כי ההיצע של שולטים וגברים פה הוא מאוד קטן יחסית, וגם לפעמים זה פשוט מרגיש לך נכון מהבטן. ואז את צריכה לשקול, אם את עושה צעד נכון בזה שאת מתעקשת על עצמך. לפעמים זה נראה לי באמת מיותר. נו, זה רק הדבר הזה והזה והזה, והגבול הזה והזה, שהם מאוד חשובים לי, אבל בשביל להתנסות איתו ובשביל לרצות (to please) אותו אני אעשה את זה. דבר זה נובע משני גורמים בעיני: גברים חסרי בטחון עצמי שמפחדים מהרצונות של הסאבית ומהאנושיות שלה בכלל, וסאביות שמפחדות להיות לבד, מפחדות שהחיפוש הארוך הזה אחרי השולט המתאים יתגלה כאין סופי (וזה לא כזה רחוק מהמצב בו אני נמצאת וכפי שאני רואה, הרבה אחרות גם). |
|
|