בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המעמד הגבוה

Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 22 בינו׳ 2010
כן, יש בזה משהו פאתטי. במיוחד כשאתה משתף באוננות שלך פורום שלם.
מצד שני (ותמיד יש צד שני) למה לא להרשות לעצמנו להיות יהודונים פאתטים מאוננים כפייתיים הוזים על כפות רגליים של גויות מרוחקות, והולכים לאונן בתוך הכבד ששוכב במקרר מוכן לארוחת הערב.

חוץ מזה, לדעתי המילה פאתטי הפכה לקלישאה שחוקה, עדיף למצוא דרך יותר מתוחכמת להביע בוז.
underfoot
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
underfoot • 22 בינו׳ 2010
חשוב לציין שדווקא אוננות פיזית טרם התרחשה כלפיה של הגבירה הצעירה, אני בסך הכל העליתי נושא מסוים שקשור לפאמדום. הרי פנטזיה היא עשיית שימוש ברעיונות ואובייקטים מסוימים וכמו שניתן לעשות שימוש באישה דתיה ובעצם משתמשים פה בדתיות שלה למען הגברת הנרטיב של ההשפלה, או שמשתמשים בדתיות שלנו ובחילוניות שלה לשם הגברת תחושת השעבוד, כך אני עושה שימוש בעניין המעמד.

היא בהחלט שווה זיון, אם להתייחס לצד היותר פרקטי אותו העלתה מרי ג'יין וייתכן שאנסה לנשק אותה או למסג' לה את כפות הרגליים בימים הקרובים אותם נחלוק ביחד. אבל היא גם בהחלט שווה פנטזיה, אם להתייחס לצד היותר רוחני אותו העלה המלט, רוחני כמובן במובן הרומנטי ולאו דווקא במובן האל-חומרי.

הצד המזוכיסטי שבי הוא פתאטי ועלוב, כתב את זה יפה חנוך לווין, שגיבוריו האנטי-גיבורים תמיד מעלים בי הזדהות ואמפטיה אבל הם גם כל כך אוהבים לסבך לעצמם את החיים עד שהם עושים לי חשק להוריד להם סטירה. יאללה, כבס את הגופיה המצהיבה שלעורך הכמוש, עשה מקלחת, תתגלח ותפסיק כבר עם השטויות של לחלום להיות אסלה בשביל נערות תיכון.


המזוכיזם אצלי הוא קיצוני, הוא לא שעשועי מיטה ועגבים אלא יצר עז ומוזר של כמיהה, יש לו חוקים משלו. בגלל זה אני מעדיף יותר ויותר לשמור אותו לעצמי, משהו ביני לבין עצמי, כל מגע עם המציאות החיצונית עלול להרוס את השלמות הפילוסופית הזאת.

ובכל זאת, היא מנגנת יפה ואנחנו מקליטים אלבום ואני המנהל המוזיקאלי ולכן אני אומר לה פחות או יותר מה לנגן ואיך וגם מתי. ואני בטוח שתהיה דינאמיקה חביבה למדי שבה ייתכן ותתאפשר לי ההזדמנות לגעת בה. זה יהרוס לי את הפנטזיה אבל יעזור לי להעביר את הזמן בנעימים.
Mary Jane
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
Mary Jane • 22 בינו׳ 2010
מה עדיף, אנדר, התענגות על פנטזיה או חיים של בילויים נעימים וממשיים?

דומני, כי הנטייה הזו של 'נשלטים', לשקוע בעולם פנטזיות ובמובן מסוים להעדיף אותו, מביאה פעמים רבות לאינטרקציות דלות ועקרות עם נשים. האובייקטיפיקציה הדרושה לשם סגידה מספקת מותירה רק צוהר ליחס אנושי ולתקשורת בעלת תכנים המתרוממים מעבר לכפות הרגליים.

אין פלא, אם כך, שלרוב עדיף לאישה 'שולטת' למצוא בן זוג שאינו מגדיר עצמו כנשלט...
Morticia
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
Morticia • 22 בינו׳ 2010
Mary Jane כתב/ה:
מה עדיף, אנדר, התענגות על פנטזיה או חיים של בילויים נעימים וממשיים?

דומני, כי הנטייה הזו של 'נשלטים', לשקוע בעולם פנטזיות ובמובן מסוים להעדיף אותו, מביאה פעמים רבות לאינטרקציות דלות ועקרות עם נשים. האובייקטיפיקציה הדרושה לשם סגידה מספקת מותירה רק צוהר ליחס אנושי ולתקשורת בעלת תכנים המתרוממים מעבר לכפות הרגליים.

אין פלא, אם כך, שלרוב עדיף לאישה 'שולטת' למצוא בן זוג שאינו מגדיר עצמו כנשלט...


בקצב הזה מרי ג'יין, אנחנו עוד נמצא את עצמנו אוכלות ביחד גלידה...
icon_smile.gif
underfoot
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
underfoot • 22 בינו׳ 2010
הגלידה היחידה שאת ראויה לאכול זה מסוליות הנעל של מרי ג'ין.

ולעניין התגובה עצמה - נגעת בנקודה מאוד אמיתית ונכונה. אחרי שאני מסיים להסביר את מהותה של הפנטזיה שלי נשאלת השאלה איפה אני עומד ביחס אליה. האם אני שוקע בה והופך אותה לדבר היחידי שמדבר אלי בחיים האלו או שאולי אני דווקא מנסה לעגל לה את הפינות ולרכך אותה כך שתתאים לאינטרקציות קצת יותר מציאותיות.

אני מוצא שיש כאן שתי נקודות שונות בתכלית. האחת היא טיבה המעט סוציופאטי של הפנטזיה, שכן אין שום מקום לאינטרקציה אנושית ממשית בה, והשניה היא איך אני משלב פנטזיה שכזאת בחיים חברתיים מלאים ועשירים.

בעוד אני מתמקד בנקודה הראשונה - פיתוח כמעט ספירלי ואובססיבי שמתאר עולם שמתקיים בין הרצפה לבין סוליות נעליה של הישות העליונה (כל כך עליונה שאין לי שום קשר אמיתי אלא רק קשר טוטמי איתה), והתמקדות בתחושות שעוברות בי, ניתוח המוקדים של הריגוש והסתלסלותו של דיאלוג פנימי שהוא בעצם מן מונולוג.

את מתמקדת בנקודה השניה - מה אני הולך לעשות בנידון, איך אני הולך לתקשר עם הישות האלילית הזאת, שהיא בעצם בחורה אטרקטיבית עם מבטא מאוד פוש שכפי הנראה עושה לי את זה. איך הולך להיראות הדיאלוג איתה, מה לגבי התשוקות שלה ואיך הן יכולות להתחבר לתשוקות שלי. וכן הלאה. בעצם את מדברת על הידברות, על תהליך שלום, על מיזוג בעולם האמיתי. על סיפוק, כאן ועכשיו. ואני כותב שירי הלל לסבל, לדחיה, לאומללות ולמסכנות. סוג של ייאוש.


האחד לא מחליף את השני. יש קיום נפרד וכמעט אטומי לפנטזיה ויש בי רצון לחפור בה ולהעמיק בה ועל ידי כך להתרחק עד כמה שאפשר מהמציאות ומהגרביטציה של העולם הזה. זוהי פחות או יותר מהותה של הפנטזיה שהיא מציעה בריחה מושלמת מעולם לא מושלם.
וגם יש התייחסות לעניינים שאת מעלה, בסך הכל מדובר בנערה חמודה וכדאי שאגש אליה ואנסה להתחכך בה קצת שכן אני נמשך אליה. ואני מתכוון לעשות זאת אבל לא באופן כנוע, לא אגש אליה על ארבע אלא כגבר זקוף.

יותר ויותר אני מתחיל להבין שקיימת הפרדה די ברורה בין הפנטזיות שנועדו להישאר בתוך הראש או למימוש רגעי עם אנשים זרים, לבין הקשרים האינטימיים עם נשים.
Bloody
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
Bloody • 22 בינו׳ 2010
underfoot כתב/ה:
הגלידה היחידה שאת ראויה לאכול זה מסוליות הנעל של מרי ג'ין.

והנה אני חשבתי שאתה לא מחבב את מורטישה icon_eek.gif
אלימלך
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
אלימלך • 22 בינו׳ 2010
underfoot כתב/ה:
הגלידה היחידה שאת ראויה לאכול זה מסוליות הנעל של מרי ג'ין.



ואיך אתה עומד ביחס לפנטזיה הזאת?
אתה שוקע בה והופך אותה לדבר היחידי שמדבר אליך?
אתנה
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
אתנה • 22 בינו׳ 2010
Mary Jane כתב/ה:
מה עדיף, אנדר, התענגות על פנטזיה או חיים של בילויים נעימים וממשיים?

דומני, כי הנטייה הזו של 'נשלטים', לשקוע בעולם פנטזיות ובמובן מסוים להעדיף אותו, מביאה פעמים רבות לאינטרקציות דלות ועקרות עם נשים.

אין פלא, אם כך, שלרוב עדיף לאישה 'שולטת' למצוא בן זוג שאינו מגדיר עצמו כנשלט...



כשאת צודקת , זה כל כך מדוייק !! }{
היילני
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
היילני • 22 בינו׳ 2010
אתנה כתב/ה:
Mary Jane כתב/ה:
מה עדיף, אנדר, התענגות על פנטזיה או חיים של בילויים נעימים וממשיים?

דומני, כי הנטייה הזו של 'נשלטים', לשקוע בעולם פנטזיות ובמובן מסוים להעדיף אותו, מביאה פעמים רבות לאינטרקציות דלות ועקרות עם נשים.

אין פלא, אם כך, שלרוב עדיף לאישה 'שולטת' למצוא בן זוג שאינו מגדיר עצמו כנשלט...



כשאת צודקת , זה כל כך מדוייק !! }{


מרי, אני איתך.
Eta Carinae
לפני 14 שנים • 22 בינו׳ 2010
Eta Carinae • 22 בינו׳ 2010
נו באמת

הרי לכל הגברים והנשים יש פנטזיות מיניות, ותקלה ידועה אצל המין הגברי היא אובייקטיפקציה של נשים (בכלל לא מוגבל לנשלטים ושולטים).
משום מה זה נהיה באופנה לומר דווקא על נשלטים שהם חיים בסרט, למרות שאין לכך באמת סיבה.