בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
fog כתב/ה: גם אני יותר בעד ה RACK. לא הכל צריך להיות בטוח. מודעות לסיכון מספיקה. ושפוי לא אומר לי כלום, בהתחלה.
אבל אבל אבל! הC זה הדבר שהכי כיף ומרתק לעבור עליו, לדעתי. מצד השולטת*. אומנות הפיתוי, השימוש במיניות והיכולת לשכנע את הנשלט לעשות משהו בניגוד לדעתו, לכפות עליו רצונות בהיותך חזקה יותר נפשית, גם עם באותו הרגע הוא לא רוצה. להבליט את המעמדות הטיבעיים בינכם. מהצד הנשלט*, לעשות דברים מהדחפים החייתיים שלך, ולא מהרצון המודע שלך. להכנע, במובן העמוק ביותר... זה מאוד מסוכן, אבל שווה את זה. * הדברים נכתבו בלשון שולטת/נשלט. לא בטוח שאפשר להפוך. נסו ותראו. מעניין. אני חושבת, בראיה לאחור, שבסשנים שאכן הצלחתי להתחבר לחיה שבי, אלה היו הסשנים היותר טובים שלי. הסשנים שבהם הרגשתי יותר נשלטת, יותר סקסית, יותר מחוברת לעצמי ולטבע האמיתי שלי. |
|
|
פלינט(שולט)
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
אני חדש כאן
בן הזוג של שיר-לילית ועד היום עברתי בין הבלוגים והפורומים השונים ומה שקראתי כאן מתמצת את מה שראיתי ואני חייב לציין שלא יכולתי להגיד את זה טוב יותר למעשה מה שראיתי כאן הוא ש... הופכים אמצעים למטרה והssc הוא בדיוק אמצעי שהפך קודש ומטרה |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
23 בינו׳ 2010
astaro כתב/ה: את רואה מורטישה, לפעמים אנחנו מסכימים
להיות בטוח ושפוי משמעו להיות מודע לסיכונים ולתוצאות שלהם, להיות מודע לסיכונים ולתצואות שלהם משמעו להתנהל בצורה בטוחה ושפוייה. מה זה משנה איך קוראים לזה? הדבר היחידי שרלוונטי הוא להיות אדם בוגר ואחראי. סיכון הוא סיכון וכל אחד מודד אותו אחרת, נהנה ממנו אחרת... אני בכוונה הולך לקיצון אבל יש אנשים שרוצים להתאבד ואני לא חושב שרלוונטי בכלל דיון על העצירה שלהם ,אדם שבאמת רוצה להרוג את עצמו יעשה זאת. אני מתנגד לזה נחרצות כי זאת בריחה מכאב שמועבר בירושה לכל אדם שאי פעם אהבת, אין מעשה אנוכי מזה. אדם בור ישאר בור אלה אם כן יחליט להחכים, אדם טיפש ישאר טיפש כי לעולם לא יהיה מסוגל להפריד בין שטויות לאמת. אני לא יכול להתיימר להבין את נקודת המבט של אדם אחר, אין נכון ולא נכון בצורה גורפת, הכל גמיש, הכל פתוח לפרשנות וכבני אדם בין אם נרצה ובין אם לא אנחנו מפרשים דברים כראות עינינו כל הזמן. המציאו את פרסי דארווין מסיבה מסויימת, אולי הרג עצמי מטמטום/בורות זה סוג חדש של אבולוציה. בסופו של יום ההגדרה פשוט לא משנה, האדם בביתו יעשה מה שטוב לו ובדרך כלל ההתנהגות שלו תיהיה קשורה אליו ולא להגדרה שהוא קרא בפורום. זאת גם תכונה אנושית לתת שמות לכל מה שהם רואים/שומעים. בהרבה מקרים זה נחוץ אבל לפעמים זה פשוט לא פרודוקטיבי. זה מפתיע אותך? אני בטוחה שלפעמים אנחנו מסכימים ואני אכן מסכימה עם דבריך כאן
אני חייבת להודות שאני לא כל כך מבינה את שאר הפוסט ואת חלק מהתגובות כאן מדובר במילים. מה משמעותן? מה זה לקחת סיכון? מישהו יוכל להואיל בטובו ולהסביר לי? לתת לי דוגמא? גם לאהוב זה מסוכן, לא? כאילו, לתת את הלב זה לקחת סיכון שהוא ישבר, נכון? אז כדאי לדעת שזה בטוח לעשות זאת איפה עוד אפשר באמת לשחרר את כל המעצורים? במקומות שאינם בטוחים? מה בעצם מנסים לומר כאן? לי אין שום התנגדות עקרונית ללקיחת סיכונים בחיים, אלא אם הם מטופשים ולא אחראיים אבל זה מתקשר לי עם אומץ במקרים מסוימים ונראה לי לגמרי בסדר כמו גם משנה זהירות לעיתים האם זה הופך את השפיות והביטחון לאוייבים? לא כל כך ברור לי זה ההסבר הכי משכנע שאתם מוצאים להתנהגותם של אנשים? ובמה זה מייחד בדיוק עסקני בדס"מ? ונילים לא לוקחים סיכונים? ונילים לא מודעים לסיכונים שהם לוקחים? האם יש משהו רע בלתת לאדם תחושת ביטחון אל מול סיכון שהוא לוקח? האם זה אנטי בדס"מי? האם זה לא משהו לו אנחנו זקוקים? ולמה לעזעזל שאשתמש במיניותי להצדיק הסתובבות עם אנשים שאינם שפויים? אני לא מצמצמת את ראשי התיבות SSC לאיזו תבנית מלאכותית ואופנתית שמונחת שם בצד בדיוק כפי שאני לא מצמצמת את ראשי התיבות BDSM לצרכים מזוכיסטיים לקיחת סיכונים היא חלק מהחיים אבל אף אחד לא מבקש לקחת סיכון כדי למצוא עצמו שפוך באיזו תעלת ביבים לפעמים נדמה שמזוכיסטים מנהלים את הקהילה הזו (ראו ערך "שליטה זה אקט אלים") 
|
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
זו בדיוק הנקודה, מורטישיה. השאלה האם שליטה היא אקט אלים למשל [החליפי כרצונך בשאלות "האם לשפחה מותר להקיא מול אדונה ללא אפטר-קייר", "מה בינינו לגואל רצון", "מהי שפחה אמיתית/אדון אמיתי", "מהן הכוונות האמיתיות של השולטים בכלוב", "מתי הכנת קפה היא ריצוי ומתי התמסרות", "האם מיילדום הוא שוביניזם" וכדומה] וההתפלפלויות רבות העמודים שהיא מביאה איתה, היא בעיניי צדקנית ולא רלוונטית. במקרה דנן, למשל, אחד רואה שליטה כאלימות, האחר כדרך ללטף, ואבן שושן הוא שיכריע בסופו של דבר. זה ברור לכולם ועדיין הדיונים וההתנגחויות לא נגמרים. הבעיה היא לכן לא בדיון התיאורטי עצמו, שהוא רצוי ומקובל לפעמים, אלא בכך שאותם הדיונים עולים שוב ושוב (ושוב) בכל חלקה טובה ומובילים לשיפוט נוראי של מה מותר ומה אסור. יוצא שאם אתה כותב משהו בפורום אתה צריך שריון קשה ועמיד כי אתה אוטומטית במלחמה. ומלחמות קורות כשאג'נדות מתנגשות, ואג'נדות מתנגשות כשמישהו חושב שדרכו נכונה והאחרות לא. ולמה יש כל כך הרבה אג'נדות? בדיוק בגלל הקונבנציה העמומה של "שפוי, בטוח ובהסכמה".
תשאלי: מה אכפת לך מכל האג'נדות? ואענה שלא אכפת לי, עד שהן פוגעות בי. והנה, כשאתה רוצה לחשוף משהו בפורום אתה לא תמיד רוצה להלחם ולהוכיח שאתה צודק, ויוצא שהפורומים פשוט משמימים בגלל עודף תיאוריות ומחסור חמור במעשים וברעיונות חדשים [תראי מה קורה כשמישהו מנסה לפרסם משהו קצת בורדרלייני בפורום: הדיון מיד הופך תיאורטי, תוקפני ושיפוטי]. וכאן נכנס RACK לתמונה: הוא אומר, בסאבטסקט שלו, "זה הקינק שלי ואני לא חייב לתרץ אותו לאף אחד". הוא נותן את הקרדיט לאנשים שהם בוחרים את בחירותיהם והולכים בדרך שלהם כפי שהם רואים לנכון, לעומת SSC ששם בעיניי את רוב האחריות על השולט ומאפשר הרבה יותר מדי ביקורת לגבי מה נכון, בטוח, שפוי ומוסכם. אם יש משהו שהייתי רוצה לראות בפורום הוא לא ביקורת תיאורטית ומפילת-זקפה אלא סולידריות מעשית, מדרבנת, מפרה, אפילו חתרנית רחמנא לצלן, אולי אפילו איזה פוסט מרגש מפעם לפעם. את רואה פה הפרייה בפורומים? ובמקביל, את רואה פה מישהו ששינה את דעתו בעקבות דיון תיאורטי? כמה השתנתה האג'נדה שלך במהלך השנים? כמה אנשים שכנעת בדעותייך? אני מנחש שביחס לכמות הפוסטים, לא הרבה. ולמה? כי בסופו של יום, כל אחד הולך וימשיך ללכת בדרך שהוא חושב שנכונה לו, וזה יופי בעיניי כל עוד זה לא מסרס. את יודעת? באתרי הגויים תראי לא פעם את הצירוף YKINMK (היינו, your kink is not my kink), שהיא צורה לא ביקורתית, ואפילו סולידרית, לומר שלא אהבת את מה שאהב מישהו אחר. אני בהחלט מציע להתחיל להשתמש יותר במילים האלו, למשל. ואולי הפתרון הוא בכלל לפתוח פורום חדש לבדסמ תיאורתי? אני לא יודע ואני לא מנהל האתר; אני כן חושב שעקרוני להבהיר שלא כולם כאן חופרים בתיאוריה ומכוונים את חייהם לפיה, שיש אנשים שפשוט נותנים דרור ליצרים שלהם ולא שופטים את יצריהם של אחרים, הזויים ומסוכנים ככל שייראו. לגבי חלקנו, דווקא ההזוי, הטוטאלי והמסוכן הוא המועדף, בדיוק כפי שציין פוג בעניין ההסכמה. רק שרובנו משכנו את ידינו זה מכבר ובשאט נפש מלהביע דעה כאן, ויוצא שלא כל הקבוצות מיוצגות. אז הנה, ראיתי צורך לייצג גם קבוצה אחרת שמונה כבר לפחות ובמופגן, לפי חישוב שלי, חמישה חברים ושני עמודים באלפוני. וזה רק הצעד הראשון, מיינד יו; בסוף, עוד נשתלט על העולם. |
|
|
האמפרי
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
ג'אבר, רק תגיד מתי אתה והיא באים אלי לקפה.
(אני לא חושב שיש מקום ראוי מזה לשאול אותך את השאלה הזאת). |
|
|
astaro
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
ריבוי האג'נדות לא קשור בשום צורה לדיונים בנושא. ריבוי האג'נדות נובא מסיבה פשוטה מאוד, ריבוי האנשים.
ריבוי האג'נדות יהיה שם בין אם תקרא לזה, SSC, RACK, או pickle jar. תן למונח החדש הזה קצת זמן והוא יהפוך למושא לדיונים לא פורים בעליל בדיוק כמו SSC. ואגב, בפוסט הקודם שלי ההיתייחסות לטיפשים/בורים הייתה לגבי אנשים שעושים דברים חסרי אחריות תחת דגל הבסדמ ולא לאנשים שמשתתפים בדיון הזה מהצד הנוגד את שלי. |
|
|
| היילני |
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
אני פראו היילני, בין היתר יש לי נאצי פטיש, אני יוצאת חוצץ נגד טענות על "טבעם" של נשים וגברים, אני שולטת שנמשכת לשולטים ורוצה לעיתים להסוויץ' אותם, למישהי כמוני אין לגיטימציה ב'כלוב' אבל בתחת שלי (שהיו מתים להצליף בו אבל זה לא יקרה), אני שואפת למסמר ולתפור, אני יותר לא יודעת מיודעת ואני טובעת את מקומי בקומץ החברים של הר ג"ו.
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
טובעת
נשמע יותר מדליק היילני אל תתקני
|
|
|
Bloody
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
היילני כתב/ה: אני פראו היילני, בין היתר יש לי נאצי פטיש, אני יוצאת חוצץ נגד טענות על "טבעם" של נשים וגברים, אני שולטת שנמשכת לשולטים ורוצה לעיתים להסוויץ' אותם, למישהי כמוני אין לגיטימציה ב'כלוב' אבל בתחת שלי (שהיו מתים להצליף בו אבל זה לא יקרה), אני שואפת למסמר ולתפור, אני יותר לא יודעת מיודעת ואני טובעת את מקומי בקומץ החברים של הר ג"ו.
 
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
24 בינו׳ 2010
אני הרבה יותר אוהב RACK מאשר SSC, אבל בתכל'ס, אם SSC הוא חארטה, RACK הוא כסת"ח. Risk Aware מצלצל מאד יפה, אבל הוא הרבה יותר תיאורטי מאשר מעשי. בפועל, כשכבר עושים בדסמ במקום לדון בו בפורומים, לא קיימת מודעות להרבה סיכונים אפשריים, ואם קיימת מודעות, היא מודחקת כדי שיהיה אפשר להנות ולהשתחרר, ואם היא לא מודחקת, היא מגומדת על ידי ה"יהיה בסדר" או ה"לי זה לא יקרה". אם מישהו נפגע במסגרת העיסוק בבדסמ, הפגיעה בדרך כלל מפתיעה אותו. הוא לא אומר לעצמו: "נו טוב, הייתי מודע לסיכון שזה יקרה לי", כי הוא לא היה מודע, או שהדחיק, או שחשב שלו זה דווקא לא יקרה. RACK גורם לזה להשמע כאילו כל הדברים המטומטמים והמסוכנים שאנשים עושים במסגרת הבדסמ הם תולדה של הערכה מושכלת של סיכון מול סיכוי, רווח מול הפסד אפשרי. אני לא מאמין שזה המצב, וגם לא קרוב לכך.
לטעמי, לא SSC ולא RACK קולעים למטרה. כשלעצמי, אני מעדיף את ה-C לבדה. תנאי הבסיס ההכרחי, מבחינתי, הוא שהכל יבוצע בהסכמה הדדית (אפורה ככל שהיא עלולה להיות). ברגע שזה קורה, כנראה שמה שמתרחש הוא לגיטימי, מה שלא בהכרח אומר שהוא לא מטומטם או עלול לפגוע במעורבים בו יותר משהם מתארים לעצמם. |
|
|