שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המעמד הגבוה

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
fog כתב/ה:
ואני גם לפסקא הראשונה לא מתחבר. שלמות היא כמובן בעיני המתבונן. וככזאתי בוודאי היא ברת השגה. אנשים משיגים אותה כל הזמן.

חוץ מאנשים שלא מסוגלים לראות דבר מול עיניהם מאשר רוע, נחיתות, קלון, וכיוב. חיפוש זה עצמו בדרך כלל מועד לבינוניות, כי מה שאתה מחפש זה בדרך כלל מה שאתה תמצא.
למה רפאל מחפש דווקא את הדברים האלה? קטונתי מלהבין. אולי כי הוא מפחד.

לפני שנים רבות היו לי שני חברים (וניליים), שאחד מהם אמר שהוא נוהג לא להתחיל עם בחורות יפות, כי הוא מפחד שכשידבר איתן יתאכזב. חשבנו אני והחבר השני, והגענו למסקנה שזו הסיבה המטומטמת ביותר שיש בעולם.


אבל זה כי בחורות יפות שהן גם סבבה, קיימות.

הפנטזיה המזוכיסטית (לא רק היא אבל עליה מדברים עכשיו) היא לפעמים קיצונית ולפעמים מאד מחפיצה. בפנטזיה הזאת, לא תמיד לוקחים בחשבון שמושא הפנטזיה היא גם בן אדם שגם רוצה משהו. וזה יפה בעיני, שהמפנטז יודע להפריד את ההחפצה שהוא עושה למטרת העונג המחשבתי שלו, ולא ליישם אותה באינטרקציה שלו עם נשים, כלומר - לא *להתנהג* כלפי אשה כאילו שהיא בובה שנועדה לסיפוק תאוותיו.

אנדר מדבר המון על הקושי שנוצר כשהפנטזיה שלך היא מראש כזאת שלא ניתנת למימוש וזה מרתק בעיני. לא חייבים להתעסק במציאות כל הזמן. יש דברים שהם לא מציאותיים, ונורא מרגשים אותנו. מה גם שהצורה שבה הדברים האלה הוצגו כאן הייתה כל כך מפוקחת!

אני מסכימה אתך שכן אפשר להגיע לשמיים. אבל להניח יד על השמש, למשל, לא ממש אפשר, ובכל זאת זו לא סיבה לא לכמוה אליה ולא לדבר על הכמיהה הזו.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
הדורבנים​(נשלט) • 25 בינו׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה:


אבל זה כי בחורות יפות שהן גם סבבה, קיימות.

הפנטזיה המזוכיסטית (לא רק היא אבל עליה מדברים עכשיו) היא לפעמים קיצונית ולפעמים מאד מחפיצה. בפנטזיה הזאת, לא תמיד לוקחים בחשבון שמושא הפנטזיה היא גם בן אדם שגם רוצה משהו. וזה יפה בעיני, שהמפנטז יודע להפריד את ההחפצה שהוא עושה למטרת העונג המחשבתי שלו, ולא ליישם אותה באינטרקציה שלו עם נשים, כלומר - לא *להתנהג* כלפי אשה כאילו שהיא בובה שנועדה לסיפוק תאוותיו.

אנדר מדבר המון על הקושי שנוצר כשהפנטזיה שלך היא מראש כזאת שלא ניתנת למימוש וזה מרתק בעיני. לא חייבים להתעסק במציאות כל הזמן. יש דברים שהם לא מציאותיים, ונורא מרגשים אותנו. מה גם שהצורה שבה הדברים האלה הוצגו כאן הייתה כל כך מפוקחת!

אני מסכימה אתך שכן אפשר להגיע לשמיים. אבל להניח יד על השמש, למשל, לא ממש אפשר, ובכל זאת זו לא סיבה לא לכמוה אליה ולא לדבר על הכמיהה הזו.


מה שכתבת הוא מאוד נכון, ומי כמוני יודע על פנטזיות מזוכיסטיות קיצוניות שאבוי אם ימומשו. אבל לא רלוונטי כלכך למה שרפאל כתב (אם הבנתי אותו נכון),שהוא אוהב את הפילוסופיה של אנדר והמלט כי "היא מבוססת על ההנחה שנשים מושלמות אינם קיימות".

אם נתנתק שנייה מרפאל ודרישתו לבינוניות כלל עולמית, מושלמות באיזו מובן? מושא הפנטזיה של המזוכיסט היא הרבה פעמים אישה יפיפיה קרת לב ומזג מתנשאת, שמשפילה אותו עד אפר להנאתה הרגעית, או דורכת על גופתו (מטאפורית) בדרך להשגת מטרותיה. לאנדר ולהמלט, אם הבנתי אותם נכון (ואני לא שופט כאן), לריגוש המיני גם חשובה מאוד העובדה שלא תהייה לאשה זו כל אמפטיה או רגש כלפיהם. אצלי זה לא ככה, אבל אני יכול לקבל את זה.

אז לדעתי נשים כאלו אכן קיימות. כמובן, אם הם רוצים להתמקד בפנטזיה, זו זכותם המלאה. אבל זה קצת.. כמו שמרי ג'ין אמרה, יתחיל לשעמם מתי שהוא.
דוקטור מרטינס​(נשלט)
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
Victoria Frances כתב/ה:
תקשיב, אם הייתי מוצאת תמונה שלי באתר לסקס של סאדו מאזו מבלי ידעתי
הייתי משמידה אותך.
אבל זו רק אני.


תשמידי אותי..icon_wink.gif

http://www.thecage.co.il/coppermine/index.php?cat=53327
דוקטור מרטינס​(נשלט)
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
אנדרפוט חמוד. תודה על המידע ועל התמונות של האריסטוקרטית מושא פנטזייתך.
אין לי התנגדות שתמשיך לעדכן אותנו מלונדון בחוויות ובפנטזיות וגם בתמונות מעת לעת..
אגב, מבחינתי גם תמונות של ערסיות לונדוניות סטייל קמדן לוק.. זה בסדר icon_smile.gif

הכי חשוב ידידי: לא רק לפנטז אלא גם להגשים מפעם לפעם ! החיים קצרים ופאמדום (לא פאמדום 'מורטישיאני??..' חלילה) זה מהטעמים הטובים של החיים !
האמפרי
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
האמפרי • 25 בינו׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
בקשר לפמדום מורטישיאני, אפשר להגדיר אותו כך: סופר-אגו מנופח. חוסר ביטחון, וניסיון בלתי פוסק לעורר רגשות אשם בכל מי שאינו רוצה את מה שהאשה רוצה. ההפך הגמור מאריסטקרטיות.


כתבת 4 פסקאות.
בשתיים הראשונות אני מסכימה עם כל מילה.
הפסקה הרביעית שלך מאד לא מוצאת חן בעיני, כי היא מדברת על מורטישה עצמה, עם כמויות שיפוטיוּת עצומות. וזה לא יפה לדבר ככה על אנשים, ובטח שלא על אנשים שאתה לא מכיר.
בנוסף, אם כל הטענות שלה לדעתך מצטמצמות לזה, כנראה שלא ממש קראת את כל מה שהיא אמרה. שזה בסדר גמור כמובן, אם לא מוצא חן בעיניך אין צורך לקרוא - אבל אז אתה גם לא יכול להעיר הערות מגדירות על תוכן דבריה.


ללא קשר לאיך שרפאל מגדיר כאן את מורטישה וללא קשר למורטישה או קייסי או כל אחת
אחרת (אפילו עורך דין היה מנסח את המשפט הזה ביותר צמצום) נזכרתי בצטוט שמיוחס
לסטניסלבסקי ושאותו ניתן להשליך כמובן לכל הבדסמיאדה: "לעולם אל תשחק מלך. תן לקהל
להבין, שאתה מלך מהדרך בה אחרים מסתכלים ומתיחסים אליך". או במילים אחרות זה אף פעם
לא מה שאתה אומר או איך, שאתה אומר אותו . זה תמיד יסוב סביב מי אתה בעיני עצמך,
כשאתה אומר את דבריך. זה מה, שבא לידי בטוי בסופו של דבר והוא זה המעצב את איך ומה
בדיוק אנשים יראו בנו.
(וחוץ מזה מאד רציתי להגיד "סטניסלבסקי" ולא היה לי איפה לעשות זאת).
קייסי
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
קייסי • 25 בינו׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
אני מלא אמפתיה כלפי הפילוסופיה המזוכיסטית של אנדר (וגם של המלט). למרות שהיא מטפחת את הפנטזיה, היא מפוקחת מאוד ומחוברת למציאות. היא מבוססת על ההבנה שהאישה המושלמת אינה בנמצא. היא ישות פנטסטית. לפיכך המזוכיזם המושלם אינו יכול להתממש אלא כפנטזיה. וההתחככות בנשים סנוביות-אריסטוקרטיות-מחונכות-היטב לא נועד בסופו של דבר אלא בשביל לתחזק את הפנטזיה, באופן כזה שהיא לא תראה מופרכת ומנותקת לחלוטין מן המציאות.

יש לי גם אמפתיה כלפי הפילוסופיה של מרי ג'ין שעל רגל אחת אומרת: "זה שהזכר המזוכיסט הוא פתטי ואובססיבי, אין פירושו שאי-אפשר להשתמש בו."

כאשר קייסי מלינה על ההווי המילואימניקי של חלק מהנשלטים, היא מזכירה לי את ההווי של עקרת הבית שמחכה לבעלה שיחזור מן המילואים, ומתקשה להתמודד עם הרעיון שבזמן שהוא לא איתה הוא אולי מסתכל על אחרות, או מפנטז על אחרות, או מדבר גסויות... ובאופן כללי, עם העובדה שאינו מצליח לראות בה משהו אלוהי, ושהיא לעולם לא תמלא אותו מאל"ף ועד תי"ו.

בקשר לפמדום מורטישיאני, אפשר להגדיר אותו כך: סופר-אגו מנופח. חוסר ביטחון, וניסיון בלתי פוסק לעורר רגשות אשם בכל מי שאינו רוצה את מה שהאשה רוצה. ההפך הגמור מאריסטקרטיות.


כתבת 4 פסקאות.
בשתיים הראשונות אני מסכימה עם כל מילה.

בשלישית: אני חושבת שלא הבנת את קייסי. היא דיברה על תופעה מסויימת, אבל לא באופן הלא מתמודד שהצגת ולא בהקשר שבו אתה מציג את זה עכשיו. היא השוותה בין שתי תופעות שאוהבים לקרוא להן שונות כי אופי הפנטזיה שונה אבל בעצם הן לא. לא הייתה טענה של ממש כלפי ההתנהגות הזו, אלא יותר התבוננות (או שאני לא הבנתי אותך נכון, קייסי?)

הפסקה הרביעית שלך מאד לא מוצאת חן בעיני, כי היא מדברת על מורטישה עצמה, עם כמויות שיפוטיוּת עצומות. וזה לא יפה לדבר ככה על אנשים, ובטח שלא על אנשים שאתה לא מכיר.
בנוסף, אם כל הטענות שלה לדעתך מצטמצמות לזה, כנראה שלא ממש קראת את כל מה שהיא אמרה. שזה בסדר גמור כמובן, אם לא מוצא חן בעיניך אין צורך לקרוא - אבל אז אתה גם לא יכול להעיר הערות מגדירות על תוכן דבריה.



אכן, לא טעית בכוונתי יולי. כפי שהדגשתי קודם, לא הייתי משתיקה כאן איש, קל וחומר מזוכאדיסטים רהוטים ומשעשעים (לפרקים) שהשמש זורחת להם מהמקום שבו היו להוטים להבעט. אלו בדיוק החומרים שמהם נוצק פורום כלבבי.

באשר לרפאל, הוא מזכיר לי הווי של שרברב הדור חריץ, שהוזה כי בעלת הבית שהוא מועסק בו היא אשת מילואמניק משועממת, שרק ממתינה לקריצות הסליזיות ולרמזים המפוקפקים שהוא משגר לעברה באובססיביות סטוקרית בפורום, בבלוג ותחת כל עץ רענן.

וכעת, אמנע מהתפלשות נוספת ואמחה את הרסס מקפלי שמלת הערב שלי.
Victoria Frances​(שולטת)
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
Victoria Frances​(שולטת) • 25 בינו׳ 2010
דוקטור מרטינס כתב/ה:
Victoria Frances כתב/ה:
תקשיב, אם הייתי מוצאת תמונה שלי באתר לסקס של סאדו מאזו מבלי ידעתי
הייתי משמידה אותך.
אבל זו רק אני.


תשמידי אותי..icon_wink.gif

http://www.thecage.co.il/coppermine/index.php?cat=53327


תלוי, יש לך זין גדול?
הדורבנים​(נשלט)
לפני 14 שנים • 25 בינו׳ 2010
הדורבנים​(נשלט) • 25 בינו׳ 2010
לאאאאאאא קייסי אל תלכי. אוף.
מה אני יכול לעשות כדי שתשארי?
כבר שעה אני מחפש את הים. לא יכלו לשים שלט קטן, "ים"?
רפאל
לפני 14 שנים • 26 בינו׳ 2010
רפאל • 26 בינו׳ 2010
קייסי כתב/ה:
יולי Yuli כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
אני מלא אמפתיה כלפי הפילוסופיה המזוכיסטית של אנדר (וגם של המלט). למרות שהיא מטפחת את הפנטזיה, היא מפוקחת מאוד ומחוברת למציאות. היא מבוססת על ההבנה שהאישה המושלמת אינה בנמצא. היא ישות פנטסטית. לפיכך המזוכיזם המושלם אינו יכול להתממש אלא כפנטזיה. וההתחככות בנשים סנוביות-אריסטוקרטיות-מחונכות-היטב לא נועד בסופו של דבר אלא בשביל לתחזק את הפנטזיה, באופן כזה שהיא לא תראה מופרכת ומנותקת לחלוטין מן המציאות.

יש לי גם אמפתיה כלפי הפילוסופיה של מרי ג'ין שעל רגל אחת אומרת: "זה שהזכר המזוכיסט הוא פתטי ואובססיבי, אין פירושו שאי-אפשר להשתמש בו."

כאשר קייסי מלינה על ההווי המילואימניקי של חלק מהנשלטים, היא מזכירה לי את ההווי של עקרת הבית שמחכה לבעלה שיחזור מן המילואים, ומתקשה להתמודד עם הרעיון שבזמן שהוא לא איתה הוא אולי מסתכל על אחרות, או מפנטז על אחרות, או מדבר גסויות... ובאופן כללי, עם העובדה שאינו מצליח לראות בה משהו אלוהי, ושהיא לעולם לא תמלא אותו מאל"ף ועד תי"ו.

בקשר לפמדום מורטישיאני, אפשר להגדיר אותו כך: סופר-אגו מנופח. חוסר ביטחון, וניסיון בלתי פוסק לעורר רגשות אשם בכל מי שאינו רוצה את מה שהאשה רוצה. ההפך הגמור מאריסטקרטיות.


כתבת 4 פסקאות.
בשתיים הראשונות אני מסכימה עם כל מילה.

בשלישית: אני חושבת שלא הבנת את קייסי. היא דיברה על תופעה מסויימת, אבל לא באופן הלא מתמודד שהצגת ולא בהקשר שבו אתה מציג את זה עכשיו. היא השוותה בין שתי תופעות שאוהבים לקרוא להן שונות כי אופי הפנטזיה שונה אבל בעצם הן לא. לא הייתה טענה של ממש כלפי ההתנהגות הזו, אלא יותר התבוננות (או שאני לא הבנתי אותך נכון, קייסי?)

הפסקה הרביעית שלך מאד לא מוצאת חן בעיני, כי היא מדברת על מורטישה עצמה, עם כמויות שיפוטיוּת עצומות. וזה לא יפה לדבר ככה על אנשים, ובטח שלא על אנשים שאתה לא מכיר.
בנוסף, אם כל הטענות שלה לדעתך מצטמצמות לזה, כנראה שלא ממש קראת את כל מה שהיא אמרה. שזה בסדר גמור כמובן, אם לא מוצא חן בעיניך אין צורך לקרוא - אבל אז אתה גם לא יכול להעיר הערות מגדירות על תוכן דבריה.



אכן, לא טעית בכוונתי יולי. כפי שהדגשתי קודם, לא הייתי משתיקה כאן איש, קל וחומר מזוכאדיסטים רהוטים ומשעשעים (לפרקים) שהשמש זורחת להם מהמקום שבו היו להוטים להבעט. אלו בדיוק החומרים שמהם נוצק פורום כלבבי.

באשר לרפאל, הוא מזכיר לי הווי של שרברב הדור חריץ, שהוזה כי בעלת הבית שהוא מועסק בו היא אשת מילואמניק משועממת, שרק ממתינה לקריצות הסליזיות ולרמזים המפוקפקים שהוא משגר לעברה באובססיביות סטוקרית בפורום, בבלוג ותחת כל עץ רענן.

וכעת, אמנע מהתפלשות נוספת ואמחה את הרסס מקפלי שמלת הערב שלי.


יולי,

ההתבוננות של קייסי היתה נקייה כל כך משיפוטיות שאם היא היתה ממשיכה אותה עוד קצת היא היתה עלולה להגיע לנירוונה. היא התיחסה אל ההווי המילואימניקי לכאורה כאל תופעה "מטרידה" שמעוררת תחושה של "אי-נוחות" ו"מוזילה" את מושאי הפנטזיה. לא הייתי אומר שאלו התבטאויות ניטרליות. מצד שני, קייסי כותבת שהבנת אותה נכון, אז אולי בכל זאת אלו התבטאויות ניטרליות ופשוט אין לי קיבה לדברים האלו.

כשמישהי רואה בחילופי פנטזיות בין גברים בסגנון מילואימניקי תופעה מטרידה, אז הייתי אומר שהיא נוהגת כעקרת-בית צרת עין. ואם "לכבד" את המעמד של הפורום, אז הייתי אומר שהיא נהוגת כאלה הרה, שכמעט כל הסיפורים על אודותיה הם סיפורים על הקנאה שלה לזאוס (ולא במקרה הניק "ארטמיס", בכל הווריאציות שלו, תפוס באתר הזה; ואילו זה של "הרה" פנוי). כך או כך, אני חושב שכבר כתבתי יותר מדי. קייסי פירשה את הפעם הראשונה שאני מגיב לדברים שהיא כותבת בפורום כהתנהגות סטוקרית ואובססיבית מצדי. אז עכשיו ההתנהגות שלי עלולה כבר להתפרש בעיניה כהטרדה מינית, ואני לא מעוניין בכך.

בקשר למורטישה, איפה הימים שבהם היית מגיבה לפוסטים בלשון "יא אנס". אני חושב שזאת את שלא קוראת את מורטישה כמו שצריך.
דובדבן
לפני 14 שנים • 26 בינו׳ 2010

גדול!

דובדבן • 26 בינו׳ 2010
האמפרי כתב/ה:
יולי Yuli כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
בקשר לפמדום מורטישיאני, אפשר להגדיר אותו כך: סופר-אגו מנופח. חוסר ביטחון, וניסיון בלתי פוסק לעורר רגשות אשם בכל מי שאינו רוצה את מה שהאשה רוצה. ההפך הגמור מאריסטקרטיות.


כתבת 4 פסקאות.
בשתיים הראשונות אני מסכימה עם כל מילה.
הפסקה הרביעית שלך מאד לא מוצאת חן בעיני, כי היא מדברת על מורטישה עצמה, עם כמויות שיפוטיוּת עצומות. וזה לא יפה לדבר ככה על אנשים, ובטח שלא על אנשים שאתה לא מכיר.
בנוסף, אם כל הטענות שלה לדעתך מצטמצמות לזה, כנראה שלא ממש קראת את כל מה שהיא אמרה. שזה בסדר גמור כמובן, אם לא מוצא חן בעיניך אין צורך לקרוא - אבל אז אתה גם לא יכול להעיר הערות מגדירות על תוכן דבריה.


ללא קשר לאיך שרפאל מגדיר כאן את מורטישה וללא קשר למורטישה או קייסי או כל אחת
אחרת (אפילו עורך דין היה מנסח את המשפט הזה ביותר צמצום) נזכרתי בצטוט שמיוחס
לסטניסלבסקי ושאותו ניתן להשליך כמובן לכל הבדסמיאדה: "לעולם אל תשחק מלך. תן לקהל
להבין, שאתה מלך מהדרך בה אחרים מסתכלים ומתיחסים אליך". או במילים אחרות זה אף פעם
לא מה שאתה אומר או איך, שאתה אומר אותו . זה תמיד יסוב סביב מי אתה בעיני עצמך,
כשאתה אומר את דבריך. זה מה, שבא לידי בטוי בסופו של דבר והוא זה המעצב את איך ומה
בדיוק אנשים יראו בנו.
(וחוץ מזה מאד רציתי להגיד "סטניסלבסקי" ולא היה לי איפה לעשות זאת).


איש שפוי ובהסכמה