Dunbar{Supreme93}
|
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
חרמנות
הרהורים על משמעות. התחלתי לאהוב את הכתיבה, איך קייסי התבטאה בקלישאה הזאת, "שירים למגירה". אבל זה משהו מעבר לזה, זאת חרמנות שעומדת ללבוש צורה של קטע קטן. אל תזלזלו בחרמנות, ליבידו, איד, אלוהים אדירים אני כל כך מגורה עכשיו, חושב על הגוף היפה הזה, השמימי הזה, עור לבן, אגן צר במידה הנכונה, שבי לי על הפנים אלה שלי, עירומה, חוטיני שחור, גרביונים, מה שמתחשק לך, רק שבי לי על הפנים. שבי לי על הפנים עכשיו, אתן לך כל כך הרבה, תראי כמה יש לי, אל תקשיבי לשטויות מקודם, יש לי כל כך הרבה להציע לך אלה מושלמת אחת, רק תושיטי יד וקחי. תראי כמה אני חזק אלה אחת, תראי, אני מושיט יד ואלפי מגדלים, את רוצה שמיים ענוגים, בבקשה עוד רפרוף של יד, ארגמן, רק בשבילך אלה, מה שתרצי, את כל כך יפה, אני כל כך רוצה לסגוד לך, תראי כמה אני חזק, אתן לך כל שיש לי, אלה מושלמת, תני לי להרגיש על הלשון את הטעם הנשי שלך, זה היה אחר מקודם שדיבר על טעם של ישבן, לא אני, אני...
אני רוצה את הטעם שלך, של הישבן ושל הכוס, הזין שלי עומד להתפוצץ, החשיבה שלי כל כך פרימיטיבית, כל כך טוב לי, כל מה שנשאר לך לעשות הוא לבוא ולשבת. זה לא הרבה את יודעת, אלה מושלמת, לשבת, את עושה את זה כל כך הרבה, את עושה את זה על הספה הבהירה בדירה שלך, אוכלת קערית של קורנפלקס ורואה טלוויזיה, כן אפילו האח הגדול, את יושבת אפילו מול האח הגדול, מה זה דורש ממך, רק בואי ושבי, בואי ושבי, פני כס מלכות, עוד קלישאה, רק בשבילך, את אלה, את מושלמת, את אובייקט מין, את חושבת, את פוחדת, החיים את יודעת, יש להם כל כך הרבה להציע. רק בואי וקחי, נפתח ביחד את החזה שלי עם מסורית קטנה, ותוכלי לבחור, תשבי לי על הפרצוף ותשחקי עם כפות ידייך הענוגות בפנים, אל תדאגי זה לא כואב, אני לא צוחק, זה לא כואב בכלל, אני לא ממורמר כעת, אני רק מציע, אני רק סוגד, אני רק משתוקק לישבן הקטן והיפה שלך. בואי אלי ושבי על פני, זה של מונטי פייתון, הם ידעו משהו. אני כל כך מגורה עכשיו שיש לי בחילה, בקרוב אגמור תודה לאל ויהיה קצת שקט ליום יומיים, עד ששוב. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
אהבתי מאוד.
רק תיקון קטן: זאת לא "כתיבה למגירה", זאת "כתיבה לטישו". ותודה לנולי על ההברקה. |
|
|
| קייסי |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
מגרה
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
אצל המאונן הרציני אין טישו, יש מגבת ייעודית שנמצאת במגירה...כך שככלות הכל זוהי כתיבה למגירה.
המצחיק הוא שגם אם צ'ראנוחה יתפוס איזו מלכת סאדו שאכן אוכלת קורנפלקס ויישכב לה מתחת לתחת ושם יזכה להגשים את משאלותיו הכמוסות ביותר, גם אז הוא בסופו של עניין יאונן לעצמו על הבטן. זה לא שאנחנו חולמים על זיונים או משהו כזה, הא? |
|
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
אנדר, שאלה טובה לגבי אנשים שאוהבים פנטזיות והיכן הם נמצאים בדיוק בזמן הזיון. אישית תמיד נראה לי בזבוז לאונן/להזדיין בלי להפעיל את הראש, הבנתי שיש אנשים שעושים את זה, מתרכזים בגופניות נטו, יש כאלה שמתגאים בזה, בעיני זה מחמיץ את כל העיקר ובפעמים הנדירות שזה קורה לי אני מרגיש החמצה. אבל יכול להיות שאנחנו דווקא אלה שמחמיצים את העיקר עם כל האובר מחשבה שלנו, מי יודע.
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
אני חושב שבמשחקי פאמדום גופי נמצא עם האישה (וגם מתחתיה) אך נפשי יוצאת החוצה ומתיישבת על כסא בצד החדר וצופה במחזה המרגש, תמונת האישה המשחקת משחקי השפלה וגירוי עם המשרת שלה היא תמונה משובבת נפש.
במשחקי אהבהבים ווניליים הגוף שלי נמצא עם האישה (וגם בתוכה) וגם הנפש נמצאת שם. יש אחידות רגש והרמוניה, שזה לא משהו שלרוב מתרחש בפאמדום, שם הריגוש יוצא דווקא מהניגוד שבין התשוקה לדבר מה (כף הרגל) לבין הגועל (סוליית הנעל). במין התמים אין ניגוד של תשוקות ולכן המתח המיני נבנה בצורה שונה. |
|
|
| קייסי |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
underfoot כתב/ה: אצל המאונן הרציני אין טישו, יש מגבת ייעודית שנמצאת במגירה...כך שככלות הכל זוהי כתיבה למגירה.
המצחיק הוא שגם אם צ'ראנוחה יתפוס איזו מלכת סאדו שאכן אוכלת קורנפלקס ויישכב לה מתחת לתחת ושם יזכה להגשים את משאלותיו הכמוסות ביותר, גם אז הוא בסופו של עניין יאונן לעצמו על הבטן. זה לא שאנחנו חולמים על זיונים או משהו כזה, הא? עם כל הכבוד הראוי לחלומות שלכם, הם רלוונטים רק כשאג'נדות שלנו מצטלבות, אם הן מצטלבות. אם אתם חולמים להיות במקום שמתחשק לי שתהיו - בי מיי פאקינג גסט. אם לא - החלומות שלכם מעניינים אותי כקליפת השום (או כחומר קריאה משעשע). |
|
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
להגיד לך את האמת קייסי, ואני מקווה שזה לא נשמע חצוף או גס, אני סקרן לשמוע דווקא על החלומות שלך.
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
בשביל זה המציאו את הפטיש קייסי. אחרת המזוכיזם היה מפקיר אותנו לחסדה של כל אישה חזקה ואסרטיבית, או אולי אפילו לחסדיהם של כל האנשים החזקים שלא אכפת להם להכאיב ולהעיק על חובבי-כאב פראיירים. מן בובות וודו אנושיות ומוקירות תודה. בא לך לדרוך? בא לך לדקור? דקרי. הרצפה מלוכלכת? נגבי עם הבובה את הטינופת, היא תודה לך. (נגמרו הטמפונים?...בטח יימצא מישהו שיאהב את זה)
ובזכות המצאת הפטיש יש למזוכיזם, שהוא תכונה די כללית ותמוהה בנוף האנושי, עדנה והגנה. הפטיש הוא יותר אישי, משקף את האישיות והטעמים של המזוכיסט, נותן לו אופי ורצונות משלו, רצונות? פחח...אובססיות. הפטיש לפעולות ריטואלים חפצים ואברים שונים הוא צד תמוהה לכאורה אבל הוא גם צד מאוד נורמטיבי - אנשים אוהבים לרצות את עצמם ואת גחמותיהם השונות, זהו מימוש של עצמיות, שיא האינדוודואליזם, אנוכיות בריאה. המזוכיסט הוא פראייר למראית-עין אבל יש לו גם דרישות, ויש המון נשים שיודעות להעריך את העניין. סוג של דומיננטיות נשית שלא רק מפרשת את הממד השולטני במושג פאמדום אלא גם מעריכה את הצד הפטישיסטי ופועלת בתוך שדה האסתטי המורכב משפת גוף מיוחדת, טקסים גופניים שמביעים סגידה וכן הלאה. לא תמיד אישה שולטת נמצאת בתחרות עם הפטיש, שגם הוא שולט במזוכיסט. אלא אם כן היא מצליחה לגייס את הפטיש לצד שלה, למנף אותו לטובתה, אז היא באמת הופכת למלכת סאדו מהחלומות. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי פבר' 05, 2010 9:27 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
| קייסי |
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
לא, דוקא זה לא נראה לי חצוף או גס, מכל הדברים
אני לא זוכרת חלומות בדרך כלל. ישנה עמוק מדי, ככל הנראה. אם אתה שואל על חשקים - תקצר היריעה. אני חולקת אותם בדרך כלל עם האנשים הרלוונטים. אבל מה שתיארת בפוסט הזה בהחלט מכסה את אחד החשקים הבסיסיים
|
|
|