אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פעולה מס' 20

נילי ונילי
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
נילי ונילי • 6 בפבר׳ 2010
פרלין כתב/ה:
למה זה מצוין?


ואני שואלת ברצינות כי אני לא רואה את המצויינות בזה. אני רואה דברים אחרים, אבל הם חריפים מדי ודי למלחמות הפורום. למה זה מצוין בעינכם? מישהו מוכן לפרט?

אני עם פרלין. המלך הוא עירום. וגם ניג'ס לא קטן.
נקודה בים
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010

Re: פעולה מס' 20

נקודה בים • 6 בפבר׳ 2010
רפאל כתב/ה:


היי, איזה קטע....
זו בדיוק אני!!!
icon_razz.gif
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 14 שנים • 13 בפבר׳ 2010
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 13 בפבר׳ 2010
נילי ונילי כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
למה זה מצוין?


ואני שואלת ברצינות כי אני לא רואה את המצויינות בזה. אני רואה דברים אחרים, אבל הם חריפים מדי ודי למלחמות הפורום. למה זה מצוין בעינכם? מישהו מוכן לפרט?

אני עם פרלין. המלך הוא עירום. וגם ניג'ס לא קטן.


מילא עירום, אבל ראבק, כמה קלישאות...

[ ואולי למלך קשה לחיות עם דואליות ]
נוצות ומסמרים
לפני 14 שנים • 17 בפבר׳ 2010
נוצות ומסמרים • 17 בפבר׳ 2010
פעולה 20 מגוללת נרטיב. סיפור שמגלם בתוכו את הליבה האולטימטיבית כביכול של האישה הכנועה, השוטחת לרגלי אדונה את הקונפליקטים שלה, בתקווה שימציא לה איזה אבן לגלגל במעלה המדרון. מה כבר אומרת הסאבית הזו? היא אומרת: אני נתונה בקונפליקט.

אשר לאירוניה? האירוניה היא ערך מוסף ועם כל הכבוד, היא נמצאת בעיני המתבונן. מה מונע בעד המתבונן הזה (שלטעמו, המלך נודניק, עירום ומנג'ס) מלפרש את מעשיה של הנשלטת כבחירה להעביר את הקונפליקט לידיים מנוסות יותר? או לחילופין כאמירת: "הבחירה שלי היא שלא לבחור"? הבחירה שלי היא להתמסר?/לחיות עם הקונפליקט והדואליות? (האין זה, בעצם, הנרטיב הBDSMי בזכותו מטיפה הקהילה?).

אלא שהצופים גם הם מודעים לנרטיב: מודעים לכך שהם צופים בתמונה בעד פריזמה. גיס חמישי שעניינו במתן חותמות כשרות, ולא, בהכרח, בהתמודדות עם קונפליקטים אמיתיים (הגם שכאלה ישנם ואין להמעיט בערכם). כאן צצה ועולה האירוניה. מהשימוש בסיטואציות קונפליקטואליות לצורך יצירת תעמולה.

והכי מטריד (לפחות בעיני), היא העובדה שאלו הרגישים במיוחד לדקויות האלה (ולפיכך אלה המסוגלים במיוחד לזהות אותן) הם אלה שממהרים לזעוק חמס. חבל.
עינבר
לפני 14 שנים • 18 בפבר׳ 2010

ששמים דברים בהקשר

עינבר • 18 בפבר׳ 2010
אז הם מקלים תובנות ומשמעות.

אבל למי שלא מכיר את ההקשרים - רואה כאן רק תמונה וכמה מילים.

והתמונה יוצרת סטאוטיפ והסטאוטיפ , כטבעו של סטראוטיפ, ממש מקומם
ואז הכי טבעי זה למהר ולצעוק חמס. למה זה כ"כ מטריד?
נוצות ומסמרים
לפני 14 שנים • 18 בפבר׳ 2010

Re: ששמים דברים בהקשר

נוצות ומסמרים • 18 בפבר׳ 2010
[quote="עינבר"]אז הם מקלים תובנות ומשמעות.

אבל למי שלא מכיר את ההקשרים - רואה כאן רק תמונה וכמה מילים.

והתמונה יוצרת סטאוטיפ והסטאוטיפ , כטבעו של סטראוטיפ, ממש מקומם
ואז הכי טבעי זה למהר ולצעוק חמס. למה זה כ"כ מטריד?[/quote]

איך את יודעת שהסטריאוטיפ הוא סטריאוטיפ? מהם ההקשרים שמי שלא מכיר אותם רואה ביצירה "רק תמונה וכמה מילים"?

לא רפאל הוא שיצר את הסטריאוטיפ: השימוש החוזר בתכנים הוא שהפך אותם לסטריאוטיפיים. העובדה שניתן להקיש מצפייה בתמונה שהיא מתארת סטריאוטיפ (ולא, להבדיל, מספרת סיפור אינדיבידואלי), לכשעצמה מלמדת שקיים מיתוג כזה, ready-made כזה, ועל כך שמי שמאתר אותו - אלו מאתנו הרגישים להגחכה שלו - ערים לקיומו. לשון אחרת: הכל חוזר אלינו.

אני לא טוענת (ובעיני גם לא היצירה) שהקונפליקט עצמו הוא סטריאוטיפי. מה שהיצירה מצביעה עליו הוא השחיקה של הקונפליקט הזה. בזה אין רע בעיני- זה חומר למחשבה.