נוריתE
|
לפני 14 שנים •
5 בפבר׳ 2010
ה-אילוף המושלם - אחרון.
הזמן המשיך לעבור בשיגרתו המענגת,והכלבה המשיכה לשרת את אדוניה בנאמנות כרצונם בה
יום אחד,הובא אליה צעצוע חדש..משאבל חלב אם שתי כפות יניקה,האדון הצמיד אותן אל פיטמותיה ,מעכשיו,אמר, את תשאבי את עצמך בכל יום ולא תפסיקיי או תסירי את המשאבה בלי רשות מאיתנו, היא הנהנה לאות שהבינה,בהתחלה עיקצצו הפיטמות ונזקפו בעוד הן נשאבות ושלחו צמרמורת בגבה אבל בעודה ממשיכה,הן החלו לכאוב והפעולה החלה לייסראותה היא התפתתה לרגע להפזיק אבל ביודעה הם משגיחים עליה, ושעליה למלא את חובתה, המשיכה, מתחילה להנות גם מהכאב החדש עד שקול מחוצ לדלת הורה לה להפסיק. כך זה נמשך ימים ושובעות ,זמן השאיבה הלך והתארך כפות היניקה החלו להתמלא אט אט בהתחלה בנוזל דליל ושקוף שהפך בהדרגה סמיך ושופע יותר,עד מהרה הפכה המשאבה מיותרת והיא יכלה לחלוב עצמה בידיה כמו הם,מעמידים אותה על ארבע וחולבים, לעיתים בליווי הצלפות שוט מענגות... ערב אחד, נכנסו ארבעתם,היא נשקה את כפות הרגליים,על הרצפה!לשכב הורו לה והיא עשתה כדברם,הם שלפו את כלי הזיין מהמכנסיים,היא צפתה למצוץ או לאוננות אבל לא, הם כולם השתינו עליה ביחד,היא היתה המומה,נסתה לקום לברוח אבל לא ניתן לה,כמעט וצעקה אבל זה נרטע באיבו, השוט הונף על הכוס חזר וירד כ 20 פעם,זה העונששלך הכל פעם שתסרבי לזה, נאמר לה בקשיחות,עכשיו על הבירכיים בואי אלי, תתחלי למצוץ,האי נגשה בהיסוס,בעדינות,הורה לה, כלי הזיין לא עמד,היא התחילה לאט,מכניסה מוציאה,רועדת כולה,כאשר זרם דק החל לזרום אל פיה,שתן, צורב מר,היא נחנקה וירקה נסוגה ממנו, זה אני לא מוותר הוא צעק כמעט,שוב הונף השוט על כל גופה כשהיא מתפלשת בשלולית,ושוב,אדון אחר, שוב אותו תהליך,שעות,הם לא עזבו את החדר,לא נגעו בה,רק שוב ושוב למדו אותה לשתות חזרו והשתינו על גופה,בפעם הבאה,שהורו לה לשתות,היא כבר שתתה בלי להחמיץ אף טיפה. VI ערב אחד,בזמן השקיעה,ירד אחד האדונים והוציא אותה אל הדשא שבחצר הגדולה,הוא הסיר את הרצועה, מניח לה להתרוצץ בדשא ולהתענג על השמש השוקעת.. כשהיתרחקה, קרא לה אליו, היא נגשה במהירות ורבצה למרגלותיו. בהמה שלי,אמר בעוד הוא מלטף את ראשה,היא הרימה ראשה מעל ברכיו, מביטה בו, תמהה על נימת הרכות שבקולו...שבי,הוא אמר,והיא,כבר לא מורגלת התישבה למרגלותיו בישיבה מזרחית גולמנית. הוא דיבר אליה,כמעט כמו היתה אנושית: עוד שבוע תמלא שנה לשהותך פה, אמר,והחלטנו לתת לך רשות לבחור, להישאר או ללכת...דברי, היא נותרה אילמת,כל זכר לעולמה הקודם נעלם ממזמן,היא נסתה לדבר,ומוחה התקשה לעצב את המחשבות את המילים,אבל לאט,יצאו המילים צרודות מפיה..להישאר,לא לזרוק,בבקשה אדון.. הוא נשק למיצחה והחזיר אותה אל המרתף,אותו שבוע הם הירבו לבקר אותה,מפנקים אותה בשוט ובשימוש מרובה,מניחים לה לבוא וליגמור שוב ושוב,והשיחה החלה להעלם מזכרונה הקצר,היא הרגישה אהובה מבורכת ובת מזל. בתום אותה שבוע,בא האדון אל המרתף,בבוקר,היא נשקה את כף רגלו,מצפה לטיפול,אבל הוא ליטף את ראשה ואמר ברכות,היום לא נשתמש בך כלבה שלי,זה לא עונש,אתת מצווית לנוח כל היום ולישון עד שאבוא לאסוף אותך בערב,היא עשתה כדבריו,רובצת אל פתח הדלת כל היום,ממתינה. בלילה,סמוך לחצות הוא העיר אותה בעדינות,לכי להכין את עצמך,אמר וכשסיימה,שם את הרצועה על קולרה והוציא אותה אל החצר,היא נצמדה לרגלו נדהמת ומבוהלת מהמחזה שברחבה,מדורה גדולה בערה במרכז בסמוך לצלב עץ גדול, החצר היתה מלאה בזרים,פרט לאדוניה כולם במסכות ..משראו אותם,פסקו הדיבורים דממה ירדה על החצר.. כל אדוניה ניגשו לעמדו לצידה, יומך הגיע,אמר האדון האוחז ברצועה,נמצאת ראויה. היא הובלה אל הצלב וניקשרה אליו,מוצלפת בשוטים עד כדי עלפון כמעט,עד ספייס כזה שלא היה לה מעודה,כאשר הורדה מהצלב,הראה לה האדון מספר ניירות,החוזה שלך,אמר בכובד ראש,הוא התחיל להקריא באוזניה ולמרות הספייס היא שמעה והבינה כל מילה,החוזה פרט את חובותיה להם ואת אהבתם ודאגתם לה ולכל צריכה,אצבעה נטבלה בדמה והיא חתמה על החוזה, חתימת אדם ברורה ותעודת זהות והם חתמו לצד זו שלה נתמכת על רגליה,אחוזה בזרועותיהם,פעם אחרונה כבת אדם,היא הובלה אל הסד שבסמוף והושמה בו ואדונה מחזיק את ראשה על בירכיו , שם ראשה בחיקו ולוחש מילות הרגעה באוזנה היא הרגישה את החום, צורב מאלפי נרות מתקרב אל ישבנה חשה את הצריבה,כאב נורא וטוב מכל מה שידעה אי פעם,כאב ההחתמה -הברנדינג ושקעה אל הכאב המבורך בחיקו של אדונה החוקי... |
|
|
אדון ברוך(שולט)
|
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
לנורית המיוחדת
כרגיל יותר מיפה חן חן
|
|
|
המלכה Nathjas(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
יו זה היה מדהים
מקווה שגם לי זה יהיה אחרי שנה עם אדוני ומלכתי 
|
|
|
| מוצ'ילר |
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
קראתי את כל החלקים בבת אחת ונהנתי מאוד.
את כותבת מצוין ואני מקווה שתכתבי שוב. |
|
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
9 בפבר׳ 2010
אהבתי
נהניתי לקרוא את הסיפור, אשמח לקרוא סיפורים נוספים.
פאני היל |
|
|