המלכה דנה ישבה על הכסא המשרדי מול המכתבה עם המראה הגדולה, הסתכלה על השתקפות דמותה ותיקנה את האיפור כפי שעשתה מאות פעמים בעבר, עשתה זאת כמעט ללא מחשבה. היו לה עשרים דקות לשרוף עד הגבר הבא, בינה לבין עצמה לא כינתה אותם עבדים, כלבים או משרתים, הם היו גברים וכך כינתה אותם.