בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילך

sagur
לפני 14 שנים • 19 בפבר׳ 2010

לילך

sagur • 19 בפבר׳ 2010
בלילה הזה חלמתי חלום, חלום פשוט, בלי אלמנטים מופשטים. גופי מתערסל על חול חמים, בעיבורה של לגונה כחלחלה, נגיעות קרירות של רוח על העור הלוהט. אני עירום. החוף שומם. כמה עצי דקל מציינים את קצה החוף, מאחוריהם הר רחב ידיים, חום עמוק, מציין את קצה המבט אל ירכתי התודעה. אני מצליח לשמוע שקשוק גלים עדין, קבוע, מדוייק ואני מאושר.
מרחוק מתחילים להשמע הדי נקישות תופים. בתחילה הם משתלבים יפה עם צליפות הגלים, אולם לאט לאט הם מתחזקים, עצי הדלק שענפיהם נותרו עד כה קפואים, שמוטים מטה, מתחילים לנוע לקצב התפיפות, החול זע, נע מתחת, יצור קדמון ועצום מימדים מטלטל את התפאורה, מפרקה, מי הים העצלים זורמים אל תוך הריק שהשאיר החול, ומכסים את רגלי, את בטני. אני טובע. בתוך המערבולת מתחזק רעש התיפוף, מכה בעור התוף, אני מושיט את ידי, למעלה, הצידה, מנסה לאחוז במשהו ולמשות עצמי מתוך הגלים, אצבעותי חשות במשהו פסטי, מרובע, משהו מוכר.
לחיצה קטנה על הכפתור העגול המוצב על גגו של השעון המעורר מפסיק את תפיפות התופים ומחריב את שנת הלילה. אני מניף את גופי מעלה, החדר חשוך, סילונים דקים של אור ירח הפורצים דרך ניקבי התריסים מנקדים את הקיר שלמולי ברסיסים דלים של אור.
אני עירום, לצווארי קולאר עבה מעור, אני שוב בחדרון הצמוד למטבח, ישן על מזרן דק. אני מתרומם באנחה קלה, מתמתח. חמש בבוקר, צורח השעון המעורר, חמש בבוקר, קדימה לעבודה.
אני צועד למטבח, מדליק את האור הקטן שמעל לשיש, שוטף את פני ומשפשף היטב. טוב שאין לי מראה, אני בטח נראה תשוש, עייף ואדמומי. על שולחן המטבח, שהתחיל לגלות את צורתו לאור נורת הניאון הקלושה, מונח הפתק המוכר, קטן וצהוב, משרדי.

אני עם מישהו. אל תעיר אותנו. תעשה את המטלות הקבועות. אם ארצה משהו אקרא לך בדרך הרגילה. לילך
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 19 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 19 בפבר׳ 2010
מעולה, מעורר מחשבה, מעולה מעולה
Morticia
לפני 14 שנים • 19 בפבר׳ 2010
Morticia • 19 בפבר׳ 2010
כתוב בהחלט מעולה

טרם קראתי את הקטע השני
וחלילה לי מדבר עבירה למעט כנותי
אבל קשה לי לומר שפנטזיות על היותך לבד בזמן שמישהי אחראית על הלבד הזה שלך כי היא עם מישהו אחר מדברות אליי באופן אישי...
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 22 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 22 בפבר׳ 2010
בלילה ההוא חלמתי חלום חסר משמעות. שכבתי על חוף שומם, על הבטן, על החול החם, הרוח שהגיעה מהים ציננה רק קלות את טיפות המלח שנשזרו בשיערי. בלילה ההוא חלמתי חלום פשוט, שכבתי על החוף, היא דרכה עלי, דרכה לי על הפנים, רגלה היפה החלקה מרחה מלח מצידי שפתי. אספתי אותה אל זרועות הטורף שלי, המים שטפו את שנינו, הרגשנו חיים. בלילה ההוא חלמנו חלום של זעם ושל צרחה, רצנו על החוף, צרחנו, צרחנו. בלילה ההוא חיבקנו את החלום. רצתי, היא נשכבה על החוף, החוטיני שלה נוצץ בשחור כנגד הבוהק של הכחול והצהוב. בלילה ההוא הייתה שמש בשמים. הפכתי ליצור תת קרקעי, רצתי כמו שלא רצתי מחיי, רצתי וצרחתי, צרחות של שמחה. בלילה ההוא היא שכבה על סלע אנדרומדה, הכוס שלה נשטף אל תוך המים, בלילה ההוא אצות ים עטפו אותנו, רצתי בתוך האצות, הירוק הזה כל כך טוב. בלילה ההוא רצתי וזעקתי, העצים שבחוף נפלו מהצרחות, בלילה ההוא קפצתי ערום, תפסתי את הרוח, שטתי על הגלים, טסתי, בלילה ההוא, הזדיינו עוד פעם, עוד פעם, השפיך שלי הריח כה טוב, התחדש. בלילה ההוא השיער שלה היה אצות הים, הפנים שלה היו הכוכבים. בלילה ההוא כשהשמש זרחה במלוא עוצמתה רצתי, צרחתי במלוא גרוני, אהבתי, צרחתי. הריצה שלי הייתה הריצה של הטורף המזיע, העבד המשרת. בלילה ההוא מצצתי כל טיפה של זיעה, כל טיפה של שתן, כל טיפה של לכלוך, הגוף שלה הבהיק מהלשון שלי. בלילה ההוא טרפתי. היא הייתה כל מי שרציתי, הפנים שלה התמזגו לפנים של כל הנשים היפות שחשקתי בהן, וכולן שהיו אחת ליטפו אותי, דחפו את הראש שלי, הראש הרץ שלי אל תוך הכוס שלה/ן, אז נשמתי עמוק בלילה ההוא, וחזירים עפו, והימים בערו, והרי הגעש התפוצצו, בלילה ההוא, כמה רצתי.
a מק
לפני 14 שנים • 28 בפבר׳ 2010
a מק • 28 בפבר׳ 2010
של צ'ארנוחה יותר טוב
a מק
לפני 14 שנים • 28 בפבר׳ 2010
a מק • 28 בפבר׳ 2010
fog כתב/ה:
מקסים.
אני קצת מאוד מקנא בכם שאתם יכולים לכתוב על החלומות שלכם.


אז תפסיק להיות פחדן ותתחיל לכתוב על שלך