לילך - שנה לפני

Morticia • 20 בפבר׳ 2010

די נו, באמת די להפוך כל הערה שלי לגבי נושא מסויים להערה אישית כלפיי הכותב
אני לא מכירה אישית את הכותב
ואין לי שום רצון או כוונה לפגוע בו חלילה או בכלל לדבר בשמו

מה שלא פוסל את האפשרות שבהחלט יכול להיות שפנטזיה כזו מצביעה על פחד/חשש/אגוצנטריות אה-לה "לא בזין שלי" (מ)מחוייבות ואינטימיות!

(זה לא אומר שכל הפנטזיות נובעות מהדברים הנ"ל וזה לא אומר שכשאתה לבד אתה לא מפנטז על איך אתה עושה בשביל מי שזו לא תהיה מה שהיא רוצה...)

כתבתי את דעתי על הלך רוח כללי
ולו אישה היתה כותבת פנטזיה על איך היא כל יום מזדיינת עם אחר בזמן שאתם יושבים קשורים בארון
(מה שאף פעם לא קורה כאן)
אתם הייתם קוראים לה שרמוטה עוד לפניי...!
(ויוצאים במחול ה"אתן חושבות שבגלל שיש לנו פנטזיות אתן יכולות להרשות לעצמכן להיות כאלה חארות יה שמנות שאף אחד לא רוצה מחוץ למחשב?" שלכם...)

נוצות ומסמרים, מעניין לי מה שכתבת
האם באמת המפנטז לא מקבל כאן תמורה?
נצטרך אולי להגדיר תמורה מהי
ועל הדרך אולי ננסה גם להשיב לי לגבי התמורה שמקבלת אישה בכזה שירות

(כן! יש! אני מזדיינת הערב עם עוד איזה אף אחד ויש מי שיבכה שזה לא אתו! ווהו! העיקר והכי חשוב, זה שמזיין אותי על אמת, הוא גבר גבר? יעני מביא אותה בדוגי חזק בתחת וקורא לי שרמוטה???)

הדורבנים​(נשלט) • 20 בפבר׳ 2010

אבל בעיניי (ולדעתי) אף אחת כזאת היא לא "שרמוטה".
אישה שאוהבת שיהיה לה סאבי באבי אחד שיהפוך לעבד מין שלה,
אישה שאוהבת לקיים יחסי מין פתוחים עם גברים זרים
אישה שאוהבת שחודרים עליה חזק בכוח בדוגי, בעוד מישהו שרוצה אותה לא מקבל אותה.
אישה שלא סגורה על עצמה, ומנסה שולטים, ונשלטים (כמו בסיפור של צ'ארנוחה), ועוטה על פניה מסיכה.

כולן אחלה בעיניי. כלומר, כולן רוצות משהו, והולכות על זה. אני לא יכול לחשוב על אף אחת כאיזה תיוג של מילת גנאי, או משהו שלילי, רק בשל העדפות מיניות.
קשה לי עם זה שאת קוראת למישהי שרמוטה, רק בשל העדפותיה המיניות.

(כמובן שזו דעתך ואני מכבד את דעתך מאוד. ואולי דווקא בגלל זה קשה לי איתה כלכך)

בקשר לשאלה מה אומרת פנטזיה על בן אדם - האם פנטזיית אונס או קוקולד מבטאת פחד ממחויבות? אולי, אבל אני אפילו לא מבין מה זה אומר "פחד ממחויבות". לכולם כמעט יש פחד מיחסים שצריך להתמודד איתו. אני כן חושב שמה שמסמרים ונוצות הצביעה עליו - הצורך להפוך את הפנטזיה של השתעבות טוטלית למציאות (הבנתי נכון?) ולכתוב אותה ככה שתיראה הכי בצבעים טבעיים, אומרים אולי יותר..

Dunbar{Supreme93} • 20 בפבר׳ 2010

האמת? אני מעדיף להישאר עם החלק השני הסוריאליסטי החזק, זה שעובר מחלום לחלום ושואל בעצם מה החלום, מה הסיוט, מה הפנטזיה. בעיני, בין הקטעים היפים שקראתי בכלוב.

החלק הנוכחי גם כתוב טוב, אבל הוא כבר נכתב בכל כך הרבה ורסיות. המתח הזה בדיאלוג שבו שהאישה קוראת את נפש הגיבור לאורכו, נוצר פער אירוני - האישה (והקוראים/ות) יודעת מה יהיה בסוף הדיאלוג והגבר מתחבט, ואכן בסוף הדיאלוג הגבר מתוודה בפני עצמו ובפניה (ובפני הקוראים/אות), שכן, הוא רוצה להיות משרת.
תמיד הוידוי הזה מלווה במעין תחושה של דטרמניזם, השלמה כמעט טרגית, כמעט אמיצה ("מגדל ביצים"), של הגיבור עם הגורל הבלתי נמנע - כן, הוא אכן רוצה להיות משרת.
בשלב הבא, אחרי שהגבר מתוודה על רצונו, גם משלים עם הגורל וגם מראה אומץ, בדרך כלל מגיע הפרס הנכסף, תיאור ארוך של מעללים משפילים, מכאיבים, רטובים ומיניים שהוא זוכה להם מידי האישה (לרוב מניעיה האמיתיים נסתרים, והם מתורצים בתועלתנות נטו).
ספציפית אני זוכר את הסיפור של מוצ'ילר שהיה בדיוק כזה, אבל יש עוד המון.

אלימלך • 20 בפבר׳ 2010

מורטישה, אני בכלל לא ניסיתי להפוך את ההערה שלך להערה אישית כלפי הכותב.
אני כתבתי את דעתי על דעתך על הלך הרוח הכללי , שאני לא רואה שם שום סימן לזה שהכותב חושב שהאשה שרמוטה.
אם אשה תכתוב פנטזיה על איך היא מזדיינת כל יום עם אחר, אני בוודאי שלא אקרא לה שרמוטה.
ושוב בשני הפוסטים הללו אין גם שום סימן לזה. (אולי יהיו בפוסטים הבאים)
גם במציאות אם מישהי תספר לי שהיא שוכבת כל יום עם אחר, אני לא אחשוב שהיא שרמוטה.
במקרה והיא תהיה במערכת יחסים זוגית איתי, קרוב לודאי שאני אנתק את יחסי הזוגיות ביננו,
אבל לא בגלל שאני חושב שהיא שרמוטה, אלה בגלל שמן הסתם אני אפגע מזה.