| sagur |
לפני 14 שנים •
23 בפבר׳ 2010
פרק חמישי: לילך - רגע אחרי
לינק לפרק הראשון:
www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27208 לינק לפרק השני: www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27209 לינק לפרק השלישי: www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27212 לינק לפרק הרביעי: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27215 אחרי שעה קלה של עמידה עצומת עיניים, לבד בסלון, התגברה החשכה. פקחתי את עיני וראיתי כי לילך כיבתה את האור בכל רחבי הבית ואני נותרתי, עירום ובודד, עומד בטבורו של הסלון החשוך מבלי לדעת מה לעשות ולמה לצפות. תקראו לזה חוסר אונים, תקראו לזה קושי להתמודד עם אי ודאות, אבל ההתעלמות המופגנת מהעובדה שאני נשארתי ללא תובנה מגובשת, ללא ידיעה מה צפוי לקרות, המחשבה על לילך מתפשטת, בשלווה, נכנסת למיטתה ופשוט שוקעת בשינה רגועה, פשוט גרמה לי לתחושה מעורבת של ריגוש צורב. רציתי ללכת לרגע לחדר השינה, לנקוש על הדלת, להדליק את האור, מחייך, ולגחך על הכול. אבל משהו עצר בי. לא החוזה שחתמתי עליו, לא הבדיקה הארוכה והמביכה של גופי, משהו עמוק יותר שרצה שאבלע בתוכו גרם לי להתיישב על השטיח בלב הסלון, להתכרבל על שערותיו העבות והגסות ולשקוע בשינה. לילך שטפה את ראשה במי האמבט החמים. היא הרגישה מגורה, מגורה כפי שלא הרגישה את עצמה כבר שנים רבות. המבע המושפל בעיניו, הסומק הקל שפשה בלחייו כשאחזה את ביציו ומדדה אותן בכף ידה, זה שלא העיז להביט בעיניה, היה מרגש, אסור ומרגש, תחושה של חציית קו, קו באישיות שלה ושלו. היא ידעה לאן היא מכוונת, היא מכוונה גבוה מאוד, היא חושקת הפעם בהכל, שיעבוד עמוק וטוטאלי שיותיר אותו תלוי בה לחלוטין. היא לא ידעה בדיוק למה זה מושך אותה כל כך, זה לא משך אותה ביחס לרוב בני האדם האחרים אותם הכירה, אבל איתו זה היה שונה. משהו בכך שהיא יכולה בנקל כל כך להפוך אותו כלי למימוש גחמותיה האסורות ביותר, גרם לה לתחושה עמוקה של עונג פנימי. תחושות האשמה שהיו מלוות אותה כשהייתה חושבת על עצמה, רק על עצמה, הומסו בגלי הרטט שנעו בתוך גופה מעלה ומטה. היא הושיטה את ידה האוחזת את אפרכסת צינור המים והמטירה קילוחים קלים של חום על איבר מינה. היא התפתלה, היא הרגישה משוחררת. לפני שכיבתה את האור בחדרה היא הוציאה ממגירת השידה הצמודה למיטתה את היומן האישי שלה. יומן ורוד ונשי, עם לב מוזהב על עמוד הכריכה הקדמית, כזה שהייתם מצפים למצוא יותר אצל ילדה קטנה. היא כתבה: "היום גיליתי שאני יכולה להיות כל מה שאני רוצה. היום גיליתי שאני יכולה להרחיב את עצמי. גיליתי את הכוח שטמון בי ואת מה שאני יכולה לעשות עם הכוח הזה. הוא לא יודע שהוא הולך לגלוש מטה במורד אישיותי, הוא יהפוך למראת התשוקות שלי, לזה שאני אוכל להביט בו כדי לדעת שאני יכולה לעשות הכול, להשיג הכול. הוא יקבל את זה, הוא ישלים עם זה והוא יגאל דרכי." היא כיבתה את האור ועצמה את עיניה. ידיה שוב החלו לשוט מטה על איבר מינה החשוף. הבזקי תמונות החלו לפרוח על תוך החלל האטום של עפעפיה, מרחפות באוויר, זוהרות. היא ראתה אותו עירום, על ארבע, קשור לשרשרת קטנה, מוזהבת, מהקולר ועד לידית דלת חדרה. היא ראתה את עצמה ענוגה, נחשקת, שוכבת עירומה במיטה וקוראת בספר. מדי פעם מרימה את עיניה ומביטה בגו העירום, הכנוע, בעיניו המביטות בה בערגה, בחוסר סיכוי, היא מותחת בכוונה את ידידה ורגליה, מציגה לפניו את גופה הנשי, הלבן, החטוב, הלא מושג. היא יכולה לראות את אברו מנסה להתרומם בתוך החגורה, את שפתיו נחשקות כשחש את מגעה הצונן של מעטפת הסיליקון הקשיח החוסמת כל אפשרות לזקפה אמיתית. אז היא מניחה את הספר בצד, בעדינות, כאילו בלי לשים לב למה שעובר עליו (בשלב מסוים היא באמת תפסיק לשים לב) ובתנועה נשית חדה, כיפוף ידה מטה היא מצביעה על איבר מינה. הוא מזדקף, במהירות, פעולה שבהתניה כנראה, וזוחל עם ראש מורכן למרגלות המיטה, עד לאן שהשרשרת מאפשרת לו להגיע. הוא מטפס בזהירות ומתחיל לאט, בריכוז וכוונה רבים ונשק את רגליה, עולה מעלה אל חלקן הפנימי של ירכיה, נשיקות רכות ועמוקות, מגורות, מדיפות טעם של תשוקה, למעלה למעלה, עד למשולש חלציה ושם הלשון כבר נכנסת עמוק, בקצב שהיא לימדה, מסתובבת, מתעקלת, מנסה למצוא את התדר הנכון לעינוגה המוחלט. היא אוחזת בדידיה את מסעד המיטה, נאנחת, גונחת, לופתת את ראשו בין ירכיה ודוחפת פנימה עוד, עוד, עוד, כאילו כדי להעלים, ואז הגל העמוק, החד, המתפוצץ מבפנים וממלא את החזה באושר. היא המשיכה עוד להניח את רגליה על ראשו הדחוס אל תוך ערוותה. לא היה לה כוח לזוז. לבסוף דחפה אותו קצת עם רגלה הימנית, בתנועה מפונקת, הסתובבה על צידה וכיבתה את האור. מחר כבר נראה, אמרה לעצמה, מחר כבר נתחיל לגרום לך להתרגל למי שאתה החדש. |
|
|
אלימלך
|
לפני 14 שנים •
23 בפבר׳ 2010
זה שלא מגיבים, זה לא אומר שלא אוהבים, מחכה להמשך.
|
|
|
| ofer00 |
לפני 14 שנים •
24 בפבר׳ 2010
חזק ביותר
פרקים קצרים שזה קצת חבל
מדהים, מגרה |
|
|
| גיא 22 |
לפני 14 שנים •
28 בפבר׳ 2010
וואאוו
זה היה הפרק הכי טוב עד עתה,
כתוב ממש בצורה מקצועית. מגרההה 
|
|
|