| הניצוד |
לפני 14 שנים •
2 במרץ 2010
זוהי יפו ילדה
(מוקדש לבטי בום)
אני מקבל הודעה באסאמאס להגיע לבית ביפו בשמונה בערב. אין הסברים למה, אבל אני מסתקרן ומחליט ללכת. אני מגיע קצת לפני שמונה לבית, מסתכל עליו מבחוץ, בודק שוב את הכתובת ומתפלא קצת. זהו בית ענק של כמה קומות, נמצא קרוב לים. אני ניגש לדלת דקה לפני שמונה ומצלצל בפעמון שמהדהד בכל הבית. קול נשי מבפנים מורה עלי לפתוח ולסגור אחרי את הדלת. עם המפתח. אני נכנס, נועל מאחרי ומתקדם לאט לתוך הבית. מסתכל לצדדים ומנסה להבין מי נמצא בבית. קרוב לגרם המדרגות אני רואה שלוש נשים ישובות על הספה. נראה שיצאו מתוך חלום. אחת עם שיער בלונדיני, אחת עם שיער שחור ואחת עם שיער אדום. יושבות על הספה רגל על רגל, כולן מחזיקות כוס שמפניה ביד. שלושתן נעולות במגפיים עד הברך, תחתונים שמתוכם בולט משהו שנראה כמו סטראפון וזהו. טופלס. אני עומד מולן, נבוך. משתדל לא להעיף מבט לכיוון החזה החשוף, כדי שלא יכעסו. הן ממשיכות לשתות בשקט ולדבר ביניהן. מדי פעם מסתכלות עלי. אחרי כמה דקות של שקט בהן אני לא מעיז להוציא מילה, הבחורה עם השיער השחור פונה אלי ואומרת לי: הזמנו אותך לפה כי אנחנו במצב רוח מאד מסוים. שלושתינו. תקשיב טוב. יש לך שלוש דקות בדיוק להתחבא בבית. אנחנו נחפש אותך במשך חצי שעה. אם אנחנו מוצאות אותך, אתה תקלל את היום שנולדת בו. אם אנחנו לא מוצאות אותך, נשחרר אותך. עכשיו עוף לי מהעיניים. השחורה חוזרת לדבר ולצחוק עם האחרות ואני מסתכל על השולחן שליד הספה. אני רואה שם שוטים, מצבטים, מקלות בייסבול וחבלים, אני מבין שנקלעתי למקום באמת הזוי ואני מתחיל בריצה כלפי מעלה. לא חושב מה הולך להיות, רק איך אני מצליח לצאת מהמקום ההזוי הזה. אני מסתכל למטה ורואה את הבנות ממשיכות לשתות ולצחוק ביניהן. אחת מהן מחזיקה מקל בייסבול ומלטפת אותו. מסתכלת קצת לכיוון מעלה. אני עולה במהירות לקומה השניה. מסתכל לימין ושמאל ורואה מלא חדרים. אני יודע להתרחק מהמקומות הברורים. לא באמבטיה ולא בחדר ארונות בתוך החדר שינה. זה צריך להיות ממש טוב. אני שומע מלמטה רעשים של תזוזה ודברים נלקחים מהשולחן. הלב שלי מתחיל לדפוק ואני נכנס לאחד החדרים שבהם מלא רהיטים מכוסים בסדינים לבנים. אני נכנס מתחת לאחד הסדינים שמכסה ספה גדולה, אני מתמזג עם הספה ומתכווץ, בלי לנשום. מתפלל שתעבור חצי השעה במהירות. אני יכול לשמוע בבירור את הרעש של המגפיים על הפרקט כשכולן כבר עלו לקומה השניה. אני חושב שהייתי צריך לרדת בהיחבא לקומה הראשונה ולהתחבא שם. מאוחר מדי. כל הדלתות נפתחות, לאט לאט. נראה שהן לא ממהרות בכלל. מה שקצת מלחיץ אותי. אני מרגיש שמישהי מסתכלת לתוך החדר עם הרהיטים וממשיכה לעוד חדר. אחרי שלוש דקות עוד מישהי נכנסת לחדר, עוברת בין הרהיטים, בכלל לא מתעכבת לידי. ואני מקווה שהיא לא הרגישה בכלל ומיד יוצאת. היא יוצאת מהחדר ואני מרגיש אחרי דקה מין תזוזה קטנה בחדר. אני מתכווץ מתחת לסדין ולפתע אני מרגיש שהסדין שמעלי נלקח במהירות מעלי ואני נשאר מכווץ כולי על הספה, חשוף כולי. אני רואה מהצד את השחורה מחזיקה את הסדין ואת האדומה והבלונדינית עומדות מולי. שתיהן עם הכוסות ביד, אחת עם מקל בייסבול ואחת עם שוט. השחורה מחייכת ואומרת לבנות, נראה שיש לנו שוב צעצוע עד הבוקר. האדומה מדברת במהירות. יש לך שתי דקות להוריד את כל הבגדים ולרדת לרצפה. אני מפוחד כולי מוריד את הבגדים ויורד לרצפה. "שכב על הבטן!" הבלונדינית מצווה. אני שוכב על הבטן ואני מתחיל להרגיש הצלפות קלילות שמתגברות ככל שהזמן עובר. האדומה מחזיקה את הראש שלי למטה עם עקב המגף שלה. אני מרגיש לפתע חבטה חזקה ברגליים, כנראה ממקל הבייסבול. הבנות מתחילות לדבר ואומרות אחת לשניה "אוקיי, הציוד עובד וגם הצעצוע מוכן שנתחיל". השחורה מצווה עלי לרדת בריצה למטה. אני, בלי בגדים, יורד למטה. מסתכל על הדלת וחושב שאולי אצליח לברוח, ערום כולי. הבלונדינית קולטת את המבט שלי ואומרת, רק תנסה. הדלת נעולה והעונש שתקבל רק על הנסיון יהיה משהו שבחיים לא חלמת עליו. אני מתחיל להשלים עם המצב, עם הלילה הזה. שמעורבב אצלי בין פנטזיה מטורפת לסיוט מדהים. הזין שלי שעומד כמו חתיכת ברזל והרעד בגוף שלי מבהירים לי טוב מאד שאני נמצא במין חלום פנטסטי. אני מגיע למטה ואני רואה את הבנות מתקרבות, השחורה נותנת לי בעיטה בבטן, אני מתקפל ונופל למטה. כשאני למטה כולן מתחילות לבעוט בי, כשהן צוחקות. זה כואב מאד, אבל אני יודע שזה עוד כלום. אחרי חמש דקות של בעיטות ויריקות, האדומה מורה לי לעמוד על ארבע. היא קושרת לי את הידיים, כורכת על הצואר שלי רצועה ומתחילה לזיין אותי, כשהיא מושכת ברצועה. היא מתחילה לאט ואז מגבירה את הקצב לקצב ממש חייתי. אני צורח מכאב ומעונג ואז הבלונדינית מגיעה לפני, יושבת בפיסוק, משחררת את הסטראפאון מהתחתונים ומורידה את הראש שלי כדי שאתחיל למצוץ. במקביל השחורה מצליפה בי הצלפות קטנות על הגב. אני נמצא בכאב מטורף ואני לא יכול אפילו לצעוק, הפה שלי כולו תפוס בתוך הסטראפ ואני בקושי נושם. מרוגש כולי. אחרי רבע שעה, האדומה יוצאת החוצה, השחורה נכנסת וכולן מחליפות תפקידים. אני מרגיש שכולן לובשות סטראפון דו כיווני ומסיימות לזיין אותי רק אחרי שגמרו. הן משמיעות קולות של הנאה כל הזמן, מרגישות שאני לא קיים שם אלא כאוביקט בלי רצונות. אחרי חצי שעה שנראית כמו נצח, הן מפסיקות. אני מרגיש שהגב שלי אדום כולי ושותת דם. השחורה אומרת, אוקי, עכשיו אפשר להתחיל סוף סוף. אני, מפוחד כולי, לא מבין מה היה עד עכשיו. הן אפילו לא התחילו? האדומה בועטת בי והופכת אותי על הגב. כולן מתחילות להשתין עלי ומצוות עלי ללקק אותן, כדי ליבש אותן. השחורה מצווה עלי להגיע לאמבטיה. אני רואה שהיא מלאה, עם קצף. היא מצווה עלי להכנס פנימה ולהתנקות. האדומה מגיעה ומכניסה את הראש שלי למטה כמעט דקה רצוף. אני כמעט נחנק שם וכמה שניות לפני היא זוכרת להוציא לי את הראש. אני מוציא את הראש וחושב שאם רק הזין שלי היה מתחכך במשהו הוא היה משפריץ ושובר את הקיר. הבלונדינית פוקדת עלי לצאת החוצה ולהתנגב במהירות במגבת הגדולה שפרושה בצד. רוץ לסלון, פוקדת האדומה. בסלון אני נשלח אל הקיר. השחורה אומרת לי לעמוד זקוף, ואוזקת לי את הידיים מאחורי הגב. עכשיו נשחק משחק, היא ממשיכה. זוהי תחרות בינינו, מי מפילה אותך ראשון. כל אחת מצליפה או מרביצה. מי שמפילה אותך ראשון מקבלת איתך דקה לבד, שבו היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אבל כל מה שהיא רוצה. אם לא תיפול, אתה לא תצטרך לעבור את זה. ברור?? ראשונה ניגשת הבלונדינית. היא עם מחבט בייסבול, היא עומדת מולי בתנוחה של משחק. מכניסה לי את המחבט לבטן עם הרבה כח. אני מתקפל מרוב כאב, אבל לא נופל. מנסה להחזיק מעמד. אני מסתכל על שלוש הנשים, מנסה לנחש בידיים שלי מי עדיף לי ליפול ולא מצליח לדעת. כולן נראות אכזריות באותה מידה. השחורה מגיעה אלי, מחזיקה לי את הזין ביד, מועכת, ומורידה לי סטירה שמצלצלת לי בראש כמה דקות אחרי. האדומה מגיעה, מסתכלת לי על הפנים. מחייכת ונותנת אגרוף חזק לבטן. אני מתקפל, אך עדיין לא נופל. ככה במשך חמש דקות ארוכות, אני מקבל מכל אחת את המנה הכי חזקה שלה. האדומה מגיעה, מחייכת, מחזיקה לי ביד אחת פטמה, מסובבת אותה וביד השניה מכניסה בי מקל לבטן. אני נופל מיד והאדומה שמה את המגף מעל הראש שלי. היא המנצחת עכשיו. היא פוקדת עלי לשכב מהר על הגב. היא מתישבת הפוך על הפנים, כשהבטן שלי מולה. שמה לי מצבטי פטמות ומתחילה להצליף עם הרבה כח. אני כבר מדמם והיא אומרת לי בשקט, תכניס את הלשון שלך פנימה אם אתה לא רוצה למות פה עכשיו. אחרי דקה היא קמה ואומרת, אוקי. סיבוב שני. אני חצי מעולף, כמעט מאבד את ההכרה. עוצם את העיניים ומרגיש פתאום דלי של מים על הפרצוף שלי. עד שאתה לא מת, אתה לא עוצם עיניים, ברור? אומרת לי השחורה. כולן מתחילות לזיין אותי, אחת אחרי השניה וכשכולן גומרות, הן חוזרות לבעוט בי ואחר כך חוזרות להשתין עלי. כולי כואב, לא מצליח להוציא מילה. מפוחד כולי. מנסה לזחול כלפי הדלת. הבלונדינית קולטת את זה, תופסת אותי מהשיער וקושרת אותי לכיסא. יושבת לי על הברכיים ומסובבת לי את הפטמות עד שאני צורח בכאב חד. שלוש הבנות מסתכלות עלי, מרוצות מעצמן. אומרות לי, עכשיו מותר לך ללכת לישון. ככה על הכיסא. הניסיון הפאתטי שלך לזחול החוצה יעלה לך בעוד שבוע כאן. אם תצליח לשרוד גם את מחר. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
2 במרץ 2010
Re: זוהי יפו ילדה הניצוד כתב/ה: (מוקדש לבטי בום)
אני מקבל הודעה באסאמאס להגיע לבית ביפו בשמונה בערב. אין הסברים למה, אבל אני מסתקרן ומחליט ללכת. אני מגיע קצת לפני שמונה לבית, מסתכל עליו מבחוץ, בודק שוב את הכתובת ומתפלא קצת. זהו בית ענק של כמה קומות, נמצא קרוב לים. אני ניגש לדלת דקה לפני שמונה ומצלצל בפעמון שמהדהד בכל הבית. קול נשי מבפנים מורה עלי לפתוח ולסגור אחרי את הדלת. עם המפתח. אני נכנס, נועל מאחרי ומתקדם לאט לתוך הבית. מסתכל לצדדים ומנסה להבין מי נמצא בבית. קרוב לגרם המדרגות אני רואה שלוש נשים ישובות על הספה. נראה שיצאו מתוך חלום. אחת עם שיער בלונדיני, אחת עם שיער שחור ואחת עם שיער אדום. יושבות על הספה רגל על רגל, כולן מחזיקות כוס שמפניה ביד. שלושתן נעולות במגפיים עד הברך, תחתונים שמתוכם בולט משהו שנראה כמו סטראפון וזהו. טופלס. אני עומד מולן, נבוך. משתדל לא להעיף מבט לכיוון החזה החשוף, כדי שלא יכעסו. הן ממשיכות לשתות בשקט ולדבר ביניהן. מדי פעם מסתכלות עלי. אחרי כמה דקות של שקט בהן אני לא מעיז להוציא מילה, הבחורה עם השיער השחור פונה אלי ואומרת לי: הזמנו אותך לפה כי אנחנו במצב רוח מאד מסוים. שלושתינו. תקשיב טוב. יש לך שלוש דקות בדיוק להתחבא בבית. אנחנו נחפש אותך במשך חצי שעה. אם אנחנו מוצאות אותך, אתה תקלל את היום שנולדת בו. אם אנחנו לא מוצאות אותך, נשחרר אותך. עכשיו עוף לי מהעיניים. השחורה חוזרת לדבר ולצחוק עם האחרות ואני מסתכל על השולחן שליד הספה. אני רואה שם שוטים, מצבטים, מקלות בייסבול וחבלים, אני מבין שנקלעתי למקום באמת הזוי ואני מתחיל בריצה כלפי מעלה. לא חושב מה הולך להיות, רק איך אני מצליח לצאת מהמקום ההזוי הזה. אני מסתכל למטה ורואה את הבנות ממשיכות לשתות ולצחוק ביניהן. אחת מהן מחזיקה מקל בייסבול ומלטפת אותו. מסתכלת קצת לכיוון מעלה. אני עולה במהירות לקומה השניה. מסתכל לימין ושמאל ורואה מלא חדרים. אני יודע להתרחק מהמקומות הברורים. לא באמבטיה ולא בחדר ארונות בתוך החדר שינה. זה צריך להיות ממש טוב. אני שומע מלמטה רעשים של תזוזה ודברים נלקחים מהשולחן. הלב שלי מתחיל לדפוק ואני נכנס לאחד החדרים שבהם מלא רהיטים מכוסים בסדינים לבנים. אני נכנס מתחת לאחד הסדינים שמכסה ספה גדולה, אני מתמזג עם הספה ומתכווץ, בלי לנשום. מתפלל שתעבור חצי השעה במהירות. אני יכול לשמוע בבירור את הרעש של המגפיים על הפרקט כשכולן כבר עלו לקומה השניה. אני חושב שהייתי צריך לרדת בהיחבא לקומה הראשונה ולהתחבא שם. מאוחר מדי. כל הדלתות נפתחות, לאט לאט. נראה שהן לא ממהרות בכלל. מה שקצת מלחיץ אותי. אני מרגיש שמישהי מסתכלת לתוך החדר עם הרהיטים וממשיכה לעוד חדר. אחרי שלוש דקות עוד מישהי נכנסת לחדר, עוברת בין הרהיטים, בכלל לא מתעכבת לידי. ואני מקווה שהיא לא הרגישה בכלל ומיד יוצאת. היא יוצאת מהחדר ואני מרגיש אחרי דקה מין תזוזה קטנה בחדר. אני מתכווץ מתחת לסדין ולפתע אני מרגיש שהסדין שמעלי נלקח במהירות מעלי ואני נשאר מכווץ כולי על הספה, חשוף כולי. אני רואה מהצד את השחורה מחזיקה את הסדין ואת האדומה והבלונדינית עומדות מולי. שתיהן עם הכוסות ביד, אחת עם מקל בייסבול ואחת עם שוט. השחורה מחייכת ואומרת לבנות, נראה שיש לנו שוב צעצוע עד הבוקר. האדומה מדברת במהירות. יש לך שתי דקות להוריד את כל הבגדים ולרדת לרצפה. אני מפוחד כולי מוריד את הבגדים ויורד לרצפה. "שכב על הבטן!" הבלונדינית מצווה. אני שוכב על הבטן ואני מתחיל להרגיש הצלפות קלילות שמתגברות ככל שהזמן עובר. האדומה מחזיקה את הראש שלי למטה עם עקב המגף שלה. אני מרגיש לפתע חבטה חזקה ברגליים, כנראה ממקל הבייסבול. הבנות מתחילות לדבר ואומרות אחת לשניה "אוקיי, הציוד עובד וגם הצעצוע מוכן שנתחיל". השחורה מצווה עלי לרדת בריצה למטה. אני, בלי בגדים, יורד למטה. מסתכל על הדלת וחושב שאולי אצליח לברוח, ערום כולי. הבלונדינית קולטת את המבט שלי ואומרת, רק תנסה. הדלת נעולה והעונש שתקבל רק על הנסיון יהיה משהו שבחיים לא חלמת עליו. אני מתחיל להשלים עם המצב, עם הלילה הזה. שמעורבב אצלי בין פנטזיה מטורפת לסיוט מדהים. הזין שלי שעומד כמו חתיכת ברזל והרעד בגוף שלי מבהירים לי טוב מאד שאני נמצא במין חלום פנטסטי. אני מגיע למטה ואני רואה את הבנות מתקרבות, השחורה נותנת לי בעיטה בבטן, אני מתקפל ונופל למטה. כשאני למטה כולן מתחילות לבעוט בי, כשהן צוחקות. זה כואב מאד, אבל אני יודע שזה עוד כלום. אחרי חמש דקות של בעיטות ויריקות, האדומה מורה לי לעמוד על ארבע. היא קושרת לי את הידיים, כורכת על הצואר שלי רצועה ומתחילה לזיין אותי, כשהיא מושכת ברצועה. היא מתחילה לאט ואז מגבירה את הקצב לקצב ממש חייתי. אני צורח מכאב ומעונג ואז הבלונדינית מגיעה לפני, יושבת בפיסוק, משחררת את הסטראפאון מהתחתונים ומורידה את הראש שלי כדי שאתחיל למצוץ. במקביל השחורה מצליפה בי הצלפות קטנות על הגב. אני נמצא בכאב מטורף ואני לא יכול אפילו לצעוק, הפה שלי כולו תפוס בתוך הסטראפ ואני בקושי נושם. מרוגש כולי. אחרי רבע שעה, האדומה יוצאת החוצה, השחורה נכנסת וכולן מחליפות תפקידים. אני מרגיש שכולן לובשות סטראפון דו כיווני ומסיימות לזיין אותי רק אחרי שגמרו. הן משמיעות קולות של הנאה כל הזמן, מרגישות שאני לא קיים שם אלא כאוביקט בלי רצונות. אחרי חצי שעה שנראית כמו נצח, הן מפסיקות. אני מרגיש שהגב שלי אדום כולי ושותת דם. השחורה אומרת, אוקי, עכשיו אפשר להתחיל סוף סוף. אני, מפוחד כולי, לא מבין מה היה עד עכשיו. הן אפילו לא התחילו? האדומה בועטת בי והופכת אותי על הגב. כולן מתחילות להשתין עלי ומצוות עלי ללקק אותן, כדי ליבש אותן. השחורה מצווה עלי להגיע לאמבטיה. אני רואה שהיא מלאה, עם קצף. היא מצווה עלי להכנס פנימה ולהתנקות. האדומה מגיעה ומכניסה את הראש שלי למטה כמעט דקה רצוף. אני כמעט נחנק שם וכמה שניות לפני היא זוכרת להוציא לי את הראש. אני מוציא את הראש וחושב שאם רק הזין שלי היה מתחכך במשהו הוא היה משפריץ ושובר את הקיר. הבלונדינית פוקדת עלי לצאת החוצה ולהתנגב במהירות במגבת הגדולה שפרושה בצד. רוץ לסלון, פוקדת האדומה. בסלון אני נשלח אל הקיר. השחורה אומרת לי לעמוד זקוף, ואוזקת לי את הידיים מאחורי הגב. עכשיו נשחק משחק, היא ממשיכה. זוהי תחרות בינינו, מי מפילה אותך ראשון. כל אחת מצליפה או מרביצה. מי שמפילה אותך ראשון מקבלת איתך דקה לבד, שבו היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אבל כל מה שהיא רוצה. אם לא תיפול, אתה לא תצטרך לעבור את זה. ברור?? ראשונה ניגשת הבלונדינית. היא עם מחבט בייסבול, היא עומדת מולי בתנוחה של משחק. מכניסה לי את המחבט לבטן עם הרבה כח. אני מתקפל מרוב כאב, אבל לא נופל. מנסה להחזיק מעמד. אני מסתכל על שלוש הנשים, מנסה לנחש בידיים שלי מי עדיף לי ליפול ולא מצליח לדעת. כולן נראות אכזריות באותה מידה. השחורה מגיעה אלי, מחזיקה לי את הזין ביד, מועכת, ומורידה לי סטירה שמצלצלת לי בראש כמה דקות אחרי. האדומה מגיעה, מסתכלת לי על הפנים. מחייכת ונותנת אגרוף חזק לבטן. אני מתקפל, אך עדיין לא נופל. ככה במשך חמש דקות ארוכות, אני מקבל מכל אחת את המנה הכי חזקה שלה. האדומה מגיעה, מחייכת, מחזיקה לי ביד אחת פטמה, מסובבת אותה וביד השניה מכניסה בי מקל לבטן. אני נופל מיד והאדומה שמה את המגף מעל הראש שלי. היא המנצחת עכשיו. היא פוקדת עלי לשכב מהר על הגב. היא מתישבת הפוך על הפנים, כשהבטן שלי מולה. שמה לי מצבטי פטמות ומתחילה להצליף עם הרבה כח. אני כבר מדמם והיא אומרת לי בשקט, תכניס את הלשון שלך פנימה אם אתה לא רוצה למות פה עכשיו. אחרי דקה היא קמה ואומרת, אוקי. סיבוב שני. אני חצי מעולף, כמעט מאבד את ההכרה. עוצם את העיניים ומרגיש פתאום דלי של מים על הפרצוף שלי. עד שאתה לא מת, אתה לא עוצם עיניים, ברור? אומרת לי השחורה. כולן מתחילות לזיין אותי, אחת אחרי השניה וכשכולן גומרות, הן חוזרות לבעוט בי ואחר כך חוזרות להשתין עלי. כולי כואב, לא מצליח להוציא מילה. מפוחד כולי. מנסה לזחול כלפי הדלת. הבלונדינית קולטת את זה, תופסת אותי מהשיער וקושרת אותי לכיסא. יושבת לי על הברכיים ומסובבת לי את הפטמות עד שאני צורח בכאב חד. שלוש הבנות מסתכלות עלי, מרוצות מעצמן. אומרות לי, עכשיו מותר לך ללכת לישון. ככה על הכיסא. הניסיון הפאתטי שלך לזחול החוצה יעלה לך בעוד שבוע כאן. אם תצליח לשרוד גם את מחר. מתנצל, בודק משהו בכלוב. סליחה ותודה. ובטי בום באמת חמודה |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
2 במרץ 2010
ומסתבר שהיא גם השראה מעולה לסיפורים...
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 במרץ 2010
הניצוד, אהבתי ונהנתי להיות ההשראה
מחכה לסיפורים.... הבאים שלך. תודה למחמיאים. |
|
|
| אלריק! |
לפני 14 שנים •
12 במרץ 2010
 וואו. אהבתי מאוד את הסיפור.
לניצוד יש כשרון. אין ספק בכך. ובטוח שלמוזה יש חלק לא קטן ... 
|
|
|