צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לחיות במאה הזאת מנקודת מבט אחרת

נמש
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010

לחיות במאה הזאת מנקודת מבט אחרת

נמש • 21 במרץ 2010
לחיות במאה הזאת מנקודת מבט אחרת..
דברים אלו נכתבו ע"י אמנון שמוש, כיום בן81, סופר חבר קיבוץ מעיין ברוך.
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוקחת וחדה:

במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.

במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שיויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.

במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולארי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.

במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף ,מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.

במאה הזאת,
מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.

במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.

במאה הזאת
נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס, הצניעות והבושה.

במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני? סודני או תימני?

במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.

במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.

סבא.
Morticia
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010
Morticia • 21 במרץ 2010
עצוב
TRUEBITCH
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010
TRUEBITCH • 21 במרץ 2010
זאת המציאות שלנו- לצערנו
Morticia
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010
Morticia • 21 במרץ 2010
כן, זה נכון

ויש המון שנינות בכתיבה שלו לפרקים

אבל עדיין בעיני מה שהכי עצוב זו הפסקה האחרונה

כאילו סבא,

תשאיר גם משהו מתוק לנכדים...
זאת​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010

אמנון היקר,

זאת​(שולטת) • 21 במרץ 2010
אמנון היקר, אתה צודק, בעיקר.
אבל יש לי שאלה, אם אפשר...
איך הייתי קוראת את הפואמה הזאת
לולא היינו במאה הנוכחית עם
אינטרנט ומחשבים,
איפון וכל מיני אחרים?
****
אני חושבת שכולנו אוהבים ומתרפקים על נוסטלגיה. וזה קסום ונפלא ועצום וענוג...
אבל אסור לשכוח שצריך לראות גם את חצי הכוס המלאה,
כי יש בקדמה גם צדדים חיוביים
(הרבה פחות ממה שרצוי, אבל זה המצוי)
****
באופן אישי,
אני מתגעגעת בייחוד לעברית שבה נכתב הקטע / שיר.
TV_Eye​(שולט)
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010
TV_Eye​(שולט) • 21 במרץ 2010
את התגובה שלי אענה לו באותו מטבע


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון מרץ 21, 2010 4:33 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
TV_Eye​(שולט)
לפני 14 שנים • 21 במרץ 2010

תשובה לסבא

TV_Eye​(שולט) • 21 במרץ 2010
במאה הזאת
השעון מדויק,
המטלפן נייד,
הסנדלר הוחלף בשפע
והשלטון נשאר אותו שלטון.

במאה הזאת
יש גרעינים לקטים ומבחר בלתי נגמר של פיצוחים,
הרחובות מרוצפים ומרווחים,
אין כמעט איפות בין אדם לחברו
ועדיין אין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

במאה הזאת
הועשרה העברית בביטויים כמו חמרמורת,
עקר-בית, וכרוכית.
שר בלי תיק הוא אותו מעמד שהיה לפנס לבון.
צימר הוא מקום בו נופשים עם משפחה אהבה ולפעמים גם בלעדיה,
אחוזה הוא מקום בו מבצר סבינו הוא מעונם המהודר
ובית בושת – הממשלה.

במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולארי ובמשפחה.
אנו מכבדים ודוחפים את הקהילה את זקנינו חלשנו ובנינו לקדמה של העולם.

במאה הזאת
היום מסובין עם מאכלים מסין מקנחים בפירות מפרו.
מבקרים בירדן ומצרים ורואים עולם במהירות, תוך יומיים.

במאה הזאת,
המידע הוא נחלת הכלל והעולם שלנו פתוח לרווחה.
מה שקורה בהודו ,אצל בוש ואפילו על מאדים. מגיע אליך במהירות אימים.

במאה הזאת
מגדלים עגבנייה בכל השנה,
פלפלים בגודל של פילים ומשוררים ,סופרים וזמרים צעירים משחקים עם מילים.

במאה הזאת
שוכלל המחשב, מטוס הסילון, אפילו ההליכון.

במאה הזו
אנשים חיים ללא בושה, להיות מי שהם, אפילו אישה. ילד יכול לבוא אל אביו עם חזה נפוח ולהתוודות שהוא גאה ופתוח.

במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
אך גם ובדורך, עד שמבזק קו היו מקבלים, היו עוברות כמה השנים.

במאה הזאת – המאה שלנו – הייתי רוצה שתרגיש בנוח ונעים. אז בוא סבא שב עמדי, שב וניראה ביחד סרט בדיוידי.

הנכד.