אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני רק שאלה (לנשלטות)

מתמסרת'​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

Re: סטירה

מתמסרת'​(נשלטת) • 23 בפבר׳ 2009
Mine כתב/ה:
המבט הראשוני , העיניים הנפתחות בתדהמה, הקיפאון.

ההתעשתות , ההתקוממות – המבט המישיר - הכעס בעיניים – הגוף שמתמלא ומתנפח , הרצון הטבעי כל כך להגיב להגן, לתקוף.

ההתאפקות – השפתיים שננשכות בחוזקה, האוויר שיוצא בבת אחת , הגוף שקורס , המבט שמושפל לו לאיטו מטה מטה, ההתכנסות פנימה , תחושת ההשפלה , הדמעות החרישיות שזולגות .

ההפנמה של המקום.

השקט.




אהבתי מאד
נסיכונת
לפני 15 שנים • 24 בפבר׳ 2009

Re: סטירה

נסיכונת • 24 בפבר׳ 2009
Mine כתב/ה:
המבט הראשוני , העיניים הנפתחות בתדהמה, הקיפאון.

ההתעשתות , ההתקוממות – המבט המישיר - הכעס בעיניים – הגוף שמתמלא ומתנפח , הרצון הטבעי כל כך להגיב להגן, לתקוף.

ההתאפקות – השפתיים שננשכות בחוזקה, האוויר שיוצא בבת אחת , הגוף שקורס , המבט שמושפל לו לאיטו מטה מטה, ההתכנסות פנימה , תחושת ההשפלה , הדמעות החרישיות שזולגות .

ההפנמה של המקום.

השקט.


הסטירה האולטימטיבית - זאת שמכניסה בך ברגע אחד את ההכרה שזה אמיתי ולא משחק. שאת שלו ולא שלך. שמרגע זה את כבר לא בשליטה.

תודה
IvoryDom
לפני 15 שנים • 24 בפבר׳ 2009

מחרמן רצח

IvoryDom • 24 בפבר׳ 2009
לא נראה לי שבאותו רגע בדיוק חושבים

אותי זה מכניס למצב חרמן ואותה לרוב זה משאיר אם פה פעור

דבר שנוח ליריקה.
Devil's Angel
לפני 15 שנים • 27 בפבר׳ 2009
Devil's Angel • 27 בפבר׳ 2009
המממ... סטירה...

נדמה לי שזו ההגשה האולטימטיבית של הנסטר את עצמו לסוטר.
אצלי אישית, זה המקום החד ביותר של התמודדות עם הכניעה.
לנצח מלחמה מול עצמי, להצליח להישבר ולבכות מול אחר, לשנוא אותו ולכעוס עליו, ולהצליח להמיס את זה בפנים, להסתכל לו בלבן של העיניים (אם אני מצליחה לפקוח אותן) ולראות את הניצוץ הזה שבא עם ההגשה שלי אליו, להשפיל מבט ולנזול.
מישלי
לפני 14 שנים • 6 באפר׳ 2010

סטירה...

מישלי • 6 באפר׳ 2010
נסיכונת כתב/ה:
Mine כתב/ה:
המבט הראשוני , העיניים הנפתחות בתדהמה, הקיפאון.

ההתעשתות , ההתקוממות – המבט המישיר - הכעס בעיניים – הגוף שמתמלא ומתנפח , הרצון הטבעי כל כך להגיב להגן, לתקוף.

ההתאפקות – השפתיים שננשכות בחוזקה, האוויר שיוצא בבת אחת , הגוף שקורס , המבט שמושפל לו לאיטו מטה מטה, ההתכנסות פנימה , תחושת ההשפלה , הדמעות החרישיות שזולגות .

ההפנמה של המקום.

השקט.


הסטירה האולטימטיבית - זאת שמכניסה בך ברגע אחד את ההכרה שזה אמיתי ולא משחק. שאת שלו ולא שלך. שמרגע זה את כבר לא בשליטה.

תודה


השקט
ההפנמה של המקום.
ההתאפקות – השפתיים שננשכות בחוזקה, האוויר שיוצא בבת אחת, הגוף שקורס, המבט שמושפל לו לאיטו מטה מטה, ההתכנסות פנימה, תחושת ההשפלה, הדמעות החרישיות שזולגות.
ההתעשתות , ההתקוממות – המבט המישיר - הכעס בעיניים – הגוף שמתמלא ומתנפח , הרצון הטבעי כל כך להגיב להגן, לתקוף.
המבט הראשוני, העיניים הנפתחות בתדהמה, הקיפאון.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
רגע אמיתי, לא משחק.
להפתעתי, לא כעסתי, לא התקוממתי, לא רציתי להגן ובוודאי שלא לתקוף...
זה רק גרם לי לרצות להתכרבל בתוכו, להצמד הכי שאפשר גוף לגוף, לחי שלי לירך שלו.

ההתמסרות, הקבלה המוחלטת, של המקום, של כל דבר שהוא עושה, של כל גבול שהוא מחליט לבחון, לאן שהוא יבחר לקחת אותי.
להיות שלו...
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010

Re: סטירה...

בלוסום​(לא בעסק) • 7 באפר׳ 2010
מישלי כתב/ה:

רגע אמיתי, לא משחק.
להפתעתי, לא כעסתי, לא התקוממתי, לא רציתי להגן ובוודאי שלא לתקוף...
זה רק גרם לי לרצות להתכרבל בתוכו, להצמד הכי שאפשר גוף לגוף, לחי שלי לירך שלו.

ההתמסרות, הקבלה המוחלטת, של המקום, של כל דבר שהוא עושה, של כל גבול שהוא מחליט לבחון, לאן שהוא יבחר לקחת אותי.
להיות שלו...


תודה לך. פשוט פנינים של מילים.
בת אדם
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010

אני..

בת אדם • 7 באפר׳ 2010
מאוהבת בסטירות.
הייתי יכולה להתחתן עם אחת אם זה היה אפשרי.
ראובן
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010

סטירה טובה

ראובן • 7 באפר׳ 2010
מחזירה את הנשלטת אל ילדותה.

R
נוריתE
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
נוריתE • 7 באפר׳ 2010
יש כאלו שמשתמשים בסטירה בכדי "להעמיד במקום" לחנך ללמד להדגיש פואנטה
יש דרכים אחרות
יש כאלו שסטירות מחרמנות אותם/ן
לא כוס התה שלי
בעיני סטירה היא עלבון, לא "השפלה" אני עושה את האבחנה הפשוטה
ש מה שעושה לי טוב ולא אכנס פה לרשימה,
לא משפיל אותי
סטירה יכולה להביא אותי למקומות מאוד לא טובים.