אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוסר ו- BDSM בתגובה לרמב"ם (א-רו-ך!!! לא לעצלנים)

Mary Jane
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
Mary Jane • 7 באפר׳ 2010
מחשבה בינונית ומטה.
אלפא דום​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
אלפא דום​(שולט) • 7 באפר׳ 2010
little pet כתב/ה:

הבעיה לדעתי היא דווקא בתחום הדתי,מה שיוצר פה בעיה גדולה אליבא ד'הרמב"ם: למרות שהיהדות היא לבטח הכי פחות פוריטנית משלוש הדתות המונותאיסטיות עדיין קשה לה לקבל הוללות והפקרות מינית. לכל היותר היא תקבל את זה בין בני זוג קבועים,בעל ואשה,וגם זה במגבלות מסוימות (נידה בעיקר) וע"י רבנים די מודרניים. לכן אגב דין בדסמ כדין סקס "ונילי" הולל במיוחד.


יהדות זה מושג מאוד רחב. אני זוכר לפחות מקור חז"לי אחד שאומר די במפורש שבין זוג נשוי מותרת כל סוג של מיניות (כחלק ממגוון דעות המוצגות שם).

רפי.
Homelander​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010

Re: הפרכת עקרון המוסר, או: עשה לך רב

Homelander​(שולט) • 7 באפר׳ 2010
ראובן כתב/ה:
לדעתי, אין מקום לדיון בשאלה מוסרית, משום שהדבר מחייב דיון מוקדם במהות ה''רע'' וה''טוב''. במקום זאת, אפשר לדבר על ''מוסר'' כעל סט של ערכים הנמסר לנו, אשר אנו מרגישים שעלינו לחיות לפיו. ''שמע בני מוסר אביך'' וכו'. בהקשר של S&M, אנחנו מחליפים את המוסר ה''רגיל'' במוסר אלטרנטיבי. לכן שיקולי רע וטוב אינם רלוונטיים לדיון - גם לא שיקולי תאווה והגשמתה לעומת איפוק. אם אתה רוצה לבחון את עולם השליטה לאור ערכי מוסר, אתה יכול לנסות את ערכי היהדות (כלומר, היבטים של אמונה), כגון אלוקות, התקדשות, ייחוד, ברירה, כוונה והתעלות.

האם בשליטה שלך, בדיאלוג שלך עם הנשלטת, יש את ההיבטים הללו? אני סבור שזו שאלה אישית שהתשובה עליה היא אישית, מה שמביא אותנו לתפישה העתיקה של היהדות - ''עשה לך רב'' (ביסוס אישי של דרכי התנהגות, תפישה של קדושה והקשר עימה).

R


חבר יקר,
קראתי כשלוש פעמים את תגובתך, כי כבר כששמעתי ממך שאתה עובד על ניסוח שכזו, ציפיתי למשהו שWILL BLOW MY MIND, לדאבוני הפעם בניגוד לפעמים רבות שאתה מעורר בי מחשבה- התחושה הכללית היא שצורת "ההפרכה" שלך הסתכמה בלהתחמק מהנושא כבר בהתחלה icon_smile.gif

עכשיו תראה רגע, שיקולי מוסר הינם שיקולים של טוב ורע... הערכים מסביב (ערכים מדאורייתא, ערכי היהדות וכו'...) הם כולם מסביב הם אותם ערכים שחז"ל אומרים שמותר לחשוב עליהם וגם אותם ערכים שהפילוסופים גורסים שאסור.


מה שכן- דיברת על מוסר אלטרנטיבי ולזה אני מאד מתחבר- אפשר אף לומר שהגדרת טוב ממני סעיף מרכזי בטענה שלי, אבל עדיין נותרת השאלה: האם המוסר האלטרנטיבי בו אנו בוחרים הינו טוב או רע?
Homelander​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
Homelander​(שולט) • 7 באפר׳ 2010
little pet כתב/ה:
ראשית,פוסט מאלף. כל הכבוד ,פרינס

לעניין,הרי שאני חושב בדיוק להיפך ממך. אין לי שום בעיה מוסרית עם הבדסמ מבחינת המוסר העולמי והמיני בכלל.הוא נועד להנות אותי ואת הצד השני ,שום דבר לא נעשה מתוך רוע טהור אלא תמיד בהסכמה-יהיה הבדסמ הכי קיצוני שיהיה

הבעיה לדעתי היא דווקא בתחום הדתי,מה שיוצר פה בעיה גדולה אליבא ד'הרמב"ם: למרות שהיהדות היא לבטח הכי פחות פוריטנית משלוש הדתות המונותאיסטיות עדיין קשה לה לקבל הוללות והפקרות מינית. לכל היותר היא תקבל את זה בין בני זוג קבועים,בעל ואשה,וגם זה במגבלות מסוימות (נידה בעיקר) וע"י רבנים די מודרניים. לכן אגב דין בדסמ כדין סקס "ונילי" הולל במיוחד.

ומה קורה לאחד שמת להשחית את זרעו עם איזו נשלטת/שולטת ולא מצליח פשוט כי הוא לא משיג? מצד אחד רצה ורצה גם לממש,מצד שני לא הצליח.

בכל מקרה אשמח לעוד כמה דיונם פילוסופיים/דתיים כאלה,בייחוד כאלה שהרמב"ם הענק מופיע בהם


ליט'ל פת ובוטן
תחילה, רב-תודות לכם על הפרגון icon_smile.gif אני באמת שמח שיש פה גם אנשים כמוכם עדיין.
שנית לעניין האי-הסכמות: ליט'ל פת, אז אנחנו מסכימים על פסקתך הראשונה, אדרבא!
בו רגע נראה האם באמת יש אבן-מחלוקת בנינו לגבי השאר-
ובכן, אני עסקתי בBDSM, לדעתי BDSM כלל לא מחייב מה שאתה מגדיר כהוללות-מינית... ז"א זה יכול להיות נהדר להשחית זרע על איזו נשלטת\שולטת אקראיות, אבל זה עדיין לא נכנס לדעתי בהגדרה של BDSM.
לכן לטענתי הבדיקה אל מול הדת היהודית לא קשורה במקרה הזה בפריצות-מינית, אלא במה שנכלל בהכרח בקשירות, שליטה, סדיזם ומזוכיזם וכמו שרפי השיב בהמשך, גם לי נראה שהיהדות תקבל כל מה שבני-זוג יעשו זה לזה כל עוד הם בני-זוג כשרים icon_smile.gif

בוטן, אשמח מאד לשמוע את דעותיך כמובן, בין אם מנוגדות ובין אם לא- הן יכולות לתרום לדיון בצורה נהדרת אני מאמין.
Homelander​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
Homelander​(שולט) • 7 באפר׳ 2010
נוריתE כתב/ה:
איש
קראתי כן כן
אבל ברגע שאנחנו מתחילים לחפש הצדקות למה מי שאנחנו ומה שאנחנו עושים
ועוד אצל אישים כמו הרמב''ם, או בתנ'כ ובמקורות,או אצל שפינוזה(אני בזמנו על פי "הזמנה" של אדון לשעבר עשיתי מחקר תנכ''י רציני-מיותר)
מה זה חשוב
גם אצלו אם היו לי כמה ימים מיותרים
אמצא

קיצעור
כשאנחנו מתחילים לחפש הצדקות הגיע הזמן גם לשאול
למה אנחנו מחפשים,הצדקות...

אם זה מוסרי או לא זאת החלטה א ישית שלנו
כמו אם לעסוק בזה או שלא. ומוסר, זה הדבר האחרון שימנע מהרבה אנשים פה
לעסוק בזה...


נורית, את צודקת- איננו חייבים לחפש הצדקות, כפי שהכנסתי פה ושם בהודעתי הראשונית, אני לא באמת מחפש הצדקה למעשי.
מה שכן, ראוי בהחלט לדעתי לחקור את התחום בו אנו עוסקים ממיני רבדים שמשליכים גם על מציאות-החיים (כגון מוסר) ולא רק על התחום באופן ישיר, היות וזה גם מעניין וגם יכול בהמשך להתברר כמשהו שתורם לדיונים\וויכוחים\מקרים שיקרו בעתיד לכל אלו הנוגעים בתחום כזה שנוי-במחלוקת.
Beta Male
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
Beta Male • 7 באפר׳ 2010
תראה,פרינס,מול הדת היהודית זה ויכוח לא קל שיש לגביו חילוקי דעות רבים
אתה טוען פה שהבדסמ הוא בעיה מהבחינה המוסרית הכללית ואני טוען שלא. כל מה שהפילוסופים מדברים עליו הוא חטאים של בין אדם וחברו: גניבה,רצח,אלימות ומה לא. לי אין ספק,וזו התשובה למי שחושב שאנחנו לא מוסריים מהבחינה הזו,שאין כאן שום בעיה. הדברים נעשים בהסכמה מלאה (אנחו כמובן לא מדברים על מצב אחר,זה כבר לא בדסמ אלא אונס) ומהנים את שני הצדדים כך שלא יכולה להיות שום בעיה מוסרית מהבחינה הזאת.
כשנריד מעל סדר היום את המחשבה הזאת נוכל לדון בקטע ה"יהודי". זו אכן שאלה לא קלה שאני מודה שאני מתחבט בה לא מעט כאדם מאמין
Beta Male
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
Beta Male • 7 באפר׳ 2010
אגב,לכן אינני רואה הבדל גדול בין בדסמ לסקס ונילי מהבחינה הזו. הן בראית המוסר הכללי והן בהיבט הדתי/יהודי
huan
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
huan • 7 באפר׳ 2010
לא כל כך מבין את הרצון לחזור לפילוסופיות ישנות-נושנות במקום להתייחס לכל הידע, התובנות והרעיונות שהתצטברו ב700 השנים האחרונות בכל הנוגע למוסר האנושי.

בכל מקרה לפתור את סוגיית ה"מי יותר מוסרי (עם בכלל) האדם התם והישר או האדם שכובש את יצרו?" ו"להלבין" את הבדסמ בעל ידי הכרזה עליה כאל "משחק ילדים" והעמדות פנים. יענו אנו לא באמת כובשים את יצרנו טלה מעמידים פנים שיש לנו יצר ואז מעמידים פנים שאנו נותנים לו דרור. הוא פיתרון מעט שטוח שלמעשה לא מבתמודד עם הסוגיה.

במידה ויש יצר בכל מקרה ניפול תחת ההגדרה הראשונה (במקרה הטוב) של אנשים הכובשים את יצרם.
במידה והיצר איננו קיים אזי אוטומטית ניפול תחת ההגדרה השניה שכן מהעדר היצר עולה כי הפעולות אותם אנו מבצעים הן טהורות ומכוונות לטוב, גם אם אין הדבר נראה כך בעיני המתבונן מהצד.

במידה ומתסכלים על הדברים מנקודת המבט הזאת הרי שדבריו של ראובן ושלך משתלבים לכדי מקשה אחת. ,המסר האלטרנטיבי" הפוך להבנה אחרת של העשיה הטובה והטהורה שהרמבם (ולטענתך גם הפילוסופיה - אל אף שאני חולק על הכללה זו) מתייחסים כמוסרית יותר. ולא לשאלה של כיבוש היצרים רעים והרסניים - שכן מנקודת מבטינו הם אינם קיימים.

אם זאת אני חושב שעדיף באמת להתמודד עם סוגיית המוסריות בכלים שמציאה לנו הפסיכולוגיה המודרנית. כמו המודל של קולברג ומודלים אחרים המעבירים את הדגש מהמניע או התוצאה לכיוון תהליך קבלת ההחלטות.
מנקודת מבט זו הבדסמ בכללו איננו מוסרי או לא מוסרי. ומידת המוסריות של העוסק בו נקבעת באופן אינדווידואלי בהתאם לסכמה המוסרית שלו. שכן אין כל משמעות להאם אתה חושב שאתה עושה דבר מה לא תקין או עצם המעשה עצמו אלה רק ל"למה אתה חושב שמה שעשה עושה תקין או לא תקין" ומה התהליך שעברת בדרך לקבלת ההחלטה לבצע מעשה זה.

העדיפות של גישה זו על פני הגישה שהצאת היא בכך שהוא לא מחלק את העולם ל"שחור" ו"לבן" ו"טוב" או "רע" בהתאם להשתייכות או לה לא התשייכות לבדסמ. אלה מעביר את "הכדור המוסרי" אל האנשים המרכיבים את הבדסמ ולרמת האינדווידואל (מבלי להתעלם כמובן מהרכיבים הסוציולוגים והאחרים של המוסר).
huan
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010
huan • 7 באפר׳ 2010
נשלח פעמיים
Mark Antony
לפני 14 שנים • 7 באפר׳ 2010

מעניין

Mark Antony • 7 באפר׳ 2010
באיזה גיל מבין אדם שראוי להימנע מלהחליף את חדוות הגילוי וההתבוננות בכתבי גדולי עולם ברעיון העוועים שאף אדם אחר לא קרא, גילה והתבונן בהם לפניו.