Kamapeamim |
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
אני כבר לא יכולה יותר
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
Kamapeamim • 9 באפר׳ 2010
חייבת לכתוב את זה. תכננתי והתחלתי אפילו קצת להכין נאום מפורט, עם הסברים מעולמי הפרטי,
אבל אני יודעת שלעולם לא יהיה לי כוח לכתוב את זה במלואו, וזה לעולם לא יישלח ככה. ציטוט מהספר: 'הערכה עצמית' של נתנאל ברנדן: ' אדם פוגש את המעסיק החדש שלו- והוא מאוכזב וכועס משום שהמעסיק הוא אישה. הוא מרגיש פגוע, מרגיש שגבריותו נפגעה. הוא מדמיין כיצד הוא משפיל אותה באופן מיני- "מביא אותה למקום המתאים לה". תחושת האיום שלו באה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה סמוי ובהתנהגות זעפנית. אחד מסימניה המובהקים של הערכה עצמית ירודה, אולי המובהק שבהם, הוא הצורך לייחס נחיתות לקבוצה אחרת. גבר המאמין ש"כוח" פירושו "שתלטנות מינית" הוא גבר הפוחד מנשים, פוחד מיכולת ומבטחון עצמי, פוחד מן החיים. ' תחשבו על זה. יצא לי במהלך שיטוטי באתרים, וגם באתר הזה- למצוא גישה שהכעיסה אותי, שיש אנשים ש'נולדו' לשלוט, ולהנהיג, וזה למעשה מתבטא ברצונותיהם לשלוט במערכות סאדו מזוכיסטיות. האמנם? האם הנהגה פירושו להשפיל, להכאיב וכיו"ב? אני לא רואה כל קשר. הנהגה זה רצון לחזק ולהעלות אנשים. ואני אישית לא מוכנה למנהיג שירצה לראות את אלו שהוא מנהיג אותם או שולט בהם כפחות טובים ממנו. אבל זה רק הרצון שלי לסתור אנשים שכן מאמינים בזה. ועכשיו, נקודות למחשבה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, כהגדרה חופשית, הוא בנאדם שחושב שהוא אינו שווה דיו, לא טוב מספיק, חש תחושות נחיתות. מה יעשה אדם שחש ככה על מנת שלא להרגיש מאוים ולהימנע מההרגשה הרעה? (זה נאמר במקומות שונים גם כן; מוזמנים לחפש ולמצוא.) או שהוא 'יעלה' את עצמו, במחמאות, 'אני טוב, אני טוב, אני מושלם'... או שהוא ידאג להוריד את האנשים האחרים לרמה בה הוא מרגיש נוח. נראה לי שמערכות יחסית בדס"מיות, משלבות את שני הדברים- יש מלכה ויש עבד. יש אדון ויש שפחה. מישהו מוגבה לעומת מישהו מונמך. פנטזיה נחמדה. מין זו הנאה בסיסית. למה ישנם אנשים שלא מסוגלים ליהנות מהנאה בסיסית זו, אם הפרטנר שלהם לא יהיה מושפל... אם הפרטנר יבוא בביטחון. יגיד 'לא, לא מתאים לי'. הוא יהיה בנאדם מושך, אבל יגיד לך, 'אני אוהב אותך. אני רוצה לחבק איתך, לישון איתך כפיות. אני לא בקטע של זה, אני לא רואה בזה אהבה.' הוא כבר לא יהיה אופציה? אנשים אומרים שבדס"מ זה יותר ממין. לדעתי- הם צודקים. זה באמת יותר. זה קשור בעולם נפשי שלם. אני לא מאמינה שזה גנטי. אני מאמינה שזה בא מהערכה עצמית נמוכה. אני יודעת שזה לא רק אני, כי גם בזה נתקלתי בעבר. דיבור על הרגשה לא טובה אחרי סשנים. לא בזמן, לאחר מעשה. למה? כי הערכה עצמית נמוכה היא לא רגש נעים. אני מאמינה שזה קשור. הייתה תקופה ש'נגמלתי' מתוך רגשי אשם, שכבר לא קיימים אצלי אגב. אבל הרגשתי נהדר. הרגשתי שמחה כללית טובה, טובה פי אלף מההרגשה הנעימה בבטן הקרירה המוזרה הזאת שמכה וחודרת בכל אסואציה סדיסטית. שוב אומר, אני מאמינה שאני לא היחידה שמרגישה ככה בקשר לכל העניין. שזה עניין שתקף להרבה. האמת אני חושבת שעל כל זה מתבסס עניין הבדס"מ. לא גנטי ולא בטיח. אנשים יכולים לטעון שזה שונה ולהסביר את עצמם, ואני מוכנה להיות פתוחה ולהקשיב. אבל אם אני יודעת על עצמי שזה ככה- זה כל כך ברור. ואם אני מרגישה אותו דבר מאותן פנטזיות שאתם משתפים... מאקטים של השפלה, חשש, כניעה- למה שזה יהיה שונה? המטרה שלי שאני כותבת פה זה לא לבקר אתכם. אני גם לא בדיוק אומרת לכם להפסיק את עניין הבדס"מ. לדעתי זהו סימפטום, לא בעיה. אני רק אומרת שכדאי לכם לחשוב על זה- תמיד לשאול את עצמכם 'למה?', במיוחד אם לחלקכם זה מעורב ברגשות רעים- ואני לא מדברת על רגשות אשמה. הערכה עצמית אפשר לחזק. אולי זה שווה את זה. ואני מבקשת להפריד בין 'הערכה עצמית נמוכה' לבין 'ביטחון עצמי נמוך'- אפשר להתנהג בביטחון רב כשאומרים לעבד\מיץ תפוזים 'על ארבע, אפס!' ולהיות בטוחים בעצמכם שהוא יציית. השאלה היא למה אתם נהנים מזה, ולמה הנאתכם תהיה מופחתת אם הוא לא היה משתף פעולה עם כל העסק? ובקשר למזוכיסטים... דבר שאני פחות מרגישה שאני יכולה לדבר עליו, כי אני לא מזדהה איתו לחלוטין, אבל גם, רעיון שנלקח מספרו של נתנאל ברנדן , אותו אני לא מוצאת עכשיו ולא יכולה לצטט, הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית שונה קרוב לוודאי שלא יתחברו זה לזה ויתאהבו זה בזה, כמו שאדם טיפש לא יתחבר לאדם אינטיליגנט. הגיוני. ומזוכיסטים, שנהנים מהשפלה, כניעה- אצלם זה נראה קצת יותר ברור אולי בקשר להערכה עצמית נמוכה, נכון? ליהנות ממין אם תרגיש בטוח תחת ההגדרה המשפילה 'עבד'. בכלל, כל הקטע זהה של להרגיש בטוח... מי צריך להרגיש בטוח? מי שמפחד, לא? ממה? בקיצור: מאמינה שהבדס"מ קשור להערכה עצמית נמוכה. ושטוב- הערכה עצמית נמוכה- לא עושה. |
|
Mark Antony |
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
Mark Antony • 9 באפר׳ 2010
אם זה לא מקולקל, לא צריך לתקן את זה.
|
|
Kamapeamim |
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באפר׳ 2010
Kamapeamim • 9 באפר׳ 2010
מתיר אסורות כתב/ה: אם זה לא מקולקל, לא צריך לתקן את זה.
השאלה אם זה באמת לא מקולקל. אני מגדירה משהו מקולקל- אם הוא לא עושה טוב. אם מה שכתבתי למעלה אמת- אזי הערכה עצמית נמוכה, זה באמת דבר שלא עושה טוב. בהחלט לא דבר שהופך את החיים לשמחים יותר. לא אמרתי שצריך לתקן. אמרתי שצריך לשאול למה. תמיד. להכיר את עצמך ולקבל תשובה לשאלה הזאת. האמת, כתבתי את כל טענותיי שם למעלה, ואני רק מוסיפה שאם ברצונך להסביר את עצמך, התייחס למה שכתבתי בהודעתי הראשונה שם למעלה. |
|
מוצ'ילר |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
מוצ'ילר • 10 באפר׳ 2010
אני לא יודע מאיפה הבאת את התיאוריה שלך אבל אני ולדעתי כל מי שאני מכיר עוסקים בבדס"מ קודם כל כי הם נהנים מזה. לי אישית זאת הסיבה מספר אחת ואם לא הייתי נהנה לא הייתי עוסק בזה ולא משנה איך אני מעריך את עצמי.
אני חושב שלפני שאת מפרסמת תיאוריה כזאת כדי לך לעשות שיעורי בית ולבצע משהו שנראה כמו מחקר רציני אחרת בלי שום ביסוס אמיתי התיאוריה שלך לא שווה הרבה. בדבר מה שאמרת בהתחלה לגבי אנשים שנועדו להנהיג, כל עוד המדע לא מסביר במאה אחוז מה זה כריזמה וכל עוד אין תשובה איך היו לא מעט איכרים ופועלים שהגיעו לגדולה בזכות האישיות שלהם (כמובן היו לרוב אירועים היסטוריים שעזרו להם) אין הסבר יותר טוב מזה, שכנראה יש אנשים שמלידה יש להם את היכולת להנהיג ויש כאלה שאין להם. |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
Morticia • 10 באפר׳ 2010
מוצ'ילר כתב/ה: אני לא יודע מאיפה הבאת את התיאוריה שלך אבל אני ולדעתי כל מי שאני מכיר עוסקים בבדס"מ קודם כל כי הם נהנים מזה. לי אישית זאת הסיבה מספר אחת ואם לא הייתי נהנה לא הייתי עוסק בזה ולא משנה איך אני מעריך את עצמי.
אני חושב שלפני שאת מפרסמת תיאוריה כזאת כדי לך לעשות שיעורי בית ולבצע משהו שנראה כמו מחקר רציני אחרת בלי שום ביסוס אמיתי התיאוריה שלך לא שווה הרבה. בדבר מה שאמרת בהתחלה לגבי אנשים שנועדו להנהיג, כל עוד המדע לא מסביר במאה אחוז מה זה כריזמה וכל עוד אין תשובה איך היו לא מעט איכרים ופועלים שהגיעו לגדולה בזכות האישיות שלהם (כמובן היו לרוב אירועים היסטוריים שעזרו להם) אין הסבר יותר טוב מזה, שכנראה יש אנשים שמלידה יש להם את היכולת להנהיג ויש כאלה שאין להם. אבל למה לצאת בכזו קביעה נחרצת שהצלחה וכושר הנהגה נמדדות בכסף ובאריסטוקרטיה? אלו בדיוק הדברים עליהם מדברת פותחת הפוסט בצורה מסוימת האיכרים ואנשי השוליים הם האנשים שבסופו של דבר מנהלים את העולם ומסובבים את הגלגל יותר מכל אחד אחר שליטה יכולה להיות חזקה יותר מלמטה מאשר מכל מקום אחר או מהצד בכלל או בלי להתחייב לאיזה מיקום מקובע למען נוחיות החולשה בחברה (השכבות החלשות הן מחוסרות הממון? ומשם יש מי שינהיג?) נדרשת יכולת דינאמיקה זרימה חזק מסוגל להתכופף הרבה לפני שנשבר ובזכות אפקט קפיץ עשוי להמריא כך גבוה אל על יש מקום לדבר על תבונה ורגישות כיופי של תכונות להנהגה הרבה לפני כסף כאכסיומה עליונה (לפחות כזו שתהיה נבונה ורגישה. אני מניחה שתתכן הנהגה רעה, קרה וצרה, אפילו שטחית אבל מי העדר שילך בעקבותיה ומהי מטרתה?) ובלמטה או מהצד הזה, אני לא מתכוונת להנאה מלהיות מושפל אלא ביכולת להיות חזק מספיק לא לערער לאחרים את בטחונם בעצמם אפילו היפך מן הפנים החוצה מן המישור עד להר כמו באומנויות לחימה (ע"ע Mastery) ככל שאדם יותר מלא עכבות, פחדים, חרדות ושאר חששות, כך נדרשת יותר סבלנות אל מולו ובאשר לפותחת הפוסט, את לא לבד במחשבותייך חושבת שיש מקום להבדיל בין פנטזיה של מזוכיסט לבין מנהיג או מנהיגה מסכימה עם רוב מה שאת כותבת ותכלס? אני מאוד אוהבת להרגיש כמו מלכה, ישנם לא מעט אלמנטיים בדס"מים המעוררים אותי מינית לפרקים, או לפחות עשויים ולא סבירים להתקיים בעוצמות להן אני אישית זקוקה עם אדם שאין לי עמו קשר אינטימי רגשי עמוק אבל לא צריכה להשפיל אף אחד בשביל זה וגם לא נעים לי עם המחשבה שגבר יתן לי את מה שאני צריכה רק בגלל אותה תפישה קטנה ומפוחדת שציינת המאפשרת לו לחוש מושפל מעצם כך שהוא ככה ליד אישה אישית כתבתי על נושא זה לא מעט בחיי ולא בטוחה עד כמה כרגע אני מסבירה את עצמי מספיק טוב (תאשימי את השעה) אבל חושבת שיש הרבה צדק בדבריך וגם שישנם לא מעט אנשים הנמשכים לעולם השליטה, עולם שאינו מתחיל ונגמר בצרכים מזוכיסטיים ובהשפלות, שמבינים את זה לא פחות, לפחות, ממני וממך אז לחיי חצי הכוס המלאה |
|
sahar |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
Re: אני כבר לא יכולה יותר
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
sahar • 10 באפר׳ 2010
Kamapeamim כתב/ה: ..... ועכשיו, נקודות למחשבה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, כהגדרה חופשית, הוא בנאדם שחושב שהוא אינו שווה דיו, לא טוב מספיק, חש תחושות נחיתות. מה יעשה אדם שחש ככה על מנת שלא להרגיש מאוים ולהימנע מההרגשה הרעה? (זה נאמר במקומות שונים גם כן; מוזמנים לחפש ולמצוא.) או שהוא 'יעלה' את עצמו, במחמאות, 'אני טוב, אני טוב, אני מושלם'... או שהוא ידאג להוריד את האנשים האחרים לרמה בה הוא מרגיש נוח. נראה לי שמערכות יחסית בדס"מיות, משלבות את שני הדברים- יש מלכה ויש עבד. יש אדון ויש שפחה. מישהו מוגבה לעומת מישהו מונמך. פנטזיה נחמדה. מין זו הנאה בסיסית. למה ישנם אנשים שלא מסוגלים ליהנות מהנאה בסיסית זו, אם הפרטנר שלהם לא יהיה מושפל... אם הפרטנר יבוא בביטחון. יגיד 'לא, לא מתאים לי'. הוא יהיה בנאדם מושך, אבל יגיד לך, 'אני אוהב אותך. אני רוצה לחבק איתך, לישון איתך כפיות. אני לא בקטע של זה, אני לא רואה בזה אהבה.' הוא כבר לא יהיה אופציה? אנשים אומרים שבדס"מ זה יותר ממין. לדעתי- הם צודקים. זה באמת יותר. זה קשור בעולם נפשי שלם. אני לא מאמינה שזה גנטי. אני מאמינה שזה בא מהערכה עצמית נמוכה. אני יודעת שזה לא רק אני, כי גם בזה נתקלתי בעבר. דיבור על הרגשה לא טובה אחרי סשנים. לא בזמן, לאחר מעשה. למה? כי הערכה עצמית נמוכה היא לא רגש נעים. אני מאמינה שזה קשור. הייתה תקופה ש'נגמלתי' מתוך רגשי אשם, שכבר לא קיימים אצלי אגב. אבל הרגשתי נהדר. הרגשתי שמחה כללית טובה, טובה פי אלף מההרגשה הנעימה בבטן הקרירה המוזרה הזאת שמכה וחודרת בכל אסואציה סדיסטית. שוב אומר, אני מאמינה שאני לא היחידה שמרגישה ככה בקשר לכל העניין. שזה עניין שתקף להרבה. האמת אני חושבת שעל כל זה מתבסס עניין הבדס"מ. לא גנטי ולא בטיח. אנשים יכולים לטעון שזה שונה ולהסביר את עצמם, ואני מוכנה להיות פתוחה ולהקשיב. אבל אם אני יודעת על עצמי שזה ככה- זה כל כך ברור. ואם אני מרגישה אותו דבר מאותן פנטזיות שאתם משתפים... מאקטים של השפלה, חשש, כניעה- למה שזה יהיה שונה? המטרה שלי שאני כותבת פה זה לא לבקר אתכם. אני גם לא בדיוק אומרת לכם להפסיק את עניין הבדס"מ. לדעתי זהו סימפטום, לא בעיה. אני רק אומרת שכדאי לכם לחשוב על זה- תמיד לשאול את עצמכם 'למה?', במיוחד אם לחלקכם זה מעורב ברגשות רעים- ואני לא מדברת על רגשות אשמה. הערכה עצמית אפשר לחזק. אולי זה שווה את זה. ואני מבקשת להפריד בין 'הערכה עצמית נמוכה' לבין 'ביטחון עצמי נמוך'- אפשר להתנהג בביטחון רב כשאומרים לעבד\מיץ תפוזים 'על ארבע, אפס!' ולהיות בטוחים בעצמכם שהוא יציית. השאלה היא למה אתם נהנים מזה, ולמה הנאתכם תהיה מופחתת אם הוא לא היה משתף פעולה עם כל העסק? ובקשר למזוכיסטים... דבר שאני פחות מרגישה שאני יכולה לדבר עליו, כי אני לא מזדהה איתו לחלוטין, אבל גם, רעיון שנלקח מספרו של נתנאל ברנדן , אותו אני לא מוצאת עכשיו ולא יכולה לצטט, הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית שונה קרוב לוודאי שלא יתחברו זה לזה ויתאהבו זה בזה, כמו שאדם טיפש לא יתחבר לאדם אינטיליגנט. הגיוני. ומזוכיסטים, שנהנים מהשפלה, כניעה- אצלם זה נראה קצת יותר ברור אולי בקשר להערכה עצמית נמוכה, נכון? ליהנות ממין אם תרגיש בטוח תחת ההגדרה המשפילה 'עבד'. בכלל, כל הקטע זהה של להרגיש בטוח... מי צריך להרגיש בטוח? מי שמפחד, לא? ממה? בקיצור: מאמינה שהבדס"מ קשור להערכה עצמית נמוכה. ושטוב- הערכה עצמית נמוכה- לא עושה. תשמעי, אני מאמינה שאנשים מגיעים לבדס"ם מהרבה מקומות, והערכה עצמית נמוכה היא רק אחת מהם. ומן הסתם, אם מישהו לא מעריך את עצמו, אז גם הסביבה לא תעשה כך, בין אם סביבה בדס"מית או לא. וסשנים שמגיעים אליהם לא ממקום טוב, גם תוצאתם כנראה תהיה לא טובה. אישית אני מגדירה את עצמי כמתחלפת. גם כנשלטת וגם כשולטת אני לא שמה את עצמי במקום שלא טוב לי איתו, וזה בהחלט כולל את הבן/ת אדם שמולי. והאנשים האלו צריכים להעריך את עצמם על מנת שאני אעריך אותם מספיק ע"מ "לשחק" איתם. אם בדס"ם עושה לך רע, זה עדיין לא אומר שלכולם זה עושה רע. אני מגיעה לפה מכיוון שיש לי צרכים, לשחרור, לשליטה, שלא באים למימוש בעולם הונילי, וכן, אצלי זה נקשר גם לסקס. וזה עושה לי טוב. לא מחפשת להשפיל ולעשות רע לאנשים או שיעשו לי רע. כניעה וכאב עושים לי את זה, השפלות לא. ולכן כשאני מחפשת פרטנרים, אני מחפשת התאמה מהצד השני. מי שזה לא כוס התה שלו/ה, סבבה, מקובל עלי, אבל לא אמשיך איתם. מתאים לי, שכמו שאני מעריכה את עצמי, ושחברים שלי מעריכים אותי, למצוא בן/ת זוג שמעריכים אותי ומקבלים אותי ואוהבים אותי בדיוק כמו שאני, וישמחו לעזור לי להתקדם הלאה, ולתת לי לעזור להם להתקדם הלאה. בין אם זה מינית ובין אם זה כל דבר אחר. היו לי מערכות יחסים וניליות והיה לי חסר שם, ולכן, אני מקווה למצוא בן/ת זוג בדס"מי/ת, כי זה חלק מהצרכים שלי. כמו כפיות , גם זה כלול בצרכים שלי. נראה לי שאם את מחליטה להשאר פה את צריכה למצוא מישהו/י שאת מעריכה, ומתאימ/ה לך ובמקרה שלך, כנראה בלי השפלות. לגיטימי לחלוטין. אם זה לא המקום שלך, זה לא המקום. חיפשת, בדקת, לא עובד, למדת עוד משהו על עצמך ומה שאת רוצה ולא רוצה. תמצאי את המקום הטוב שלך, ותמשיכי משם. פה, בינתיים, רק טוב לי |
|
underfoot |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
underfoot • 10 באפר׳ 2010
אני חייב להסכים עם כמה-פעמים, אכן העיסוק בשליטה מינית הוא סוג של עדות להמצאותה של בעיה רגשית מסויימת, לא תמיד אבל רוב הסוטים שפגשתי בחיי היו קוקוריקו שחבל על הזמן. זה לא שאני לא אוהב אנשים קוקו, אני בעצמי אחד, אבל זה פשוט קצת עצוב כשאתה מבין כשהנטיה המינית הזאת היא רחוק מלהיות תמימה ושמאחוריה עומדת בעיה, סוג של אתגר נפשי.
הערכה עצמית נמוכה? יכול מאוד להיות. מי שרוצה לנשק נעליים לא חושב את עצמו לגבר ראוי, לאדם מן השורה. מצד אחד זה משחק, אנחנו הרי לא באמת עבדים, זה בסך הכל תיאטרון לא? ומצד שני אי אפשר לזייף, רק עם אישה אכזרית באמת אפשר להגיע לשיאים של ריגוש מזוכיסטי. זה לא משחק בכלל. וגם הצד השני ראוי לבדוק את ציציותיו, מה פתאום מישהי רוצה איזה פראייר שאפשר לנקנק אותו כי הוא שפוט. למה שאדם שפוי בדעתו ירצה דבר כזה. שוב, אין בעיה עם המעשים פר-אקסלנס אבל יש והמעשה הסאדו-מאזוכיסטי מעלה תהיות ואיזכורים של עניינים רגשיים עמוקים, ביניהם - הדימוי העצמי. אבל כמה-פעמים יקרה, אנשים לא אוהבים לשמוע עד כמה הם בעצם עצובים, הם רק רוצים לברוח מהעצב ומההתמודדות, ולכן הם מעדיפים לעשות סקסיפיקציה של הכל - זאת אומרת שבמקום להקשיב לדבריך הם מעדיפים לחשוב על איך את נראית, להפוך אנשים לאובייקטים מיניים זה הרבה יותר כיף מענג וקל מאשר להקשיב להם. ולכן אני מחשיב את העדרו של פרופיל מעודכן ורב תמונות שלך כסוג של תחכום מעודן, את לא נותנת להם את הכיף הזה של לשלוח יד לקדמת המכנסיים ולשכוח מכל השטויות, למה להיות כבדים? ולכן, אני חייב להסכים איתך. את לדעתי דפקת פה אבחנה די מדויקת. |
|
נוצות ומסמרים |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
נוצות ומסמרים • 10 באפר׳ 2010
אם זה מנחם אותך, או לפחות משעשע אותך, רבים מחסידיה של איין ראנד ידועים בחיבתם לBDSM (לא שיש לי מושג מה לאובייקטיביזם וBDSM, אבל ראנד עצמה מרבה לכתוב על מערכות יחסים סימביוטיות רוויות אלימות והרס עצמי).
אבל לדבריך: אני לא חולקת עליך. יש במה שאמרת הרבה מן האמת, אבל, בו זמנית, גם איזושהי רדוקציה של מציאות הרבה יותר מורכבת. על פי אלו קריטריונים בחרת את הפרטנרים שעמם מימשת את הפנטזיות שלך? מה הכילו אותן פנטזיות? אילו אלמנטים של הפנטזיה הוכיחו את עצמם במציאות, ואילו מביניהם "אכזבו" בשטח?אני יכולה לשאול שאלות נוספות, אבל כל אלה דוגמאות לשאלות שהתשובות עליהן, לדעתי, יכולות לתת לך תשובה מדויקת יותר לשאלה "מניין באתי, מה אני מחפשת ולאן אני הולכת מכאן". בעיני, הבנה של המורכבות הזו תאפשר לך להתיר אותה, עד כמה שהיא ניתנת להתרה. זאת ועוד: אנחנו חיים בחברה שבטוחה שכל קונפליקט ניתן לישב בצורה רציונאלית, וכיוון שכך (לטעמי לפחות), מוצג גם הBDSM - כאן ובמקומות נוספים - כפתרון רציונאלי לקונפליקט. הערכה עצמית נמוכה? צורך בסימביוזה? דחף להרס עצמי? BDSM הוא הפתרון הרציונאלי. ואז מושתקים הלבטים, ההיסוסים ורגשות האשם גם מצד החברה הנורמלית כביכול וגם מצד עולם השליטה. האמת העצובה היא שהרבה פעמים הצורה הטובה ביותר לישב קונפליקט גם היא דיאלקטית. זו בדיוק הנקודה שבה חשוב לקרוא לילד בשמו. |
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
Brave Dwarf • 10 באפר׳ 2010
BDS/sM
Bondage Discipline Sadism Masochism על שלל אותיותיו מכיל הרבה יותר משליטה בלבד. בין היתר (ומכיוון שכיום גוגל וויקי ממשפחת פדיה נגישים לכולם, לא ארחיב) הוא מכיל את אפקט/נטייה/סטייה/חריקה מוחית/מבנה אישיות או את אחת מפארא פיליות בשם סאדיזם ו/או מאזוכיזם. לא כל העוסקים ב BDS/sM מכאיבים או משפילים ולא כולם באמת שולטים. יש הקוראים לו משחק ומגבילים אותו בחומה המפרידה בין לילה לבין יום, עליה לא רק שלא היו פוסחים בבלעין אלא אפילו המפטי-דמפטי היה שוקל פעמיים את גובהה טרם הפך ביצת עין, ויש את אלו שמעדיפים אותו 24/7 ולקראת החורף, כאשר מתחלף השעון, אפילו 25. יש את אלו המגיעים אליו בשביל אותו סללו עבורם תסכוליהם ויש כאלו שנולדו אל תוכו. יש כאלו שהזדחלו לקראתו תשושים ומרוטים, מיובלי תקווה ועקב מקרקעית תהום לתוכה זינקו ויש את ההם המנסים להאפיל על פנסי רחוב של פלורנטין לא רק בעגילים בגבות ובזין אלא גם בו. יש כאלו הגאים להוות חלק הימנו ויש כאלו שמעדיפים להיוולד מחדש בין אותיות אחרות. להרביץ אותה בדיאגנוזה יהיה שווה ערך ל- להשתייך לקהילת הכלוב, בו את אולי אני ואני אולי הוא וכולם אולי משה מרחוב העלייה המשתלב בכיכר המושבות. BDS/sM היה קיים תמיד על שלל אותיותיו ומבלי שייקרא בשם או להתפקד בפורום X, כמו כל פרודה או קרן אור מהן בנוי העולם (אמפירית, pardon my French), היה מגוון ורחב מדי מכדי לחבוק. גם כאשר העבד כי ימלוך ... ציטוט: "אדם פוגש את המעסיק החדש שלו- והוא מאוכזב וכועס משום שהמעסיק הוא אישה. הוא מרגיש פגוע, מרגיש שגבריותו נפגעה. הוא מדמיין כיצד הוא משפיל אותה באופן מיני- "מביא אותה למקום המתאים לה". תחושת האיום שלו באה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה סמוי ובהתנהגות זעפנית."
...המשיך לפתוח את הדלת במלונית לפי שעה לנכנסים ויוצאים אבל בעט בחתולי רחוב כדי להרגיש אדון, גם כאשר פרסמנו בהודעות טלפוניות שנועדו להכרות "מחפש..." והקשבנו בזהירות להן ה"מחפשות" כדי לדלות, וגם כאשר יום אחד לפתע פתאום קיבלנו שם ומקבץ אותיות תחתן היינו אמורים להתכסות משל היה בית, אך הסתבר להיות מטריה מחוררת, נותרנו כל אחד בפני עצמו. ולסיכום (נושם במלוא ריאות. מעולם לא השתמשתי בכל כך הרבה מילים בבת אחת. באמתחת לוח לבי ריאות קטנות כיאה לגמדים). מפלצות ורוחות רפאים קיימים, אמר סטיבן אדווין קינג. הם כולם שוכנים בתוכנו. |
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
בלוסום(לא בעסק) • 10 באפר׳ 2010
תעשי הפרדה: שליטה היא להצמיח ולהעצים.
S/M - סדיזם מזוכיזם - להכאיב ולהשפיל. כשאני אומרת שיש אדם שנולד לשלוט, אני מתכוונת לגבר שהוא דומיננטי במהותו, ולא צריך את כל השטויות והמניירות מסביב. כשאת איתו, את מרגישה את כל הבטחון בעולם, את רוצה לעשות את מה שהוא רוצה, מוכנה להתנסות איתו בכל מיני דברים שאולי נמצאים על קו הגבול שלך. רוצה לתת לו להכאיב לך. כל זאת - והוא לא צריך להשתמש בכל המילים והגינונים הפיזיים השטחיים שמסמלים שיכות והשפלה כדי להרגיש שאת שייכת אליו. הוא מסוגל להשתמש בסימנים אחרים או לא להשתמש בסימנים כלל, והוא עדיין יודע שאת שייכת אליו. אין לו שום צורך לבזות אותך ולהקטין אותך כדי שהוא ירגיש אכבר גבר. לצערי הרב, לא פגשתי רבים שכאלה, אני יכולה לספור אותם על כף יד אחת, וגם זה בהגזמה. רוב מי שפגשתי לא שולט בכלל, לא יודע מה זה שליטה אמיתית, כולה כמה חרמנים שבאו להשיג זיון קל. קשה מאוד למצוא מישהו איכותי, אבל זה אפשרי. אני מסתכלת מסביבי ורואה שיש פה זוגות שאפילו התחתנו ונשארו ביחד לאורך תקופה. עבורי (ועבור רבים ורבות אחרים), בדס"מ הוא לא סתם איזו פנטזיה נחמדה. עבורי זו הדרך בה אני מבטאת את המיניות שלי. אני לא באה מעמדת נחיתות. להיפך! אם היתי באה מעמדה שכזו, ממזמן היתי מוצאת מישהו שיעצים לי אותה. אני באה מעמדה של חוזק. את ההתמסרות שלי אני נותנת רק לראויים ביותר בעיני. לא יקבל אותה אדם שאני חשה שלא יכול לתרום לי, שלא יכול להעצים אותי, שלא יכול להכיל אותי כאישה העוצמתית והדומיננטית שאני. מי שלא מסוגל לקבל ולהכיל אותי בעיני זהו האדם חסר הבטחון. מקווה שזה ענה במעט על שאלתך ותהיותייך. חשוב לי לציין שכל מה שכתבתי פה הוא נכון לעצמי, ולא לאחרים.. |
|