הזייה(נשלטת){Tיפוס}
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
ממשיכה ומדגישה נוצות ומסמרים כתב/ה: יש במה שאמרת הרבה מן האמת, אבל, בו זמנית, גם איזושהי רדוקציה של מציאות הרבה יותר מורכבת.
... זאת ועוד: אנחנו חיים בחברה שבטוחה שכל קונפליקט ניתן לישב בצורה רציונאלית, וכיוון שכך (לטעמי לפחות), מוצג גם הBDSM - כאן ובמקומות נוספים - כפתרון רציונאלי לקונפליקט. הערכה עצמית נמוכה? צורך בסימביוזה? דחף להרס עצמי? BDSM הוא הפתרון הרציונאלי. ואז מושתקים הלבטים, ההיסוסים ורגשות האשם גם מצד החברה הנורמלית כביכול וגם מצד עולם השליטה. . האמא של הרדוקציות נעשתה כאן. אני רוצה לזרוק עוד הפשטה באוויר: הרוב המוחלט של האנשים טומן בתוכו גרעין של חוסר בטחון. גדול או קטן, מוקף חומות או קרוב לפני השטח, בתחום המיני או בתחום אחר.. אלה רק חלק מההבדלים בינינו בני האדם. להסביר משהו כמו התנהגות מינית סוטה באמצעות חוסר בטחון, זה לא להגיד כלום בעצם. מה עם ההסברים היותר מעניינים לגבי מה ספציפית הביא מישהו להרגיש טוב באמצעות שליטה, ומישהו אחר מהמר, ומישהו אחר פשוט שאפתן נורא בעבודה כי אחרת הוא "לא שווה"? |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
Re: אני כבר לא יכולה יותר Kamapeamim כתב/ה: חייבת לכתוב את זה. תכננתי והתחלתי אפילו קצת להכין נאום מפורט, עם הסברים מעולמי הפרטי,
אבל אני יודעת שלעולם לא יהיה לי כוח לכתוב את זה במלואו, וזה לעולם לא יישלח ככה. ציטוט מהספר: 'הערכה עצמית' של נתנאל ברנדן: ' אדם פוגש את המעסיק החדש שלו- והוא מאוכזב וכועס משום שהמעסיק הוא אישה. הוא מרגיש פגוע, מרגיש שגבריותו נפגעה. הוא מדמיין כיצד הוא משפיל אותה באופן מיני- "מביא אותה למקום המתאים לה". תחושת האיום שלו באה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה סמוי ובהתנהגות זעפנית. אחד מסימניה המובהקים של הערכה עצמית ירודה, אולי המובהק שבהם, הוא הצורך לייחס נחיתות לקבוצה אחרת. גבר המאמין ש"כוח" פירושו "שתלטנות מינית" הוא גבר הפוחד מנשים, פוחד מיכולת ומבטחון עצמי, פוחד מן החיים. ' תחשבו על זה. יצא לי במהלך שיטוטי באתרים, וגם באתר הזה- למצוא גישה שהכעיסה אותי, שיש אנשים ש'נולדו' לשלוט, ולהנהיג, וזה למעשה מתבטא ברצונותיהם לשלוט במערכות סאדו מזוכיסטיות. האמנם? האם הנהגה פירושו להשפיל, להכאיב וכיו"ב? אני לא רואה כל קשר. הנהגה זה רצון לחזק ולהעלות אנשים. ואני אישית לא מוכנה למנהיג שירצה לראות את אלו שהוא מנהיג אותם או שולט בהם כפחות טובים ממנו. אבל זה רק הרצון שלי לסתור אנשים שכן מאמינים בזה. ועכשיו, נקודות למחשבה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, כהגדרה חופשית, הוא בנאדם שחושב שהוא אינו שווה דיו, לא טוב מספיק, חש תחושות נחיתות. מה יעשה אדם שחש ככה על מנת שלא להרגיש מאוים ולהימנע מההרגשה הרעה? (זה נאמר במקומות שונים גם כן; מוזמנים לחפש ולמצוא.) או שהוא 'יעלה' את עצמו, במחמאות, 'אני טוב, אני טוב, אני מושלם'... או שהוא ידאג להוריד את האנשים האחרים לרמה בה הוא מרגיש נוח. נראה לי שמערכות יחסית בדס"מיות, משלבות את שני הדברים- יש מלכה ויש עבד. יש אדון ויש שפחה. מישהו מוגבה לעומת מישהו מונמך. פנטזיה נחמדה. מין זו הנאה בסיסית. למה ישנם אנשים שלא מסוגלים ליהנות מהנאה בסיסית זו, אם הפרטנר שלהם לא יהיה מושפל... אם הפרטנר יבוא בביטחון. יגיד 'לא, לא מתאים לי'. הוא יהיה בנאדם מושך, אבל יגיד לך, 'אני אוהב אותך. אני רוצה לחבק איתך, לישון איתך כפיות. אני לא בקטע של זה, אני לא רואה בזה אהבה.' הוא כבר לא יהיה אופציה? אנשים אומרים שבדס"מ זה יותר ממין. לדעתי- הם צודקים. זה באמת יותר. זה קשור בעולם נפשי שלם. אני לא מאמינה שזה גנטי. אני מאמינה שזה בא מהערכה עצמית נמוכה. אני יודעת שזה לא רק אני, כי גם בזה נתקלתי בעבר. דיבור על הרגשה לא טובה אחרי סשנים. לא בזמן, לאחר מעשה. למה? כי הערכה עצמית נמוכה היא לא רגש נעים. אני מאמינה שזה קשור. הייתה תקופה ש'נגמלתי' מתוך רגשי אשם, שכבר לא קיימים אצלי אגב. אבל הרגשתי נהדר. הרגשתי שמחה כללית טובה, טובה פי אלף מההרגשה הנעימה בבטן הקרירה המוזרה הזאת שמכה וחודרת בכל אסואציה סדיסטית. שוב אומר, אני מאמינה שאני לא היחידה שמרגישה ככה בקשר לכל העניין. שזה עניין שתקף להרבה. האמת אני חושבת שעל כל זה מתבסס עניין הבדס"מ. לא גנטי ולא בטיח. אנשים יכולים לטעון שזה שונה ולהסביר את עצמם, ואני מוכנה להיות פתוחה ולהקשיב. אבל אם אני יודעת על עצמי שזה ככה- זה כל כך ברור. ואם אני מרגישה אותו דבר מאותן פנטזיות שאתם משתפים... מאקטים של השפלה, חשש, כניעה- למה שזה יהיה שונה? המטרה שלי שאני כותבת פה זה לא לבקר אתכם. אני גם לא בדיוק אומרת לכם להפסיק את עניין הבדס"מ. לדעתי זהו סימפטום, לא בעיה. אני רק אומרת שכדאי לכם לחשוב על זה- תמיד לשאול את עצמכם 'למה?', במיוחד אם לחלקכם זה מעורב ברגשות רעים- ואני לא מדברת על רגשות אשמה. הערכה עצמית אפשר לחזק. אולי זה שווה את זה. ואני מבקשת להפריד בין 'הערכה עצמית נמוכה' לבין 'ביטחון עצמי נמוך'- אפשר להתנהג בביטחון רב כשאומרים לעבד\מיץ תפוזים 'על ארבע, אפס!' ולהיות בטוחים בעצמכם שהוא יציית. השאלה היא למה אתם נהנים מזה, ולמה הנאתכם תהיה מופחתת אם הוא לא היה משתף פעולה עם כל העסק? ובקשר למזוכיסטים... דבר שאני פחות מרגישה שאני יכולה לדבר עליו, כי אני לא מזדהה איתו לחלוטין, אבל גם, רעיון שנלקח מספרו של נתנאל ברנדן , אותו אני לא מוצאת עכשיו ולא יכולה לצטט, הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית שונה קרוב לוודאי שלא יתחברו זה לזה ויתאהבו זה בזה, כמו שאדם טיפש לא יתחבר לאדם אינטיליגנט. הגיוני. ומזוכיסטים, שנהנים מהשפלה, כניעה- אצלם זה נראה קצת יותר ברור אולי בקשר להערכה עצמית נמוכה, נכון? ליהנות ממין אם תרגיש בטוח תחת ההגדרה המשפילה 'עבד'. בכלל, כל הקטע זהה של להרגיש בטוח...  מי צריך להרגיש בטוח? מי שמפחד, לא? ממה?
בקיצור: מאמינה שהבדס"מ קשור להערכה עצמית נמוכה. ושטוב- הערכה עצמית נמוכה- לא עושה. בעצם, לפי משנתך דלעיל, כל אדם שיש לו קינקיות כזו או אחרת, בין אם זה בסקס או בכל תחום אחר, אותה קינקיות באה מהערכה עצמית נמוכה. הנחה מעט גורפת (בלשון המעטה) הלא כן? בואי נדבר שניה על עולם הבדסמ-אותו נתת מושא להנחתך. אני מסכימה איתך שאכן ישנם אנשים שעולם הבדסמ הינו "תפור" עבור רגשי הנחיתות שלהם ואותם אכן תמצאי,לרוב, ובצורה "מאוד מפתיעה" בצד השולט ולאוו דווקא בצד הנשלט. אני מסכימה איתך שישנם אנשים שעל מנת להעצים את עצמם הם יפגעו/ירדו/יזלזלו/ישפילו ושאר ירקות-את האחר, יש כאן מספיק שרשורים שיתמכו בדוגמא הזו. איני מסכימה איתך שזה גורף. אנו חיים בחברה שמכתיבה סטיגמות כאלו או אחרות, בין אם הן נכונות או לא יש הבדל בין שמים לארץ, וההנחה שאת מניחה מוכיחה יופי כמה שהסטיגמות בועטות וצועקות גם בעולם הבדסמ. אני מסכימה איתך שעולם הבדסמ, עולם שהיה אמור להיות הכי חופשי ומשוחרר מכל סטיגמה ודיעות קדומות, מלא בדיעות קדומות וחשוכות הבאות דווקא מהנמנים עם חובביו (לראיה שרשורי הניצול, שרשורי השמן/רזה וכד')-אך כמו בכל מקרה של דיעה קדומה היא נוצרת מתוך שמרנות וסייגים שאותו בעל הדיעה שם לעצמו. תשתחררי לרגע מהכתובים אותם הבאת לחיזוק טענתך, תשתחררי לרגע מההנחות אותן את מניחה, תני לעצמך להכיר באמת לעומק אנשים החובבים בדסמ, אני חושבת שתופתעי לגלות שחלק לא קטן מהם ממש לא עונה לתדמית שיצרת לעצמך, אלא בדיוק להיפך. שוב, אחזור על דבריי בהתחלה-ישנן כאן כאלו אשר בהחלט עונים אחד לאחד על מה שכתבת, אך כמו בכל מקום אחר, ישנם כאלו שגם לא-לעשות הכללות גורפות לא מומלץ אף פעם. [B][color=cyan] [B] [/color][B] |
|
|
the rain song
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
כולם........
נו, באמת, בטח לא כולם. אין שום דבר בעולם שהוא "כולם". אבל אי אפשר להגיד על התופעה הזאת שהיא מאוד נדירה.... נשלטים שתמיד דואגים להדגיש איזה אנשים דומיננטיים וחזקים וכד' הם בחיי היום יום... שולטים שאחרי שיחה קלה מתברר שבעצם הפנטזיה שלהם היא שמישהי תשלוט בהם.... (ודיברתי עם כמה וכמה כאלה) מי ש"מיישם" את הבדסמ בהודעות פרטיות לפני שמכירים בכלל... זה, לדעתי, מראה בין השאר על הערכה עצמית לא בשמיים. והכל בסדר והכל תקין ושכל אחד יעשה מה שמתאים לו. יש מי שיודע שהוא כזה מאז ומתמיד ויש כאלה שעשו הכרה עם הסצינה בגלל סקרנות ו/או הרפתקנות. חלק התמכרו וחלק לא. ואז תמיד יהיו אלו שיקפצו "אז מה את עושה כאן?" כאילו, מה? מישהו חייב דין וחשבון למישהו? אצלי הבדסמ הוא חלק פצפון ומזערי בחיי. ושהייתי כל כולי בתוך העסק היו לי בהחלט בעיות קשות של הערכה עצמית. וחס וחלילה כולם. |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
אני מעוניינת לכתוב כמה דברים שאין ביניהם שום קשר. אנא, קבלו זאת בהבנה.
1. פותחת השרשור, שאלה לי אליך: נניח, לצורך העניין, שכל מה שכתבת נכון. אז מה? נניח שיש לי בטחון עצמי נמוך, ושלשלוט במישהו אחר מעלה לי אותו. אז מה? למה זה רע? אם זה נותן לשני הצדדים את מה שהם רוצים, מה הבעיה כאן? 2. אני מסכימה שיש מקרים שהם בעיתיים. למשל, ידיד סיפר לי שהוא הכיר הרבה נשלטות, שהגיעו לעולם הזה עקב חוויה של אונס או של התעללות מינית. ברור שמקרים כאלה הם בעיתיים ודורשים טיפול מיוחד, אבל אני נוטה להאמין (לא על סך מחקר מבוסס, סתם תחושה שאולי לא נכונה) שהרוב אינם כך. 3. השרשור הזה גרם לי לתהות לגבי עצמי, למה אני אוהבת לשלוט בבחורים. עד כה לא קדשתי לזה מחשבה רבה: אני פשוט נהנית מזה, וזהו. אולי זה באמת קשור לתסביך נחיתות שיש לי, לכי תדעי. ואולי יש לזה סיבה אחרת: אני לא ממש אוהבת אנשים, באופן כללי אני טיפוס די אלים ולא נחמד. הבעיה היא, שאני שבויה תחת מוסכמות חברתיות בשילוב עם חינוך פולני, שמאלצים אותי להיות נחמדה לאנשים. אחרת, אם אני לא נחמדה למישהו, המצפון שלי מייסר אותי. אבל כאן, בעולם הזה, המצפון לא מייסר אותי; אני יודעת שזה "בסדר" כי זה גם מה שהצד השני אוהב. וכשהצד השני אומר: "תודה מלכתי, תכאיבי לי עוד!" אני נהנית פעמיים - גם כי אני חרא של בנאדם ונהנית להכאיב לאחרים, וגם כי הצד השני נהנה. האם זה מעיד על בעיה כלשהי שיש לי? אולי, איני יודעת. אני בטוחה שיש לי די הרבה הפרעות נפשיות, לא איכפת לי להוסיף עוד אחת לרשימה. אבל בשורה התחתונה, יש כאן שני אנשים שנהנים ביחד - וזה כל מה שחשוב.
4. סליחה מכולם, אבל אני חייבת להיות קטנונית בכל הנוגע לקלאסיקות: Brave Dwarf כתב/ה: פסיכולוג בספת עור. אני מסכים אתך שקריאה בספר זה או אחר החל ממלחמה ושלום וכלה בשלום פיפי שלום קקי נפגש בירקון...
הציטוט המדויק: "שלום קקי, שלום פיפי", אמר נפתלי. "להתראות בים!", אמרתי אני, אמא של נפתלי, והורדתי את המים. |
|
|
| נשלט sub |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
ריר אשמח אם תסכימי להכאיב לי ולשלוט בי
|
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
ויש לי עוד שאלה -
למה זה חונק אותך כל כך, עד שאת לא יכולה יותר?
אולי תנשמי קצת, ותחשבי למה זה חונק אותך ככה? אחרי הכל, לא אנחנו מעניינים אותך באמת, אלא נסיון לקבל אישוש לתזה שלך. את צריכה את האישוש הזה כי ההערכה העצמית שלך נמוכה? |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
1) RIR, איזה בלוג יפה ומגרה :-)
2) מסכים עם RIR ומוסיף שפותחת השרשור חוטאת בדמגוגיה. באיזה שהוא שלב היא מכריזה שהיא יודעת שה BDSM הוא רק סימפטום לבעייה, אבל כבר מספר משפטים אח"כ היא חוזרת לבלבל בין הסימפטום לבעייה. יש למישהו בעייה של רגשי נחיתות? (למי אין?), ספגת הרבה חרא בילדות? (מי לא?) לך לפסיכולוג וטפל בבעיות האלה. למה להיטפל למורכבות היפה והמיוחדות שהיא המיניות שלך? אני אוהב את המזוכיזם שלי, אני אוהב את הרפש, אני מתענג עליו, אני אוהב לאונן עליו ואני אוהב לסשן עליו. אני אוהב את המחשבה על אישה כל כך יפה שזה מצמית לי את הלב, והיא דורכת לי על הפרצוף וצוחקת כשיורקת עלי, ואני כל כך קטן לידה :-), בעיני זאת מחשבה אסתטית, לא הייתי מוכן לותר עליה. בעיני זין-כוס בלבד היא מגבלה מכוערת, כמו אוטו ליסינג מצוחצח, דגל ישראל על המרפסת או טיול משפחתי לאילת. אנדר, חבל שאתה עדיין לא בשלב שאתה רואה את זה. |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
אני חושבת שצריך להפריד בין כמה דברים
אני לא בטוחה שפותחת הפוסט טענה שכל מי שנמשך לעולם השליטה הוא אוטומטית חסר ביטחון כמו שהיא אמרה שמי שמרגיש צורך להתעצם על חשבון אחרים הוא חסר ביטחון ושאנשים חסרי ביטחון מרגישים בנוח לצד אנשים חסרי ביטחון לא פחות ברור שיש מקום לחוויות מיניות בריאות במקום מאוד בטוח לא רואה בזה שום דבר רע אבל אנשים כאן שרק מחפשים כל היום לרדת על אחרים ולהראות להם כמה הם קטנים? קשה לדבר על גדולתם והם אכן מוציאים לכל הבדס"מ הזה שם די רע... באשר ללמה זה חונק אותך, אני מניחה שזה שלך עם עצמך ובכל מקרה, רוב התגובות כאן הביעו חוסר ביטחון כזה או אחר שזה לדעתי תכלס אנושי לאללה והשאלה מה עושים עם זה שיבוא על כולנו שבוע נפלא
|
|
|
| נוצות ומסמרים |
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
"האמא של הרדוקציות נעשתה כאן. אני רוצה לזרוק עוד הפשטה באוויר: הרוב המוחלט של האנשים טומן בתוכו גרעין של חוסר בטחון. גדול או קטן, מוקף חומות או קרוב לפני השטח, בתחום המיני או בתחום אחר.. אלה רק חלק מההבדלים בינינו בני האדם. להסביר משהו כמו התנהגות מינית סוטה באמצעות חוסר בטחון, זה לא להגיד כלום בעצם.
מה עם ההסברים היותר מעניינים לגבי מה ספציפית הביא מישהו להרגיש טוב באמצעות שליטה, ומישהו אחר מהמר, ומישהו אחר פשוט שאפתן נורא בעבודה כי אחרת הוא "לא שווה"?" התלבטתי אם להרחיב בתגובה הראשונית לכמהפעמים ובסופו של דבר בחרתי שלא. כן, הנמקת התנהגות מינית חריגה בחוסר בטחון יש בה כדי לרדד את הנושא, אבל האם מה שהתבקשתי לעשות? לבחון את התזה שהעלתה כמהפעמים ולאשש או לפסול אותה? נתקלתי במגיב או שניים שקראו את ההודעה כתזה והתייחסו אליה ככזו- זו קריאה לגיטימית ואני יכולה לראות אילו חלקים בטקסט מאששים אותה, אבל הקריאה שלי בהודעה הייתה שונה. כשקראתי את הודעתה של פותחת השרשור ראיתי התלבטות אישית, ניסיון לחלוק, לשתף ולהעזר, ולא תזה המבקשת אישוש. לצורך העניין: כן, אני יכולה לראות למה מתייחסת כמהפעמים כשהיא אומרת שהרבה פעמים, רצון להשלט או לשלוט מגיעים ממקום של חוסר בטחון. וכן, זו רדוקציה מהותית של הסיטואציה, כי יש כאן התעלמות מהגורמים שהביאו לחוסר הבטחון הזה, והגורמים שהביאו את השולט או הנשלט לבחור דווקא בBDSM כפתרון לחוסר הבטחון. זה על רגל אחת. ובגלל שעל רגל אחת, חשוב לי להוסיף ולומר שאני לא חושבת שBDSM – גם אם הוא בא "לסתום חורים"/ לתת מענה לבעיה במקום לשמש כתבלין – הוא בחירה גרועה. הוא בחירה לגיטימית ככל בחירה אחרת. כמו שאמרת בעצמך- אחד מהמר, אחד וורקוהוליק, אחד קופץ באנג'י. מי שעוסק בפעילות אקסטרימית, חייב להיות מודע לאמצעי הבטיחות. פיזיים, וגם נפשיים. במקרים שבהם BSDM ממלא חסרים מסוימים (ואני חושבת שלכולנו ברור שיש מקרים כאלה), חשוב להבין שזו המטרה לשמה אנחנו משתמשים בו. התעלמות מהאפשרות הזו היא מה שמביאה הרבה אנשים למצבים טריגריים, ובעקבות זאת: לטראומה. לרגע לא התכוונתי לרמוז שBDSM משמש -רק- ע"מ למלא חסרים (ע"ע "הערכה עצמית נמוכה? צורך בסימביוזה? דחף להרס עצמי? BDSM הוא הפתרון הרציונאלי"). אלא שנראה לי שבמקרים שבהם זה השימוש שנעשה בו, קיימת ציפייה שהשליטה תפעל כפתרון-אינסטנט, מבלי להבין שגם כאן קיימים טריגרים. מקווה שהבהרתי את עצמי :-) |
|
|
אדם'
|
לפני 14 שנים •
10 באפר׳ 2010
Re: אני כבר לא יכולה יותר Kamapeamim כתב/ה: חייבת לכתוב את זה. תכננתי והתחלתי אפילו קצת להכין נאום מפורט, עם הסברים מעולמי הפרטי,
אבל אני יודעת שלעולם לא יהיה לי כוח לכתוב את זה במלואו, וזה לעולם לא יישלח ככה. ציטוט מהספר: 'הערכה עצמית' של נתנאל ברנדן: ' אדם פוגש את המעסיק החדש שלו- והוא מאוכזב וכועס משום שהמעסיק הוא אישה. הוא מרגיש פגוע, מרגיש שגבריותו נפגעה. הוא מדמיין כיצד הוא משפיל אותה באופן מיני- "מביא אותה למקום המתאים לה". תחושת האיום שלו באה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה סמוי ובהתנהגות זעפנית. אחד מסימניה המובהקים של הערכה עצמית ירודה, אולי המובהק שבהם, הוא הצורך לייחס נחיתות לקבוצה אחרת. גבר המאמין ש"כוח" פירושו "שתלטנות מינית" הוא גבר הפוחד מנשים, פוחד מיכולת ומבטחון עצמי, פוחד מן החיים. ' תחשבו על זה. יצא לי במהלך שיטוטי באתרים, וגם באתר הזה- למצוא גישה שהכעיסה אותי, שיש אנשים ש'נולדו' לשלוט, ולהנהיג, וזה למעשה מתבטא ברצונותיהם לשלוט במערכות סאדו מזוכיסטיות. האמנם? האם הנהגה פירושו להשפיל, להכאיב וכיו"ב? אני לא רואה כל קשר. הנהגה זה רצון לחזק ולהעלות אנשים. ואני אישית לא מוכנה למנהיג שירצה לראות את אלו שהוא מנהיג אותם או שולט בהם כפחות טובים ממנו. אבל זה רק הרצון שלי לסתור אנשים שכן מאמינים בזה. ועכשיו, נקודות למחשבה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, כהגדרה חופשית, הוא בנאדם שחושב שהוא אינו שווה דיו, לא טוב מספיק, חש תחושות נחיתות. מה יעשה אדם שחש ככה על מנת שלא להרגיש מאוים ולהימנע מההרגשה הרעה? (זה נאמר במקומות שונים גם כן; מוזמנים לחפש ולמצוא.) או שהוא 'יעלה' את עצמו, במחמאות, 'אני טוב, אני טוב, אני מושלם'... או שהוא ידאג להוריד את האנשים האחרים לרמה בה הוא מרגיש נוח. נראה לי שמערכות יחסית בדס"מיות, משלבות את שני הדברים- יש מלכה ויש עבד. יש אדון ויש שפחה. מישהו מוגבה לעומת מישהו מונמך. פנטזיה נחמדה. מין זו הנאה בסיסית. למה ישנם אנשים שלא מסוגלים ליהנות מהנאה בסיסית זו, אם הפרטנר שלהם לא יהיה מושפל... אם הפרטנר יבוא בביטחון. יגיד 'לא, לא מתאים לי'. הוא יהיה בנאדם מושך, אבל יגיד לך, 'אני אוהב אותך. אני רוצה לחבק איתך, לישון איתך כפיות. אני לא בקטע של זה, אני לא רואה בזה אהבה.' הוא כבר לא יהיה אופציה? אנשים אומרים שבדס"מ זה יותר ממין. לדעתי- הם צודקים. זה באמת יותר. זה קשור בעולם נפשי שלם. אני לא מאמינה שזה גנטי. אני מאמינה שזה בא מהערכה עצמית נמוכה. אני יודעת שזה לא רק אני, כי גם בזה נתקלתי בעבר. דיבור על הרגשה לא טובה אחרי סשנים. לא בזמן, לאחר מעשה. למה? כי הערכה עצמית נמוכה היא לא רגש נעים. אני מאמינה שזה קשור. הייתה תקופה ש'נגמלתי' מתוך רגשי אשם, שכבר לא קיימים אצלי אגב. אבל הרגשתי נהדר. הרגשתי שמחה כללית טובה, טובה פי אלף מההרגשה הנעימה בבטן הקרירה המוזרה הזאת שמכה וחודרת בכל אסואציה סדיסטית. שוב אומר, אני מאמינה שאני לא היחידה שמרגישה ככה בקשר לכל העניין. שזה עניין שתקף להרבה. האמת אני חושבת שעל כל זה מתבסס עניין הבדס"מ. לא גנטי ולא בטיח. אנשים יכולים לטעון שזה שונה ולהסביר את עצמם, ואני מוכנה להיות פתוחה ולהקשיב. אבל אם אני יודעת על עצמי שזה ככה- זה כל כך ברור. ואם אני מרגישה אותו דבר מאותן פנטזיות שאתם משתפים... מאקטים של השפלה, חשש, כניעה- למה שזה יהיה שונה? המטרה שלי שאני כותבת פה זה לא לבקר אתכם. אני גם לא בדיוק אומרת לכם להפסיק את עניין הבדס"מ. לדעתי זהו סימפטום, לא בעיה. אני רק אומרת שכדאי לכם לחשוב על זה- תמיד לשאול את עצמכם 'למה?', במיוחד אם לחלקכם זה מעורב ברגשות רעים- ואני לא מדברת על רגשות אשמה. הערכה עצמית אפשר לחזק. אולי זה שווה את זה. ואני מבקשת להפריד בין 'הערכה עצמית נמוכה' לבין 'ביטחון עצמי נמוך'- אפשר להתנהג בביטחון רב כשאומרים לעבד\מיץ תפוזים 'על ארבע, אפס!' ולהיות בטוחים בעצמכם שהוא יציית. השאלה היא למה אתם נהנים מזה, ולמה הנאתכם תהיה מופחתת אם הוא לא היה משתף פעולה עם כל העסק? ובקשר למזוכיסטים... דבר שאני פחות מרגישה שאני יכולה לדבר עליו, כי אני לא מזדהה איתו לחלוטין, אבל גם, רעיון שנלקח מספרו של נתנאל ברנדן , אותו אני לא מוצאת עכשיו ולא יכולה לצטט, הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית שונה קרוב לוודאי שלא יתחברו זה לזה ויתאהבו זה בזה, כמו שאדם טיפש לא יתחבר לאדם אינטיליגנט. הגיוני. ומזוכיסטים, שנהנים מהשפלה, כניעה- אצלם זה נראה קצת יותר ברור אולי בקשר להערכה עצמית נמוכה, נכון? ליהנות ממין אם תרגיש בטוח תחת ההגדרה המשפילה 'עבד'. בכלל, כל הקטע זהה של להרגיש בטוח... מי צריך להרגיש בטוח? מי שמפחד, לא? ממה?
בקיצור: מאמינה שהבדס"מ קשור להערכה עצמית נמוכה. ושטוב- הערכה עצמית נמוכה- לא עושה. אני אהיה קצר ולא בגלל שאין לי מה להגיד. אני בהחלט נוטה להסכים עם רוב דברייך (אם כי במקומך הייתי קצת יותר נזהר מהכללות או משימוש במילה "תמיד" או מקבילותיה), ואני ממש לא חושב שצריך לבצע מחקרים מקיפים- במקרה זה הגיון בריא ומעט נסיון עם שוכני האתר יספיקו על מנת להגיע למסקנות דומות. |
|
|