שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
14 באפר׳ 2004
נריסה - התגובה שלך פשוט מדהימה - כאילו קראת, מילה במילה, חלק מהמחשבות שמלוות אותי. כמו -
"הוא ליווה אותי כל שניה של היום. גם כשלא היה איתי - היה איתי. כל צעד שעשיתי, היה נבחן על ידי זוג עיניים בלתי נראות." או "הייתי מושלמת עבורו ומתוך כך הייתי מושלמת עבורי". ומנקודת מבט נוספת - בעצם הכל זה שליטה מנטלית, לא? הרי כל סאבית יכולה לבחור בכל רגע נתון לקום וללכת, בעיקר בסיטואציה המערבת מבוכה, אי נעימות או כאב פיזי רציני. אבל אנחנו לא. זאת אומרת, כשאתה כותב "שליטה מנטלית", האם אתה רומז לכך שלפעמים קיימת שליטה פיזית? שליטה פיזית לא באמת קיימת במערכת יחסים בדסמית בריאה. הכל מנטלי, כל שליטה היא שליטה מנטלית. נסה להרים סצנה דרך שליטה פיזית ולא דרך שליטה מנטלית - זה נקרא "אונס". 
|
|
|
היצור
|
לפני 20 שנים •
14 באפר׳ 2004
שבירה כתב/ה: נסה להרים סצנה דרך שליטה פיזית ולא דרך שליטה מנטלית - זה נקרא "אונס".
ניסוח טוב  
היצור 
|
|
|
מיינד
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
נריסה כתב/ה: ומנקודת מבט נוספת - בעצם הכל זה שליטה מנטלית, לא? הרי כל סאבית יכולה לבחור בכל רגע נתון לקום וללכת, בעיקר בסיטואציה המערבת מבוכה, אי נעימות או כאב פיזי רציני. אבל אנחנו לא. אם כך מדוע לא לקום וללכת , האם זו השליטה עצמה ? |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
אחד מהכאבים בחיים, כאב שהוא בדרך כלל גדול מכל אי נעימות שהוזכרה כאן, היא השאיפה להיות אני עצמי .לא להיות אני עצמי זה כואב מאוד. הרבה קשרים עם בני זוג בהם היתה אהבה וחברות אבל הצורך שלא מולא ,להישלט מרצוני, לכאוב מרצוני החסיר משהו בתחושת העצמיות שלי. אם זה מה שאני רוצה, אם זה גורם לחלקים מאוד עמוקים וחבויים בתוכי להיתעורר והתחושה העצמית שלי שלמה יותר מאי פעם- ללכת יהיה מאותה סיבה שבגללה באתי.
אני לא הולכת כי זה עונה על צורך. יכול להיות מצב שבו סיטואציה מסויימת היא בלתי נסבלת עבורי בשלב מסויים ,חשוב שיהיה בצד השני מי שיבין את זה . |
|
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
ציטוט: אם כך מדוע לא לקום וללכת , האם זו השליטה עצמה ?
בדיוק - והנה התשובה שלך. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
את דעתי על ה"שליטה המנטלית" וקיומה המוטל בספק כתבתי בשרשור שנריסה קישרה אליו ולא אחזור עליה כאן. אבל יש כאן נושא אחר שמשך את תשומת לבי.
מדברים הרבה על הקו הדק שבין בדסמ להתעללות. לדעתי הקו הזה לא כל כך דק ודי קל לזהות מה הוא מה. הקריטריונים, ובראשם הסכמה הדדית, מאד ברורים. לעומת זאת קיים קו הרבה יותר מטושטש בין בדסמ מתוך "רצון להיות עם" לבין בדסמ מתוך "רצון לא להיות בלי". התופעה קיימת גם בוניל וכולנו מכירים את זו שהחבר שלה מתייחס אליה חרא אבל היא לא עוזבת אותו כי היא לא רוצה להיות לבד, כי היא פוחדת שהיא לא תמצא אף אחד אחר או שאף אחד אחר לא ירצה אותה, והיא משכנעת את עצמה שהיא אוהבת אותו והכל בסדר. הייחוד שהבדסמ נותן לתופעה הזו הוא הקו הדק בפני עצמו שקיים בין אדון לבין חרא של בנאדם. במילים אחרות - בבדסמ, הרבה יותר מבוניל, היחס הדפוק מצד האדון/חבר ייראה הרבה יותר טבעי ולשפחה/חברה יהיה הרבה יותר קשה לראות שלא את זה היא רוצה, לא כך זה צריך להיות והיא יכולה וצריכה לקבל יותר. לדוגמה, בוניל מאד ברור שאם קבעת עם בחור והוא מבריז ונעלם לך, זו פשוט התנהגות מגעילה. לא מזמן היה כאן שרשור שבו עלתה תהייה האם אכן זו התנהגות מגעילה או התנהגות מקובלת של אדון, ומכאן שאצלנו זה לא מובן מאליו. זה הקטע שחיבר אותי לנושא הזה: ציטוט: ומנקודת מבט נוספת - בעצם הכל זה שליטה מנטלית, לא? הרי כל סאבית יכולה לבחור בכל רגע נתון לקום וללכת, בעיקר בסיטואציה המערבת מבוכה, אי נעימות או כאב פיזי רציני.
אבל אנחנו לא. אם כך מדוע לא לקום וללכת , האם זו השליטה עצמה ? אינני טוען שביחסים "טובים" של אדון שפחה אין סיטואציות המערבות מבוכה, אי נעימות או כאב פיזי רציני (בהנחה שכוונת המשוררת היא למבוכה וכאב פיזי רציני כדברים שהשפחה אינה אוהבת). אלא שגם בבדסמ, הם אמורים להיות היוצא מן הכלל. שפחה שיחסיה עם אדונה מתאפיינים בסיטואציות כאלה שאינן טובות לה, אי נטישתה את אדונה אינה בעיניי ביטוי לשליטתו בה אלא לפחד אותו ציינתי קודם. שליטה בעיניי אין פירושה להשאר כשרע אלא להשאר כי טוב. |
|
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
לא הסברתי את עצמי היטב, ועמך הסליחה. ב"מבוכה, אי נעימות או כאב פיזי רציני" הכוונה היתה לסיטואציות טבעיות בתוך סצנה, לדברים שהשפחה נהנית מהם, למרות שמתבונן מן החוץ יתהה מדוע היא משתפת פעולה עם מצבים כאלה. התשובה שלי היא שהסיבה היא מנטלית ולא פיזית, ולא כפי שנרמז למעלה על-ידי אחרים.
|
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
אבל אם כך, איפה כאן השליטה? אם השפחה נהנית מהדברים הללו, היא עושה אותם בגלל ההנאה הזו ולא משום שליטה כלשהי של האדון עליה.
|
|
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
נו באמת, הרי זו היתממות. אתה מחייב אותי להסביר עכשיו את המכניזם המורכב שיגרום לשפחה לשתף פעולה עם שורה של דברים שהיא בבירור לא נהנית מהם, למרות שהיא כמובן עושה כל דבר, בעצם, מתוך הנאה - ההנאה שבריצוי האדון, שבהגעה לכניעה מוחלטת, שבויתור על הרצון העצמי.
כולנו הדוניסטים (ב"כולנו" הכוונה היא למין האנושי). למביט מן הצד יהיה קשה להבין למה במסגרת המרדף אחרי ההנאה אני (או כל אחת אחרת) מכניסה את עצמי לסיטואציות שגורמות לי כאב-השפלה-דמעות-וכו'. טענתי "היתממות" כי אתה אינך משקיף מן הצד, ואתה יודע יפה מאוד שהמילה "הנאה" היא הרבה יותר מורכבת ורב-רבדית כשבשפחות עסקינן. אלו דברים שלא הייתי עושה אלמלא השליטה של המאסטר, אבל זה לא אומר שאני חיה חיי סבל. כמו שכתבת, מי שבאמת לא נהנית צריכה לקום וללכת מיד. כל שפחה יכולה לקום וללכת בכל רגע, והיא לא עושה את זה. כל שפחה יכולה היתה לבחור בחיים ונילים, והיא לא עושה את זה. אנחנו בוחרות להכניס את עצמנו לסיטואציה לא מהנה מתוך ההנאה שגורמת לנו מציאת עצמנו בסיטואציה לא מהנה (או שמא "לא מהנה על פניו"). |
|
|
|
מיינד
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
זאלופון כתב/ה: אבל אם כך, איפה כאן השליטה? אם השפחה נהנית מהדברים הללו, היא עושה אותם בגלל ההנאה הזו ולא משום שליטה כלשהי של האדון עליה.
וחזרנו שוב להתחלה מהי שליטה ? |
|
|