תלונה והזמנה לדיון

האדון אבישי • 15 באפר׳ 2010

מורטישיה יש לי משהו להגיד לך im so proud
פעם ראשונה שאני מסכים איתך
לגבי פותחת הנושא את רוצה לדעת שמהצד השני מסכימים להפגש איתך
אבל את לא רוצה שירדפו אחרייך יותר מידי כאילו מה שיעבירו לך את זה בטלפתיה?
את עסוקה בעצמך יותר מידי את לא מנסה בכלל להבין את הצד האחר

Re: פניות רצויות ולא רצויות

נועד לגדולה​(נשלט) • 15 באפר׳ 2010

היה לי קשה לטפוח אבל עמדתי
כל מילה שלך במקום

Brave Dwarf • 15 באפר׳ 2010

נוצות ומסמרים, מה היה קודם? ביצה או תרנגולת?

אני לא חושב שבתגובה סלחנית-אך-נוזפת מדובר, אלא בתגובה דפיטיסטית. את בטח מכירה את חוק שימור האנרגיה. מספרים שיש לו הסבר נוסף שאמנם אינו מבוסס על תורת היחסות אבל בהחלט תקף לגבי הפורום.

כאשר כמות קלוריות המתבזבזת במהלך הציד עולה על הערך הקלורי של הטרף, עדיף לוותר על ארוחת ערב. (-:

וזה מה שהחברה, IMHO, ניסו לומר לך כאן. שמריטת עצבים, פתיחת שרשורים, תקווה שהמצב ישתנה וכד' אינם שווים את המאמץ אם המציאות שוב ושוב מוכיחה שהיא חזקה מכל אלו. האם עצתם נבונה? איני יודע. תלוי מאיזה צד מסתכלים. מניסיוני, אחרי שנים רבות מדי בפורומים BDsMיים (הועברתי מפורום לפורום בירושה), לא ניתן להתעלם מתהליך אבולוציוני אותו עבר אחוז ניכר מכלל המשתתפים, תהליך שהחל ב"מתרעמים" ו"מחוללי שינויים" והסתיים ב"עייפים תחת עול תבוסתם".

הערת שוליים:



רוב הטקסטים, אם לא כולם, ייתפסו בין היתר כאתגר אינטלקטואלי על ידי מי מהקוראים. הדבר אינו תלוי במאתגר ובכוונותיו אלא דווקא במאותגר ובפריזמה אישית דרכה הוא קורא. ולכן חכם יעשה מי שישתמש בתגובות שהוא מקבל על הטקסטים שכתב משל היו זכוכית מגדלת המופנית אל הצד השני.

נוצות ומסמרים • 15 באפר׳ 2010

מה היה קודם? חתול, כמובן (איזו מן שאלה מצחיקה).

כמו שאמרתי, אני לא חושבת שאשנה את העולם וגם לא את באי הכלוב. המטרה שלי מלכתחילה לא הייתה לחולל שינוי. אתה מניח שהמשוואה הזו יכולה רק להתאפס, ושכל פתרון אחר הוא פתרון דפיטיסטי- אני ממש לא מסכימה איתך.

זכיתי בהזדמנות להתלונן (אושר גדול כשלעצמו), הזדמנות שחלקתי עם כותבים וכותבות נוספים. שמעתי מה מפריע לבחורות אחרות בפניות שהן מקבלות, קבלתי פרספקטיבה נוספת- של פונים גברים, וזכיתי לחדד את עמדותיי שלי בנושא, במיוחד בשאלות שקודם לכן לא הייתי סגורה עליהן, כמו למה אופציית ההתעלמות לא מספיקה בעיני (לפחות ברמה העקרונית. ברור שטכנית אין הרבה מה לעשות), למה אני מרגישה שתכנים מסוג X מקדמים דינמיקה מסוג Y, וכולי.

בקיצור, אני ממש לא מרגישה מופסדת .

Brave Dwarf • 15 באפר׳ 2010

לא אמרתי "פתרון דפיטיסטי" אמרתי "תגובה דפיטיסטית"
לא אמרתי ש"אני מניח" אמרתי ש"איני יודע ושתלוי מאיזה צד מסתכלים"

לא הצעתי פתרון באף אחת מתגובותיים וחצי שהגבתי כאן (פרט לזה בו אני קונה לכלובי כובע במקום מנוי), כי אין לי ואני גם לא בעמדה להציע אחד. לעומת זאת השרשור שלך, מבחינתי, הוא קרן אור מיוחלת. ועל כך אני מודה לך אישית.

סוף שבוע נהדר ולדעתי זה היה היפופוטם.

נוצות ומסמרים • 15 באפר׳ 2010

סליחה סליחה. לא התכוונתי לומר שאמרת . הטעות כולה שלי.

ומז"א היפופוטם? (החתול?)

שיהיה סוף שבוע נפלא!

שאלה טובה...

רק שני​(אחרת) • 15 באפר׳ 2010

אני באופן אישי בודקת תמיד את הפרופיל של הפונה ולצערי הרב יש פה המון שלא טורחים אפילו לכתוב גיל ומצב משפחתי. אם הם לא מטריחים את עצמם למלא את הפרופיל או לכתוב משהו אחר בהודעה מלבד היי / אשמח להכיר אני כנראה לא אענה. חוץ מזה אני בדרך כלל עונה ולא מתעלמת לחלוטין.
טיפ: תפנו בצורה אישית, תסתכלו בפרופיל ותחשבו לבד אם יש לנו בכלל משהו משותף.

Brave Dwarf • 16 באפר׳ 2010

(-:
החתול והשטן ממוסקבה וגם ההוא:
היפותלמוס



ההיפותלמוס שולט במערכת האנדוקרינית וכך שולט בייצור הורמונים. שליטה זו חשובה במיוחד במצבי חירום, שבהם הגוף חייב לבצע מערך מסובך של תהליכים פיזיולוגיים (הידוע בתור "תגובת הילחם או ברח"). בשל תפקיד זה מתואר ההיפותלמוס לעתים כמרכז הדחק של המוח.

(-:

Brave Dwarf • 16 באפר׳ 2010

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1

,(סורי, שכחתי לגגל ולבדוק מנין אני זוכר)

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 16 באפר׳ 2010

(*טופחת לנוצות ומסמרים על השכם*)


אני מצטערת, לא הבנתי את הגרירה הלוגית שלך. (*מגרדת בראשי*) האחריות מוטלת על שני הצדדים.


כמו שאני רואה את זה, יש שתי אפשרויות:
1. לכתוב לה בחזרה: "הצלחת, כתבתי לך שוב" ולראות מה היא תענה. האמת? - לפי התגובה שלה לא נראה שהיא שווה את ההשקעה.
2. להצטער (קלות, לא יותר מדי!) על הזמן שבזבזת עליה ולעבור הלאה.

הבעיה כאן, לדעתי, היא אותה בעיה של מי שכותב "היי ממצב": אין כבוד לאחר, אין התחשבות, אין נסיון לראות את הדברים מנקודת הראות של הצד השני. אנחנו רואים את זה בכל מקום; אנשים הם חארות, חושבים רק על עצמם. א' לא חושב על איך ירגיש ב' כאשר א' יתנהג אליו בצורה מסוימת. אלא רק על איך ירגיש הוא-עצמו. בצורה דומה, א' לא חושב על מה יחשוב או ירגיש ב' כאשר יקבל ממנו מכתב טיפשי/מפגר/חסר טעם, אלא רק על עצמו - על מה שהוא (א') חושב ועל מה שהוא מרגיש. וכך זה גם נראה.

דוגמה להמחשה:
פעם קיבלתי מכתב ממישהו, באתר היכרויות ונילי כלשהו. תוכן המכתב היה משהו כזה: "אני מת לזיין אותך מאחורה ככה שלא תוכלי ללכת שבוע". טוב, אחרי שנרגעתי מהתקף הצחוק ההיסטרי שלקיתי בו, ניסיתי להבין למה שמישהו יכתוב כזה דבר. אוקיי, אני יודעת שאנשים הם טיפשים, אבל מה בדיוק הוא ציפה שהבחורה תכתוב לו בחזרה? "וואו, קח אותי עכשיו?" למעשה, מה שבאמת תהיתי זה האם הוא יודע כמה מה שהוא כתב לי מגוחך.
אז עשיתי את השטות וכתבתי לו בחזרה. משהו כמו: "תגיד, אני חייבת לשאול אותך משהו: מה בדיוק עבר לך בראש כשכתבת לי את מה שכתבת? כלומר, מה חשבת שזה יגרום לבחורה לחשוב?" או משהו בסגנון.
התשובה לא איחרה לבוא. משהו כמו: "עובדה שענית לי" - אם איני טועה, בתוספת מספר טלפון וציון העובדה שיש לו דירה ריקה.
כמובן שעדיין תהיתי מה גרם לו לכתוב משהו כל כך מגוחך. אבל בשלב הזה, אפילו אני הצלחתי להבין שתובנה כלשהי על אנשים טיפשים לא תצא לי ממנו. אז עזבתי את העניין הזה.


די, תמשיכי!



מסכימה עם כל מילה.


תודה תודה!
(*טופחת לנועד לגדולה על השכם*)


חזק ביותר!

אחרון ודי:
נניח שאתה נורא רוצה לכתוב, לי למשל, ואין לך מושג ירוק מאיפה להתחיל. אז אחרי שאתה קורא את הפרופיל שלי (שם יש הנחיות שעשויות לעזור לך, אהמ אהמ) ואת הבלוג שלי, אם עדיין אין לך שמץ של מושג מה לכתוב, אתה יכול לכתוב משהו בסגנון:
"שלום RIR,
קראתי את הפרופיל ואת הבלוג שלך, אהבתי את <מה שאהבת>. אני רוצה לכתוב לך משהו מיוחד, משהו שימצא חן בעיניך, אבל אני חייב להודות שאין לי מושג ירוק מה לכתוב כאן."
אני לא יודעת לגבי בחורות אחרות, אבל אני בהחלט אענה לפניה כל כך כנה.


תודה לכל מי שקרא עד כאן. (כואבת לי קצת הכתף, אולי אטפח על כמה שכמות מאוחר יותר.)