underfoot |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
underfoot • 17 באפר׳ 2010
sorry for the lack of hebrew,i have been fucked off by some horrid virus recently
RIR i don't think we have an argument, some people are a bit mixed up and sometimes they manifest it with their mazochism they don't want to find the sane way of enjoying it because they're in it for the real pain and damage, other wise it's not exciting enough if you're not bothered too much for people who are self destructive and even am willing to exploit them as they wish that's fine however, some people are ever so sick and tired of being in such a need to be used abused and treated like a piece of shit, and they wonder if they can get their kicks in a more happy and balanced way if someone is in pain and he hates it but addicted to it we should help him rather than tell them - accept yourself, you're a lowly rug who's meant to suffer no one was born to be trodden on, even if one seem to enjoy it dearly i would stop anyone who's lost faith in life and wish to kill himself and i would try and talk sense to them, call it being selfish i don't care this is ain't a moral issue but a very basic and natural reaction to the suffering of a fellow human being by the way, i'm very old but also very short and my grandfather was married to the niece of Niels Bohr, does that qualify me? have a wicked weekned |
|
Mark Antony |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Mark Antony • 17 באפר׳ 2010
חייבים להסכים עם אנדרפוט שאם מישהו ממש שונא את עצמו על הבחירות המיניות שלו ובחירות
אלה גורמות לו נזק משמעותי - אך בה בעת אותו נזק משמעותי הוא זה שמושך אותו אליו שוב ושוב -- מישהו כזה זקוק לעזרה. מה שכלל לא ברור הוא האם מצב עניינים זה שבנפש נובע אך ורק מהיותן של הבחירות בדסמיות דווקא. לא מן הנמנע הוא שמישהו כזה היה נזקק לעזרה גם אם בחירותיו המיניות היו לחלוטין "רגילות", וניליות. לא מן הנמנע שמישהו כזה לוקה בנפשו לאו דווקא משום אופיין של בחירותיו, אלא מסיבות אחרות לגמרי, אשר בחירותיו הן תוצאה שלהן ולא סיבתן. |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
קייסי • 17 באפר׳ 2010
אני מסכימה עם מתיר אסורות. לדעתי הבעיה במזוכיסטים מהסוג הזה היא לא ההעדפה הבדסמית שלהם אלא היותה ביטוי של בעיה עמוקה בהרבה. סביר שיש שם דימוי עצמי ירוד ונטיה ברורה להרס עצמי. במקרה כזה המיניות הבדסמית היא לא רק ביטוי מזקיף של אסוציאציות מגרות כאלה ואחרות אלא מימוש של הדחף להתאיין או להתבזות באופן יסודי ומוחלט.
אני מניחה שסאדיזם טהור שישלים את הצורך ההרסני הזה גם הוא פחות שכיח בקרב שולטות. להתרשמותי, רובן רוצות יותר מקריקטורה של החפצה הדדית, שבמסגרתה כל גילוי של חיבה ואנושיות שחורג מהתשוקה להתעמר ולעשות שימוש בנשלט, ייחשב לטרן-אוף בשבילו. אני לא משוכנעת שרבות יפיקו עונג מתמשך מהפיכתן לשפיץ של נעל בעיני הנשלט שלהן. רבות מאיתנו אינן בזות לנשלטים שלנו. להיפך, נשלט שווה ובעל חוט שידרה יציב מעורר תשוקה עזה יותר להכנעה. כל זה סותר את צרכיו המיניים של המזוכיסט בעל הדחף להרס עצמי, שחותר לבוז תהומי מצד השולטת שלו ולהחפצה מוחלטת שלה לכלל איזה סופר-וומן בנוסח הקומיקסי. זה אולי בדסמ, אבל בגירסתו ההרסנית לשני הצדדים. בדיוק כמו זיון מזדמן בשכרות, כשאינך זוכר את שמה של הבחורה שלצידך בבוקר ונתקף בחילה מעצמך ומהסיטואציה, כך גם סשנים מהסוג הסאדו-מזוכיסטי ההרסני הם כאלה שבסופם אתה רוצה לפרוש למנזר ולחזור בתשובה. מי שלא מסוגל למצוא שביל בינים שמאפשר בדסמ אנושי יותר, מובן שבדסמ יהווה בשבילו מקור מתמיד לאומללות ולשפלות רוח. כשזה המצב, טיפול עמוק בנפש הוא לא מזור נורא כל כך. |
|
Kamapeamim |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
אני מבינה
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Kamapeamim • 17 באפר׳ 2010
ועכשיו אני יותר פתוחה לרעיון שיש אנשים שמקבלים את החוויה אחרת- ואני מאמינה לכם אם אתם אומרים שזה לא נכון לגביכם.
עדיין יש לי תהיות ככה מדי פעם בכל זאת. כי אני עדיין רואה את ההגיון בזה... למשל כששולט קורא לפרטנר שלו בכינוי מעליב כמו כלב וכו'.... הוא לא שואף להרגיש כמישהו יותר טוב ממנו? הוא לא שואף להנמיך אותו? אם לא, בשביל מה הוא קורא לו ככה? אני לא הייתי משווה בדיוק את ההומוסקסואליות לבדס"מ. אני לא יודעת אם זה נטייה מולדת או פסיכולוגי. ואולי אני פשוט יותר פתוחה לרעיון הזה באופן כללי. ובעצם לא. גם לבדס"מ, אחרי שרגשות האשם עברו והבנתי שאני לא ככה כי אני בנאדם רע הרגשתי פתוחה לרעיון באופן כללי וקודם יצאתי מנקודת הנחה שאין בזה רע. בכל מקרה בדס"מ נראה לי מוזר שיהיה כנטיה מינית מולדת... שיהיה בלבול קצת בטבע ומין אחד ימשך לעצמו, עוד בסדר, אבל שמישהו יימשך להשפלה, כאב, ואלה?... אני חושבת שזה פסיכולוגי. בכל זאת, אני בטוחה שאני לא היחידה כאן שמרגישה ככה (בטח יש מישהו שמזדהה), ואני לא יודעת, אישית אני שואפת לא להיות בזה... ההרגשה הרעה באה מעצמה, לא בגלל שאני נלחמת נגד זה. וכשאני מרגישה טוב ואז אולי קצת נכנסת לזה יותר מהרגל או מתוך רצון להרגיש עוד יותר טוב וכיף, אני מרגישה ביאוס פוטנציאלי, וניסיון להפחית מעצמי ומההרגשה הטובה שלי. ואני מדברת מהצד השולט, לא מהצד הנשלט, ששם זה כביכול גם המטרה (להפחית מעצמך, לא מדברת על ההרגשה) גם אני השוויתי ביני לבין עצמי את הבדס"מ לסמים (מ_טורפת)... אבל לדעתי כבר עדיף לי, ליהנות בלי זה, כי בלי זה אני גם מרגישה שמחה "איכותית" יותר (כלומר, כשאני שמחה באמת באמת אני מרגישה שההנאה הזאת פחות שווה, וכשזה להיפך- אני מרגישה שלא בא לי לחשוב על זה, ורק ליהנות מזה, ושטויות- אם אני לא ארצה אני לא ארגיש רע בכלל- מה שמסתבר כלא נכון.) וגם השמחה ה"איכותית" יותר- שאני פשוט הייתי קוראת לזה שמחה בעוד שלבדס"מ הייתי קוראת הנאה- אז השמחה נמשכת ליותר זמן ולא באה עם הרגשה לא טובה בסופה. אומרים שסמים זה בכלל לא טוב. אני נגד הרעיון של סמים- אף אחד לא צריך סמים כדי ליהנות. פה אולי אני לוקחת את המטאפורה צעד אחד יותר מדי קדימה ואולי זה כבר יוצא מהקשרו. ומתיר אסורות- אני לא שונאת את עצמי על הבחירה המינית שלי, אני פשוט מרגישה לא לגמרי טוב יחד איתה- ובגלל שאני מכירה דרך אחרת- אני מרגישה שאני מפסידה. ואתה צודק ברעיון שזה לא קשור דווקא לבחירות המיניות, לדעתי, במקרה שתיארתי בהודעה הראשונה שלי- בדס"מ זה סימפטום (והנה- אצלי, ולמזדהים) למשהו אחר. ובכל זאת הוא גורם להרגשה לא טובה בסופו, ובימים כשנאבקתי עם עצמי ושכנעתי את עצמי שזה לא טוב לי ושאני לא רוצה את זה, עד שזה נעלם- היה לי טוב. כי זאת נראה לי הייתה בין אחת הדרכים הראשיות שלי להביע הערכה עצמית נמוכה ועד כמה אני לא אוהבת את עצמי ולבסס את זה. ואני אנסה לצאת מזה שוב. חזרתי לזה אחרי שיצאתי מתוך מחשבה שאין בזה רק רע וזה כן תורם בעוד דברים, אבל זה באמת לא משתווה להרגשה טובה... אחרת. ואם טוב לכם עם מצבכם הנוכחי- אבל באמת- אז זה מצוין, ואין בזה שום בעיה, זה אחלה, ולבריאות. אם זה לא... אני מוצאת מדי פעם הנאה בשליטה- ואפילו אם זה בהסכמה- אני לא מוצאת בזה שמחה ופחות טוב לי באופן כללי. כשהייתי בלי זה, הרגשתי פשוט טוב. יותר שמחה, יותר אנרגיה, יותר הומור, קלות רבה יותר להתמודד עם מה שלא בא בטוב- פשוט טוב יותר מבדרך כלל. באופן רציף, בלי שום הפתעות של הרגשה לא טובה. ורק הנאה. בלי שמחה- כי זה מבאס! (אותי.) והגעתי למסקנה שאני לא מוכנה להתפשר על איך שאני מרגישה. ושאם אצלי זה או זה או זה- אז אני מעדיפה להיות שמחה יותר. באמת. |
|
שלגי |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
כמהפעמים
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
שלגי • 17 באפר׳ 2010
אם זה "לא בא לך טוב" - אל תעשי את זה, או תנסי לפחות לא לעשות את זה..
מבחינתי המצב הפוך, כשאני במערכת יחסי שליטה עם אדם שיקר לי - אני מאושרת, שמחה וקלילה יותר. עבורי זאת הדרך לחוות אינטימיות - וככזו היא גורמת לי אושר כשהיא קיימת. בכל מקרה, מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה לך. בסופו של יום, זה מה שחשוב. |
|
Mark Antony |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Re: אני מבינה
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Mark Antony • 17 באפר׳ 2010
ציטוט: אני לא הייתי משווה בדיוק את ההומוסקסואליות לבדס"מ. אני לא יודעת אם זה נטייה מולדת או פסיכולוגי. ואולי אני פשוט יותר פתוחה לרעיון הזה באופן כללי.
ובעצם לא. גם לבדס"מ, אחרי שרגשות האשם עברו והבנתי שאני לא ככה כי אני בנאדם רע הרגשתי פתוחה לרעיון באופן כללי וקודם יצאתי מנקודת הנחה שאין בזה רע. בכל מקרה בדס"מ נראה לי מוזר שיהיה כנטיה מינית מולדת... שיהיה בלבול קצת בטבע ומין אחד ימשך לעצמו, עוד בסדר, אבל שמישהו יימשך להשפלה, כאב, ואלה?... אני חושבת שזה פסיכולוגי. רגשות האשם, ביחד עם העובדה שבדסמ נראה לך מוזר והמשיכה לביטויים השכיחים שלו (כאב והשפלה) נראית לך שונה מהותית ממשיכה מינית "רגילה", הם כולם התניות חברתיות. הנסיונות לכלוא את היצר המיני בתוך תבניות מוגדרות היטב, ההגדרות הניתנות למה "מותר", מה "אסור", הצורך לנהל את הפעילות המינית האנושית - כל אלה מקורם ברצון לשליטה ועוצמה של קבוצות כוח חברתיות. עצם העובדה שבדס"מ, כפעילות מינית, עדיין מכונה זר, מוזר וסוטה, רק מוכיחה עד כמה גדולים השפעתם וכוחם של מוקדי הכח החברתיים. עד כדי כך, שאת ורבים אחרים מרגישים רע עם זה, כפי שאת מתארת בפיסקה הבאה: ציטוט: בכל זאת, אני בטוחה שאני לא היחידה כאן שמרגישה ככה (בטח יש מישהו שמזדהה), ואני לא יודעת, אישית אני שואפת לא להיות בזה... ההרגשה הרעה באה מעצמה, לא בגלל שאני נלחמת נגד זה. וכשאני מרגישה טוב ואז אולי קצת נכנסת לזה יותר מהרגל או מתוך רצון להרגיש עוד יותר טוב וכיף, אני מרגישה ביאוס פוטנציאלי, וניסיון להפחית מעצמי ומההרגשה הטובה שלי.
אך מקורה של ההרגשה הרעה אינה רק בהתניות החברתיות. כשאני שואב מבדס"מ הנאה צרופה שאיני מכיר שום דרך אחרת להתוודע אליה, אז ההתניות החברתיות מתקפלות בחזרה לחורים מהם באו. אני לא יכול להעלות בדעתי מצב בו הבדס"מ שלי עושה לי טוב, גם אם לא בכל רגע, אבל באופן כללי פשוט טוב ונעים ושמח - ולמרות זאת יש לי רגשות אשם. רגשות אשם שמתלווים לפעילות טובה ושמחה הינם נחלתם של פולנים מכורים בלבד: אל יהא חלקי עמהם. מה שאני מנסה להגיד, או בעצם לשאול, זה ככה: האם יתכן שהרגשות הרעים, היעדר השמחה וההנאה, הספקות והשאר - נובעים מכך שההתנסויות הבדסמיות שלך היו חשופות לחולשות אחרות שאורבות ליחסים שבינו לבינה? |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Morticia • 17 באפר׳ 2010
תגידו, הקביעה שמי שסובל גם כשטוב לו הוא פולני היא לא סוג של התנייה חברתית/תרבותית?
כזו מהסוג המכוער של החשיבה הגזענית? או שאולי זו דווקא אכסיומה ואמת צרופה, להבדיל אלפי הבדלות מהמיניות הבדס"מית שמרשים ככה לערער עליה, ואני פשוט נורא תמימה ומשהו לא מבינה...? וואלה אני, ישראלית שכמותי, בת להורים פולנים וכשטוב לי אני מה זה מבסוטה לא מתלוננת, בחיי אפילו אומרת תודה ולפותחת הפוסט, לפעמים לא קל ללכת ממשהו לא טוב אולי כי חלקים בו כן טובים אולי כי בנו יש איזו אמונה תמימה שנוכל לשנות אותו ולפעמים אפשר למצוא עם בן אדם המון טוב שלעולם לא יתקיים עם האחר וגם את זה צריך לקחת בחשבון מבחינתי בדס"מ לא מתחיל ונגמר בהשפלה ובכאב פיזי שם מזוכיסטים מתחילים ונגמרים תודה לאל על שברא לנו עולם גדול הכולל בין השאר גם שולטות ושולטים אם מצאת מישהו שגרם לך להאמין שבדס"מ זה לגרום לך להרגיש כמו חרא אז תביני משהו עליו (ונראה לי שאת די עושה את זה כבר) ותמצאי איפה לממש את עצמך בלי להרגיש ככה עם בן האדם הנכון מצטרפת לאיחוליה של שלגי |
|
אדם' |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
אנסה
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
אדם' • 17 באפר׳ 2010
מ טורפת כתב/ה: נוצות ומסמרים כתב/ה: "האמא של הרדוקציות נעשתה כאן. אני רוצה לזרוק עוד הפשטה באוויר: הרוב המוחלט של האנשים טומן בתוכו גרעין של חוסר בטחון. גדול או קטן, מוקף חומות או קרוב לפני השטח, בתחום המיני או בתחום אחר.. אלה רק חלק מההבדלים בינינו בני האדם. להסביר משהו כמו התנהגות מינית סוטה באמצעות חוסר בטחון, זה לא להגיד כלום בעצם.
מה עם ההסברים היותר מעניינים לגבי מה ספציפית הביא מישהו להרגיש טוב באמצעות שליטה, ומישהו אחר מהמר, ומישהו אחר פשוט שאפתן נורא בעבודה כי אחרת הוא "לא שווה"?" התלבטתי אם להרחיב בתגובה הראשונית לכמהפעמים ובסופו של דבר בחרתי שלא. כן, הנמקת התנהגות מינית חריגה בחוסר בטחון יש בה כדי לרדד את הנושא, אבל האם מה שהתבקשתי לעשות? לבחון את התזה שהעלתה כמהפעמים ולאשש או לפסול אותה? נתקלתי במגיב או שניים שקראו את ההודעה כתזה והתייחסו אליה ככזו- זו קריאה לגיטימית ואני יכולה לראות אילו חלקים בטקסט מאששים אותה, אבל הקריאה שלי בהודעה הייתה שונה. כשקראתי את הודעתה של פותחת השרשור ראיתי התלבטות אישית, ניסיון לחלוק, לשתף ולהעזר, ולא תזה המבקשת אישוש. לצורך העניין: כן, אני יכולה לראות למה מתייחסת כמהפעמים כשהיא אומרת שהרבה פעמים, רצון להשלט או לשלוט מגיעים ממקום של חוסר בטחון. וכן, זו רדוקציה מהותית של הסיטואציה, כי יש כאן התעלמות מהגורמים שהביאו לחוסר הבטחון הזה, והגורמים שהביאו את השולט או הנשלט לבחור דווקא בBDSM כפתרון לחוסר הבטחון. זה על רגל אחת. ובגלל שעל רגל אחת, חשוב לי להוסיף ולומר שאני לא חושבת שBDSM – גם אם הוא בא "לסתום חורים"/ לתת מענה לבעיה במקום לשמש כתבלין – הוא בחירה גרועה. הוא בחירה לגיטימית ככל בחירה אחרת. כמו שאמרת בעצמך- אחד מהמר, אחד וורקוהוליק, אחד קופץ באנג'י. מי שעוסק בפעילות אקסטרימית, חייב להיות מודע לאמצעי הבטיחות. פיזיים, וגם נפשיים. במקרים שבהם BSDM ממלא חסרים מסוימים (ואני חושבת שלכולנו ברור שיש מקרים כאלה), חשוב להבין שזו המטרה לשמה אנחנו משתמשים בו. התעלמות מהאפשרות הזו היא מה שמביאה הרבה אנשים למצבים טריגריים, ובעקבות זאת: לטראומה. לרגע לא התכוונתי לרמוז שBDSM משמש -רק- ע"מ למלא חסרים (ע"ע "הערכה עצמית נמוכה? צורך בסימביוזה? דחף להרס עצמי? BDSM הוא הפתרון הרציונאלי"). אלא שנראה לי שבמקרים שבהם זה השימוש שנעשה בו, קיימת ציפייה שהשליטה תפעל כפתרון-אינסטנט, מבלי להבין שגם כאן קיימים טריגרים. מקווה שהבהרתי את עצמי אז הסבירי נא לי את - מה בעצם היא רצתה לומר? במה היא רצתה לשתף? בזה שבדס"ם זה איכסה ומי שנמשך אליו זה אנשים חסרי הערכה עצמית? שנלך להגמל? שזה עצוב שאנחנו כאן? יכול להיות שלא הבנתי, או שמדובר ביריקה לבאר ממנה אנחנו כולנו שותים? והנטיה הזו להסכים עם זה, ועל הדרך להוציא עצמנו מהכלל, הוא פתטי. ישנן סיבות רבות להיותנו כאן. אף אחד מאיתנו אינו מושלם, לא כאן ולא בכל אתר ונילי. מערכות יחסים בין אנשים שאינם מושלמים, התנהגות לא נאותה בין אנשים יכולה להיות גם במערכות וניליות, ויכולה להיות ראויה ונאותה במערכות בדסמיות. האם היא המטיף בשער כנגד צרכינו ואמונותינו? רק אני מרגישה שמשהו כאן לא בסדר עם זה? מערכות וניליות אינן מעניינות אותי יותר. אני כבר לא יכולה לראות את עצמי במערכת כזו, מכל מיני סיבות, אחת מהן היא שוניליות היא הרבה פעמים חוסר מודעות לצרכים מסוימים, ומשום הווליום הנמוך במערכת כזו. אם טוב לי עם זה, מדוע אני צריכה להתחיל לחשוב מה לא בסדר אצלי, או אצל הפרטנרים שלי? למה אני צריכה להתנצל על מה ועל מי שאני, ועוד באתר הזה? מי כל הנמושות שרצות להסכים עם הכתוב, כשהם מצביעים על האחר אבל לא על עצמם? כל אחד עושה ויעשה את הטוב בעיניו, ומי שמרגיש שהוא נחנק מזה, ילך לצד וינסה לבדוק את עצמו, במקום להקיא לנו כאן במרכז. אני אנסה להסביר לך בפשטות ובקצרה. יש אנשים, כמוך למשל (ואין בדבריי כאן כל כוונה להיות ציני כלפייך או לעקוץ), שעוסקים בפעילות בדסמ"ית, נהנים ממנה ולא מעניין אותם לחשוב "מה לא בסדר אצלם או אצל הפרטנרים שלהם", כדברייך. ויש אנשים, שעוסקים בפעילות בדסמ"ית, מתחרמנים ממנה, נהנים ממנה (במקרה הטוב), ועדיין רוצים לשאול את עצמם שאלות. הם יכולים לשאול את עצמם למשל: "למה זה כל כך מחרמן אותי לראות את הסאבית שלי חוטפת 200הצלפות ומתפוצצת מכאב?" או: "האם זה באמת בסדר שאני לוקחת בן אדם ומנצלת אותו לצרכיי האגואיסטיים ומה זה אומר עלי כאדם?" לחילופין: "האם להחזיק הרמון של שפחות, כשמדי פעם אני בוחר במי מהן להתעלל זאת הדרך שלי לחיות את החיים?" לחילופי חילופין: "למה לעזאזל אני כל כך מתגרה מללקק את הסוליות המסריחות והמטונפות של המגפיים שלה?" ועד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה. נכון, האנשים הללו נידונו לדואליות, שאינה כה פשוטה לעיתים, אך מי הבטיח שהחיים כאלה? |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Re: אנסה
לפני 14 שנים •
17 באפר׳ 2010
Morticia • 17 באפר׳ 2010
אדם' כתב/ה: מ טורפת כתב/ה: נוצות ומסמרים כתב/ה: "האמא של הרדוקציות נעשתה כאן. אני רוצה לזרוק עוד הפשטה באוויר: הרוב המוחלט של האנשים טומן בתוכו גרעין של חוסר בטחון. גדול או קטן, מוקף חומות או קרוב לפני השטח, בתחום המיני או בתחום אחר.. אלה רק חלק מההבדלים בינינו בני האדם. להסביר משהו כמו התנהגות מינית סוטה באמצעות חוסר בטחון, זה לא להגיד כלום בעצם.
מה עם ההסברים היותר מעניינים לגבי מה ספציפית הביא מישהו להרגיש טוב באמצעות שליטה, ומישהו אחר מהמר, ומישהו אחר פשוט שאפתן נורא בעבודה כי אחרת הוא "לא שווה"?" התלבטתי אם להרחיב בתגובה הראשונית לכמהפעמים ובסופו של דבר בחרתי שלא. כן, הנמקת התנהגות מינית חריגה בחוסר בטחון יש בה כדי לרדד את הנושא, אבל האם מה שהתבקשתי לעשות? לבחון את התזה שהעלתה כמהפעמים ולאשש או לפסול אותה? נתקלתי במגיב או שניים שקראו את ההודעה כתזה והתייחסו אליה ככזו- זו קריאה לגיטימית ואני יכולה לראות אילו חלקים בטקסט מאששים אותה, אבל הקריאה שלי בהודעה הייתה שונה. כשקראתי את הודעתה של פותחת השרשור ראיתי התלבטות אישית, ניסיון לחלוק, לשתף ולהעזר, ולא תזה המבקשת אישוש. לצורך העניין: כן, אני יכולה לראות למה מתייחסת כמהפעמים כשהיא אומרת שהרבה פעמים, רצון להשלט או לשלוט מגיעים ממקום של חוסר בטחון. וכן, זו רדוקציה מהותית של הסיטואציה, כי יש כאן התעלמות מהגורמים שהביאו לחוסר הבטחון הזה, והגורמים שהביאו את השולט או הנשלט לבחור דווקא בBDSM כפתרון לחוסר הבטחון. זה על רגל אחת. ובגלל שעל רגל אחת, חשוב לי להוסיף ולומר שאני לא חושבת שBDSM – גם אם הוא בא "לסתום חורים"/ לתת מענה לבעיה במקום לשמש כתבלין – הוא בחירה גרועה. הוא בחירה לגיטימית ככל בחירה אחרת. כמו שאמרת בעצמך- אחד מהמר, אחד וורקוהוליק, אחד קופץ באנג'י. מי שעוסק בפעילות אקסטרימית, חייב להיות מודע לאמצעי הבטיחות. פיזיים, וגם נפשיים. במקרים שבהם BSDM ממלא חסרים מסוימים (ואני חושבת שלכולנו ברור שיש מקרים כאלה), חשוב להבין שזו המטרה לשמה אנחנו משתמשים בו. התעלמות מהאפשרות הזו היא מה שמביאה הרבה אנשים למצבים טריגריים, ובעקבות זאת: לטראומה. לרגע לא התכוונתי לרמוז שBDSM משמש -רק- ע"מ למלא חסרים (ע"ע "הערכה עצמית נמוכה? צורך בסימביוזה? דחף להרס עצמי? BDSM הוא הפתרון הרציונאלי"). אלא שנראה לי שבמקרים שבהם זה השימוש שנעשה בו, קיימת ציפייה שהשליטה תפעל כפתרון-אינסטנט, מבלי להבין שגם כאן קיימים טריגרים. מקווה שהבהרתי את עצמי אז הסבירי נא לי את - מה בעצם היא רצתה לומר? במה היא רצתה לשתף? בזה שבדס"ם זה איכסה ומי שנמשך אליו זה אנשים חסרי הערכה עצמית? שנלך להגמל? שזה עצוב שאנחנו כאן? יכול להיות שלא הבנתי, או שמדובר ביריקה לבאר ממנה אנחנו כולנו שותים? והנטיה הזו להסכים עם זה, ועל הדרך להוציא עצמנו מהכלל, הוא פתטי. ישנן סיבות רבות להיותנו כאן. אף אחד מאיתנו אינו מושלם, לא כאן ולא בכל אתר ונילי. מערכות יחסים בין אנשים שאינם מושלמים, התנהגות לא נאותה בין אנשים יכולה להיות גם במערכות וניליות, ויכולה להיות ראויה ונאותה במערכות בדסמיות. האם היא המטיף בשער כנגד צרכינו ואמונותינו? רק אני מרגישה שמשהו כאן לא בסדר עם זה? מערכות וניליות אינן מעניינות אותי יותר. אני כבר לא יכולה לראות את עצמי במערכת כזו, מכל מיני סיבות, אחת מהן היא שוניליות היא הרבה פעמים חוסר מודעות לצרכים מסוימים, ומשום הווליום הנמוך במערכת כזו. אם טוב לי עם זה, מדוע אני צריכה להתחיל לחשוב מה לא בסדר אצלי, או אצל הפרטנרים שלי? למה אני צריכה להתנצל על מה ועל מי שאני, ועוד באתר הזה? מי כל הנמושות שרצות להסכים עם הכתוב, כשהם מצביעים על האחר אבל לא על עצמם? כל אחד עושה ויעשה את הטוב בעיניו, ומי שמרגיש שהוא נחנק מזה, ילך לצד וינסה לבדוק את עצמו, במקום להקיא לנו כאן במרכז. אני אנסה להסביר לך בפשטות ובקצרה. יש אנשים, כמוך למשל (ואין בדבריי כאן כל כוונה להיות ציני כלפייך או לעקוץ), שעוסקים בפעילות בדסמ"ית, נהנים ממנה ולא מעניין אותם לחשוב "מה לא בסדר אצלם או אצל הפרטנרים שלהם", כדברייך. ויש אנשים, שעוסקים בפעילות בדסמ"ית, מתחרמנים ממנה, נהנים ממנה (במקרה הטוב), ועדיין רוצים לשאול את עצמם שאלות. הם יכולים לשאול את עצמם למשל: "למה זה כל כך מחרמן אותי לראות את הסאבית שלי חוטפת 200הצלפות ומתפוצצת מכאב?" או: "האם זה באמת בסדר שאני לוקחת בן אדם ומנצלת אותו לצרכיי האגואיסטיים ומה זה אומר עלי כאדם?" לחילופין: "האם להחזיק הרמון של שפחות, כשמדי פעם אני בוחר במי מהן להתעלל זאת הדרך שלי לחיות את החיים?" לחילופי חילופין: "למה לעזאזל אני כל כך מתגרה מללקק את הסוליות המסריחות והמטונפות של המגפיים שלה?" ועד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה. נכון, האנשים הללו נידונו לדואליות, שאינה כה פשוטה לעיתים, אך מי הבטיח שהחיים כאלה? אדם, ההסבר שלך מאוד יפה ובעיניי גם בהחלט משכנע ולא שחלילה יש לי דבר נגד דואליות - אני חושבת שיש בה הרבה תבונה וקסם אבל לא בטוחה שזהו דינם של אותם אנשים נבונים אותם אתה מתאר בן אדם ששואל שאלות עלול למצוא גם כמה תשובות ולהבין למשל שעיסוקו בעולם השליטה לא מחוייב לתכתיבים של אחרים שקבעו שזה ככה וככה ולמצוא את הדרך שלו ולעשות את זה איך שנכון לו בלי יותר מדי ייסורים או סימני שאלה מצד שני, תענוג להתפלסף (על דברים מסויימים לפחות) המשך שבוע נפלא |
|
underfoot |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
underfoot • 18 באפר׳ 2010
some aspects of the bdsm are sick
when people develop real loath for themselves nothing is wrong in kissing shoes but there's something wrong when you're finding yourself waiting to be hurt just for the sexual kick some people has got bad-egg written all over them and they'll abuse any substance and over indulge it, may it be food, drugs, sex, guilt or any other element of life that offers thrills and excitements drugs are not bad for you, if you use them correctly they can be very recreational and cool but they also offer a slippery slob, a risk, and just like sadomasochistic sexual games and fantasies, they can be the field for some horrific self destructive rituals there is a natural need to push away any signs of illness from here, as if to declare - bdsm is a sexuality we want to celebrate, so don't you come here with your fuck ups and spoil our party. this a natural way to feel protected but the truth is that bdsm sexuality is a very dangerous playground and one should be always aware if they're doing it because they really love it or is it an impulse of an addict that can't have it any other way I grew to hate this type of sexuality, it still gives me the horn but i'm not so happy about it i wonder if there's another type of sex, less dirty and more simple and straight forward i want to feel beautiful and strong, and not to be used and abused and i don't no one to tell me what to do or how to do it i don't want to get a slap on my face and to feel the humiliation and pain it's all a bit bullshit innit kamapeamim, I'm totally with you on that one |
|