חפירה: התייחסות לעבד כאל נקבה

חפירה: התייחסות לעבד כאל נקבה

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 18 באפר׳ 2010

בוקר טוב לכולם,
ישנה סוגיה חפירתית שאני מעוניינת להעלות.

כפי שכולנו יודעות, ישנם עבדים שאוהבים שפונות אליהם בלשון נקבה. ישנן גם שולטות שאוהבות לפנות לעבדים שלהם בלשון זו.
הרבה פעמים (אך כמובן לא תמיד), מדובר בעבדים הטוענים לעליונות המין הנשי. הטענה היא שהגברים נחותים והנשים נעלות, לכן הם רוצים למצוא מישהי שתעמיד אותם במקום הראוי להם.

כל אחד מהללו הוא כמובן לגיטימי. מי אני שאשפוט? הבעיה שלי היא עם השילוב של השניים: נניח שאתה חושב שאישה היא יצור עליון ושגבר הוא יצור נחות. אתה, מהיותך גבר, הינך יצור נחות. אזי, איך אתה מצפה שידברו אליך בלשון נקבה? אתה הרי נחות מעצם היותך גבר, להתייחס אליך כאילו אתה נקבה ירומם את מעמדך - דבר שאתה כמובן לא ראוי לו.
במילים אחרות: למה שאנשים הדוגלים בשליטה נשית ירגישו מושפלים כשפונים אליהם בלשון נקבה?
ומהצד השני: איך הדוגלות בשליטה נשית מרגישות שהן משפילות מישהו כשהן פונות אליו בלשון נקבה? הרי כשאת פונה למישהו בלשון נקבה, את מרוממת אותו, מעלה אותו למעמד שווה לזה שלך.

מקווה שהבהרתי את הבעיה. אמשיך, ברשותכן:

אין ספק שמדובר בתוצר של החברה שאנו חיים בה. למרבה הצער, בחברה שלנו גברים "נחשבים" יותר מאשר נשים; "כלבה" נחשב למעליב הרבה יותר מאשר "כלב" (לדעתי בכל מקרה מדובר בעלבון לחיה, אבל זה כבר עניין אחר). יש המון קללות שמופנות לאיבריה המוצנעים של האמא, אין קללה (לפחות כזו שאני מכירה) הדנה באיבריו המוצנעים של האב. ולא, "כוס רבאק" לא נחשב - ככל הידוע לי, לרוב האבות אין כוס. יש את הקללות "זונה", "שרמוטה", אבל אין מילה זכרית מקבילה.
לעניות דעתי, חלק גדול מעניין הפמדום מערער על התפיסה הזו, הנפוצה לכאורה; בפמדום, הגברים הם אלה שנחשבים פחות והנשים הן אלה שנחשבות יותר. מה שמחזיר אותי לתהייה המקורית: האם אין כאן סתירה מסויימת?

(יאללה, לחפור!)

נוצות ומסמרים • 18 באפר׳ 2010

העלית סוגיה חשובה וגם הסברת אותה יפה. בעיני לא נותר אלא להרחיב ולומר שבמובן הזה, פמדום איננו אלא היפוך פנטזמטי של המיילדום. מה שלכאורה נראה לנו כמו "סדר עולמי חדש" הוא לא יותר מלקיחת הקונוונציות הפטריארכליות כפי שהן משתקפות בלאו-הכי במיילדום, והלבשתן במחלצות חדשות. וזו גם הבעיה: הפמדום לא באמת יוצר סדר חדש או חברה חדשה, הוא לא יוצר מיניות שמעמידה את האישה במרכז או מפוגגת את יחסי הכוחות ההיררכיים-מגדריים (פירמידה בת שני-מעמדות שבראשה עומד, איך לא, הגבר). את הדוגמה הטובה ביותר לכך הבאת בעצמך: עבור גברים המעריצים נשים, פמיניזציה היא עדיין, בכל זאת, ההשפלה האולטימטיבית.

מה שהכי מסקרן אותי לדעת הוא כיצד יגיבו כל אותם גברים שרואים במטריארכיה אידיאל, לפמדום שבאמת משחרר את האישה. כלומר: פמדום המבוסס על פנטזיה נשית נטו וחף מסממנים לפטיש גברי דכאני. לדוג': פמדום שאין בו עקבים גבוהים, רגליים חלקות, עור, מחוכים או כל סוג אחר של פורנוגרפיזציה ואובייקטיביזציה נשית. האם פמדום כזה עדיין יתפס כמושך כל כך בעיני הגברים הללו?

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 18 באפר׳ 2010

נוצות יקירתי,
יפה אמרת!

העלית עוד אחד מהדברים שמפריעים לי: בפנטזיה שלי (כשמו שכתבתי בשרשור "סיפור המסגרת" שלך), השולטת היא האישה השמנה והלא מטופחת ואילו הנשלט הוא הצעיר והיפה. שכן, עליו לשרת אותי, לכן עליו לענות על הציפיות שלי ולא להיפך. לי יש את החופש להתנהג ולהרָאות איך שאני רוצה, ואילו הוא צריך להתנהג ולהראות - ובכן, גם איך שאני רוצה.
למרבה הצער, בהרבה מקומות זה ממש לא ככה - כאמור, מהשולטת מצופה להיות יפה ומטופחת, בעוד שהעבד יכול להיות מכוער, שעיר ולא מטופח באופן כללי.

ריפרף • 18 באפר׳ 2010

רירוש,

את צודקת זה פרדוקס אחד מיני רבים, בעיני הבדסם הוא מרחב פרדוקסלי במיוחד. ואולי בשל כך אני חובב אותו כל כך. לדעתי הסאבטקסט של אישה דומיננטית המניישת גבר כאקט של השפלה עדיין מציית לסכמות על נשיות שמחוץ למרחב הבדסמי. כלומר, האישה כאוביקט, כמשהו אולי חסר בינה, חור רטוב, רעב, כלי לסיפוק הגבר. האישה הדומיננטית באותו אקט (ובפרקטיקות רבות אחרות שלא כרוכות בניוש) לוקחת על עצמה תפקידים גבריים (הדוגמא הכי טובה היא החדירה כמובן והזין המלאכותי), כלומר, זה משחק של חילופי כוח בבסיס של בפטיש, של חילופי סמכות. הדומיננטית לוקחת לעצמה (בעצם מקבלת מידי הסאב' או אפילו נענת לדרישתו) את תפקיד החוק והמענישה, אלו תפקידים שנחשבים גבריים לחלוטין (תמיד מזוהים עם האב), לכן אני חושב שמשחקי מגדר מסתתרים כמעט בכל אקט פמדומי, אבל זאת השקפה בלתי מגובשת וגם אני יודע שבשטח זה לא תמיד ככה אז יש לקחת אותי בע"מ. ובכלל זו השקפה די שובינסטית, ליחס את הסמכות לגברים,למרות שנדמה לי שבעולם שבו גדל הדור שלנו המצב הזה עודנו מושרש ולכן יש צורך לשחק מצב אחר בפנטזיות הפמדומיות.

בקיצור, כשאת קוראת לי זונה, את גם רוצה להגיד שאת גבר גבר, או לפחות מה שמתכוונים כשאומרים גבר גבר.

על האסטטיקה אני אחשוב בזמן שאני מקפל כביסה ושוטף כלים ואחזור אליכן.

ריפרף חפרוואי חפירות.

שאלה מעניינת

קייסי • 18 באפר׳ 2010

הכשל טמון לדעתי בנסיון למהול גירוי מיני עם אג'נדות פוליטיות כאלה ואחרות. זו ראיה צרה ומגבילה מדי של בדסמ, לטעמי. אין בין פאמדום ופמיניזם ולא כלום, כמו שאין קשר הכרחי בין מיילדום לשוביניזם. טובות בנותינו מג'גלות מציצה על ארבע ל'אדונן' עם לימודי המגדר והמשרה הניהולית הבכירה שלהן. בכדי להיות עבד לא באמת צריך להאמין שנשים מוצלחות יותר. צריך לחוש תשוקה מינית לנוכח דומיננטיות, ייצריות או אסרטיביות נשית.

פאמדום בכלל ופמיניזציה בפרט, קשורים, לטעמי, לאסוציאציות מגרות כאלה ואחרות, לתנועה חופשית ומשוחררת על המנעד שבין גבריות ונשיות, למתיחת גבולות הג'נדר ולרצון להדמות לאשה מתוך הזדהות או הערצה למופע הנשי (לרוב, כן, הסטריאוטיפי). מקומה של השולטת בחוויה הזו יכול להיות קשור לתשוקתה, המשלימה, לחוות גם היא את מלוא המנעד הזה. למה להיות מוגבלים על ידי גופנו וההתניות החברתיות שלתוכן נולדנו? זה כל היופי בתיאטרון הבדסמ. אפשר להיות בו מה שרוצים.

אסוציאציות ושימוש מורכב או משובש בסטריאוטיפים הוא חלק מכל זה. אני לא חושבת שאני פחות אישה כשאני משתעשעת בגבולותיו של הנשלט שלי, אלא יותר אשה. בתוכי טמונה כבר כל המורכבות האנושית של נשיות וגבריות, ואני פשוט מאפשרת לה להתבטא.

Re: שאלה מעניינת

נוצות ומסמרים • 18 באפר׳ 2010

בעיני את מבלבלת כאן בין מיניות קווירית או קוויריות למיניות BDSMית. יש הבדל מהותי בין הבחירה להתעלם במודע ממגבלות הג'נדר לבין מחוות המייחסות ערך חיובי או שלילי למגדר מסוים. במובן הזה BDSM הוא משהו שונה לגמרי: מיניות אקסטרימית, פטישיסטית, אלימה.

שולטת שכל רצונה הוא לנוע בחופשיות על המנעד שבין גברי לנשי, לא תמצא את עצמה נזקקת לשפה שמגדירה וממצבת היררכיה על בסיס מגדרי. שולטת כזו לא תעשה את הקשר האוטומטי בין נחדר ל = מושפל ל = נשי, מפני שאותה שולטת לא תקבל על עצמה את האקסיומה הפטריארכלית לפיה היותו של צד אחד נחדר הופך אותו לקניינו ורכושו של הצד האחר.

במילים אחרות: אם באמת לא היה קשר בין פמדום לפמיניזם, פמיניזציה לא הייתה נתפסת כאקט משפיל/מנמיך.

פמדום, כמו מיילדום, כמו כל סוג של סקס בעצם, לא מתקיימים בתוך בועה. מדובר באוסף של מחוות ששואבות את הפרשנות שלהן - "האסוציאציות המגרות" הקשורות בהן - מהעולם האמיתי. ובעולם האמיתי סטירה היא אקט משפיל, מלקות מחלקים לעבריין ובעיטה לביצים... ובכן, זה לא אקט של אהבה. המעבר מזירה אחת לאחרת לא מטהר את הפעולות האלה באורח פלא מהקונוטציות השליליות שהן נושות עמן- ממש לא. להיפך, הוא לוקח את הקונוטציות האלה ומתעל אותן כדי ליצור גירוי מיני.

וזה מה שקורה גם במקרים של פמיניזציה ובאופן כללי: פמדום. אנחנו לוקחים את הסקס שלמדנו מתעשיית הפורנו, מיצירי פנטזיות גבריות, מתעשיית הקולנוע, בתוך חברה צרכנית-קפיטליסטית-פטריארכלית והופכים אותו על הראש. נכון- חלק מההתניות החברתיות, חלק מגורמי המשטור, נעלמו מן העולם, אבל החלפנו אותם באחרים. העובדה שאלו גורמים שמקובלים עלינו, שקופים לנו - חלק ממנגנוני החברה שלנו ממש - לא הופכת אותם לפחות ממשטרים.

רצסיבי​(נשלט) • 18 באפר׳ 2010

הסתירה או האבסורד שהצבעת עליהם אכן קיימים, אבל רק אצל מי שמקיים שלושה תנאים:
(א) הוא מאמין שהמין הנשי הוא עליון
(ב) הוא רוצה שיפנו אליו בלשון נקבה
(ג) הוא חובב השפלה
ואז אכן עולה השאלה, איך בדיוק אתה מושפל, אם בעצם מרוממים אותך.

לעומת זאת, אין כל אבסורד אצל מי שהרצון שלו לכך שיפנו אליו כאישה לא נובע מרצון להיות מושפל, או אצל מי שאינו רואה במין הנשי כמין העליון.

אני, אגב, לא רואה במין הנשי כמין עליון, וגם לא במין הגברי. שניהם שווים בעיניי.
אני כן חובב ניוש, אבל זה בגלל שזה לוקח אותי מחוץ למגדר שלי וזורק אותי למקום שבו אני "לא אמור להיות", ולא בגלל שלהיות אישה זה דאונגריידינג באיזשהו אופן.

[ אגב, אם אני מנסה לחשוב עכשיו תוך כדי התקדמות, יכול להיות מצב שלמרות שבעיני גבר מסוים, נשיות לא פחותת ערך מגבריות, באופן עקרוני, הרי שלהבדיל, בעיני אותו גבר, כשהוא מתנהג בנשיות, זה משפיל אותו, בדיוק כמו שהיה משפיל אותו להתנהג באופן גברי, אילו היה אישה, וכל זה לא בגלל שמגדר אחד נעלה או פחות ערך ממשנהו, אלא בגלל שההכרח לנהוג בשוני תיפקודי, לעומת התפקוד הרגיל שלו, מהווה סוג של השפלה ]

זאלופון​(שולט) • 18 באפר׳ 2010

אני לא מבין כלום בפמיניזציה ובמניעים של מי שנהנה ממנה, ולכן אשאיר לאלו שמבינים את הדיון הסובייקטיבי-רגשי במה שהם חווים ובסיבות לכך ואתמקד בחלק החפירתי בלבד

אני לא בטוח שההשפלה בפמיניזציה קשורה לשיוך אל מגדר "נחות". אני חושב שלהגיד לגבר שהוא "נקבה" ישפיל אותו, וגם להגיד לאישה שהיא "גברית" עשוי להשפיל אותה. זה לאו דווקא משום שכשאומרים לגבר "נקבה" הוא מבין מזה שאמרו לו "שייך למגדר שנמצא במעמד נמוך יותר", ובטח לא בגלל שכשאומרים לאישה שהיא "גברית" היא מבינה מזה שבזה הרגע שייכו אותה למעמד השליט.

השאלה היא מה מבין גבר שאומרים לו שהוא נשי ומה מבינה אישה שאומרים לה שהיא גברית. ליתר דיוק, איזה חלק מהסטראוטיפ "אישה" או איזה חלק מהסטראוטיפ "גבר" מיוחס להתייחסות לאדם מסוים שלא על פי מינו הביולוגי.
"אישה" כולל בתוכו כל מיני דברים. כן, הוא עשוי לכלול יללנות, היסטריה, כניעות, חולשה ורכות-יתר. אבל הוא גם עשוי לכלול יכולת הקשבה ואמפתיה, יופי, סוציאליות, אינטליגציה רגשית ועומק רגשי, ואם מאמינים לשקרים מסוימים - גם כח סבל רב והיכולת לעשות שני דברים במקביל. אלא מה? כשמכנים גבר "נקבה", הוא יודע שנמוך מאד הסיכוי לכך שהכוונה היא כי הוא חזק ודומיננטי ויודע לחנות כמו שצריך, אבל גם יודע להקשיב וליצור חברויות שלא מבוססות על אהדה לאותה קבוצת כדורגל. התייחסות לגבר בלשון נקבה משמעותה בדרך כלל שלילת החיובי שבסטראוטיפ הגברי וייחוס השלילי שבסטראוטיפ הנשי. לכן זה משפיל. להיות "נשי" לא מעניק לך את היתרונות שיש לכאורה לנשים (בין אם הן "שוות" יותר מגברים או פחות מהם), אלא שולל ממך את היתרונות שיש לכאורה לגברים.

המקרה ההפוך יכול להיות פוגעני לא פחות. אישה שאומרים עליה שהיא "גברית" יכולה לפרש זאת כאילו אמרו עליה שהיא שעירה, קולנית, עם לסת מרובעת וזיפים. סביר שזהו עלבון אותו היא לעולם לא תשכח. אבל בניגוד לפירוש של "נקבה" עבור גבר, זהו לא בהכרח הפירוש אליו מתכוונים. יתכן פשוט שהכוונה היא לכך שאותה אישה הינה אסרטיבית ועוצמתית. זה, יחד עם השימוש המופחת בתואר "גברית" כדי להשפיל אישה בחברה והעובדה שרוב הנשים, לא חשוב כמה כנועות ומושפלות הן רוצות להיות, ימהרו לבעוט גבר שירמוז שיש להן סקס אפיל של פואד בן אליעזר, גורמים לכך שהפניה לאישה בלשון גברית לצרכי השפלה נדירה מאד. אבל זה לא מפני ש"יחסי הכוחות הפטריארכליים בחברה" מביאים לכך שרק הפנייה לגבר כאל אישה יכולה להשפיל ואילו הפנייה לאישה כאל גבר איננה יכולה.

קייסי • 18 באפר׳ 2010

המיניות הבדסמית שלי רבגונית מאוד, ורוויה אסוציאציות פרטיות, ששעונות מן הסתם, בין השאר, על קונוטציות ומוסכמות חברתיות כאלה ואחרות. אלימות, השפלה, שימוש בסטריאוטיפים כאלה ואחרים ושיבושם לפרקים - משמשים בה בעירבוביה.

איך פמיניסטית לוחמת מרשה לעצמה להפוך לשפחה נרצעת של אדון כלשהו? פשוט מאוד, זה מרטיב לה את הכוס. גם לי, כשולטת, עושה את זה לשחק. לא משנה במה. אין לזה ערך שלילי או חיובי, או צידוק פוליטי כזה או אחר. המשחק מגוון מאוד, וגם הנשיות במשחק הזה מגוונת. אני יכולה לשחק את האשה החזקה והדורסנית, הקרובה יותר לסטריאוטיפ הגברי המיושן והאלים, בעוד שהנשלט שלי מחקה את האשה הקטנה, החלשה, המצועצעת מדי או הקוקטית, עקרת הבית ההיא מהסדרות האמריקאיות של שנות החמישים, בשמלת פעמון, סינור מבהיק וצאצאים מאושרים. את האשה החמודה הזו מצווה לבעול ולהשפיל.

כשאני עוסקת בפמיניזציה, לרוב היא לא קשורה בכלל לאלימות (שמתבטאת אצלי בסוגים אחרים של שליטה), אלא רק לחילוף התפקידים הזה, שמאפשר לכל אחד לשהות קצת 'בצד השני'. רוב הנשלטים שנתקלתי בהם שנמשכים לניוש, לא נמשכים לאלימות בכלל. אולי צריך לשמוע כאן גברים שנמשכים לזה, אבל התחושה שקיבלתי היא שיש כאן סוג של משיכה/הטמעה של דמות נשית מהמודל הישן, הכנוע, המתחנחן וה'מתוק'. גם אם ברור שדמות האשה שהנשלט לובש בפנטזיה הבדסמית אינה בהכרח כזו שהייתי בוחרת לי כחברה ב'עולם האמיתי', או כזו שמאכלסת את עולמי הקרוב, היא קשורה למאגר הזכרונות האסוציאטיבי שמעמיד לו, וזה מדליק כפנטזיה מינית גם אותי. למי איכפת מה זה אומר מבחינת תקינות פוליטית.

דוכיפת​(נשלט) • 18 באפר׳ 2010

בניוש הגבר אינו הופך להיות אשה.
הוא הופך להיות קריקטורה של אשה.
השולטת היא האשה האמיתית,המנויש כלי בידה לעשות בו כרצונה.
ההשפלה של המנויש טמונה בכך ש"הדבר האמיתי" עושה עם הקריקטורה כרצונה,ובעצם מראה לו שהוא לא אשה,לעולם לא יהיה.
פאה,בגדי אשה,דילדו בתחת לא יעשו ממנו אשה.והיא מבהירה לו את זה שוב ושוב.
הקריקטורה עם כל הרצון שלו לעולם לא יכול להיות אשה.המין העליון.
הוא יסתכל עליה,יעריץ אותה אבל מקומו לפניה ידוע לו היטב.על הגחון כמובן