חפירה: התייחסות לעבד כאל נקבה

דוכיפת​(נשלט) • 19 באפר׳ 2010

אפשרות מענינת..
לאחר שהייתי לבוש בבגדי אישה,ומאופר,עם גבירתי,בלובי של מלון מרידיאן בחיפה,ולפקודתה אף הגשתי לה את שהזמינה,הרי מה זה ארוחת בוקר קונטינטלית.קטן כלי (עלי,כמובן,בשיא הצניעות..)

קייסי • 19 באפר׳ 2010

טוב, פה אתה גולש כבר ל"פלרטטנות בנושא ניוש" וזה יכול לא למצוא חן בעיני משטרת פורום 'הבנות על הבנים'. עוד תמצא את עצמך מוקף בגברים במדי שוטרת.

דוכיפת​(נשלט) • 19 באפר׳ 2010

אופססס
זה נשמע כמו חילול קודש.
אגב,גם אצלך יש בעיה ברישום הודעות,ועריכתן,או שהמשטרה כבר בעקבותי????

קייסי • 19 באפר׳ 2010

אולי הוא סתם שמח לראות אותך

נוצות ומסמרים • 19 באפר׳ 2010

(אני רואה שרצתם קדימה)

ניוש, השפלה ומגדר:

לטעמי אפשר להצביע על שלוש סיבות פוטנציאליות לניוש:

- פטיש לאבזור נשי
- שחרור מסממנים מגדריים גבריים
- רצון להתנסות בסממנים מגדריים נשיים

אליבא ד'רפאל, נשלטים שהסקרנות שלהם לגבי ניוש נובעת דווקא מרצון לתנועה חופשית יותר בין מגדר אחד למשנהו, בוחרים בפטישיזציה של הנשיות כדי להשיג את מטרתם. אני מתקשה להסכים עם האמירה הזו, ולו מפני שהפמדום פטישיסטי וקריקטורי (ראו דוכיפת) מלכתחילה: גבר המנויש על ידי מלכה, בעל כרחו, חווה את הפמיניזציה ככורח, כמשהו שנעשה בכפייה, והסממנים המגדריים המודבקים לנשיות הזו הם סממנים מגדריים דכאניים, פטישיסטיים וגרוטסקיים.

בכלל: מאוד בעייתי בעיני לנסות לדון בסוגיה הקונקרטית הזו בלי להקדים ולומר שנשיות וגבריות הם מבעים שמתקיימים בקונטקסט: בתוך חברות, בין אנשים, ומונבעים על ידי ציפייה ואינטראקציה חברתית. וזאת להבדיל ממין ביולוגי (כי כוס נשאר כוס וזין נשאר זין גם אם עץ נופל ביער ואף אחד לא פותח את הקופסה). כמו שזמן הסשן יוצר אינטראקציה שונה בין הנשלט לשולטת, כך הוא יוצר מראית-עין שונה, מבע שונה, של נשיות וגבריות. סממנים מגדריים תואמי-סשן, תואמי-פמדום, המושפעים מ- אך אינם זהים לגבריות ולנשיות שאנחנו מכירים מהעולם החיצוני.

עכשיו-

אני לא טוענת שניוש לא מגיע מרצון לחוות מיניות אחרת, תפקיד מגדרי אחר, או פשוט רצון לצאת מהכלוב המגדרי הפרטי שלך. הטענה הזו הועלתה בשרשור והיא לגיטימית לגמרי (ולא סותרת את מה שנאמר לפניה). מה שמעניין אותי, כאמור, הוא האופן שבו אנחנו משווים לנגד עינינו את תפקיד האישה – כשהוא ניתן לגבר העובר פמיניזציה. מהם האמצעים המשמשים אותנו כדי "להכניס" אותו לתפקיד? איך, בעצם, משווים הנשלט והנשלטת לנגד עיניהם את המגדר הנשי?

וזה לא קשור לצורך העניין בהיותה של השולטת עליונה על הנשלט; הגבר. זה קשור בכך שבתוך ההקשר הקונקרטי שהם נתונים בו, האישה כנועה, נאלצת לסור לגחמותיה של השולטת, לשמש כ"חור" צייתן. מהיכן מיובאות האסוציאציות האלה? היכן נולדו, פותחו והזדווגו כמו שפנפנים? אני מניחה שעל השאלה הזו אתם יכולים לענות לבד.

זו גם תשובתי לך, קייסי:

בעולם שלא קושר בין נשיות לכניעות, בין נשיות לצייתנות, מתינות, רכות, אמפתיה וכו', ולא קושר בין גבריות לאסרטיביות, קולניות, אגרסיביות, יצריות, דומיננטיות וכו', לא היינו צריכים לחפש לנו מסגרות אלטרנטיביות שתאפשרנה לנו לחוות את כל טווח התפקידים המגדריים של בן המין השני: נשלטים לא היו זקוקים למישהי ש"תכפה" עליהם לאבד שליטה, ושולטות היו יכולות להביע את הפן הדומיננטי באישיותן בצורה הרבה יותר ורסטילית.

תחרה שחורה​(נשלט) • 19 באפר׳ 2010

בתור קרוסדרסר ותיק ומנוסה, חובב מושבע של בגדי נשים ועקבים גבוהים, יורשה לי לחזור
לנושא הדיון שהעלתה RIR.
חדש לי שיש גברים המעוניינים שיפנו אליהם בלשון נקבה ללא כל סוג של ניוש, בכל אופן כנראה
שהם רואים בכך השפלה. אני מניח שכאלה יש מעטים מאד.
יש להבחין בין ניוש מרצון Feminization לבין ניוש כפוי Forced feminization.
המנויש מרצון נהנה מהקטע, יש בו קרוסדרסר חבוי או גלוי והשימוש בלשון נקבה נעים לו.
הוא מעריץ נשים ורוצה מאד לחקות אותן, להתלבש ולהתנהג כמותן (כך אני לפחות..) אין כאן
שום אלמנט של השפלה - ההיפך הגמור - עליית מדרגה...
המנויש בכפיה הוא גבר גבר, שהלבשתו בחזיה וגרביונים או שמלה היא בבחינת השפלה עבורו,
ולדבר אליו כאל נקבה פוגע באגו הגברי שלו - הוא הרי גבר גבר, לא איזה נקבה רכרוכית - במושגים
שלו ! מבחינתו זו ירידת מדרגה, בעיניו הוא הושפל, גם אם הוא מעריץ נשים ונושק לרגליהן.

והערה לגבי התפקוד המיני של קרוסדרסרים: יש בהם שהתפקוד הגברי מלא ויותר עקב הגירוי
והריגוש בתדמית הנשית, ויש רבים שהתפקוד הגברי נכשל דווקא בגלל הניגוד, כלומר כשהם על
"אשה" ההזדהות עם הדמות הנשית שלהם גוברת על הגבריות ומונעת קבלת זקפה.
ועוד הערה לא חדשה: אין בהכרח קשר בין קרוסדרסינג או ניוש לבין בדסמ, רק מיעוט מבין
הקרוסדרסרים מתחבר לבדסמ.

קייסי • 19 באפר׳ 2010

אני חושבת שאת עושה כאן קצת סלט (סלט וחביתה - ארוחת בוקר קונטיננטלית?).

הדומיננטיות שלי (במיטה!) לא קשורה בהכרח לג'נדר שלי, לדעתי. נכון שיש משהו מדליק גם בחציית הגבולות המקובלים או הרחבת הגדרת הנשיות (בעיקר בניוש), אבל השליטה שלי נובעת בעיקר מזה שמה שמדליק אותי זה לחבוט, להשפיט, לבעול ולבצע בנשלטיי מטאמורפוזות שונות ומשונות שהשתיקה יפה להן (ניוש זה רק אספקט אחד).

יש מצב שאם הייתי גבר הייתי מתחרמנת בדיוק מאותה פוזיציה (טופ) כי אלה הקווים האישיותיים שלי. לא שאפשר באמת לדעת מה היה מתרחש ביקום אלטרנטיבי שכזה, בדיוק כפי שאי אפשר לדעת מה היה קורה ביקום שיוויוני. הספקולציות בענין הזה בעייתיות בעיני.

אבל העובדה שהנשלטים שלי גברים לא נובעת מתשוקתי הסמויה לחפש מסגרת אלטרנטיבית שתחזק את מעמדן של הנשים על פני הגברים ותחזיר לאומה הגברית כגמולה. היא קשורה (אויה) למשיכה המינית שלי לגברים (וגם לנשים שוות פה ושם). אילו הייתי נמשכת לפרוקי רגליים עם דיאלקט אקדמי-קונטיננטלי, יש מצב שהייתי שואפת לבעול ולנכס גם אותם.

ניוש, כמו דברי תחרה שחורה, לא בהכרח קשור לכל זה, ואני אישית לא נתקלתי בכאלה שקושרים את זה לאלימות. זה יותר קינק מבדסמ.

נוצות ומסמרים • 19 באפר׳ 2010

חשבתי שארוחת בוקר קונטיננטלית מכילה קרואסון, מיץ תפוזים וקפה?

דומיננטיות ומגדר – אני לא חושבת שפמדום הוא פמיניסטי ומיילדום שוביניסטי, או שמה שאנחנו עושים במיטה מושפע מאג'נדה פוליטית, ולו הסמויה ביותר.

מה שניסיתי לומר הוא שבעיני אנחנו מושפעים ממה שהחברה אומרת לנו ומצפה מאתנו: חלקנו מפנימים את הציוויים האלה ולוקחים אותם לאקסטרים (מיילדום), חלקנו מבקשים להפוך אותם על פיהם (פמדום, ובמובן שונה: להט"ב), ורובנו פשוט עושים סקס ונילי.

יותר מזה: דעתי היא שמיניות מתקיימת קודם כל בתוך שיח, ביחס לזולת ולחברה, ולא פורצת משום מקום ברגע שהדלתות נסגרות והבגדים מוסרים.

דוכיפת​(נשלט) • 19 באפר׳ 2010

קודם לכל-סלט וחביתה זו לא ארוחת בוקר קונטניטלית,אלא אם תחליטי שכן.
וצודק בהחלט תחרה,קרוסדרסרים,דראגים וכ"ו לא בהכרח שיש משהו ביניהם לבין שליטה נשית.כנראהוהניוש הוא סאבסטיה,ואשר לעצמי גם אמרתי שהניוש הוא בהחלט הבייפרודאקט של השליטה ורצונה של השולטת.ככה סתם להתנייש מרצוני זה לא הקיק שלי.

ניוש ושאר השפלות מגדריות

חבקוק​(מתחלף) • 19 באפר׳ 2010

אנסה להציג סינתזה מסויימת תוך שימת דגש מיוחד על אלמנט ההשפלה בחוויה המינית והבאת דוגמאות שונות במקצת.

דמיינו שימוש באלמנטים מתקופת העבדות: אשה לבנה קושרת גבר כושי ומצליפה בו תוך קללות על צבע עורו והיותו עבד שלא ביצע עבודתו כיאות. כלומר תוך שימוש בסטיגמת העבד ההסיטורית כדי להגביר את ההשפלה.
דמיינו שימוש באלמנטים מתקופת הנאציזם: אשה לבושה בבגדי SS משפילה גבר בעל סממנים יהודיים תוך שימוש ביהדותו כדי להשפילו יותר. שוב אלמנטים היסטוריים תורמים לחוויית ההשפלה.
דמיינו שימוש באלמנטים מיחסי שליטה בין רופאה וחולה, בין עורכת דין ולקוח, בעלת אחוזה והמשרת, וכולי...

בכל אלו משמשת מערכת היחסים וההיררכיה הסוציאלית (לעתים ההיסטורית) כדי להגביר את חוויית ההשפלה תוך הקצנה של הסטיגמות החברתיות.
כלומר: כל מקום בו במציאות ניתן למצוא רמז ליחסי שליטה 'ישומש' על ידי הנהנים מהשפלה (קרי על יידנו) כדי לסחוט עוד רגע ולהמציא עוד זווית חדשה.

כך גם בניוש. כפי שמציינת נוצות נעשה שימוש ביחסי המגדר וההשפלה של הנשיות בכדי לייצר אלמנט השפלה נוסף. לכן צודקת שאלמלא היו יחסי המגדר כפי שהם (או לפחות הלוואי ורק בעבר היו כאלו) לא היה הניוש חלק מחווית ההשפלה. אך צודקת גם קייסי בתשובתה שהשימוש בחוויה הוא כמעט מנותק מהאידיאליזציה שלו ולו רק משום שהדחף המרכזי הוא חווית ההשפלה וחיפוש אחר האמצעים.

יותר מכך - יש לי הרושם, והייתי רוצה להאמין, שקיים גם אלמנט משחרר בשיחזורה של המציאות תוך הגברתה, אלמנט מתריס: שאותו כושי המבקש משולטת לבנה להשפילו בסגנון העבדות, שאותו סיני המבקש מיפנית להשפילו 'כמו במלחמה', ושאותו יהודי המפנטז על מגפיה של מרגריטה, במובן מה תוך שיחזורים את הסממנים הבוטים של ההשפלה גם הופכים בהם, מנצלים אותם למשחק מיני...