מכשפונת ממתק
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
ומה איתי?
|
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
גם אנחנו בעד
הכנו לה מקום אצלינו, על הכרית שעל הרצפה, ליד החתול.
|
|
|
philia'
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
היי קצת מנוחה. . .
יש אנשים שבכל זאת
קצת נחים ו//או אוכלין ביום חגע של המדי-נע שדפקא זזה היום כמה שניות. ועוד בקשה. לא מערבבים פפריקה עם דברי מתיקה יש גבול לשחיתות. אפילו כאן. מי מכיר//ה את הקיבוצניק עם הפרג. כי הוא כן מוזמן. ממזמן! פפריקה שובי. שובי |
|
|
|
immortal(נשלטת){MrMiller}
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
מה?
מי?
מי אמר את המילה הגסה שמתחילה ב'ש', נגמרת ב'ה' ומתחרזת עם שיליה??? |
|
|
המלט
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
קודם כל, אבולעפיה סגור בפסח, רק שתדעו. צדיק, צדיק האיש. ביום הזכרון הוא פותח כי... כי... כי
זעתר עוזר לזכרון ואם הוא לא היה פותח אז פפריקה לא היתה מגיבה לראובן, שהסתבך (ומי לא?) עם מורטישה אז הוא קרא לה - ואני מצטט -- "בהמה גסה" אז היא ענתה לו משהו שהרים להנחתה אותה הנחיתה כמתבקש פפריקה. אז אדומת האותיות, זו שראובן קרא לה -- ואני מצטט "בהמה גסה", ישר השתנקרה לכלובי, ממש כמו במקרה הקודם, זה שלפניו ועשרות אלה שלפניהם. וכלובי, כלובי המסכן, הוא יכול לסבול הרבה דברים (למשל: שראובן קורא למורטישה -- ואני מצטט "בהמה גסה") אבל הוא לא יכול לסבול שעבת הפונט מזיינת לו במוח, אז הוא סגר ענין -- באלגנטיות אופייניות וחיננית כדרכו - ומחק, והעיף וחסם. לא, לא את ראובן שקרא לה -- ואני מצטט "בהמה גסה", אלא את פפריקה העוקצנית, שהנחיתה כמתבקש. ולמה אני מתעכב על כל זה, אני אגיד לכם למה. כי לפני כמה חודשים אירע מקרה דומה וגם אז הועף כאן מישהו (אנדרפוט) בגלל שהעליב את -- ואני מצטט: ה"בהמה הגסה". בהתחלה ממש התעצבנתי, אבל אחרי זה נעלמה לי הנון (מ טורפת אכלה אותה) ונותרתי עם סתם עצבות. עצבות על כך שהכלוב הפך להיות מכלאה מאוסה. אז חתכתי לדרכי, ובאמשלי לא הייתי מתעכב להגיב כאן אלמלא פפריקה דיווחה לי על הנעשה בכלוב. (האמת, היא רק רצתה שאגיב כאן. זונת צומי חסרת תקווה שכמותה). אז במעמד זה, בהיפרד מעלינו יום עצמאותנו ויום זכרון בנותינו ובנינו, אחיותינו ואחינו, אמותינו ואבותינו, ביום רווי כולסטרול ועשן זה, חייב כל אדם שוחר אמת, צדק ושלום לשאול את עצמו: עד מתי? עד מתי יעלוזו רשעים? עד מתי תעלוזנה בהמות גסות? עד מתי ימשיכו פה להעיף אנשים בגלל שמישהי לא יכולה להתמודד עם הנחתות? טוב שחזרת, פפריקה. לנו השמים ולנו הארץ. אנחנו ננצח בסוף. שלך, ג'ון גאלט. |
|
|
כלובי
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
המלט, טוב לראות אותך שוב.
רק שני דברים קטנים בעניין טענותיך: 1. מורטישיה לא התלוננה על ראובן עד כה. 2. פפריקה הורחקה? למה לא מספרים לי שום דבר. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
המלט כתב/ה: קודם כל, אבולעפיה סגור בפסח, רק שתדעו. צדיק, צדיק האיש. ביום הזכרון הוא פותח כי... כי... כי
זעתר עוזר לזכרון ואם הוא לא היה פותח אז פפריקה לא היתה מגיבה לראובן, שהסתבך (ומי לא?) עם מורטישה אז הוא קרא לה - ואני מצטט -- "בהמה גסה" אז היא ענתה לו משהו שהרים להנחתה אותה הנחיתה כמתבקש פפריקה. אז אדומת האותיות, זו שראובן קרא לה -- ואני מצטט "בהמה גסה", ישר השתנקרה לכלובי, ממש כמו במקרה הקודם, זה שלפניו ועשרות אלה שלפניהם. וכלובי, כלובי המסכן, הוא יכול לסבול הרבה דברים (למשל: שראובן קורא למורטישה -- ואני מצטט "בהמה גסה") אבל הוא לא יכול לסבול שעבת הפונט מזיינת לו במוח, אז הוא סגר ענין -- באלגנטיות אופייניות וחיננית כדרכו - ומחק, והעיף וחסם. לא, לא את ראובן שקרא לה -- ואני מצטט "בהמה גסה", אלא את פפריקה העוקצנית, שהנחיתה כמתבקש. ולמה אני מתעכב על כל זה, אני אגיד לכם למה. כי לפני כמה חודשים אירע מקרה דומה וגם אז הועף כאן מישהו (אנדרפוט) בגלל שהעליב את -- ואני מצטט: ה"בהמה הגסה". בהתחלה ממש התעצבנתי, אבל אחרי זה נעלמה לי הנון (מ טורפת אכלה אותה) ונותרתי עם סתם עצבות. עצבות על כך שהכלוב הפך להיות מכלאה מאוסה. אז חתכתי לדרכי, ובאמשלי לא הייתי מתעכב להגיב כאן אלמלא פפריקה דיווחה לי על הנעשה בכלוב. (האמת, היא רק רצתה שאגיב כאן. זונת צומי חסרת תקווה שכמותה). אז במעמד זה, בהיפרד מעלינו יום עצמאותנו ויום זכרון בנותינו ובנינו, אחיותינו ואחינו, אמותינו ואבותינו, ביום רווי כולסטרול ועשן זה, חייב כל אדם שוחר אמת, צדק ושלום לשאול את עצמו: עד מתי? עד מתי יעלוזו רשעים? עד מתי תעלוזנה בהמות גסות? עד מתי ימשיכו פה להעיף אנשים בגלל שמישהי לא יכולה להתמודד עם הנחתות? טוב שחזרת, פפריקה. לנו השמים ולנו הארץ. אנחנו ננצח בסוף. שלך, ג'ון גאלט. (המלט, פפריקה לא באמת הורחקה. זה כאילו בדיחה... אבל עזוב אותך שטויות, כל עוד אתה כותב. אתה לא אמור להיות מורחק מטעמי מצפון?) ופפיקה - אני עדיין שוקדת על תגובה ראויה. בכל זאת, את-את. ואני, מה אני? איפה אני? |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
ועכשיו... לאמת, באם יש מי שמעוניין בה
מה שהמלט הצנזור המצונזר בעל הדרך לא דרך
(שבהחלט יאה לעכברוש ביבים קטן שהוא חולם להיות לרגליה של אישה שלחלוטין לא מכבדת את עצמה) ניסה כאן לומר הוא הרבה יותר פשוט בזמן שהוא עשה כאן מחאה צבועה ומזוייפת הוא המשיך לכתוב באתר תחת ניק אחר העונה לשם "מתיר אסורות" כמובן שבנקל זיהיתי אותו ועל כן השבתי אותו מן הגלות לסשן התלכלכויות (כמה גדול מצדך) אין לי מושג מי זו פפריקה, בחיי לא מכירה אבל ברוכה השבה יש גבול מאוד ברור לכמות הזמן שאני אשקיע בראובן ולחשוב מכל... כלובי, רבאק בנאדם מה שלומך? שנים שלא שוחחתי עמך...! 
|
|
|
ראובן
|
לפני 14 שנים •
20 באפר׳ 2010
זכרונות מפפריקה, או: אמנות האישה
הכי נחמד היה, שהיא ניסתה ללמוד הונגרית. מילא העקבים התובעניים שכפתה על עצמה, אבל הונגרית? היא באמת לקחה את ה''אישה הטובה'' לאקסטרים. אני זוכר אותה בביקיני ורעלה - שיחקנו את ''החייל והפלשתינאית'', ועיניה התחננו בלחש מעל לבד המבריק, עת ביקשה לעבור במחסום. יחסית לפלשתינאית, ההונגרית שלה הייתה סבירה.
זדים הליצוני, פפי, הגורל זרק לי קוביות וניל. איך יכולתי להיות כה טיפש ולהעיף אותך, רק כי התחת שלך גדל במספר וחצי..! מי עוד תדדה כך עבורי, מי תקום בבוקר שעה לפני? את שיכללת את אמנות האישה לכדי אקט אינטלקטואלי וזה משהו שגבר רגשן לעולם לא יהיה מסוגל לשכוח. מיד אוציא את אביזרי הוודו ההכרחיים להעלאתך מן האוב: נעל עקב אדומה, תעודת זהות ללא סעיף לאום, מנוי לחדר כושר וצרור גזירי עיתון. על כל אלה, נוסיף מידה של ערק ''אלנמרוד'' ונעלה באש. R |
|
|