היצור
|
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
בטי, אם אפשר, רק רגע ?
יש לידנו שרשור שכן של 5 עמודים עם מיקצה של "חצי נגד כולם" בעיצומו. בואו נמשיך את זה שם : א. כדי שאנשים יוכלו להמשיך לרשום כאן רעיונות ענישה יצירתיים. ב. כדי שלי יהיה קל יותר לעקוב אחר ההעשרה כאן, והבידור שם. תודה, היצור 
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
יצורון ,
רק בשבילך 
וחגשמח |
|
|
|
היצור
|
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
ואשמח מאוד גם, לשמוע רעיונות ענישה שלך, בטי.
היצור
|
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
עונשים.......
נו שויין, לשתוף את הריצפה במברשת שיניים, לנקות נעלים עם הלשון לקשור לכסא ולהשמיע באוזניות אבי ביטר לצפות את הזיין בניילון נצמד ולשלוח למכולת להביא שוקולד ואם הניילון חוזר רטוב ליבש אותו עם הלשון, למנוע לגמור למנוע להתחיל והכי הכי נורא , אפילו יותר גרוע משעה עם חצי בחדר סגור (לא התאפקתי ) , זה לשלוח אותו לעמוד מתחת לבית של רוקו בשבת בבוקר עם חולצה אדומה ולשיר אדום עולה ..... |
|
|
| Rocco(שולט) |
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בטי }{ |
|
|
|
היצור
|
לפני 20 שנים •
11 באפר׳ 2004
בטי
חג שמח היצור
|
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
15 באפר׳ 2004
לדעתי עונשים מתחלקים לשני סוגים: - הסוג המדומה - 90% מהזמן - שכולל כל אחד מהרעיונות שהוזכרו למעלה: קצת כאב, קצת הומור, קצת השפלה, שום דבר שבאמת מחריד את הסאב/ית. אטבים, חבלים, הצלפות - הרי בשביל זה התכנסנו כאן, לא? - הסוג האמיתי - אתה באמת רוצה שהסאבית תפנים ותלמד, והכוונה כאן היא להעניש ברצינות. המקרה האפקטיבי ביותר הזכור לי: הוא פשוט נעמד, התלבש והלך. בכיתי כמו משוגעת. לא חזרתי על אותה התנהגות מאז. עונשים מדומים לא באמת מרתיעים, לפחות לא אותי. הסיבה האמיתית בגללה אני מתנהגת (או משתדלת להתנהג) כמו שצריך היא הרצון להימנע מלאכזב אותו. אין עונש יותר כבד ממאסטר שאומר "אני מאוכזב ממך". |
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
15 באפר׳ 2004
וואוו, שבירה.
אהבתי את התגובה שלך. מנסיוני הדל, זה באמת הכי קשה. ההרגשה שאני "לא מספיק", "לא ראויה". נראה לי שזה המקור לסאביות באופן אישי. ושזו אחת המטרות הרגשיות שלי. להרגיש את ההיפך. (איזה כיף לחזור לרעיון המקורי של השרשור, אפילו שקצת סטיתי...  )
|
|
|
|
Hunter(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
שבירה, הדום שעשה לך את זה טעה...
אסור להעלם באמצע סשן. אפשר להפסיק אותו ולראות אם הכל בסדר (לפחות בסשנים שאני ערכתי) - ואז ללכת אבל לקום ולהעלם? ומה אם הדיסאוריינטציה היתה גורמת לך לקפוץ מאפשהו ? להתקל במשהו? לשים משהו על האש ולשכוח מזה?? יש כאן איזה מימד של אחריות שחסר... |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
שבירה אהבתי את תגובתך ,
זה הרבה יותר מ90% זה 99%. עם אני אקום ואצא באמצע סשן אותו הסאב לא יראה את פני יותר , אבל עם מישהו ששייך לי לעולם לא אשאיר אותו במצב כזה כי כמו בכל סוג של יחסים הדבר הכי חשוב הוא כנות ותקשורת , אפשר לשחק במהלך הסשן בעונשים איומים ושאר הדברים שמגניבים אותנו באותה הסיטואציה אבל ברגע שהסשן נגמר זה הזמן להבהיר דברים (אני גם רוצה לשמוע את הסאבים שלי) עונשים אמיתיים תמיד יהיו קשורים למעשה. זה שאני אלך באמצע לא ישיג כלום חוץ מתיסכול , אבל להסביר למה אני מאוכזבת, איך אני מצפה לשינוי ומה יקרה עם לא יהיה שינוי הרבה יותר אפטיבי . |
|
|