חופש הביטוי, כבוד האדם....

the rain song • 21 באפר׳ 2010

אני מדברת על האינטרנט.
ועל ההתנהלות כאן
אם מישהו חושב שאני מחזיקה מאותם אנשים הוא טועה מאוד.
את שאט הנפש שלי בחרתי לכתוב בבלוג שלי.

Brave Dwarf • 21 באפר׳ 2010

מבין כל תופעות הלוואי שיש בכלוב, דווקא עוזרד זכה לשרשור נפרד?
הוא לא נעים, אבל הוא גם לא כזה נורא. יחסית למיליון ואחד משתתפים כשלכל אחד מהם יש איזו שריטה או שתיים (או תריסר), עוזרד הוא בין הבודדים שלמרות שדעותיו אינן מתקבלות על ידי אחרים, למרות שהוא עצמו נמצא תחת הכפשות, התנכלויות, לעג והערות מכוערות, אינו תאב נקמה. הוא לא רודף אף אחד מחוץ לשרשוריו ההזויים, הוא לא מחפש אף אחד על טעויותיו ואפילו כאן, באשכול שכוונותיו אינן משתמעות לשני צדדים, הוא הגיב בלא שמץ של רוע.

אם אחרי מה שראיתי בכלוב, תופעות שכללו אאוטינג, רדיפות לאורך שנים (!), שנאה נטולת פרופורציות וכו'... (ואני לא רוקד במקומות בהם אתם רוקדים, לא מצ'וטט בצ'טים בהם אתם חולקים ולא מדסקס את האנשים אותם אתם מזיינים ולכן תחושת הבטן שלי מרמזת לי כי אשר כן ראיתי היה רק על קצה המזלג) דווקא הוא זה שמפריע או גורע מהנאת הגלישה אז איני מבין דבר.

הערה אחת לגבי "אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם". דברים אלו לא נאמרו על ידי וולטר אלא ע"י אוולין ביאטריס הול שכתבה עליו. לא כל כך חשוב, אבל בכ"ז לא מזיק לדעת שוולטר אולי היה לוחם גדול בעד עקרון חופש הדיבור גם של אלו על דעותיהם חלק, אך בדומה לטרומפלדור שקילל ברוסית טרם מותו (ולא אמר "טוב למות בעד ארצנו") גם וולטר לא באמת היה מוכן להיהרג למענו.

the rain song • 21 באפר׳ 2010

תוצאה מגוגל:
"אינני מסכים למילה מדברייך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם." ~ מיוחס לוולטר, כמעין סיכום של אמונותיו, ולא נאמר ישירות על ידו.

צודק. מתנצלת על הטעות ותודה על התיקון

שולה פנינים • 21 באפר׳ 2010

מעמד האישה בישראל מתדרדר ולשמן הקרח יש חלק בתהליך?
איזה פאתוס, איזו דרמה, אילו שטויות במיץ.

נוצות ומסמרים • 21 באפר׳ 2010

אני קצת מצטערת שבחרתי ליצור את הדיון הזה, אבל אנסה בכ"ז לחזור ולהסביר מדוע חשוב בעיני להרחיק את אד"ב ושות'-

קודם כל- אין לי דבר וחצי דבר נגד אד"ב האדם. אינני מכירה אותו, מעולם לא באתי עמו בשיח ושיג, אין לי ואני לא מתיימרת להחזיק בהשגות לגביו. עד כמה שידיעתי מגעת, יתכן ומדובר באדם חביב, ועם חלק מעמדותיו אני אפילו מסכימה.

שנית, כמו רבים אחרים, גם אני רואה בחופש הדיבור ערך עליון. חופש הדיבור של כותבות הפורום- למשל.

אד"ב, בהודעותיו, יוצר מצב פרדוקסלי. מחד, הוא מתייחס לנשים, למערכות יחסים שנשים נתונות בהן, למצבן הפיזי והמנטלי של נשים, וכיו"ב. מצד שני, הוא מציב סט נוקשה של קריטריונים לפיו ניתן לאבחן איזו אישה ראויה לקחת חלק בחברה ואיזו אישה יש להדיר ממנה. נשים מכוערות, שמנות ומבוגרות - out. נשים רזות, צעירות ויפות - in. הקריטריה הזו, יש לציין, חלה על נשים בלבד.

במצב כזה, אפילו מי שנופלת בתוך סט הפרמטרים הנוקשה שמחיל עליה אד"ב, לעולם לא תוכל להיות שותפה מלאה לעשייה הכלל-אנושית, שהיא עשייה גברית. מעמדה תמיד נתון בסכנה (שמא יפוג יופייה, יעלה משקלה, או באופן כללי, תעבור את גיל העשרים), שלא לדבר על העובדה שהיותה ישות תבונית בעלת כושר אינטלקטואלי כלל אינה רלוונטי. במילים אחרות: אנחנו מארחים בקרבנו מיזוגן שאומר בגלוי שנשים נחותות מגברים, וכי אין ולא צריך להיות להן חלק בעשייה הגברית.

תאר לעצמך מצב שבו יבוא מישהו ויאמר כי שחורים נחותים בגלל צבע עורם או יהודים בגלל יהדותם - האם גם אז היינו מקבלים את זכותו להביע את דעותיו בגלל חופש הביטוי?

שנית, אד"ב לא מציג מציאות מסולפת באופן טוטאלי. נשים שמנות באמת נחשבות פחות מנשים רזות ונשים מכוערות באמת נחשבות פחות מנשים יפות. וכן- נשים בחברה שלנו עדיין נתפסות כאביזר יצוגי: סמל סטאטוס שהגבר, ברצותו, מוריד מעל פס הייצור ומעניק לו משמעות וחיים. כשבא אד"ב ומסבך את הדברים עד ללא היכר במיזוגניה הפרטית שלו, הדבר מאפשר לכל הגברים ולכל הדומים שפועלים בדיוק באותה צורה, אבל באופן אלגנטי, לא נוירוטי ומיזוגני-במסווה, להמשיך להתנהל ללא מפריע. אד"ב מניף את הדגל, והם צועדים בעקבותיו. ובגלל שהם עושים זאת בשתיקה, תוך שמירה על הנורמה החברתית המקובלת, איש אינו פוצה פה.

כל זמן שיהיו אד"בים ועוזרדים, איש גם לא יפצה פה. תמיד ניתן יהיה להתחבא מאחורי אד"ב, שישמש כנקודת קיצון, כשכל התנהלות - פומבית ופרטית - מתונה יותר, תתפס שפויה ונורמטיבית לעומתו.

מציאות שבה סטטיסטיקת מקרי האונס היא 1 מתוך 3 נשים וסטטיסטיקת מקרי גילוי העריות; 1 ל-7, היא לא מציאות נורמלית. מציאות שבה ניתן לקנות שירותי מין, ולפיכך סבור גבר שאם אינו מקבל אותם, ניתן לקחת אותם בכוח, היא לא מציאות נורמלית. ומציאות כזו נוצרת כשחברה שפויה נותנת במה לטקסטים המצהירים ללא כל בושה שאישה היא לא יותר מחפץ.

לכן יש לסלק את אד"ב. לא בגלל שהוא אדם נורא. בגלל שדעותיו נוראות.

מקבי​(מתחלף) • 21 באפר׳ 2010

פנאן. רוצה לעשות מצעד אחר-כך עם דגלים והצדעות ועניינים? זורם לי טוב.


עזבי - למה לסלק, כשאפשר לסתום לו את הפה לגמרי? פשוט נוריד לו את האצבעות והוא לא יכול להקליד, או שהוא יקליד עם האף - זה ייקח לו הרבה זמן וזה ייראה כמו טוקבק ממוצע בווי-נט.

---

עוד-זרג (אם זהו אכן אותו ברנש) מוכר זה מכבר. גם מה שיש לו להגיד מוכר, והאמת היא, שזה לא כל-כך הרבה, למרות הלהג המשתפך מכתביו. באמת - את כל משנתו ניתן לסכם ב-"נשים שמנות זה פויה". וואללה, ספר לנו משהו שלא ידענו. לא, באמת! חדש לי, רגש אותי, אתגר אותי!

גם אלו שנורא נפגעות מדבריו, הן תמיד אותה קאסטה, וזה כל-כך משעשע לצפות בזה מהצד... הגברבר המגוחך הזה צוחק על נשים שמנות, מכוערות ודחויות (שמ"ד, הוא קורא להן, ואני חייב לציין שזו הברקתו הגדולה ביותר) ולפתע כל שמ"דיות האתר נעמדות על רגליהן האחוריות, לפחות עד כמה ששיווי המשקל שלהן מתיר להן.

פתטי. פשוט סתמו ת'פה, אל תגיבו, ותנו לו לאונן בשקט על משהו אחר. אם יפגע בכן באופן אישי, יטריד או יפריע, דווחו לכלובי באופן פרטני וענייני, ואני בטוח שהעניי יסודר. לא צריך להעיף מישהו מאתר רק בגלל שהדעות שלו פוגעניות. הקו נמתח באופן ברור מאוד בהטרדה אישית ופוגענית. כך נהוג בכל פורום שמכבד את עצמו, וכך צריך להיות גם פה.

Brave Dwarf • 21 באפר׳ 2010

נוצות ומסמרים.

חלק נכבד ומכובד מדבריך ראוי כי ייכתב בתוך שרשור של עוזרד כתגובת אנטי לאג'נדה הזויה אותה הוא טוחן כאן מזה שנים, אך אין בדבריך, לטעמי, ולו טיעון אחד המצדיק את הרחקתו. יתרה מכך, בזמן שקראתי אותך, חשבתי שאם את צודקת, הרי שטוב מאוד שיש עוזרד בינינו (וטוב שיש את), עוזרד שאומר ומשמיע את קולם של עוזרדים דוממים אותם הזכרת. כי אחד כזה מעניק במה וסיבה לנשים בעלות דעות כשלך, להשמיע את קולן.

לי יש דעה מאוד מגובשת לגבי מה מפריע להנאת הגלישה ומה לא. אדם שמסכל את דעתו של אחר תוך שימוש בכלים בריוניים כגון רדיפות למיניהן, תקיפות חוזרות ונשנות, התנפלויות קבוצתיות (קליקות), התנקמויות שגוררות פוסט אחד אחרי משנהו ולפעמים אף זולגות לתוך הבלוגים הפרטיים וכד', פוגע באיכות הגלישה שלי באתר. אדם המשמיע דעה שונה משלי - לא.

וכל מה שמקבי אמר.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 21 באפר׳ 2010

quote="מקבי"]


גם אלו שנורא נפגעות מדבריו, הן תמיד אותה קאסטה, וזה כל-כך משעשע לצפות בזה מהצד... הגברבר המגוחך הזה צוחק על נשים שמנות, מכוערות ודחויות (שמ"ד, הוא קורא להן, ואני חייב לציין שזו הברקתו הגדולה ביותר) ולפתע כל שמ"דיות האתר נעמדות על רגליהן האחוריות, לפחות עד כמה ששיווי המשקל שלהן מתיר להן.[/quote]

מקבי.

חבל שבתגובתך, לרגע הפכת להיות אותו אחד אשר חתימתך מזהירה בפניו, ואני מצטטת:

"כשאתה נלחם במפלצות השמר לבל תהפוך גם אתה לאחת..."

בתגובתך המצוטטת לעיל, הפכת להיות בדיוק כמו אותו פרובוקטור חשוך הדיעות שעליו
נפתח השרשור.
איפשהו, גם אתה, בדיוק כמוהו, מניח שכל מי שמגיבה כאן הינה, על פי דבריכם,
אישה כעורה/שמנה/דחויה אשר יש לגבות ממנה כסף על החמצן שהיא נושמת
או במקרה היותר טוב בעיניכם, להעלימה כלל מעין הציבור שכן אין לה
זכות קיום.
חבל, איכזבת, בד"כ למרות שאנו לא רואים עין בעין הרבה דברים ולא מחזיקים
באותן דיעות לנושאים רבים, תמיד תגובותיך הרהוטות והאינטיליגנטיות
העלו חיוך על שפתי, ואף הערכתי את השנינות שבהן-עד תגובתך הנ"ל.
חבל שגם אתה נפלת לאותה מלכודת של להניח מראש דברים, שסביר להניח
אינם נכונים ועוד לנופף בהם כהוכחה מוחלטת.
לדעתי תופתע להיווכח, באם היה מצב, שדווקא רוב אלו שהגיבו אינן עונות
לקריקטריון הגירוש של אותו אדם קדמון, אבל כנראה איזושהי "אחווה גברית"
מפוקפקת גרמה לך לענות בדיוק כמוהו לשלל המגיבות.
שוב, כמו שאמרתי, חבל.

Mark Antony • 21 באפר׳ 2010

לא הבנתי את זה.

Re: כולי" נרגשששששששששששששששששששששששששששששששש"

אדון בועל בתשוקה • 21 באפר׳ 2010

אני בוחר ב.....רוטב טחינה !!!

תסלחו לי שאני מתערב לרגע ב"דיון" ( נו עלאק דיון ) הער שאתם מנהלים בסוגיה "הרת-הגורל " באיזה רוטב לזלול אותי....שהרי למרות שטרחתי והבאתי כאן מול עינכם, פעם נוספת, את הפוסט דנן על הנשים השמנות-כעורות , הרי שאתם ממשיכים באדיקות לייחס לי טענות ודיעות שמעולם לא כתבתי כמו : בעד הדרתן של נשים אלו מחיים חברתיים ו"מהזכות לחיי מין" ( איפה לכל הרוחות כתבתי את זה ?? - שיוכיח לי האוויל התורן ) או , רחמנא ליצלן " פגיעה במעמד האישה בישראל " ( איפה אוויל ? איפה ??? ) - למעשה ההיפך הוא נכון - אני מדגיש שוב ושוב שאסור לבוז לנשים מהסוג דנן שמיתאר גופן לא בא להן מרצונן, אלא תוצאה בלתי נמנעת של היסטוריה דאובה וכואבת בחייהן, והבדס"מ הוא במידה רבה - האין מוצא האחרון שלהן, המגרש האחרון שנותר להן לשחק בו בשוק האכזרי של כלכלת הרומנטיקה.

אבל כאמור מכיוון שהטקסט שלי לא ממש חשוב בעינכם, אלא ההתיישרות לפי איזה קו עלוב שבמקרה הטוב ניזון מחוסר הבנה בסיסי, או, לחילופין, מרשעות לשמה - וכל ענינכם הוא להחליט על רוטב התבשיל שבו אתם חושקים לזלול אותי ...אז אני בוחר....ברוטב טחינה !!!