| underfoot |
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
הנעל הנשית כרכושו של הגבר
מיהו פטישיסט אמיתי? זהו המסוגל להגיע לריגוש מיני מלא מהתעסקות עם חפץ דומם.
אחרי שביררנו את השאלה החשובה הזאת לא נותר לנו אלא לשאול, מה הופך חפץ דומם למושך יותר או פחות? האם כמו בני האדם, גם החפצים סובלים מאפליה על רקע גודל משקל צבע וסגנון כללי? מה הופך נעל נשית אחת לסקסית ומפתה בעוד שנעל אחרת היא כל כך דוחה מינית עד שאתה תוהה לגבי טעמה הקלוקל של הבעלים החוקיים של הנעל. מה כל כך מגניב במגפיים שחורות נטולות עקב, בסגנון קצינות נ.ק.וו.ד מהצבא האדום, ומה יש במגפי עקב עם שפיץ מוגזם וסולד כלפי מעלה שעלול להזכיר לנו פתאום את מרגול. יש פה לפחות אדם אחד שאני מכיר שחובב נורא דוקטור מרטינס, אחרים מעדיפים מגפיים מעודנות יותר. כולם אמורים לאהוב עקבים, כי הרי אין זנותי ונשי מסטילטו-היל, זה אפילו פרויד בדק ואישר. אבל אצלי יש בתקופה האחרונה קצת הצפה של עקבים מכל הסוגים, בכל חור, כל פקידה מטופפת על עקבים, כך שדווקא השטוחות, נעלי הסירה העדינות והחמודות, הן המועדפות עלי. וגם שם, כחובב אמיתי של הנעל הנשית לדורותיה, יש לי העדפות פנימיות וכמובן שחרטום עגול מדי, בובתי, יוריד לי קצת מהנעל ויגרום לי להעדיף אולי חברה שלה, הנעל השטוחה עם החרטום האלגנטי המחודד ועם הרצועה בקרסול, ועדיף בצבע אדום צועק, אם כי גם שחור מקובל עלי. ולא מקטיפה בבקשה, עור. וגם בסנדלים יש לי העדפות, והעדפות מתקנות, מהי מידת הפלטפורמה המותרת, באיזה צורה הרצועות נשזרות להן ומהו הסגנון הכללי של הנעל - סנדלים תנכ"יות (מיד נפסל) או שמא אולי משהו יותר רומאי (עלול להיות סקסי אבל יותר מדי קשירות ורצועות וזה נהיה כבר בדיחה) ויש גם סנדלים מאוד סקסיות, בעיקר אלו עם העקב, ויש נעלים עם חור קטן בחרטום, חור שמבטל מיד את הוויכוח בין המצדדים בנעל עם שפיץ לבין המעדיפים נעלי בובה עגולות קצה, ובמקום שפיץ או עיגול הוא מציג לראווה קצוות אצבע. לפעמים החור בקצה עושה חסד עם האצבעות ולפעמים מציג אותן באור היתולי ומגוחך. זה קצת מוזר שגבר בגילי, שטוען כל הזמן לעומק ותחכום, מתעניין באסטתיקה של נעלי נשים, בסך הכל מה לי ולנעליים שאני בכלל לא יכול לנעול וגם אין לי מושג מה מידת נוחיותם. וחוץ מזה הנעל היא תמיד המשכה הישיר של איזושהי דמות נשית כבירה ומה לגבי טעמה של אותה אישיות בכירה, הרי היא וודאי תרצה לבחור את נעליה לפי מידותיה וטעמה היא (פמיניזם, לא?) אבל כאן נחלץ לעזרתי הפטיש, אני הרי בלגיטימציה מלאה להתעסק באופן אינפנטילי עם עצמים דוממים שעושים לי את זה מינית - אני הרי פטישיסט. יש לי באמת עניין בתחום הזה ויש לי בעיות קשות עם אנשים שיש להם טעם מאוד שונה, לראות ידידה או חברה פוטנציאלית עם זוג תפלצות שהיא קנתה במאתיים דולר והיא מבסוטה עליהם אש עשוי לעורר אצלי את אותה תחושת קבס וחוסר אמון שיעלו בי כאשר חבר קרוב או אדם חשוב ירכשו אלבום של להקה מחורבנת או יאהבו סרט שממש ממש שנאתי. אני רציני לגבי אהבתי לנעלי נשים, יש לי ידע ונסיון והכרות עם דגמים ומודלים, ישנו עולם אצלי שבו הנעל הנשית היא בגודל של בניין, היא העניין עצמו, מוקד תשומת הלב המינית, וכשדבר כל כך קטן הופך במחי פנטזיה לבניין שלם אז אתה מתחיל לשים לב לארכיטקטורה ולמבנה הפנימי. יש נעל שמעניקה גובה ודקיקות אך גם דורשת יכולות פיזיות של אמן טרפז הולך על חבל, דבר העלול לפגום ביציבה הנכונה ובתחושת הבטחון. יש נעל פלטפורמה שלכאורה פותרת את הבעיה ומסוגלת להעניק גם גובה רב וגם יציבות יחסית, אך בתמורה היא נראית קצת קרקסית ועלולה לפגום באלגנטיות. וכידוע בענייני מין האלגנטיות היא הכל, אפילו להתבהם חשוב לעשות עם סטייל. ולכן יש לי קצת בעיה עם רוב הנעליים שזועקות לשמיים - אני זונה, אני זונה. אלו שלובשות הרקדניות המסכנות והכחושות במועדוני הסטרפטיז הנחותים שבתחנה המרכזית הישנה, שם גם מוצאים את הסנדלי עקב הכי מוגזמות בעולם, כל כך מוגזמות עד כדי גיחוך, חצי רצועה קדימה אמורה לשמור על התדרדרותה של כל כף הרגל במדרון תלול של שבעים מעלות, כמובן שהעיצוב דפוק לחלוטין וכף הרגל נשפכת מקדמת הנעל אל האספלט כמו צפרדע מפרפרת, בקיצור, כל הנעלי פטיש האלו הם קצת יותר מדי אופנת ג'נין מבחינתי. אני אוהב עדינות ועוצמה, משהו שחור, מעור, לא מסובך, פשוט, משהו שמישהי צרפתייה היתה הולכת איתו, נשי אך לא זנותי, אלגנטי אך גם נוח. זה הטעם שלי הפרטי והמאוד קפדני. באופן מפתיע הנשים שגילו טעם דומה לשלי בנעלי נשים כמעט ולא חלקו איתי אף טעם אחר בתחומי חיים אחרים (אפילו אם היו צרפתיות), והנשים שבאמת עניינו אותי כל היום מסתובבות יחפות או עם מגפי אינדיאנים עם פונפוני עור מזעזעים ורצועות ז'מש א-לה פוקהונטס. |
|
|
שלגי
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
אנדר
כל כך מהנה לקרוא אותך, גם כשאתה מתפלפל על קוצה של נעל. בוקר טוב. |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
שיר הלל לנעל הנשית - רכושו של הגבר :)
תיאורים מענינים ומפורטים הבאת כאן, אנדר, ואין ספק שאתה מגלה בקיאות בנעל הנשית. ביחוד התחברתי למה שכתבת: 'אני אוהב עדינות ועוצמה, משהו שחור, מעור, לא מסובך, פשוט, משהו שמישהי צרפתייה היתה הולכת איתו, נשי אך לא זנותי, אלגנטי אך גם נוח. זה הטעם שלי הפרטי והמאוד קפדני'. אם כי ביום יום אני בדרך כלל בנעלי ספורט, מהטעם הפשוט שזה נוח...
אבל כמו אביזרים אחרים בחיינו אני מניחה שהמשיכה לנעל זו אחרת (מהצד הגברי) היא בעיני המתבונן וקשה להסביר למה אתה או פלוני נמשך דווקא לנעל מסוג מסוים ולא לאחרת, או פחות לאחרת. בכל אופן למדתי פרק בתורת הנעל הנשית הבוקר, היה מענין. 
|
|
|
זאת(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
אנדר,
בגלל ששילגי צודקת, וריגשת,
וגם בגלל שנגעת לי בנקודה שאני נורא אוהבת...: מוזיאוני נעליים http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1257989,00.html http://www.highheelshoemuseum.com/ http://www.virtualshoemuseum.com/vsm/index.php http://www.batashoemuseum.ca/ http://www.shoesornoshoes.com/ ועוד משו קטן: http://www.textile-fashion.org/workshops.asp (הסדנא הראשונה) |
|
|
| נוצות ומסמרים |
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
קרוקס. הטרנד האופנתי השפוי ביותר של העשור שחלף. (נו"מ - שבכלל משתדלת להמנע באלגנטיות מנעילת נעליים)
|
|
|
| כלבלב אנושי |
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
מבחינתי...חשובה גם איזו רגל (ענוגה) מצויה בתוך הנעל..
ולמי הרגל הענוגה מחוברת  ))
{ אך זו כבר "סטיה" שלי } |
|
|
ריפרף
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
שוז |
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
נוצות ומסמרים כתב/ה: קרוקס. הטרנד האופנתי השפוי ביותר של העשור שחלף. (נו"מ - שבכלל משתדלת להמנע באלגנטיות מנעילת נעליים)
מה שכתבת כאן, זה ממש לירות לעצמך ברגל. |
|
|
SideWinder
|
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
הפרוט מעניין, עשית חתיכת שעורי בית בעניין חחח...
לכשעצמי בעניין של מגפיים גבוהים. ועוד פטיש (אולי מילדות) של ג'ינס מקופל עד הברך. מביט לעיתים מקרוב ותוהה מה יש בחתיכת העור, העץ והגומי הזו שמעורר תגובה כזאת. וואללה לא יודע, מה שבטוח זה משנה את היציבה וההליכה לסמכותית משהו והרעש שזה עושה על רצפת פרקט מממ... מזמן שמתי לב שאין גבר אחד שלא מסובב את הראש למשמע רעמי העקב ועוקב אחר הדמות עד לקצה יכולת הצוואר טרם נקע. ועזוב אותך, אני מעז לומר שכולנו שטחיים בדברים האלה, רשימת המכולת הידועה. לאחד עקב, לשנייה מוסיקאי, לשלישית שיהיה שחום ורצוי עם תואר שני, ולרביעי חזה גדול. וזה לא דבילי, לה חשוב שתוריד את הכרס (ברוך השם אין) ותרענן את ארון הבגדים עם כמה חולצות כפתורים משובצות שהיא כמובן תקנה (ברוך השם נתרם לנזקקים) ולא יזיק זוג נעליים על הדרך. עניינה אותי הפסקה האחרונה. יצאתי לאחרונה עם משהי שרק למקלחת חלצה את המגפיים. הייתי מסוגל לגמור רק מהרוח שנשבה מכיוונה, אך לא התאימה ברוב המובנים האחרים ולולא זה, סביר שהיה מסתיים בינינו מוקדם עוד יותר. שטחיות כבר אמרנו? |
|
|
| ברונו |
לפני 14 שנים •
22 באפר׳ 2010
מישהי, שהייתי בקשר איתה, אהבה לנעול נעליים שהיו כמעט סמל לכל מה שאני לא אוהב בנעל, אבל אהבתי דווקא את הגישה שלה כשאמרה לי: "אני נועלת מה שאני רוצה ואתה מלקק מה שאני נועלת".
|
|
|