בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

X-יומה?

nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004

X-יומה?

nerissa​(אחרת) • 15 באפר׳ 2004
תלך מכאן!
.............................................. אבל אל תתרחק..
לא צריכה אותך יותר. תודה.
..............................................זה לא צורך. זה ההרגל של להיות מאוהבת בך עד עמקי נשמתי..
כבר אין לי כלום אליך.
.............................................ההתכווצות באמצע הבטן כשאתה מתקשר זו התנייה מקובעת לשם שלך
אני לא חושקת בך עוד, יקירי
...........................זו רק החרמנות הרגילה שלי שמרטיבה אותי כשקולך לוחש לי בטלפון


אז?
איך מצליחים לנתק בשלום את הקורים הדביקים האלה עם האקסים?
למה זה לא עוזר כשמתרחקים?
למה, כשיודעים בוודאות ששום דבר לא יחזור להיות כי זה מוצה עד תום - למה בכל זאת ישנה הכימיה הזו עדיין שלא נותנת מנוח?
למה גם כשיש אהבה ענקית חדשה.. כשיש מי שיעטוף.. כשמרגישים הכי בדיוק שבעולם - תמיד נשאר משהו שנרעד כלפי האקס?

למה יש רגשות אשם בגלל התחושות האלה כשההגיון אומר שהן טבעיות?
למה?
לא הבדסמ המציא את זה אבל - האם יש לסוג הזה של מערכת יחסים ערך מוסף לקשיי התנתקות?

אני שומעת על סאביות שמטרידות כי קשה להן להנתק מהאקסים.. אני שומעת על דומים סטוקרים שלא מסוגלים לעכל שזה נגמר..

למה???

האם באמת אופי העולם שלנו צורב וחותם אותנו יותר מבפנים כלפי הצד השני?

<אני והשאלות שלי..>
loren
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
loren • 15 באפר׳ 2004
אני חושבת שיש משהו בעולם שלנו- החיבור הזה לאינטימיות הכל כך קרובה, הפנטזיות הכמוסות ששם באמת נמצאים הצדדים האפלים שלנו, שאנו חווים אותם ביחד עם הפרטנר, הצרכים העמוקים שלנו שמתחברים עם הצרכים של הצד השני. ללא ספק משאיר חותם חזק בנו.
אני יכולה להודות שבעולם הזה נמצאים שני אנשים שהחיבור שלי אליהם הוא חזק מאוד.
וזה בעיקר בגלל הדברים שהזכרתי למעלה. זה כמובן לא קורה כל הזמן ולא עם כל אחד. אבל שזה קורה ,אז זה קורה בעוצמות מאוד חזקות.
creamy
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
creamy • 15 באפר׳ 2004
אני לא יודעת אם זה קשור ל-bdsm.
נראה לי שזה קשור לתלות, לחוסר היכולת להרפות.
לדבקות בפנטזיה. לצורך לרצות משהו שהוא לא בר השגה.
(סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש... icon_rolleyes.gif )
מודה, גם אני "חטאתי" בעניין, ועדיין יש לי
רגשות לא פתורים ומאוויים כמוסים לאקס.
נראה לי שזה קורה ולא קורה לוונילים באותה המידה.
הסיבה לכך שאני חושבת כך
היא שלא נראה לי שעומק הקשר הוא המקור,
ובהחלט נראה לי שבקשרים בדסמים, הפוטנציאל להגיע לעומקים מדהימים גדול.
loren
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
loren • 15 באפר׳ 2004
תלות היא בהחלט מילת מפתח כאן. אני חושבת שהמקור של התלות הזו היא המענה לצרכים עמוקים שלנו שאנו מקבלים בבדסמ. המענה לצרכים מאוד אינטימים וחיבור מנטלי מאוד טוב עם הפרטנר בהחלט מביא אותנו לתלות עם אותו גורם. לכן גם התלות היא כל כך חזקה ולכן כל כך קשה להרפות.
זרה מוכרת
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
זרה מוכרת • 15 באפר׳ 2004
נריסה כתבה :
ציטוט: איך מצליחים לנתק בשלום את הקורים הדביקים האלה עם האקסים?
למה זה לא עוזר כשמתרחקים?
למה, כשיודעים בוודאות ששום דבר לא יחזור להיות כי זה מוצה עד תום - למה בכל זאת ישנה הכימיה הזו עדיין שלא נותנת מנוח?
למה גם כשיש אהבה ענקית חדשה.. כשיש מי שיעטוף.. כשמרגישים הכי בדיוק שבעולם - תמיד נשאר משהו שנרעד כלפי האקס?


ואני חושבת...
שלפעמים, גם כשאנחנו מסיימים קשר,
גם כשהוא מוצה עד הסוף
עדיין קשה לנו להרפות
כי...
אולי באיזשהו מקום
אנחנו עדיין מקווים
ולא באמת רוצים לתת לו להיגמר.

מנסיון שלי...
כשהרגש באמת מרגיש שהכל מוצה
הקול שלו, התגובות שלו, המחשבות עליו כבר לא יעוררו
את מה שעוררו פעם.
כי הוא פשוט עובר לפאזה אחרת.


זרונת
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
זאלופון​(שולט) • 15 באפר׳ 2004
אני לא חושב שזה קשור לבדסמ. נראה לי הגיוני שאם מישהו נכנס לך פעם ללב, הוא לא ייצא ממנו לחלוטין. גם אם הלב ברובו נתפס בינתיים על ידי אחר, תישאר איזו פינה שתכיל את זכר המיוחד והיפה באהבה הישנה. אנחנו לא תוכנת מחשב שבה קבצים חדשים מוחקים את הישנים.
למה תחושת האשמה? מאותו מקום שתחושות אשמה בדרך כלל מגיעות ממנו - החברה. כשסיפרו לנו על אהבה, לא הזכירו את הנושא הזה. חינכו אותנו שאהבה הוא משהו עם מימד אחד, רמה אחת וכלפי אדם אחד. אי אפשר לאהוב אנשים שונים בצורות שונות. אי אפשר לאהוב ברמות שונות. הלב מונוגמי ולא יכול להכיל יותר מבנאדם אחד בו זמנית. לא רק שהוא לא יכול - אסור לו, כי אפילו זכרון של אהבה לאחר היא מעין "בגידה" באהבה הנוכחית.
לי אישית נראה שאהבה זה אירוע משמעותי בחייו של אדם, משהו שמשפיע עליו ולא אמור להעלם סתם כך. נראה לי גם שיש סוגים רבים ומגוונים של אהבה בין גבר לאשה, וככל שהאהבה החדשה שונה יותר מהקודמת כך סביר פחות שהיא תטאטא החוצה את הפינה שנשארה. השאלה החשובה היא לא אם הפינה הזו קיימת אלא מה הגודל שלה והאם היא גוזלת משהו מהאהבה הנוכחית.
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
nerissa​(אחרת) • 15 באפר׳ 2004
הלוטוסית תסלח לי - אבל אני אוהבת אותך, זאלו icon_smile.gif icon_chickkiss.gif
מאיה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
מאיה​(נשלטת) • 15 באפר׳ 2004
מסכימה עם זאלפון...

אתמול בלילה חלמתי (שוב פעם) על זה שאני עושה אהבה עם איזה מישהו מהעבר. וזה כן עושה אהבה ולא סתם סקס icon_smile.gif

אני מאמינה כי אין ממלאי מקום לאהבה , וזה לא בהכרח נכון שכשיבוא הנכון אני אשכח את כל ה"לא נכונים". אני חושבת שהמחשבה הזאת תלושה מהמציאות וסוג של פנטזיה. והחיים הם אחרים.

אנחנו גדלים עם אנשים מסויימים שמשנים אותנו , גורמים לנו להיות מה שאנחנו , אי אפשר לשכוח את זה. אני מאמינה כי פשוט לכל אחד יש מקום בלב וזה לא איזה מקום אחד שכל פעם יש ממלא מקום אחר. ותמיד יהיה לי את המקום הזה לאנשים יקרים לי בחיי.

הכל תלוי במינונים כמה זה מפריע או שלא בחיים עם אחר. ופשוט להבין שלכולם היה עבר. העיקר שלא יהיה הווה.

הבעיה היא שהאקסים המיתולוגיים תמיד צצים ברגע הלא נכון. וזה מבחן קשה וזה לא אומר שהקשר הנוכחי לא בסדר.
creamy
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
creamy • 15 באפר׳ 2004
זאלופון...
תשובה נפלאה.
כל כך אוהבת לקרוא אותך.

מאיה,
נראה לי, שאקסים צצים בדיוק בזמן שהקשר
(שלנו עם עצמינו, בעיקר) עומד בבחינה...
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
nerissa​(אחרת) • 15 באפר׳ 2004
מאיה כתב/ה:
הבעיה היא שהאקסים המיתולוגיים תמיד צצים ברגע הלא נכון. וזה מבחן קשה וזה לא אומר שהקשר הנוכחי לא בסדר.


אוף.. כמה את צודקת!
חוצמזה היי ונשיקה icon_smile.gif