הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
7 באפר׳ 2004
אי ציות
יכול לבאס ולכבות לחלוטין , לעומת זאת "טעויות" / "כשלים" שנעשים במכוון או שלא מוסיפות לפאן הכללי
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 20 שנים •
7 באפר׳ 2004
תגובה בעיקר לדום-פריניון - אני חושבת שטיזינג לא תמיד מהווה בעיה מלאכותית, אלא לפעמים אולי מראה על מצוקה וקושי של הסאבית להכנס לעמדה של הכניעה מסיבה זו או אחרת (גם אם אי-שם קיים בה הרצון).
כך שלא נראה לי שזה משהו שצריך בהכרח להתייחס אליו בביטול כאל מחסום לא אמיתי. |
|
|
דורון גונן
|
לפני 20 שנים •
7 באפר׳ 2004
שפחה כוחנית נראה לי לא לעניין.
שפחה כוחנית נראה לי לא לעניין.
כאילו...דהא? שפחה וכוחנית? מי שלא החליט מהו ומיהו אולי מתלבט בעניין. דבר נוסף: משום מה אני רואה כאן הקצנת עמדות שאינה מציאותית. שחור-לבן בכל פינה (אולי בגלל שזה הצבע השולט כאן...) מה דעתך לעגל קצת פינות, ולהיות, כמו כולנו, קצת מזה וקצת יותר מזה ? אין משהו מוחלט לגמרי. ישנם דברים יפים גם בצבע האפור... |
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
15 באפר׳ 2004
דבר אחד שגיליתי על עצמי במהירות הוא שאני תמיד אנסה "לגנוב" כח בהתחלה. כניעה אצלי היא לא סוויץ' שאפשר להדליק בשניה, וכניעה אמיתית (סאבספייס ברמה זו או אחרת) למאסטר חדש לוקחת זמן. לא משנה כמה הוא נפלא וכוחני וקשוח, זה ייקח יותר משניים-שלושה מפגשים, ועד שזה יקרה אני אנסה בקטנות - אחפף פה ושם, אגנוב דומיננטיות במסווה של שיחת חולין, אשכח נהלים וכיו"ב. אין כאן טיזריות או משחקי כוחות ילדותיים - אלו פשוט גניבות קטנות שאני עושה באופן אינסטינקטיבי.
מאסטרים שדיברתי איתם טענו שסמרטוטה שמתפלשת לרגליהם תוך שניה מעניינת פחות ממישהי שיש להכניע. הרי אם זו סמרטוטה (או pain slut) הוא לא באמת שולט בה, כי היא תיתן לכל אחד לשלוט בה, והוא לא באמת הכניע אותה, כי היא כנועה מלכתחילה. לדעתי, המונח "שפחה כוחנית" הוא מונח מטעה. אולי נכון יותר יהיה לקרוא לה "שפחה שלא נכנעת/מתמסרת בקלות". אתה רוצה מישהי שתתמסר בשניות? נו, יש בחורות שעובדות בזה. אנחנו בני-אדם. יש לציין שמדובר על ההתחלה. מרגע הכניעה, הציות הוא אינסטינקטיבי ואין יותר ספקות או גנבות. אני תוהה אם הצלחתי להעביר את הרעיון באופן בהיר. אני פועלת רק לפי אינסטינקטים (לא קראתי כלום בנושא במהלך החודשים הראשונים שלי בעולם הבדסמ, וההתנהלות לפי אינסטינקטים הפכה לטבע שני). בינתיים זה עובד. נדמה לי שזו גם העצה שלי ל "על הברכיים" - תני לאינסטינקטים להכתיב ותראי מה קורה... |
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
15 באפר׳ 2004
שבירה
הצלחת להעביר
|
|
|
| en1 |
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
אז ככה...
חשבתי קצת. אני בדרך כלל פועלת לפי האינטואיציות שלי. אני חייבת לומר שהן לא רעות בכלל. גם בדרך כלל אני עושה מה שטוב לי. והפלא - באמת טוב לי. אחרי חודשיים אני חושבת על השאלה ששאלתי... המקור שלה נובע מהצורך לרצות, מהצורך להיות השפחה הכי מגרה, סקסית, מדליקה, מטריפה, מסתורית, מרתקת ועוד ועוד... בשביל זה אני כאן. כדי שהאדון שלי (אם יהיה כזה) יהיה גאה בשפחה שלו, כדי שאני אדליק אותו, כדי שהוא יהיה מרוצה ממני. כבר כמה שרשורים עסקו בעונשים ותמיד נאמר בסופו של דבר שהעונש הכבד מכולם הוא האכזבה של האדון. זה דבר קשה מנשוא. ולכן אז תהיתי - מה יותר יספק את האדון... אם אני אתגרה בו או אם אכנע מידית. בהמשך הבנתי ששתי האופציות הן למעשה סוג של ריצוי. אז תודה על הדיעות והתגובות. גיליתי שהתשובה היא פשוטה - לכל אדון יש את מאוויו ולי יש את הדרכים לענות עליהם. אני רק צריכה לזהות מי זה מי. 
|
|
|
חתול בשק
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
Black Lotus כתב/ה: אולי אבדת משהו אבל אספת הרבה יותר בדרך אני מנסה כ"כ לאמץ לי את המשפט הזה..... (שאפסיק לפחד כבר שאני רק מאבדת...) לגבי השאלה, שוב, אין חוקים ותלוי במקרה הספציפי. לגבי בכל אופן, היתי מתבלת מדי פעם, במקום שמתאים, בקצת 'אי-כניעות' (לא כוחניות!) בקצת טיזינג, לראות קצת את האדון עומד על שלו, להרגיש את כוחו.... 
|
|
|
|
Hunter(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
מה דעתך על גם וגם?
כמו סאביות, גם דומים מחפשים לפעמים את הסשן הקליל, בלי ההתנגדות ולפעמים מחכים לטיזריות, להכנעה. גברים (או קיי, רובם..) אוהבים להכניע, אבל לא רוצים להפוך את זה למשימת חייהם... בדרך כלל דום יגיב בהרמת גבה אם סאבית "נכנעה" ופתאום "מתמרדת"... ויש מי שיגיב גם באיזה עונש ... אז בקיצור - תראי מה קורה, אם הוא נראה לך משועמם - תתגרי בו קצת שיהיה אקשן..
|
|
|
|
דורון גונן
|
לפני 20 שנים •
16 באפר׳ 2004
תגובה ל"על הברכיים"
אני חושב שהמסקנה היא שאין כללים אחידים שאפשר לישם אותם לכל הגברים.
זה היה יכול להיות נוח אם היה 'שטנץ' אחיד לכל הגברים. אבל אין. יש צורך במאמץ הכרוך בפתיחות ואמפתיה כדי לדעת מה באותו זמן מעניין את בן הזוג. פשוט נפתחים אל השני ואז יודעים מה באותו זמן מתאים לו. חוץ מזה, אני למשל נהנה מדיון פתוח בכך. למה אני מתכוון? כוונתי, עצם הענין שגבר ואשה יושבים (או שוכבים...) יחד ומספרים אחד לשני מראש מה מעורר אותם, מה ימשוך אותם ומה פחות, יוצר בהירות נפלאה ושבירת מחסומים בין בני הזוג. שיחה כזאת - היא כשלעצמה מאוד מגרה אותי בגלל האינטימיות שבה. [תיכף יסלקו אותי מפה לאגף המוזרים ]
|
|
|
פנתי(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
17 באפר׳ 2004
אחריי הרבה זמן
חזרתי קצת ,וחייבת לומר שאני בהחלט מסכימה עם דבריה של "שבירה"
האמונה שלי מאז ולעולם היא שציות צריך להרוויח ולא לחטוף כפי שאני מאמינה שדום הוא דום כי עומדת מולו סאבית שנתנה לו את הזכות להיות כזה ולא בגלל שהוא קם בוקר אחד הביט במראה ואמר לעצמו : " אני דום" ברור לי שאיבדתי משהו בתמימות שלי כסאבית מתחילה אחרי מערכות יחסים שונות שהיו לי, זה בדיוק כמו שלאהבה ראשונה תמיד יהיה טעם מיוחד למרות שהבאות אחריה לא יהיו רעות בכלל. אך עם זאת אני עדיין מוצאת את עצמי כוחנית ומתנגדת מול מי שאיתי. אני צריכה להרגיש שמי שאיתי "הרוויח" את הציות הזה - הוא גרם לי לרצות להיות כנועה לו. פנתרה לא מאולפת או לא? שבוע טוב!!! |
|
|