האם שכחנו שאנחנו יהודים?

עמוק • 30 באפר׳ 2010

כמי שלומד קבלה, אני נחשף לתפיסה אחרת של יהדות - הרבה יותר מורכבת ומרתקת ממה ש"מוכרים" בבתי הספר, ברחוב, בממסד הדתי ובעצם בכל מקום.
כל המושגים כדוגמת "עבודה זרה" מכוונים למקומות אחרים לגמרי מכפי שמקובל לחשוב.
אחד הדברים המהותיים שלימודי הקבלה מטפחים, הוא מחקר עצמי יסודי, כן וחסר פשרות. הכרת הרע היא הצעד הראשון בתיקון.
לכן, אם הסביבה הנוכחית יכולה לסייע לך לבדוק ולהכיר טוב יותר את עצמך, אל תמהר לפסול אותה. בטח לא על רקע של חוסר הבנה של חוקי היהדות.

Rise • 30 באפר׳ 2010

thumbs up

סוגד שישים ותשע • 30 באפר׳ 2010

לא יודע אם דברי קשורים לענייו
אבל כידוע לי
גם אם אני אוהד שרוף ואני מדגיש אוהד שרוף של מכבי תל אביב
ואני יש לי בחדר מלא צעיפים ותמונות של מכבי תל אביב
וחולצות מכנסיים וגרביים
לפי דעת תורה אני ניקרא עובד עבודה זרה
אתה יכול לשאול כל רב והוא יגיד לך שזה ניקרא עבודה זרה
אז מבחינתי אם יש כל כך הרבה עבודות זרות
אני מעדיף שתהיהי לי אלילה

Beta Male • 30 באפר׳ 2010

עזוב אלילה,יש לכם כבר את נימני

סוגד שישים ותשע • 30 באפר׳ 2010

חבל שאין לו כוס

Beta Male • 30 באפר׳ 2010

זה בסדר,גם ככה אתם כבר מכירים את הטעם שלו

coquelicot​(לא בעסק) • 30 באפר׳ 2010

שלום לכולם,

ברצוני לענות ל RIR ול"עמוק", משום שהודעותיהם בלבד נראות לי ראויות לתשובה.
לפני כן, דבר חסר חשיבות בשביל RIR: אפשר לכתוב את הכינוי שלי קוקליקו, שם של פרח בצרפתית.
דבר שני, אני רוצה לציין שאיני דתי במיוחד, אולם יש לי ידע רחב בהסטוריה תנכית ובדתות אחרות.



בואי לא נגזים בהכללות: המשרתים והעבדים שאת מדברת עליהם היו דומים יותר למשרתים במובן המודרני מאשר לעבדים בדס"מ. בפרט, היו להם זכויות, קיבלו לפעמים משכורת (או מחיר מכירתם), והיה חובה לשתחררם בשנת היובל. בנוסף, היה אסור להזנותם (כתוב במפורש בתורה שאם גבר לוקח שפחה למטרת בעילה, עליו להינשא לה, ואז היא זוכה בכל הזכויות של אדם חופשי).



לפי היהדות, אי אפשר להגדיר עוון עבודה זרה כעוון קטן, שעושים לפעמים כי נשבר לנו, ושיכול לקרות אחרי הכל מפני שאנחנו בני אדם. אלא שאיסורו דווקא מוגדר כערך חשוב ביותר כמילותייך.



הערצת בן אדם דווקא מוגדרת ביהדות כאחת העבודות הזרות, כגון הערצת פרעו במצריים, או פסל נבוכדנצאר בבבל (ויש המון דוגמאות אחרות)




את נוגעת בנקודה חשובה ורגישה, שהייתי מודע בה אך לא רציתי לדבר עליה בפתיחתי. נכון, כל עוד אין חשיבות ריגשית למה שעושים משתתפי סשן או טקס בדס"מ, אז אפשר להגדיר את העניין כמשחק. ואולם האומנם? אם אין לכל זה חשיבות, למה יש כל כך הרבה פעילות בתחום הזה? אני יכול להגיד לך שעבור רובינו הגברים ה"טפוסים" בבדס"מ, העניין כבר עבר מזמן את הגבולות של המשחק. למעשה, אנחנו מכורים והיצר שלנו שולט בנו. אי אפשר לתאר מה זה עושה לנו בבטן כשאנחנו משתחווים לרגלי מלכה ומשועבדים אליה; אפשר להגדיר את זה כמשחק, אבל למעשה הוא לא: הרגשות של שיעבוד הן אלימות ביותר, לא יוצאים מהן כפי שנכנסים אליהם.
נראה לי גם לעניין לצטט פסוק מפרקי אבות: "אל תתן ליצרך לשלוט בך, כי כך היא אומנותו של היצר הרע: היום הוא אומר לך תעשה כך, תעשה כך, ובסופו של דבר, הוא אומר לך תעבוד עבודה זרה".



טוב, עד כמה שאני יודע, היהדות חושבת כמצווה עשיית סקס בין בני הזוג והנאה ממנו.
אבל להשתין או לחרבן בפה של מישהו, לירוק לו בפנים או להכאיב לו הם דברים שנראים לי סוטים או מלוכלכים. האין זה מוזר שדווקה את הדברים ה"רעים" הללו היצר שלנו מחבב ומפיק מהם עונג?



האין זה ברור? רב הפולחנות של עבודה זרה מבוססים על טקסים בהם מתערבבים כניעה לאליל או לאלילה שלפעמים בועל "נפשית" את המשתתפים (או גם כניעה לכהן או לכהנת), לעיתים קרובות גם יחסי מין ואורג'יות, בגדים מסוימים ומסכות, קורבנות שיכולים להיות בני אדם וכו'.
איך אפשר לא לראות את הדמיון עם עולם בדס"מ?

ועכשיו תשובה ל"עמוק":



ייתכן שלפי הקבלה, המושגים כמו "עבודה זרה" מכוונים למקומות אחרים, אבל עד כמה שאני יודע, הקבלה אינה מייצגת את הזרם הקלאסי של היהדות, ובעצם הופיעה רק לפני כארבע מאות שנים.
אגב, העבודה זרה אינה צריכה את הקבלה כדי להיות מוגדרת; הכל ברור בענין זה, והיא מתאפיינת ע"פ האלמנטים שכתבתי למעלה, וגם מתועדת בצורה מדוייקת בתורה, בתלמוד ובמקורות קלאסיים אחרים.
(זה קצת פוגע כשאתה אומר שההבנה שלי של היהדות שטחית, אבל אניח לצורך הענין שהכוונות שלך היו טובות).

נ.ב.: אני נוסע להורים שלי לקראת שבת. אענה להודעות המיוחסות אלי במוצ"ש. עמכם הסליחה.

Mary Jane • 30 באפר׳ 2010

לדעתי אין ספק בדבר:
יהודי דתי רואה עצמו בראש ובראשונה כמחויב לעבודת האל, וכל אשר מתחרה על כך ונוגד את הערכים אשר לכאורה הנחיל האל לעמו, הינו פסול, רע ומשוקץ, ויש לדחות אותו מפורשות, שכן הוא מעכב את הגאולה ומזיק לנפש. על המאמין לכוון כל מחשבותיו וכל מעשיו לעבודת האל, זוהי תכליתו עלי אדמות, ייעודו ושאיפתו הנעלה ביותר. לא לחינם מכונה הוא 'עבד ה' ' דווקא, ולא כלאחר יד נאמר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם...וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.."

כל פרשנות, המנסה ליישב בין הדת היהודית לבין בדסמ, הינה שגויה מעיקרה, ומשכך, אדם הרואה עצמו כיהודי דתי אינו יכול ליישב את הסתירה בין השניים, וחובה עליו, אם רצונו לנהוג בכנות גמורה עם עצמו, לזנוח כליל את אחד מהשניים.

סוגד שישים ותשע • 30 באפר׳ 2010

אבל אל תשווה את זה לאיזה כוס מתוק
או שאתה אוהב רק את הטעם של אבי

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 30 באפר׳ 2010

שלום קוקליקו,


די, תמשיך!


טוב לדעת, תודה!



מצד אחד. מצד שני, מה תגיד על המקרה הזה של אבישג?
ועדיין, עם כל הכבוד לחוקי היהדות, בכל זאת היה מלך, היו לו מקורבים, והיו גם משרתים ואנשי חצר. תהיה זו תמימות לחשוב שכל האצילים והמקורבים נהגו במשרתים בכבוד ובדרך ארץ.


העלית נקודה טובה, אני שמחה שהזכרת לי אותה: בל נשכח, שלפחות חלק מהמצוות בהיהדות הגיעו מתוך סוג של "דווקא" לאמונות האחרות. למה הכוונה? למשל, המצרים ראו בתנינים אלים. לכן, בבריאת העולם מודגש שאלוהים ברא את התנינים - כדי להדגיש את העובדה שהתנינים אינם אלים. (בהחלט ייתכן שאני מתבלבלת בין תנינים לבין חיה אחרת, אל תהיו קטנוניים על הבוקר!)
למה זה קרה? כי פעם, היית מוקף באמונה כל הזמן. ואדם שרגיל להאמין בכל מיני דברים, באלים ובאלילים, ושמוקף בהם כלך הזמן, יהיה לו קל להתפתות להאמין באלים/אלילים נוספים. מכאן נובע גם כל שינון התפילות, לבישת הציצית, נישוק המזוזה וכולי: להזכיר לאדם שוב ושוב במי הוא מאמין, כדי שלא ישכח את אמונתו ולא יתפתה להאמין באלוהים אחרים.
ובמעבר חד לימינו אנו: נניח שגבר מעריץ אישה. הוא סוגד לה, מנשק את האדמה עליה היא הולכת, ועוד ועוד. עם יד על הלב, מה הסיכוי שהוא באמת יאמין, בלב שלם, שהיא אלה? שהיא אינה יצור בשר ודם? מה הסיכוי שהוא יאמין, פתאום, שאותה אישה (למשל) אחראית על הורדת הגשם או על ההצלחה הכלכלית של חברה מסוימת? אעז ואומר שאפס. שעבד, מעריץ ככל שיהא, עדיין יודע שלמושא הערצתו אין כוחות על טבעיים. שהיא לא באמת אלה. ומכיוון שלא קיים החשש הזה, החשש שלאותו עבד יהיו פתאום אלוהים אחרים, הרי שאין באותה סגידה כל רע או כל סתירה לאמונה באלוהים כלשהו/כלשהו/כלשהם.
כדי להבהיר,, אצטט את דבריך:

דוגמה מצויינת: בגלל שה"גויים" עשו מעשה מסויים, ביהדות הדגישו כמה חשוב לא לעשות את המעשה המסויים הזה.


אני חושבת שצריך להבין את ההקשר בו הפסוק הזה נאמר כדי להתייחס אליו. אני לא אומרת את זה כי אני מכירה את ההקשר, אלא להיפך - כי אין לי מושג באיזה הקשר הוא מופיע. למרבה הצער, לאנשים יש נטייה ברורה להוציא דברים מהקשרם. (אני לא מדברת עליך ספציפית, כמובן, אלא באופן כללי.)



לא יודעת אם זה מוזר או לא. בעיני להימשך לנשים, או לחילופין - לגברים עם זיפים או שעירים, זה מוזר. ויש כאלה, שסבורים שסקס בין גברים הוא משהו סוטה ומלוכלך. ויש כאלה שחושבים, שסקס בדוכי סטייל הוא מלוכלך. כך שכל אחד וההעדפות שלו.
שאלה לי אליך: נניח ששני בני זוג, הנשואים כדת משה וכדין, עושים מין בדס"מי. האם אז זה בסדר? או שגם אז זה נחשב לחטא?
בכלל, אם כבר אתה מדבר על מין שלא לפי התרוה, הרי שכל סקס בין שני אנשים שאינם נשואים נחשב כחטא. מה ההבדל בין כזה לבין מין בדס"מי?


לא... אם זה היה ברור לא הייתי שואלת. אבל לא נעלבתי, באמת. פשוט אשב לי כאן בצד וארגיש מטומטמת.
(סתם, סתם, נו. אבל בהקשר הזה אתה יכול לראות מה כתוב כאן:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=316828#316828)

טוב, אני לא בטוחה שלגמרי הבנתי. אני גם לא ממש מומחית בטקסים של עבודה זרה. (אולי חוץ מפולחני קת'ולהו, אבל בשביל חלקינו זו לא עבודה זרה, אז לא משנה.)
אם הבנתי נכון, אתה אומר ככה: בפולחנים של עבודה זרה יש אלמנטים של הקרבה עצמית מצד הסוגד והאדרה של הכהן. האם זו היתה כוונתך? כי אני די בטוחה, שגם ביהדות הכהנים היו סוג של מורמים מעם. כלומר, תחמנים שסידרו לעצמם עבודה קלה, אבל זה לא הפורום לפוליטיקה אז לא משנה.
לגבי אורגיות - למיטב ידיעתי (ר' הערה לעיל), יש הרבה יותר אורגיות וניליות מאשר בדס"מיות.
קורבנות אדם - בשביל המציאו את ה"שפוי, בטוח ובהסכמה", לא?
טקסים ובגדים: את זה יש גם בעולם הונילי. ועיין ערך חזיות סקסיות, כותנות סקסיות, תחתונים אכילים ועוד. כל אלה הם בגדים המהווים חלק מסוג של טקס הקשור למין. זה שאין בשם אלמנטים בדס"מים לא אומר שאין משחקים ומסכות.


אני מצטערת, השורה הזו נשאית לי ממש מצחיקה לאור נושא השרשור. אבל זו בטח רק אני.


מרי ג'יין,
הפרשנות שלך מתאימה אולי לאורתודוכסים, או לחרדים "שחורים". אני חושבת שדתי "נורמלי" יכול בהחלט ליישב בין דת לבין בדס"מ.