האם שכחנו שאנחנו יהודים?

Beta Male • 30 באפר׳ 2010

אני? זה אתם מוצצים לו

סוגד שישים ותשע • 30 באפר׳ 2010

יש לך טעות נוראה
כרגע אנחנו מחכים שהוא יעבור ניתוח
שנוכל לימצוץ לו

עמוק • 30 באפר׳ 2010

ראשית, לא התכוונתי לפגוע ואני מצטער אם הבנת כך מדברי. גם לא כתבתי שהבנתך שטחית, אלא שלעניות דעתי אינך מבין את רוח חוקי היהדות. כמו רבים וטובים. גם אני לא הבנתי עד שנחשפתי לחכמת הקבלה.

הקבלה לא הופיעה לפני 400 שנים. על פי המסורת הקבלית, היא בת כ5000 שנים והמקובל הראשון, האיש שייסד את שיטת התיקון, הוא אברהם (אבינו). קבוצת המקובלים שהתקבצה סביבו (בבלים שקיבלו על עצמם את דרכו של אברהם) היא ראשיתו של עם ישראל.
באקדמיה רווחה הקביעה שהקבלה בת כ700 שנים אבל למיטב ידיעתי זה משתנה והיום מדברים על הופעה מוקדמת בהרבה.

בכל מקרה, על פי ספר הזהר, היצירה המרכזית בחכמת הקבלה, כל התורה כולה עוסקת רק בעניין אחד: תיקון הנשמה. המרחב שלה הוא רוחני לחלוטין, אין בה שום התייחסות לעולם הגשמי - העולם שלנו. כל הסיפורים שבה הם אלגוריות (משלים) להתפתחות הרוחנית. כל המלחמות המתוארות בה הם מאבקים פנימיים בתוך הנשמה בין יצר הטוב לרע.
לכן, כל המצוות והחוקים מכוונים להתפתחות הרוחנית, לתיקון הנשמה, אין להם דבר עם העולם המוחשי שבו אנחנו חיים.
עבודה זרה, לפיכך, היא הכניעה ליצר האגואיסטי שלנו, ליצר הרע, זה שמפריד בין הנשמות ואינו מאפשר להן להתחבר. הכוח הרע הזה שבתוכנו מכונה בכתבי המקובלים גם 'סיטרא אחרא', 'השטן' וכו'.
על פי המקובלים כולנו נבראנו רעים (בכוונה תחילה) וכולנו זקוקים לתיקון, אבל לא תיקון המידות וההתנהגות בעולם הזה, אלא תיקון רוחני של הנשמה, כך שכל בני האדם יוכלו להתחבר בלב ובנפש - "ואהבת לרעך כמוך". ואז כמו שנכתב, "מאהבת הבריות לאהבת השם".
על פי המקובלים זה יקרה בהכרח. זו תכנית הבריאה ולשם צועדת האנושות.

למה אני כותב את כל זה? גם כי אני מרגיש שאתה עוסק בעניינים טפלים ולא במהות. אני חושב שיש לך הרגישות והרצון הטוב, רק הכיוון צריך להשתנות.

נולי • 30 באפר׳ 2010

יהדות, בין השאר, היא שוביניסטית גברית והנשים שם בעלות יעוד של שרות הגברים כמכונות ילודה בעיקר. אין שם דבר אחד טוב בשביל נשים. אם יש -תראו לי אותו.
אבל אני כנראה לא מבינה מה טוב בשבילי.......

Mary Jane • 30 באפר׳ 2010

RIR ,
אני לא חושבת שזה ייחודי דווקא לזרם האורתודוקסי, אלא דבר מה מהותי לאמונה היהודית הדתית. חרדים וזרמים דתיים מתונים קוראים והוגים באותם טקסטים מכוננים (ראי הציטוט לעיל של תפילת 'שמע ישראל'), ובמעשיהם ובמחשבותיהם הם מכוונים עצמיותם בראש ובראשונה אל עבודת האל ואל הגשמת ציוויו, או לפחות שואפים לכך. אמנם היישום שונה בין הפלגים, אך הלך החשיבה המהותי, השולל הפקרות ו'עבודה זרה', הינו משותף. זאת ועוד, בכל תחום בחיים, לרבות יחסי אישות כמובן, התורה מלמדת והחכמים מבארים אחריה מהו קודש ומהו חול, מה בגדר התנהלות ראויה ומהו חטא. שנים הם עומלים ומשרטטים את דרך המלך לתפישתם, ולגיטימיות לאינדיוידואליות ופורענות רגשית- יצרית -מינית כמו זו המופיעה בבדסמ היא דבר שמאוד זר ליהדות.

כמובן שאדם יכול לעצום עיניו בפני הסתירה היסודית שבדבר ולשלב בין הדת לבין בדסמ, אך זה בעיקר מעיד על כך שהוא אינו תופש את דתיותו ברצינות מספקת, או שהוא מכיר בכך שהוא חוטא ונכנע ליצריו השפלים, המרחיקים אותו מאהבת האלוהים.

underfoot • 1 במאי 2010

underfoot • 1 במאי 2010

underfoot • 1 במאי 2010

פה אני מסכים איתך לגמרי. ניתוח קצת יותר אנושי של בעיה קצת מורכבה. אדם שנמצא במצב שכזה הוא אדם במצוקה. גילוי האמת על מעשיו או מחשבותיו הכמוסות של פותח השרשור יביאו, סביר להניח, לתגובה מאוד חריפה מהקהילה בה הוא נולד חי וגדל. כמובן שהעונשים ברוטאליים והחלטיים מאוד, ישנו גבול אותו לא חוצים. מעבר לזאת נמצאת ההוקעה הציבורית ואז ההקאה, הנידוי והחרם המוחלט. סוג של רצח על כבוד המשפחה, רק בלי דם, רק דמעות.
אבל הוא לא יכול לשלוט בעצמו, זה חזק ממנו. הוא בסטרס תמידי שמא יתגלה שהוא, נאמר, אוהב להסניף גרביונים של נשים, ורצוי שיהיה מלוכלך. או שיש לו, אפשר לדמיין, פנטזיות על גויות, רחמן ליצלן.

למרות שהתגובה הראשונה שלי היה מתנגחת, כי הוא כביכול מייצג את הממסד הדתי, אני די מרגיש בשביל הנער, או הגבר. הוא במצוקה אמיתית והלבטים שלו כבדים ואותנטיים.

רפאל • 1 במאי 2010

אני חושב שהטענה הפותחת היא נכונה בעיקרה. התרבות הבדס"מית היא פגאנית ברובה. ויש בה ביטויים מובהקים של עבודה זרה.

עבודה זרה אינה רק מושג של גינוי, כלומר השפה שבה היהודים אומרים "כן יהוה ולא זאוס". אלא שהיא מבטאת רעיון אוניברסלי. עבודה זרה קשורה בנהייה אחר הדמיון והפנטזיה. היא קשורה בשימוש בכוח ובהערצת הכוח, מקום חיוב התבונה והדיאלוג. והיא קשורה באידאליזציה של מושאים גשמיים וארציים, ואובססיה כלפיהם, כמו פטישים, תאוות מיניות, ממון, כבוד, ובני-אדם.

קייסי • 1 במאי 2010

תמיד משעשע אותי לראות שבני דת או אמונה מסוימת, כזו או אחרת, מתנשאים על פני האוחזים ב"אמונות טפלות" שונות ומשונות אחרות. במקרה זה "עבודה זרה" בסדמית.
האמונה באלוהות מכל סוג, פאגאנית או מונותאיסטית (לעניות דעתי המרודה, כמובן), מהווה חלק מכל חברה אנושית, קדומה ונידחת ככל שתהיה.
היסוד הנפשי העומד בבסיס האמונה בכוח עליון הוא מרכזי, לטעמי, רב בו הדמיון על השוני והוא עומד על כמה אלמנטים בסיסיים:
באמצעותו אני לא לבד בעולם, יש עלי פיקוח, הגנה והשגחה (ויהא זה אל הגשם, איקונה מפוסלת, אלוהים, שום בגרב או כל המצאה אחרת כיד הדמיון), ויש למעשיי תכלית וטעם, שכר ועונש.
סגידה לשולט/ת עשויה להיות אמונה טפלה כשרה לא פחות מכל אמונה אחרת, לטעמי.

חרף זאת, מי שחווה את העדפותיו המיניות כעומדות בסתירה לאמונתו, תהא אשר תהיה, וזה יכול להיות סגידה לנעל נשית או העדפה למשכב זכר, למשל, לבי עליו, ללא שמץ של ציניות. מדובר במלכוד כואב.