בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאלה למי שנמצא/היה בטיפול פסיכולוגי

בחורה פשוטה
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010

שאלה למי שנמצא/היה בטיפול פסיכולוגי

בחורה פשוטה • 4 במאי 2010
מקווה שזה המקום לשאול את השאלה...

תהיתי עד כמה (ואם בכלל) אתם חושפים מקורותיכם הבדס"מיים בטיפול.

אני לפחות, מרגישה שיש חלק בחיים שלי שלא זוכה כלל להתייחסות בטיפול, למרות שיש לו מקום בעולמי הנפשי...

אשמח לשמוע מכם תובנות, חוויות או המלצות לגבי העיסוק בנושא הזה במסגרת טיפולית.

תודה!

אה, כן. כמה הבהרות: 1. אם זה לא היה ברור - אני לא רואה בבדס"מ סטייה או מחלה, וזו לא הסיבה שבגללה אני בטיפול. זה פשוט עוד משהו בחיים שלי, שכרגע לא מקבל התייחסות. אז אין צורך להרגיע אותי לגבי זה. 2. אם כבר היה דיון בנושא איפשהו - בבקשה תצרפו לינק.. .3. אם יש המלצות למטפלים ספציפיים שלא יחטפו התקף לב - אני אשמח לשמוע (כאן או בפרטי). שוב תודה...
עמוק
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010
עמוק • 4 במאי 2010
אם יש לזה מקום בעולמך הנפשי, כדאי לשתף את המטפל/ת.
אני עשיתי את זה. זה היה קצת מביך בהתחלה, אבל מהר מאוד זה הפך לנושא להתייחסות ככל האחרים.
הבסיס בטיפול הוא לחשוף את עולמך הפנימי, על שלל גווניו, לא?
אם את מונעת מהמטפל/ת מידע חיוני, זה בודאי לא יפעל לטובת הטיפול.
ואם המטפל נבהל, או מגיב בצורה שאינה נראית לך - סימן שאינך נמצאת במקום הנכון.
huan
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010
huan • 4 במאי 2010
תלוי באיזה סוג של טיפול את נמצאת ומה המטרה שברצונך להשיג דרכו.
במידה ומדובר בטיפול פסיכודינמי ארוך טווח (יענו הטיפול שרואים בסרטים ונמשך ללא הגבלת זמן ברורה) יש טעם לשתף את המטפל. במידה ויש לך ספקות לגבי טיב ההתגובה שלו..דברי איתו על זה ואל תקפצי למסקנות. בסופו של דבר שניכם בני אדם ואתם אלה שבונים ויוצרים את הקשר והדרך לחשוף ולהתייחס לנושאים השונים בחייך (שבדסמ הוא חלק מהם).

במידה וזה טיפול ממוקד מטרה (יש בעיה ספציפית וקונקרטית שבה אתם מטפלים) ומוגבל בזמן אז אין טעם בחשיפה מאין זו אלה עם כן יש לה קשר ישיר (או עקיף) למטרת הטיפול. במידה ויש לך ספק לגבי הרלוונטיות של המידע הנ"ל הייתי משתף את המטפל ומחליט יחד איתו את המקום שיוקדש לנושא (עם בכלל).

בכל מקרה, אני אישית לא מכיר מטפלים שהם "בדסמ פרנדלי". אך גם עם הייתי מכיר לא בטוח כלל שאלו הם המטפלים הטובים ביותר עבורך ביחוד עם ה"בדסמ" איננו מוקד הטיפול. שתפי את המטפל בתחושות, הרגשות והמחשבות שלך...אני חושב שיחד תוכלו למצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם.

הכותב הינו עובד סוציאלי
נוריתE
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
נוריתE • 5 במאי 2010
חואן, מטפלים לא חייבים להיות
"בידיסמ פרנדלי"

הם צריכים להכיר ולהבין את המטופל.ת על כל הצדדים שבהם.כדי לתת עזרה כוללת מכלילה ומתאימה.

וכן, אם את כבר בטיפול ולא משנה מה,הסיבות
עדיף לשתף הכל

ןאם המטפל.ת מנסה "ליישר" אותך
או אפילו לתלות את כל בעיותייך באורח החיים הזה,
אז
להחליף מטפל,ת
natti​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010

Re: שאלה למי שנמצא/היה בטיפול פסיכולוגי

natti​(נשלטת) • 5 במאי 2010
בחורה פשוטה כתב/ה:
מקווה שזה המקום לשאול את השאלה...

תהיתי עד כמה (ואם בכלל) אתם חושפים מקורותיכם הבדס"מיים בטיפול.

אני לפחות, מרגישה שיש חלק בחיים שלי שלא זוכה כלל להתייחסות בטיפול, למרות שיש לו מקום בעולמי הנפשי...

אשמח לשמוע מכם תובנות, חוויות או המלצות לגבי העיסוק בנושא הזה במסגרת טיפולית.

תודה!

אה, כן. כמה הבהרות: 1. אם זה לא היה ברור - אני לא רואה בבדס"מ סטייה או מחלה, וזו לא הסיבה שבגללה אני בטיפול. זה פשוט עוד משהו בחיים שלי, שכרגע לא מקבל התייחסות. אז אין צורך להרגיע אותי לגבי זה. 2. אם כבר היה דיון בנושא איפשהו - בבקשה תצרפו לינק.. .3. אם יש המלצות למטפלים ספציפיים שלא יחטפו התקף לב - אני אשמח לשמוע (כאן או בפרטי). שוב תודה...



לדעתי מטפל טוב הוא אחד שיודע להכיל את המטופל שלו.
לא להגדיר שדבר אחד זו סטייה או שזה לא נורמלי.
ששאלת את המטפלת שלי אחרי שכמובן העלתי את הנושא הזה, כיצד היא מקבלת את זה בשלווה
התשובה שלה היתה "שכל זמן שלי זה עושה טוב, ואינו עובר על חוק כזה או אחר, איל הדבר נחשב בעיניה כדבר לא נורמלי, שהרי מי שם אותה לקבוע מה נורמלי."
ולגבי האם לשתף בטח שכן , כי אם הדבר הזה הוא חלק ניכר מחייך, משמעותי בחייך אז כן הוא צריך לעלות .
בהצלחה
הזייה​(נשלטת){Tיפוס}
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010

נסיוני האישי

אני הלכתי לטיפול במסגרת כלשהי שהייתי בה (הייתי זכאית למספר מפגשים מסובסדים ובכל מקרה לא מאמינה ולא מעוניינת בטיפול ארוך-טווח בלי הגבלת זמן.
הגעתי לפגישה ראשונה של היכרות ותיאום ציפיות.

באותה תקופה זו די היתה התחלת הבדסמ הפעיל שלי, וראיתי לנכון לשתף אותה, לא כי זה היה קשור אלא כי חשבתי על הנושא די הרבה באותה התקופה ולא רציתי לצנזר את עצמי כל פעם שאהיה אצלה ואחשוב על משהו קשור.

התגובה לה זכיתי (למרות שציינתי את העדפות הטיפול שלי עוד בהתחלה) היתה בנוסח "או- זה דורש מסע אל נבכי הנפש" ביטוי שהיא חזרה עליו כמה פעמים והסבירה שיש כאן צורך בטיפול ארוך-ארוך (ולא מסובסד...).
זה היה חשוב כי זה לימד אותי כמה דברים -
אולי היא לא המטפלת המתאימה לי? אם אני מגדירה לה משהו כ"לא בעיה" למה היא מתעקשת לטפל בה?
אפילו בהנחה והיא צודקת (לא נראה לי עד היום) האם אי אפשר להתחיל לטפל בנושא לשמו באתי ולברר בהמשך אם באמת הבדסם הוא חלק קריטי ובלתי נפרד משריטות אחרות שלי?
ובעיקר, למה שארצה להיות מטופלת אצל מישהי שמגיבה בכזו צרות-אופקים למשהו שסיפרתי לה שגיליתי על עצמי ואני נהנית ממנו?

נראה לי שרק לצורך זה שלא תצטרכי לצנזר את עצמך על ספת הטיפולים שווה לספר. אנחנו באים לשם להיות עצמנו ולחלוק, לא לחשוש מתגובות החברה כמו בשאר 99% מהזמן. אם המטפל לא יודע להתמודד, זה אומר דרשני ועדיף לדעת מזה בהתחלה.
בטי בום​(שולטת)
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
בטי בום​(שולטת) • 5 במאי 2010
לפני כעשור כשבעלי מת הלכתי לטיפול לקבל יעוץ ומבחינתי הוא היה אמור להיות קצר, שילמד אותי ויתן לי כלים להמשיך הלאה.
הטיפול הפך להיות ארוך, כי זה מה שהייתי צריכה והבדס"מ עלה במהלך הטיפול כחלק ממי שאני.
למרות שלמטפלת שלי זה לא היה פשוט, בטח לא חלק מהתיאורים, מעולם לא היה תהליך שיפוטי אלא נסיון ברור להבין את הצורך שלי בשליטה ו"לשלוט" בו, למקם אותו במקום שמתאים לי.

אני נגד ללכת לטיפול ולהסתיר משהו, בטח משהו כל כך חשוב, לא מקבלים אותך או מכילים אותך תמצאי מטפל אחר
ריפרף
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
ריפרף • 5 במאי 2010
לדעתי זה ברור שצריך לספר בטיפול פסיכולוגי על הבדס"ם, זה מרכיב משמעותי באישיות,
ממש אין טעם ללכת לטיפול ולהסתיר את זה.
אני מסכים דווקא שזה באמת דורש חקר עמוק.
כל מטפל אמור להיות בדס"ם פרנדלי, אבל מטפלים הם אנשים ולכן עלולים לפעמים
להיות צרי אופק. דבר שמן הסתם פוגע בכל המטופלים שלהם ולא רק ב"סוטים".
אם הרגשת שיפוטיות בדברים שלה כנראה היא לא מתאימה לך, לדעתי את לא צריכה לחפש
מטפל "בדס"ם פרנדלי" אלא פשוט אחד טוב, עם המלצות.


icon_arrow.gif
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
פרלין​(נשלטת){ש} • 5 במאי 2010
אני נמצאת בטיפול ארוך טווח עם מטפלת נהדרת. באיזשהו שלב הבדסמ עלה בטיפול והתייחסנו אליו מכל מיני זוויות, אבל לא חפרנו בו. המטפלת שלי מאוד לא שיפוטית, היא חושבת שמשחקיות מסוימת חיונית לי לחיים.
אמנם לא דיברתי איתה על בדסמ לעומק, אבל הראיה שלמדתי ממנה עזרה לי לנתח אותו ביני לבין עצמי. גם השינויים שעברתי בטיפול הובילו להתייחסות מאוד שונה שלי לבדסמ ולמיניות בכלל.

לא הייתי הולכת למטפלת שלא מקבלת את האספקט הזה אצלי. אני לא חושבת שיש משהו גרוע יותר ממטפלת שיפוטית.
למדתי מחברה שלי
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010

ענין של גישה למטופל

למדתי מחברה שלי • 5 במאי 2010
המטפל לא אמור להיות "פרנדלי" - כלומר, תפקידו לא לשפוט מה כן ומה לא. תפקידו לראות את המטופל - כישות שלמה, עם הקשיים ועם החוזקים . ומשם - לתת כלים ותובנות. ( לא מתה על המילה הזאת אבל אין אחרת ) .


מאחר והבדסמ הוא חלק ממך - יש להציג אותו כפי שאת מציגה את כולך.