שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם שכחנו שאנחנו יהודים?

coquelicot​(לא בעסק)
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010
coquelicot​(לא בעסק) • 4 במאי 2010
מקבי כתב/ה:
לימוד קבלה לפני שקיים ידע דקדקני ואסטרונומי בהיקפו של כלל הכתבים היהודיים, שקול ללימוד מכניקת קוואנטים לפני שיודעים את לוח הכפל.

מה שאנשים היום קוראים לו 'קבלה' הוא לרוב לא יותר מגיבוב שטויות במיץ שנועד לתת לאנשים מודרניים ואבודים תחושת שייכות לתרבות שאינם מבינים, והביטוי 'קבלה לעם' הוא אוקסימורון קיצוני במיוחד. קבלה, בעצם הגדרתה, הינה פסגת הידע היהודי -- ממש, אבל ממש לא 'לעם', אלא רק לאליטה, יחידי סגולה לאורך דורות שלמים, ומקובלים אמיתיים בדור יש פחות ממספר האצבעות בכף-ידו של נגר בלתי-זהיר.

תלמדו פשט, תלמדו תנ"ך, משנה, תלמוד, גמרא, ענא עארף -- מה קפצתם ישר לקבלה?



אני מסכים עם מקבי במיליון אחוז. ובנוסף, תרשה לי, "עמוק", לשאול אותך שאלה: האם אתה חושב שהרבנים שאתה מצטט היו משתחווים לפני מלכת בדס"מ, או פשוט היו מחללים את השבת, ושלא היה להם בעיה עם זה כי התורה ה"אמיתית" כדבריך קשורה אך ורק לנשמה ולעולם אבסטרקטי, כפי שאתה מסיק מהבנתך של הקבלה?
דוכיפת​(נשלט)
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
דוכיפת​(נשלט) • 5 במאי 2010
Victoria Frances כתב/ה:
תקשיב, זה הולך ככה
או שאתה רוצה מכות או שלא.


אכן,ממדרשו של בית הילל.
התורה על רגל אחת..
או לדיוק-על הברכיים.
תשמעו,בסה"כ,אם עסקינן בעבודה זרה,מה לנו שנתלונן??כיף לא נורמלי icon_lol.gif
newoldone
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
newoldone • 5 במאי 2010
coquelicot כתב/ה:
מקבי כתב/ה:
לימוד קבלה לפני שקיים ידע דקדקני ואסטרונומי בהיקפו של כלל הכתבים היהודיים, שקול ללימוד מכניקת קוואנטים לפני שיודעים את לוח הכפל.

מה שאנשים היום קוראים לו 'קבלה' הוא לרוב לא יותר מגיבוב שטויות במיץ שנועד לתת לאנשים מודרניים ואבודים תחושת שייכות לתרבות שאינם מבינים, והביטוי 'קבלה לעם' הוא אוקסימורון קיצוני במיוחד. קבלה, בעצם הגדרתה, הינה פסגת הידע היהודי -- ממש, אבל ממש לא 'לעם', אלא רק לאליטה, יחידי סגולה לאורך דורות שלמים, ומקובלים אמיתיים בדור יש פחות ממספר האצבעות בכף-ידו של נגר בלתי-זהיר.

תלמדו פשט, תלמדו תנ"ך, משנה, תלמוד, גמרא, ענא עארף -- מה קפצתם ישר לקבלה?



אני מסכים עם מקבי במיליון אחוז. ובנוסף, תרשה לי, "עמוק", לשאול אותך שאלה: האם אתה חושב שהרבנים שאתה מצטט היו משתחווים לפני מלכת בדס"מ, או פשוט היו מחללים את השבת, ושלא היה להם בעיה עם זה כי התורה ה"אמיתית" כדבריך קשורה אך ורק לנשמה ולעולם אבסטרקטי, כפי שאתה מסיק מהבנתך של הקבלה?


כבר היו דברים מעולם, לא?

שני ציטוטים מהוויקיפדיה:

"בכ"ו בשבט תקט"ז (1756) נחשף פולחנה של הכת [=הפרנקיסטים, ענף שצמח מהשבתאות שצמחה מקבלת האר"י]. ביום זה הגיעו פרנק וחסידיו לעיירה לנצקורון שבגליציה, וקיימו אסיפה ומסיבה פרועה בבית אחד מחבריהם שהתגורר שם. לפי העדויות התפשטה במהלך המסיבה אחת החוגגות מבגדיה בעת קבלת שבת (לפי גרסה אחת הייתה זאת אשת רב העיירה). החוגגים הניחו על ראשה כתר של ספר תורה ורקדו סביבה כשהם מנשקים אותה וקוראים לה "מזוזה". "

"כמו בכל מקומות נדודי הפרנקיסטים, כלל פולחן הכת מופעי ראווה כמו-צבאיים, עיסוק אובססיבי בקבלה, פריצות מינית בנימוקים קבליים, התרת איסורים הלכתיים....לפי מקורות שונים התקיימו בכת אורגיות המוניות וחילופי נשים."

עמוק כתב/ה:
הכרת הרע היא הצעד הראשון בתיקון.

כן, זה בדיוק מה שעמד בלב התפיסה שלהם.


האם שכחנו שאנחנו יהודים? אולי, ואולי מפעם בנו בבלי דעת הניצוץ השבתאי....
Mary Jane
לפני 14 שנים • 20 ביוני 2010
Mary Jane • 20 ביוני 2010
עמוק כתב/ה:
צריך להיות עוור כדי שלא להבחין שהיהדות כפי שהיא נראית היום - בין אם אלה חרדים או ציונות דתית או הזרם הרפורמי - נמצאת במשבר רוחני עמוק. ולא במקרה.

אבדנו את הקשר לשורשים, למהות. "ואהבת לרעך כמוך" (זהו כלל גדול בתורה, אמר ר' עקיבא) הפך ברבות הימים לאיזו סיסמא נבובה, כשהוא למעשה הייעוד הרוחני שלנו כיהודים.

מתוך כך נגזרת גם ההבנה הדלה של התורה.


נכון הוא, כי היהדות נמצאת במשבר. האידיאולוגיה הדתית אורתודוקסית (ולא בלבד) והאידיאולוגיה החילונית-ליברלית אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, ובחינה רצינית וכנה של ערכי היסוד עליהם מושתתות התפישות השונות לא תאפשר להתעלם מן הפערים העצומים ביניהן. יתרה מכך, היא תצביע על כך שערכים כמו-הומאניים העולים לכאורה מן התורה, נאמר- "ואהבת לרעך כמוך", לא רק שאין הם מכוונים לאהבה תמה ומזוככת של הבריות או מורים על יחס הוגן ואוהב כלפיהן, אלא שהם רחוקים מרחק שמיים וארץ מכך ומערכי עולם חילוני ונאור המרומם את כבוד האדם, אושרו וחירותו- באשר הוא אדם.

כיוון שיש להסביר כאן את המוסר היהודי, ראשית יש לשאול מהו הערך העליון המנחה את היהדות? כפי שציינתי לעיל, ערך זה הוא עבודת ה'; לקיים את המצוות אשר נתן האלוהים, ולהגשים בכך את תכליתו של האדם היהודי עלי אדמות. בראש ובראשונה ומעל לכל הדברים האחרים כך הוא, לעשות את דבר האלוהים, אשר נמסר לבני ישראל בשני אופנים: בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה (אמרו חז"ל בספרא: ".. מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל אחד בכתב ואחד בעל פה"). הטקסט שנמסר במעמד הר סיני הוא אלוהי ונבצר מבינתו של האדם, ומשכך נתן האל למשה גם את התורה שבעל פה, וזה העבירה ליהושוע, שהעבירה לזקנים, שהעבירוה לנביאים ואלו מסרוה לחז"ל, ומכאן כי דבר חז"ל פירושו מסירת דבר אלוהים הוא.

ומהו מוסר יהודי? יפים כאן דבריו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל:
"האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי; ואין זה מקרה שאף אחד ממ"ח נביאים וז' נביאות שעמדו לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתיאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית המציאות וכמרכז הבריאה. האתיאיסט קאנט היה אתיקן גדול, מפני שבשבילו היה האדם – אלהים. הנביאים הציגו את האדם מול אלהים, ורק מבחינה זו עסקו ביחסים שבין אדם לאדם. עם ישראל מעולם לא צעד בראש הכרזות מוסריות. אל נפרש את אבותינו באופן אחר מאשר פירשו הם את עצמם".

הבה ונתחקה בקליפת אגוז אחר מספר מקורות הלכתיים מצומצמים, שיאירו לנו את דבריו וילמדו אותנו על הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך", וכן ילמדונו על תורת ישראל מה היא מטיפה ובמה הוגים יומם וליל ושמים לטוטפות בין עיניהם, וכל זאת מן הספרים המכוננים ומפי הגדולים בתורה:

העם היהודי ויתר אומות העולם
דברים פרק ז , ו: " כי עם קדוש אתה לה' אלהיך בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה".
מגן אבות לרשב"ץ : "וכשהבדיל הקב"ה לישראל מבין העמים וקדשם בקדושתו, הראה להם חיבה יתירה...וכיון שאתם קדושים בקדושתו במה שקרב אתכם ועשה אתכם סגולה מכל העמים... כי לזה הבדיל אתכם הקב"ה מבין העמים, שתהיו נבדלים מהבהמות יותר מהם (מהגויים)"
הראי"ה קוק, 'אורות ישראל' פרק ה פיסקה י: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית ...ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים [אדם ובהמה] רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים [יהודי וגוי] שורר הבדל עצמי איכותי".

מעמד היהודי החילוני- דמו של חילוני מותר הוא
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנח סעיף ב: "מיני ישראל, והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילות או לבש שעטנז להכעיס; והאפיקורסים, והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו"

מעמד האישה
משנה מסכת אבות פרק א משנה ה: "ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום".

וכך עוד ועוד, ואפשר להמשיך עד בלי די, והכל נעדר אהבת הבריות ומכוון הוא אל מסקנות בלתי נמנעות אודות האמונה העמוקה והשורשית שבה מחזיק היהודי המקבל עליו את עול המצוות. ואין אהבה ואין שלום ואין אחווה ואין מכל זה ביהדות כלפי האדם (למעט אם האדם הוא יהודי שומר מצוות), וכל המתפלפלים אחרת בורים הם או מסלפים למען נוחותם.