ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

X-יומה?

en1
en1
לפני 20 שנים • 15 באפר׳ 2004
en1 • 15 באפר׳ 2004
בעיניי אין קשר בין עולם הבדס"מ לבין עומק הקשר והרצון לחזור לאקס.
אם הקשר הוא עמוק, זה לא משנה אם הוא היה בדס"מי או ונילי.
אני יכולה להעיד עליי שיש לי שניים כאלו מהעבר. האחד אהבה ונילית לא ממומשת שברגע שאני רק שומעת את הקול שלו, אני נמסה כולי ורק רוצה להיות בזרועותיו (או להחזיק לו את הזין ביד אחת ואת הביצים בשנייה)... השני הוא שולט שלא משנה כמה הוא יעשה לי רע וכמה פעמים נסיים את הקשר... תמיד אני ארצה עוד. לא יכולה להתנתק.
למזלי, הרגש הזה לא משתלט על חיי ואני יכולה לחיות בשלווה גם עם הגעגוע באיזושהיא פינה בראש.. ולכן אין רגשות אשמה.
רק קשר עמוק ארוך גורם לי להרגיש כך. אבל היו לי גם אפיזודות קצרות אם מספר שולטים...
ואני חייבת לומר ששולט שרוצה לחזור כשאני לא רוצה - זה פשוט מוריד מהחשק לחלוטין.
תחשבו על זה - מי ששלט בקשר עד עכשיו, עובר לצד הנשלט. לי ניתן הכח לסרב לבקשת האדון.
והכי גרוע - אדון שעימו סיימתי קשר אמר לי שאני לא אוכל לחזור... ואחרי חודש נותן לי "עוד הזדמנות" (בלי שבכלל ביקשתי אותה!). תודו שזה עלוב.
אני יודעת, גם אדונים הם אנושיים ועם חולשות... אבל לא בשביל זה אני כאן.

איזה גרועה אני.
loren
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
loren • 16 באפר׳ 2004
על הבירכיים כתב/ה:




והכי גרוע - אדון שעימו סיימתי קשר אמר לי שאני לא אוכל לחזור... ואחרי חודש נותן לי "עוד הזדמנות" (בלי שבכלל ביקשתי אותה!). תודו שזה עלוב.


.



עלוב זו מילה עדינה. זה מעורר רחמים.
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
זאלופון​(שולט) • 16 באפר׳ 2004
ציטוט: הלוטוסית תסלח לי - אבל אני אוהבת אותך, זאלו

ציטוט: רק אם ברק יסלח לי, נריסה, כי אני אוהבת אותך

רציתי להגיד משהו, אבל נדמה לי שהאכלנו את הפורומים האלה כל כך הרבה אהבה בשבוע האחרון שהם כבר במצב קריטי של מנת יתר. אז בשביל למנוע קריסה, אני אסתפק ב icon_redface.gif וב icon_chickkiss.gif
דום31​(שולט)
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
דום31​(שולט) • 16 באפר׳ 2004
אקסים הם אנשים שדי התאימו לציפיותינו אבל לא מספיק בשביל שנבנה איתם קשר ארוך ויציב. 90% כאלה. הם ורד עם איזשהו קוץ ואנו האמנו שישנו הורד שתמיד נעים לאחוז בו. טבעי הוא רק שבשביל אותם הקריטריונים שהם משכו אותנו בעבר הם ימשיכו למשוך אותנו בעתיד ולעולם לא יעזבו את זכרונינו כראוי לאהבות בעייתיות. כמו גלידה, שוקולד סיגריות...כל אחד והשטויות שלו.
אם הם אלה שעזבו אותנו אז עדיין, לא נפסיק לאהוב אוכל גורמה רק בגלל שאין לנו כסף למסעדת יוקרה. היותנו בני אדם עם תשוקות ויצרים מכתיבה לנו הימשכות תמידית למימושם גם אם הם אינם בהישג ידנו ואפילו אם נראה לנו שתמיד יהיו רק בחלומותינו. אם לא יהיה לנו ציווי פנימי תמידי למלא דחפים לא נהייה יצורים חיים.
אין לך על מה להרגיש אשם נריסה. כאדם שהשכל אצלו מוביל (כך אני מאמין עלייך) את יודעת לנווט את עצמך אל עבר הסיפוק המלא ולא מסתפקת בלהקרב אבל לא לגעת. מדי פעם תיכנסי לחנות בגדים (פטיש כמובן icon_smile.gif ) בלי כוונה לקנות או בלי להעמיק את האוברדראפט. מצד אחד נמשכים, מצד שני צריך להתרסן.
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
nerissa​(אחרת) • 16 באפר׳ 2004
icon_smile.gif
תודה דום31

אולי אתה צודק.. אולי כשהרגש הופך דומיננטי לרגע אצל אנשים הגיוניים ומחושבים - ישנה מלחמה פנימית הגורמת גם לאשמה. האשמה עצמית.. אכזבה אישית מסויימת.
אולי.
זיקית
לפני 20 שנים • 17 באפר׳ 2004

זאלו

זיקית • 17 באפר׳ 2004
יש לך מתנה אמיתית ותבונה ורגש..ואני מסכימה עם כל מילה.

icon_twisted.gif