שלגי
|
לפני 14 שנים •
19 במאי 2010
Re: משבית שמחות (הניק החליפי שלי - כנסו לפרופיל) RIS כתב/ה: .
ורק אני, פרנואיד מושבע שכמוני, מדמה לאבחן קול ותיק ושמנוני תחת מעטה של ניק חדש? רק אני מדמה לשמוע מניפולציה נכלולית בין השורות שכביכול נקרעות מלב מיוסר? רק לי זה נשמע כמו וואחד פרסומת/מלכודת דבש שנראית בסה"כ כמו פרופיל מורחב? מצטער. בשורה התחתונה אני לא קונה את החארטה הזאת. שלגי כתב/ה: בהצלחה סוטה.
(תעשו לי טובה, קטנטנה, אל תתחילו עם הטפות המוסר שלכם) אני מקווה שלא הכעסתי את שלגי החביבה עלי. . לא התכוונתי לביקורת מהסוג הזה, למרות שאני לא ראיתי את מה שאתה ראית, עדיין זו תחושתך. (וחוץ מזה, מאחר ואני חביבה עליך, תרגיש חופשי (-: ) |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
20 במאי 2010
קשה לי להבין את זה.
איך אפשר לדבר בכזו כמיהה על מישהי כל כך מיוחדת וכל כך חלומית, ובד בבד לא לקוות לזוגיות איתה. אולי אני לא מבינה כי הזדהיתי מאד עם הטקסט הזה, רק בלי השורה הזו. כשאני חיפשתי מישהו שיחלוק את הטירוף שלי - חיפשתי בדיוק את זה: מישהו שיחלוק את הטירוף שלי. שיהיה דפוק כמוני. לא מספיק שיהיה דפוק, אלא שיהיה דפוק *כמוני*. שעל כל הדברים שעליהם אחרים אמרו "את חולת נפש", הוא יצחק ויאמר "מה, זה הכל?". רציתי למצוא אותו, ושיחלוק איתי. שיצטרף אלי למחול השדים. שנחווה את רכבת ההרים ביחד. אבל מהו "ביחד"? מה פירוש "לחלוק"? הדבר האחרון שהייתי צריכה זה מישהו שהוא כל מה שחיפשתי, אבל הוא בכלל נשוי, או שהוא בכלל רוצה להיות לבד. כי אם היא לא רוצה זוגיות, אז למה שתצטרף למסע שלך? איך אפשר לרצות בזה? איך אפשר לרצות שותפה שלא רוצה שותף? נתקלתי באמירות כאלה מכאלה שמעידים על עצמם שהם נדלקים מדחיה וחוסר חיבה, אבל ממה שכתבת לא נראה שזה המקרה כאן. אז או ש-RIS צודק, או שזו אני שלא מצליחה להבין, ואז - אנא הסבר לי. בימים שהיו לפני שפגשתי את אהבת חיי, הייתי פוערת עיניים בהתלהבות נוכח הטקסט הזה שלך. הייתי כותבת לך, הנני, מצאת אותה. אה, רגע, אופס. אין גבולות אמרנו? אז... מותר גם בשבתות וחגים? לא גבול?... עבדו עלי. יש גבולות. בעסה. |
|
|
| סוטה נפש |
לפני 14 שנים •
20 במאי 2010
מה לא ברור?
יש לי אישה. אני לא מתכוון לעזוב אותה.
אני אוהב אותה. אני אוהב אותה אהבה אמיתית. אבל מה לעשות שיש בתוכי עוד איזה מישהו? מישהו שרוצה דברים שהאישה שלי לא יכולה לספק? בניתי עם האישה הזו שלי חיים. יש לנו ילדים, יש לנו בית נאה, יש לנו משפחתיות. מעולם לא בגדתי בה. מעולם לא. אבל בתוך תוכי, בגדתי בה בכל מיני סטיות ומחשבות. נכון, אולי בעצם זה שהיא לא מכירה בי צדדים מסויימים, זו הבגידה האולטימטיבית. אבל מי לא פינטז על משהו נוסף בעודו בזוגיות? לקח לי הרבה זמן להגיע לכתוב פה. לאזור את האומץ. לקח לי גם הרבה זמן להבין שיש בתוכי סוטה. אולי בגלל זה אני מכנה את עצמי כשם שאני מכנה את עצמי. אני לא מבולבל ולא חלש ולא עצוב ומצבי גם אינו עצוב. אני מניאק. פשוט. אני מודה. אני מנייאק שאני כאן, ואני מנייאק שאני מחפש לספק את הייצר הזה שאין בי כל שליטה עליו. העולם הזה שלכם, שאתם מכנים BDSM נקרא אצלי בשפה אחרת. הזיונים שהיו לי עם נשים לפני שהייתי נשוי, בימים של הרווקות שעברו להן לפני שנים רבות, היו זיונים קשים ופסיכים. תמיד אמרתי את זה. אני בכלל לא בעניין של דומיננטיות. אני בעניין של וואנדאליזם. אולי אני וואנדליסט מטבעי. אולי יש בי איזה פסיכי מסוכן. אני לא יודע. סוטה בנפשי, זה מה שאני. מחפש מישהי שטוב לה במקום שלה וכל מה שהיא צריכה זה מישהו להתאבד איתו באותו ייצר פסיכי. מה, אתם או אתן רוצים או רוצות להגיד לי שאין נשים שחיי הנישואין שלהן מאוד מספקים בתישעים ותשע אחוז ממכלול הדברים, אבל באחוז הזה, החולני הזה, הן צריכות את המישהו שהוא כמוני? ברור שיש. היא שם. אני לא מחפש מישהי רווקה. אני לא מחפש גם גרושה. אני מחפש מישהי שבסטאטוס שלה היא בדיוק במקום שבו אני נמצא. מחפשת להוציא את החזירות שבה. אני זוכר שכשהייתי צעיר, חפשתי את הבוני שלי, שתשלים לי את הקלייד. לא מצאתי אותה וכנראה שעד היום יש לי שם בור שצריך מילוי. את אישתי הכרתי, ואהבתי. התאהבתי והיה לי נהדר. אבל סוג של שד יושב לי בתחתית קרקעית הבטן ולא מרפה ממני. אני לא יודע כמה מכם נשואים, וכמה לא. אבל יש דברים שאני כמהה אליהם ושלא אוכל לעשות אותם עם אישתי. זה פשוט סוג של דבר כזה שאין לו מילה או הסבר. אבל שם בחוץ יש מישהי שהיא לא יכולה לעשות דברים שהיא רוצה עם הבעל שלה. בוגדני? אולי. צורך קיומי? כנראה. אני לא אפרק את התא המשפחתי שלי בשביל כמה ביסים בבשר בדיוק כשם שאותה אחת לא תפרק את התא המשפחתי שלה. אוכל איטלקי הוא אוכל איטלקי. הוא מזין ויושב בבטן. בשר על האש הוא בשר על האש. הוא צורך אמיתי, פיזי. אבל ממתקים? אפשר לחיות שנים בלי להכניס ממתק לפה עד שיום אחד אתה מרגיש שאתה צריך לקנות חמישים קילו שוקולד במקס ברנר, להיכנס לאיזה חדר במלון, למלא בו את האמבטיה ולא רק לאכול ממנו, אלא להתפלש בו. סוג של פריקת כל עול. פריצת כל מחסום. הורדת כל המסכות. כן, כמו כולם, גם אני חי תחת מעטה של מסכה. שיקומו כל הרווקות ויגידו את שיגידו, אבל כל רווקה שיושבת במקום הזה ושיש לה טירוף אמיתי לעניין הזה שנקרא ייצריות, אם יום אחד הבעל שיהיה לה לא יספק לה צריכים מסויים, היא תבלע את הגלולה המרה ותפצה על כך בהרבה דברים אחרים כמו חיים מלאים. חיים מלאים עם חור קטן בצד. סדק. יום אחד, מבלי שתישמו לב, הסדק יפרץ, המחשבות יתגברו, וממחשבות זה יהפוך לרצון, הרצון יגאה ומבלי שתישמו לב, הרצון יצא לדרכו בחיפוש ליישום. |
|
|
מישלי
|
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
Re: מה לא ברור? סוטה נפש כתב/ה: יש לי אישה. אני לא מתכוון לעזוב אותה.
אני אוהב אותה. אני אוהב אותה אהבה אמיתית. אבל מה לעשות שיש בתוכי עוד איזה מישהו? מישהו שרוצה דברים שהאישה שלי לא יכולה לספק? בניתי עם האישה הזו שלי חיים. יש לנו ילדים, יש לנו בית נאה, יש לנו משפחתיות. מעולם לא בגדתי בה. מעולם לא. אבל בתוך תוכי, בגדתי בה בכל מיני סטיות ומחשבות. נכון, אולי בעצם זה שהיא לא מכירה בי צדדים מסויימים, זו הבגידה האולטימטיבית. אבל מי לא פינטז על משהו נוסף בעודו בזוגיות? לקח לי הרבה זמן להגיע לכתוב פה. לאזור את האומץ. לקח לי גם הרבה זמן להבין שיש בתוכי סוטה. אולי בגלל זה אני מכנה את עצמי כשם שאני מכנה את עצמי. אני לא מבולבל ולא חלש ולא עצוב ומצבי גם אינו עצוב. אני מניאק. פשוט. אני מודה. אני מנייאק שאני כאן, ואני מנייאק שאני מחפש לספק את הייצר הזה שאין בי כל שליטה עליו. העולם הזה שלכם, שאתם מכנים BDSM נקרא אצלי בשפה אחרת. הזיונים שהיו לי עם נשים לפני שהייתי נשוי, בימים של הרווקות שעברו להן לפני שנים רבות, היו זיונים קשים ופסיכים. תמיד אמרתי את זה. אני בכלל לא בעניין של דומיננטיות. אני בעניין של וואנדאליזם. אולי אני וואנדליסט מטבעי. אולי יש בי איזה פסיכי מסוכן. אני לא יודע. סוטה בנפשי, זה מה שאני. מחפש מישהי שטוב לה במקום שלה וכל מה שהיא צריכה זה מישהו להתאבד איתו באותו ייצר פסיכי. מה, אתם או אתן רוצים או רוצות להגיד לי שאין נשים שחיי הנישואין שלהן מאוד מספקים בתישעים ותשע אחוז ממכלול הדברים, אבל באחוז הזה, החולני הזה, הן צריכות את המישהו שהוא כמוני? ברור שיש. היא שם. אני לא מחפש מישהי רווקה. אני לא מחפש גם גרושה. אני מחפש מישהי שבסטאטוס שלה היא בדיוק במקום שבו אני נמצא. מחפשת להוציא את החזירות שבה. אני זוכר שכשהייתי צעיר, חפשתי את הבוני שלי, שתשלים לי את הקלייד. לא מצאתי אותה וכנראה שעד היום יש לי שם בור שצריך מילוי. את אישתי הכרתי, ואהבתי. התאהבתי והיה לי נהדר. אבל סוג של שד יושב לי בתחתית קרקעית הבטן ולא מרפה ממני. אני לא יודע כמה מכם נשואים, וכמה לא. אבל יש דברים שאני כמהה אליהם ושלא אוכל לעשות אותם עם אישתי. זה פשוט סוג של דבר כזה שאין לו מילה או הסבר. אבל שם בחוץ יש מישהי שהיא לא יכולה לעשות דברים שהיא רוצה עם הבעל שלה. בוגדני? אולי. צורך קיומי? כנראה. אני לא אפרק את התא המשפחתי שלי בשביל כמה ביסים בבשר בדיוק כשם שאותה אחת לא תפרק את התא המשפחתי שלה. אוכל איטלקי הוא אוכל איטלקי. הוא מזין ויושב בבטן. בשר על האש הוא בשר על האש. הוא צורך אמיתי, פיזי. אבל ממתקים? אפשר לחיות שנים בלי להכניס ממתק לפה עד שיום אחד אתה מרגיש שאתה צריך לקנות חמישים קילו שוקולד במקס ברנר, להיכנס לאיזה חדר במלון, למלא בו את האמבטיה ולא רק לאכול ממנו, אלא להתפלש בו. סוג של פריקת כל עול. פריצת כל מחסום. הורדת כל המסכות. כן, כמו כולם, גם אני חי תחת מעטה של מסכה. שיקומו כל הרווקות ויגידו את שיגידו, אבל כל רווקה שיושבת במקום הזה ושיש לה טירוף אמיתי לעניין הזה שנקרא ייצריות, אם יום אחד הבעל שיהיה לה לא יספק לה צריכים מסויים, היא תבלע את הגלולה המרה ותפצה על כך בהרבה דברים אחרים כמו חיים מלאים. חיים מלאים עם חור קטן בצד. סדק. יום אחד, מבלי שתישמו לב, הסדק יפרץ, המחשבות יתגברו, וממחשבות זה יהפוך לרצון, הרצון יגאה ומבלי שתישמו לב, הרצון יצא לדרכו בחיפוש ליישום. מדוייק ! (גם זה) סוטה נפש, אתה לא צריך להסביר את עצמך לאף אחד כאן... אולי בפרטיות לאלו שמבינות אותך ושאיתן אולי תגשים את המאויים והפנטזיות שלך. יש פה כל כך הרבה דיעות, פרשנויות, התנגדויות, ציניות, שיפוטיות - שאתה בחיים לא תצא מזה. לכן אני ממליצה, לא להכנס לזה (להסברים). וכן, יש מי שיכול להבין, להסכים, לקבל (אני לא מציעה את עצמי - אני במקום אחר, אבל לגמרי מבינה אותך). בהצלחה ! מיש |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
מישלי, למה לא להסביר?
אני מסכימה שלא צריך להגיב ל"אתה חתיכת חרא בוגדני", אבל לענות לשאלות נראה לי בסדר... סוטה - תודה. אני עדיין חושבת שהצורך לשקר בשביל למלא את הבור, פוער בור אחר, גרוע יותר וקשה יותר לסתימה, אבל זה כבר עניין שלי. |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
סוטה יקר,
שאלה לי אליך: האם ניסית אי פעם לשתף את אשתך במחשבות הללו? ברגשות האקסטרים שעולים ופורצים בך? אני מניחה שהתשובה שלך תהיה "היא לא תבין" או משהו בסגנון. ייתכן, כמובן, שאני טועה. אבל אם זו אכן התשובה שלך, נסה בבקשה לחשוב על הסיטואציה הבאה: בתוך אישתך יש יצור נוסף, חיה, מפלצת תאוותנית. אותה מפלצת גורמת לה לרצות כל מיני דברים שהיא לא מעזה לעשות איתך, גורמת לה לפנטז על דברים אותם לעולם לא תוכל לעשות איתך. ונניח שהיא נרשמת לאתר סוטים כלשהו, בו היא מספרת על תחושותיה. מישהו ממליץ לה לדבר על כך עם בעלה, כלומר איתך. והיא עונה: "איתו? אני אפחיד אותו, אין שום סיכוי שהוא יבין..." מה שאני מנסה להגיד זה, שכמו שבך יש צד שאשתך לא מכירה, אולי גם בה יש צד שאתה לא מכיר. ואם אתה חושב שאתה מכיר אותה טוב מספיק, שדחפים מהסוג הזה לעולם לא יעלו בה - אל תשכח שגם היא חושבת עליך את אותו הדבר... כך שאולי שווה, קודם כל, לברר את זה איתה. |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
RIR כתב/ה: סוטה יקר,
שאלה לי אליך: האם ניסית אי פעם לשתף את אשתך במחשבות הללו? ברגשות האקסטרים שעולים ופורצים בך? אני מניחה שהתשובה שלך תהיה "היא לא תבין" או משהו בסגנון. ייתכן, כמובן, שאני טועה. אבל אם זו אכן התשובה שלך, נסה בבקשה לחשוב על הסיטואציה הבאה: בתוך אישתך יש יצור נוסף, חיה, מפלצת תאוותנית. אותה מפלצת גורמת לה לרצות כל מיני דברים שהיא לא מעזה לעשות איתך, גורמת לה לפנטז על דברים אותם לעולם לא תוכל לעשות איתך. ונניח שהיא נרשמת לאתר סוטים כלשהו, בו היא מספרת על תחושותיה. מישהו ממליץ לה לדבר על כך עם בעלה, כלומר איתך. והיא עונה: "איתו? אני אפחיד אותו, אין שום סיכוי שהוא יבין..." מה שאני מנסה להגיד זה, שכמו שבך יש צד שאשתך לא מכירה, אולי גם בה יש צד שאתה לא מכיר. ואם אתה חושב שאתה מכיר אותה טוב מספיק, שדחפים מהסוג הזה לעולם לא יעלו בה - אל תשכח שגם היא חושבת עליך את אותו הדבר... כך שאולי שווה, קודם כל, לברר את זה איתה. סוף סוף מילים עם טעם.! |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
בא לי להקיא מהמונוגמיה הכפויה פה.
|
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
אדון וחבר כתב/ה: RIR כתב/ה: סוטה יקר,
שאלה לי אליך: האם ניסית אי פעם לשתף את אשתך במחשבות הללו? ברגשות האקסטרים שעולים ופורצים בך? אני מניחה שהתשובה שלך תהיה "היא לא תבין" או משהו בסגנון. ייתכן, כמובן, שאני טועה. אבל אם זו אכן התשובה שלך, נסה בבקשה לחשוב על הסיטואציה הבאה: בתוך אישתך יש יצור נוסף, חיה, מפלצת תאוותנית. אותה מפלצת גורמת לה לרצות כל מיני דברים שהיא לא מעזה לעשות איתך, גורמת לה לפנטז על דברים אותם לעולם לא תוכל לעשות איתך. ונניח שהיא נרשמת לאתר סוטים כלשהו, בו היא מספרת על תחושותיה. מישהו ממליץ לה לדבר על כך עם בעלה, כלומר איתך. והיא עונה: "איתו? אני אפחיד אותו, אין שום סיכוי שהוא יבין..." מה שאני מנסה להגיד זה, שכמו שבך יש צד שאשתך לא מכירה, אולי גם בה יש צד שאתה לא מכיר. ואם אתה חושב שאתה מכיר אותה טוב מספיק, שדחפים מהסוג הזה לעולם לא יעלו בה - אל תשכח שגם היא חושבת עליך את אותו הדבר... כך שאולי שווה, קודם כל, לברר את זה איתה. סוף סוף מילים עם טעם.! די, תמשיך! 
נילי ונילי כתב/ה: בא לי להקיא מהמונוגמיה הכפויה פה. למה כפויה? ומה יש לך נגד מונוגמיה?
מבחינתי, הבסיס לקשר בין שני אנשים, ולא משנה איזה סוג של קשר, הוא אמון. ברגע שאין את זה, אין משמעות לקשר. |
|
|
|
שלגי
|
לפני 14 שנים •
21 במאי 2010
RIR כתב/ה: אדון וחבר כתב/ה: RIR כתב/ה: סוטה יקר,
שאלה לי אליך: האם ניסית אי פעם לשתף את אשתך במחשבות הללו? ברגשות האקסטרים שעולים ופורצים בך? אני מניחה שהתשובה שלך תהיה "היא לא תבין" או משהו בסגנון. ייתכן, כמובן, שאני טועה. אבל אם זו אכן התשובה שלך, נסה בבקשה לחשוב על הסיטואציה הבאה: בתוך אישתך יש יצור נוסף, חיה, מפלצת תאוותנית. אותה מפלצת גורמת לה לרצות כל מיני דברים שהיא לא מעזה לעשות איתך, גורמת לה לפנטז על דברים אותם לעולם לא תוכל לעשות איתך. ונניח שהיא נרשמת לאתר סוטים כלשהו, בו היא מספרת על תחושותיה. מישהו ממליץ לה לדבר על כך עם בעלה, כלומר איתך. והיא עונה: "איתו? אני אפחיד אותו, אין שום סיכוי שהוא יבין..." מה שאני מנסה להגיד זה, שכמו שבך יש צד שאשתך לא מכירה, אולי גם בה יש צד שאתה לא מכיר. ואם אתה חושב שאתה מכיר אותה טוב מספיק, שדחפים מהסוג הזה לעולם לא יעלו בה - אל תשכח שגם היא חושבת עליך את אותו הדבר... כך שאולי שווה, קודם כל, לברר את זה איתה. סוף סוף מילים עם טעם.! די, תמשיך!
נילי ונילי כתב/ה: בא לי להקיא מהמונוגמיה הכפויה פה. למה כפויה? ומה יש לך נגד מונוגמיה?
מבחינתי, הבסיס לקשר בין שני אנשים, ולא משנה איזה סוג של קשר, הוא אמון. ברגע שאין את זה, אין משמעות לקשר. ונניח שאישתו היא לא כזאת (כי רוב האנשים שם בחוץ אינם), נניח שגילוי שכזה יכול להרוס לגמרי את הנישואין או לפחות לגרום לקרע קשה. דווקא כמי שעשתה בחירה הפוכה לשלו ובחרה שלא לחיות בשקר - אני יכולה להבין את מכלול השיקולים שגורמים לאדם לא "לפרק את החבילה". החיים הם לא תמיד שחור ולבן. אתם שוכחים שלא כולם גילו את עולם השליטה בהיותם בני 20 פנויים וחופשיים, פעם הדברים היו גלויים הרבה פחות ומרביתנו - פינטזנו על זה במקרה הטוב, בלי להבין מה בדיוק זה אומר. למקום הזה כיוונתי כשביקשתי שלא תתחילו להטיף מוסר - אבל היה ברור שאי אפשר בלי זה... |
|
|