Morticia
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
Eta Carinae כתב/ה: Morticia כתב/ה: RIR כתב/ה: כמו תמיד אני יוצאת דופן.
 אני אוהבת גברים עדינים, ביישנים, שקטים. לא סובלת בחורים קולניים או רעשניים. תמיד אעדיף את הבחור השקט שיושב בפינה מאשר את מסמר הערב.
כמובן, אין זה אומר שאני לא רוצה שלבחור תהיה דיעה משלו. בחור יכול להיות שקט ודעתן, אין שום סתירה בין שתי התכונות הללו. אני לגמרי אתך ודווקא מבחינתי את כאן לא כזו יוצאת דופן בביישנות הגברית יש המון המון קסם אבל אם יש מי שנוח לו לחשוב אחרת... למה שנהרוס לו?  אם היית מכירה אותי, היית יודעת שדווקא נוח לי לחשוב שמה שאמרתי לא נכון. לצערי, נשים לא אוהבות גברים עדינים ושקטים, אלא גברים מנופחים מעצמם ובעלי עודף בטחון עצמי. אבל שתי נשים כאן אומרות לך אחרת ואתה בוודאי גם לא מכיר אותנו מספיק כדי לקבוע שאנחנו שקרניות או לא כנות אז אולי אחרי הכל זה לפחות לא תמיד נכון? אני אישית ממש לא אוהבת אנשים מנופחים שמפגינים עודף פנימי של עלים נידפים לא בנשים ולא בגברים מצד שני, לא רואה שום דבר רע בלהאמין בעצמך וזה גם לא מתיישב עם צניעות וביישנות באיזו סתירה אני חושב שדווקא בעדנה ובשקט יש משהו שמתיישב מאוד יפה וסקסי על גבר זה לא אומר אבל שאני צריכה אותו נטול אופי, לא |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
נולי כתב/ה: והכי חשוב תהיה נעים הליכות. 
|
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
Morticia כתב/ה: Eta Carinae כתב/ה: אם היית מכירה אותי, היית יודעת שדווקא נוח לי לחשוב שמה שאמרתי לא נכון. לצערי, נשים לא אוהבות גברים עדינים ושקטים, אלא גברים מנופחים מעצמם ובעלי עודף בטחון עצמי. אבל שתי נשים כאן אומרות לך אחרת ואתה בוודאי גם לא מכיר אותנו מספיק כדי לקבוע שאנחנו שקרניות או לא כנות אז אולי אחרי הכל זה לפחות לא תמיד נכון? נו, מורטי, למה את הורסת לו? את רואה שהוא פגש חמש נשים שסבורות כך, את לא יודעת שכל הנשים אותו הדבר? וברצינות, סופרנובה: עד כה דווקא התרשמתי ממך לטובה. אבל משפט בסגנון "נשים מעדיפות איקס" בהחלט פוגע ברושם הזה. אתה יכול לכתוב "יש נשים שמעדיפות איקס", לכל היותר אתה יכול לכתוב "למיטב התרשמותי, רוב הנשים מעדיפות איקס." אבל לכתוב, באופן גורף, שכל הנשים מעדיפות איקס? לא נראה לך קצת יומרני? (יסלחו לי כולם, אבל לאור כינויו של אטה קרנינה, אני לא יכולה להתאפק מלהכניס כאן בדיחת חנונים. עם הקוראים הלא-חנונים הסליחה. קוסמולוג, פיזיקאי ומתמטיקאי נוסעים לסקוטלנד ורואים כבשה שחורה. אומר הקוסמולוג: כל הכבשים בסקוטלנד שחורות. אומר הפיזיקאי: יש כבשים שחורות בסקוטלנד. אומר המתמטיקאי: בסקוטלנד יש כבשה, שצד אחד שלה שחור. אטה - לא סתם הדגשתי את דברי הקוסמולוג...) |
|
|
שלגי
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
RIR כתב/ה: Morticia כתב/ה: Eta Carinae כתב/ה: אם היית מכירה אותי, היית יודעת שדווקא נוח לי לחשוב שמה שאמרתי לא נכון. לצערי, נשים לא אוהבות גברים עדינים ושקטים, אלא גברים מנופחים מעצמם ובעלי עודף בטחון עצמי. אבל שתי נשים כאן אומרות לך אחרת ואתה בוודאי גם לא מכיר אותנו מספיק כדי לקבוע שאנחנו שקרניות או לא כנות אז אולי אחרי הכל זה לפחות לא תמיד נכון? נו, מורטי, למה את הורסת לו? את רואה שהוא פגש חמש נשים שסבורות כך, את לא יודעת שכל הנשים אותו הדבר? וברצינות, סופרנובה: עד כה דווקא התרשמתי ממך לטובה. אבל משפט בסגנון "נשים מעדיפות איקס" בהחלט פוגע ברושם הזה. אתה יכול לכתוב "יש נשים שמעדיפות איקס", לכל היותר אתה יכול לכתוב "למיטב התרשמותי, רוב הנשים מעדיפות איקס." אבל לכתוב, באופן גורף, שכל הנשים מעדיפות איקס? לא נראה לך קצת יומרני? (יסלחו לי כולם, אבל לאור כינויו של אטה קרנינה, אני לא יכולה להתאפק מלהכניס כאן בדיחת חנונים. עם הקוראים הלא-חנונים הסליחה. קוסמולוג, פיזיקאי ומתמטיקאי נוסעים לסקוטלנד ורואים כבשה שחורה. אומר הקוסמולוג: כל הכבשים בסקוטלנד שחורות. אומר הפיזיקאי: יש כבשים שחורות בסקוטלנד. אומר המתמטיקאי: בסקוטלנד יש כבשה, שצד אחד שלה שחור. אטה - לא סתם הדגשתי את דברי הקוסמולוג...) והכלכלן היה מוסיף: בואו נתיר את ההנחה ש... |
|
|
Eta Carinae
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
Morticia כתב/ה: Eta Carinae כתב/ה: Morticia כתב/ה: RIR כתב/ה: כמו תמיד אני יוצאת דופן.
אני אוהבת גברים עדינים, ביישנים, שקטים. לא סובלת בחורים קולניים או רעשניים. תמיד אעדיף את הבחור השקט שיושב בפינה מאשר את מסמר הערב.
כמובן, אין זה אומר שאני לא רוצה שלבחור תהיה דיעה משלו. בחור יכול להיות שקט ודעתן, אין שום סתירה בין שתי התכונות הללו. אני לגמרי אתך ודווקא מבחינתי את כאן לא כזו יוצאת דופן בביישנות הגברית יש המון המון קסם אבל אם יש מי שנוח לו לחשוב אחרת... למה שנהרוס לו? אם היית מכירה אותי, היית יודעת שדווקא נוח לי לחשוב שמה שאמרתי לא נכון. לצערי, נשים לא אוהבות גברים עדינים ושקטים, אלא גברים מנופחים מעצמם ובעלי עודף בטחון עצמי. אבל שתי נשים כאן אומרות לך אחרת ואתה בוודאי גם לא מכיר אותנו מספיק כדי לקבוע שאנחנו שקרניות או לא כנות אז אולי אחרי הכל זה לפחות לא תמיד נכון? אני אישית ממש לא אוהבת אנשים מנופחים שמפגינים עודף פנימי של עלים נידפים לא בנשים ולא בגברים מצד שני, לא רואה שום דבר רע בלהאמין בעצמך וזה גם לא מתיישב עם צניעות וביישנות באיזו סתירה אני חושב שדווקא בעדנה ובשקט יש משהו שמתיישב מאוד יפה וסקסי על גבר זה לא אומר אבל שאני צריכה אותו נטול אופי, לא אולי זה לא תמיד נכון. אבל אם כן, אז יש לי חשד כבר שנשים כמוכן הן נדירות במיוחד. חוץ מזה, בוודאי שביישנות לא מעידה על חוסר בדעות או באמונה עצמית, ומעולם לא רמזתי על כך. |
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
Eta Carinae כתב/ה: אולי זה לא תמיד נכון. סתם, צוחקות איתך. ברור שזה תמיד נכון, הרי כל הנשים אותו הדבר.
Eta Carinae כתב/ה: אבל אם כן, אז יש לי חשד כבר שנשים כמוכן הן נדירות במיוחד. מה ז"א, לא שמת לב לפני כן שמורטי ואנוכי* הננו נשים מזן נדיר במיוחד?
(*מורטי כפרה, אני מקווה שזה בסדר ששמתי אותך באותה קטיגוריה איתי.) |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
RIR כתב/ה: Eta Carinae כתב/ה: אולי זה לא תמיד נכון. סתם, צוחקות איתך. ברור שזה תמיד נכון, הרי כל הנשים אותו הדבר.
Eta Carinae כתב/ה: אבל אם כן, אז יש לי חשד כבר שנשים כמוכן הן נדירות במיוחד. מה ז"א, לא שמת לב לפני כן שמורטי ואנוכי* הננו נשים מזן נדיר במיוחד?
(*מורטי כפרה, אני מקווה שזה בסדר ששמתי אותך באותה קטיגוריה איתי.) אם לא היית אומרת את זה אני הייתי אומרת את זה בשבילך 
|
|
|
ריפרף
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
כל העולם יודע שהיפה הוא יפה- וזה המכוער;
כל העולם יודע שהטוב הוא טוב- וזה הרע. יש ואין נולדים זה מזה, קשה וקל משלימים זה את זה, ארוך וקצר מדגישים זה את זה גבוה ונמוך נשענים זה על זה... [מתוך הדאו דה ג'ינג (נכתב איזה 2000 שנה לפני הסטרקטורליזם של קלוד לוי שטראוס, ואיזה 2040 שנה לפני הפוסט הזה) ] הפוסט הזה טורד אותי, מכל מיני סיבות, למעשה אני שואל את עצמי שאלות על אסרטיביות במספר תחומים בחיים שלי כרגע. ומה שאתן אומרות פה, זה פשוט תהיה רציפטיבי. אם לשרת זה מה שעושה לך טוב, אז תשרת בלי לחפש את התועלת שלך, לא בשביל הסיפוק שלך. וזה טריקי, מרי ג'יין צודקת מאוד, אפילו פרדוקסלי. אבל אז מה? הדבס"ם הוא מרחב סופר פרדוקסלי כמו כל דבר אחר. זה בהחלט אפשרי לשים את הסיפוק האישי בצד ולא לתת לו להיות המניע. זה בעצם מאוד דומה לכל אקט אלטרואיסטי אחר, כשאכפת לך באמת ממה שאתה תורם לו. אתה מרגיש את זה בוער לך בעצמות. זה הופך להיות מאוד ברור. נדמה לי שמעמדה רצפטיבית יותר קל לשמור על המרכז שלך (עמוד שדרה נאמר פה). ככה אני מתרחק מהמונחים פסיבי ואקטיבי. יש סיפור ב- צ'אונג צה, על חכם טאו [בשם לאי] : "... לא עבר זמן רב ולאי חלה. הוא שכב נושם בכבדות, על סף המוות, כשאישתו וילדיו נושאים קולם בבכי. לי [חבר שלו] שבא לבקר אותו, אמר: "שקט! הסתלקו! אל תעכבו בעד השינוי!" אז נשען אל הדלת ודיבר אל לאי: "אכן כמה גדולה היא הבריא! מה תעשה אותך עכשיו? האם תעשה אותך לכבד של עכבר? האם תעשה אותך לרגל של חיפושית?" לאי אמר: בן המציית לאביו ולאמו ילך לאן שמצווים עליו ללכת- מזרח או מערב, דרום או צפון. והרי היין והיאנג הם לאדם יותר מאשר לאם ואב. עתה, כשהביאו אותי אל סף המוות, אם לא אציית להם, לא תהא זו אלא עקשנות אנוכית. אין בהם כל אשמה. האדמה הגדולה אוכפת עלי את הצורה, כופה עלי את החיים, טוב גם המוות. הנה חרש המתכות היוצק את המתכת. אם המתכת שבכור ההיתוך תקפוץ בפניו ותאמר" 'חובה עליך לעשות אותי למו-יה, המעולה שבחרבות', חרש המתכת ודאי יאמר לעצמו למתכת זו לא תביא עליו אלא מזל רע. עתה כשצורת האדם החלה להתפרק, אם אומר 'רק אדם, רק אדם'- ודאי יאמר לעצמו הבורא שאדם זה אינו מביא אלא מזל רע. הנה השמיים והארץ כור היתוך ענק; והבורא הוא גדול חרשי המתכת. האם יש מקום שאליו אנחנו הולכים והוא איננו המקום הנכון? להירדם בשלווה. ואז- היקיצה". מה שכן, אולי זה יותר ברור מבפנים מאשר מבחוץ. : - ) 
|
|
|
|
ריפרף
|
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
כל העולם יודע שהיפה הוא יפה- וזה המכוער;
כל העולם יודע שהטוב הוא טוב- וזה הרע. יש ואין נולדים זה מזה, קשה וקל משלימים זה את זה, ארוך וקצר מדגישים זה את זה גבוה ונמוך נשענים זה על זה... [מתוך הדאו דה ג'ינג (נכתב איזה 2000 שנה לפני הסטרקטורליזם של קלוד לוי שטראוס, ואיזה 2040 שנה לפני הפוסט הזה) ] הפוסט הזה טורד אותי, מכל מיני סיבות, למעשה אני שואל את עצמי שאלות על אסרטיביות במספר תחומים בחיים שלי כרגע. ומה שאתן אומרות פה, זה פשוט תהיה רציפטיבי. אם לשרת זה מה שעושה לך טוב, אז תשרת בלי לחפש את התועלת שלך, לא בשביל הסיפוק שלך. וזה טריקי, מרי ג'יין צודקת מאוד, אפילו פרדוקסלי. אבל אז מה? הדבס"ם הוא מרחב סופר פרדוקסלי כמו כל דבר אחר. זה בהחלט אפשרי לשים את הסיפוק האישי בצד ולא לתת לו להיות המניע. זה בעצם מאוד דומה לכל אקט אלטרואיסטי אחר, כשאכפת לך באמת ממה שאתה תורם לו. אתה מרגיש את זה בוער לך בעצמות. זה הופך להיות מאוד ברור. נדמה לי שמעמדה רצפטיבית יותר קל לשמור על המרכז שלך (עמוד שדרה נאמר פה). ככה אני מתרחק מהמונחים פסיבי ואקטיבי. יש סיפור ב- צ'אונג צה, על חכם טאו [בשם לאי] : "... לא עבר זמן רב ולאי חלה. הוא שכב נושם בכבדות, על סף המוות, כשאישתו וילדיו נושאים קולם בבכי. לי [חבר שלו] שבא לבקר אותו, אמר: "שקט! הסתלקו! אל תעכבו בעד השינוי!" אז נשען אל הדלת ודיבר אל לאי: "אכן כמה גדולה היא הבריא! מה תעשה אותך עכשיו? האם תעשה אותך לכבד של עכבר? האם תעשה אותך לרגל של חיפושית?" לאי אמר: בן המציית לאביו ולאמו ילך לאן שמצווים עליו ללכת- מזרח או מערב, דרום או צפון. והרי היין והיאנג הם לאדם יותר מאשר לאם ואב. עתה, כשהביאו אותי אל סף המוות, אם לא אציית להם, לא תהא זו אלא עקשנות אנוכית. אין בהם כל אשמה. האדמה הגדולה אוכפת עלי את הצורה, כופה עלי את החיים, טוב גם המוות. הנה חרש המתכות היוצק את המתכת. אם המתכת שבכור ההיתוך תקפוץ בפניו ותאמר" 'חובה עליך לעשות אותי למו-יה, המעולה שבחרבות', חרש המתכת ודאי יאמר לעצמו למתכת זו לא תביא עליו אלא מזל רע. עתה כשצורת האדם החלה להתפרק, אם אומר 'רק אדם, רק אדם'- ודאי יאמר לעצמו הבורא שאדם זה אינו מביא אלא מזל רע. הנה השמיים והארץ כור היתוך ענק; והבורא הוא גדול חרשי המתכת. האם יש מקום שאליו אנחנו הולכים והוא איננו המקום הנכון? להירדם בשלווה. ואז- היקיצה". מה שכן, אולי זה יותר ברור מבפנים מאשר מבחוץ. : - ) כלומר צריך להיות פתוח או לפתוח מרחב שיגיעו אליו מסרים שאפשר להיות רצפטיבים אליהם, מהבחינה הזאת זה כמו שרומי הסופי אמר "כל הלילה דפקתי על הדלת, לפתע הדלת נפתחת ואז הבנתי. דפקתי מבפנים" : - )
|
|
|
| מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
סליחה על הבורות, אבל - מה זה רצפטיבי?
|
|
|