בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב

מאצ'ו​(שולט)
לפני 14 שנים • 26 במאי 2010

כאב

מאצ'ו​(שולט) • 26 במאי 2010
לקח לי זמן, לא הבנתי מההתחלה,
שהיא מחפשת חוויה מתקנת- שאכאיב, אבל אוהב.
ואהבתי אותה. וחמלתי. והכאבתי.
איך אוכל להסביר. במקום הזה, שאחרים קוראים לו "שולט", אני מרגיש מחובר.
כשאנחנו בפנים, אני מרגיש אבא- מחליט, מוביל, רוצה ועושה.
מרגיש אמא- מנחם, מקבל, מלטף.
ציוויתי עליה לכרוע, סטרתי לישבנה. משכתי בשיערה.
כשרצתה מאוד, חדרתי לישבנה. חשתי אותה עוטפת אותי, מבקשת: עמוק.
אמרתי מילים של אהבה ונחמה.ליטפתי אותה.
היא בכתה. שיחררה כאב של שנים. הודתה לי.
בכיתי איתה.
Here And There​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 26 במאי 2010

Re: כאב

Here And There​(נשלטת) • 26 במאי 2010
מאצ'ו כתב/ה:
לקח לי זמן, לא הבנתי מההתחלה,
שהיא מחפשת חוויה מתקנת- שאכאיב, אבל אוהב. ואהבתי אותה. וחמלתי. והכאבתי.
איך אוכל להסביר. במקום הזה, שאחרים קוראים לו "שולט", אני מרגיש מחובר.
כשאנחנו בפנים, אני מרגיש אבא- מחליט, מוביל, רוצה ועושה.
מרגיש אמא- מנחם, מקבל, מלטף.
ציוויתי עליה לכרוע, סטרתי לישבנה. משכתי בשיערה.
כשרצתה מאוד, חדרתי לישבנה. חשתי אותה עוטפת אותי, מבקשת: עמוק.
אמרתי מילים של אהבה ונחמה.ליטפתי אותה.
היא בכתה. שיחררה כאב של שנים. הודתה לי.
בכיתי איתה.


כתוב יפה.

אבל עצוב מאוד.
נוריתE
לפני 14 שנים • 4 ביוני 2010
נוריתE • 4 ביוני 2010
בשעות שכאלו,
בפרט,
זה מעורר משהו,עמוק..
מאצ'ו​(שולט)
לפני 14 שנים • 6 ביוני 2010

Re: כאב

מאצ'ו​(שולט) • 6 ביוני 2010
תודה על המילים היפות.
שימחתם אותי.
אדון בועל בתשוקה
לפני 14 שנים • 6 ביוני 2010

הדוגמה הקלאסית לטקסט שמקומו לא יכירנו כאן

אדון בועל בתשוקה • 6 ביוני 2010
זה טקסט לבלוג אישי, אין בו שום פואנטה המייצרת דיון ולכן עריכה וניהול ראוי של הפורום היו מבהירים לאיש הזה מה ראוי להיכנס כאן ומה לא.
נוריתE
לפני 14 שנים • 7 ביוני 2010
נוריתE • 7 ביוני 2010
תגיד עלה לך השתן לראש? עכשיו גם תקבע לאנשים מה כן ומה לא ואיפה לכתוב?
נימאס ממך!
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 7 ביוני 2010

Re: הדוגמה הקלאסית לטקסט שמקומו לא יכירנו כאן

Brave Dwarf • 7 ביוני 2010
אדון בועל בתשוקה כתב/ה:
זה טקסט לבלוג אישי, אין בו שום פואנטה המייצרת דיון ולכן עריכה וניהול ראוי של הפורום היו מבהירים לאיש הזה מה ראוי להיכנס כאן ומה לא.


ראית איך נורית מתעצבנת ממך?

אני לא אשאל אותך אם אתה נעול על הדברים שאתה אומר, אחרי הכל אתה חוזר עליהם כל הזמן. (-:


נורית עזבי אותך. לדעתי הוא גדול. אני אישת מת עליו. יש בו משהו כזה שמעורר בך את כל החמלה עליה התבססה אמא תרזה כשעשתה את הכל למען להיות קדושה. מעין אגואיסטיות במערומיה, טבעיות ואנושיות (ומי אמר שבאנושיות טמונה חמלה. זאת המצאה של בני אדם). להבדיל מכל הפלצנים שכאן, לפוקים שלו באמת אין ריח של ורדים.

עוזרד תעשה לי אקוואריום. כי סיימתי עם השביל שבגינה.
Master Bruce
לפני 14 שנים • 7 ביוני 2010
Master Bruce • 7 ביוני 2010
כתיבה יפה, אבל אני חייב להודות שיש לי בעיה מסויימת עם זה.
בדסמ בעולם שלי זה הנאה והגשמת פנטזיה. לא כלי לשחרור טראומות.
אבל מצד שני? מרגישים את זה שזה בא ממקום של אהבה.