שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Via Dolorosa

בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 26 במאי 2010

Via Dolorosa

בכוח המוח​(שולטת) • 26 במאי 2010
הנה זה מטפטף. אתה יכול לעצום עיניים.
אתה יכול לנסות לא לקרוא.
אני לא מודאגת מהאפשרות הזו.
הנה זה מטפטף אליך פנימה,
מעיר את הצורך הנורא בי,
הצורך שעולה ונרגע חליפות.
אף פעם זה לא היה משחק,
לא באמת.
הנה זה מטפטף..

***

אני רוצה לקשור אותך.
לקשור לקשור. טוב טוב. שלא תוכל לזוז.
אני יודעת שאחרי שנגמור את זה, אני אהיה אדם טוב יותר.
או שלא. מה זה חשוב.
לפחות נדע שניסינו הכל.

אני רוצה לקשור אותך היטב, בפישוק אל הצלב.
להעביר את החבלים לאורך האימה העוברת בגופך.
להדק, ללחוץ, לשחרר טיפה, ללפף על כף היד.
לספר לך למה, לעזאזל, הגענו לכאן.
לספר לך לאט לאט,
שאני צריכה את זה כדי להיות אדם טוב יותר,
חומל יותר, מבין יותר.

להעביר את החבלים לאורך הצמרמורת,
אני לא רוצה שתתענג על הכאב שבוא יבוא.
מה נראה לך? שאני עובדת אצל אמא שלך או משהו?
לא. זה בשבילי, אני רוצה לעלות בדרגות הרוחניות שלי.
אני יודעת שאתה רוצה לעזור לי בזה..

אני רוצה אותך קשור היטב אל הצלב,
אני רוצה לשתות את דמך ולאכול את בשרך.
אני רוצה שתשלם לי חזרה בכאב.
שאת מסע הייסורים שלך תסחב לעד, כשאני בתוכך.
אני אדחק לכל פתח אפשרי, ואשאיר ממני שם.
אבל זה לא יספיק לי -
אני אפצע אותך ואדחוף עוד קצת ממני פנימה.
אני אפצע אותך באותם מקומות שאתה יכול להגיע אליהם.
להגיע ולגרד.
אתה שואל למה?
נו באמת.


אני אקשיב לזעקות שלך, לתחנונים,
אלק בידיאסאמ..
הזין לא יעמוד לך, הכאב לא יענג אותך.
האימה תשטוף אותך.
וזה רק יחריף.
אני הרי יודעת מה גורם לך לבעתה.

אבל, אתה יודע,
אני אדע להעריך את זה.
להעריך את זה שאתה מוכן לכפר בעבורי על כל חטאי,
ללכת בדרך היסורים, צעד אחרי צעד,
יודע שזו הדרך היחידה שלנו לגאולה.
ריפרף
לפני 14 שנים • 27 במאי 2010
ריפרף • 27 במאי 2010
"הצמידו את גבו של הצלוב לצלב והאנשים שלמטה ראו רק את לוח ליבו.
אבל את היסורים נשא הגב מפני שהוא (כלומר הגב) באמת נגע בלוחות העץ"
...
"שמענו שאנשים מאוננים למראה המילה "אשה".
קשה להאמין שהאלף או השין מסעירים את יצריהם. ההא אולי"

[moods]