גוש בדס"מי במצעד הגאווה בת"א 2010

הבהרות

היילני • 26 במאי 2010

1) מדובר בקהילה הלהט"בית ולא בקהילה ההומו-לסבית. יש לשים לב לשימוש בשפה, כי המונח 'הומו-לסבי' מדיר תתי-קהילות בתוך קהילת הלהט"ב, היינו ביסקסואלים/ות וטרנסג'נדרים/ות. אם נרצה באמת לדייק, נאמר: להטבא"ק.

2) הייתי צריכה להדגיש זאת בפוסט הראשון, אבל אני מניחה שזה לא היה כל כך משנה:
יש הבדל בין בדס"מיים/ות ללהט"בים, ללא ספק. אני לא טוענת שבדס"מיים סטרייטים ולהט"בים חווים את אותו קיפוח בדיוק. אני מכבדת את ההווייה הייחודית של להט"בים ונילים, כמו שאני מכבדת את ההווייה הייחודית של בדס"מיים סטרייטים. זה אפילו כתוב בפלייר שלנו.

3) כפי שהקופסית הכחולית אמרה נכון, מצעד הגאווה איננו אך ורק דרישה למתן זכויות שוות, כמו נישואין, משכנתא וכיוצ"ב. מצעד הגאווה גם דורש נראות ויוצא כנגד דעות קדומות על אנשים בעלי שונות מגדרית ו/או מינית. בדס"מיים הם אנשים בעלי מיניות שונה. לא אתםן, לא אני, לא להט"בים, ולא אנשי עירייה יקבעו מהו מטרת מצעד הגאווה.

4) כמה מפתיע שכותבים כאן מתעלמים מהעובדה שיש בין יושבנו, כן, ממש כאן ב'כלוב', א/נשים שאינם סטרייטים. אם אני ביסקסואלית, זה מקנה לי השתתפות במצעד הגאווה, לטענתכם? ואם הייתי סטרייטית תומכת שמזדהה עם המטרה? לצורך העניין, אני במקרה ביסקסואלית אבל גם הבדס"מ הוא חלק מהמיניות שלי, ואין שום סיבה בעולם (מלבד פחד ובורות) שאצניע אותו במצעד הגאווה. בדס"מיים שאינם סטרייטים - מצעד הגאווה הולם את מידותיכם?

5) בדס"מיים אינם "תופסים גל" על מצעד הגאווה ומפחיתים מחשיבותו. להפך, הבדס"מיים, ובראשם אני, רואים בחשיבותו הפוליטית של מצעד הגאווה, ופורצים גבולות שההטרונורמטיביות ובעלי כוח בתוך קהילת הלהט"ב מנסים להכתיב.

6) מעולם לא טענתי שעלי להופיע מול קב' סטודנטים בשמלת ויניל (למרות שזו סיטואציה אחושלוקי מחרמנת). כמו כן, אני לא חושבת שראוי שאשוחח עם הבוסית שלי על מעלליי במיטה. אבל, אני רוצה לחיות בעולם בו ארגיש בנוח לחלוק זאת עם חבריי הקרובים, עם פרטנרים; אני לא רוצה שונילים יקראו לי "סוטה" או יטענו שמשהו לא בסדר בי; אני רוצה שאנשי בריאות הנפש לא ינסו "לתקן" את זה בי; אני רוצה שיהיה אפשר לדון בזה אקדמית, בין חברים, בשיח תרבות, בשיח סקס; אני רוצה לחיות בעולם בו אם אתקל במישהו שעובד איתי במסיבת קהילה, לא אחשוש כל כך. לשם כך, יש לפצוח בדיון ציבורי ולפרוץ את הארון הזה. שוב, אני לא מפצירה באף אחד לצאת מהארון הבדס"מי: איש איש באמונתו יחיה, ואני מאמינה שאנשים עושים מה שטוב להם בזמן ובמקום המתאים. אבל, הטיעונים שלכם כנגד פריצת הגבולות הללו וקיום הדיון שאני פועלת למענם, הם כושלים, בעיקר כי הם מונעים, לתפיסתי, מתוך פחד, חוסר מודעות וחוסר ביקורתיות.

להבדיל הבדלות, פעם גם אמרו ללהט"בים שאין להם מה "לצאת עם זה לרחובות", ומה שהם עושים שמור לגבולות המיטה הפרטית. לשמחתי, 'הנעימים והנעימות' חשבו אחרת ויצאו להפגנה שהיתה למצעד הגאווה הראשון בישראל בשנת 1979.

אני בעד פלורליזם, ומן הסתם כולכםן רשאים/ות להביע כאן את דעותיכםן, אבל אני, כמובן, אשאר בדעתי. זה משמח ומרגש אותי שיש כאן כמה א/נשים שפורצים/ות את המסגרת, ואני מחזקת את ידיכםן ומצפה לפעילויות עתידיות משותפות שלנו.

הבהרות

היילני • 26 במאי 2010

1) מדובר בקהילה הלהט"בית ולא בקהילה ההומו-לסבית. יש לשים לב לשימוש בשפה, כי המונח 'הומו-לסבי' מדיר תתי-קהילות בתוך קהילת הלהט"ב, היינו ביסקסואלים/ות וטרנסג'נדרים/ות.
אם נרצה באמת לדייק, נאמר: להטבא"ק.

2) הייתי צריכה להדגיש זאת בפוסט הראשון, אבל אני מניחה שזה לא היה כל כך משנה:
יש הבדל בין בדס"מיים/ות ללהט"בים, ללא ספק. אני לא טוענת שבדס"מיים סטרייטים ולהט"בים חווים את אותו קיפוח בדיוק. אני מכבדת את ההווייה הייחודית של להט"בים ונילים, כמו שאני מכבדת את ההווייה הייחודית של בדס"מיים סטרייטים. זה אפילו כתוב בפלייר שלנו.

3) כפי שהקופסית הכחולית אמרה נכון, מצעד הגאווה איננו אך ורק דרישה למתן זכויות שוות, כמו נישואין, משכנתא וכיוצ"ב. מצעד הגאווה גם דורש נראות ויוצא כנגד דעות קדומות על אנשים בעלי שונות מגדרית ו/או מינית. בדס"מיים הם אנשים בעלי מיניות שונה. לא אתםן, לא אני, לא להט"בים, ולא אנשי עירייה יקבעו מהו מטרת מצעד הגאווה.

4) כמה מפתיע שכותבים כאן מתעלמים מהעובדה שיש בין יושבנו, כן, ממש כאן ב'כלוב', א/נשים שאינם סטרייטים. אם אני ביסקסואלית, זה מקנה לי השתתפות במצעד הגאווה, לטענתכם? ואם הייתי סטרייטית תומכת שמזדהה עם המטרה? לצורך העניין, אני במקרה ביסקסואלית אבל גם הבדס"מ הוא חלק מהמיניות שלי, ואין שום סיבה בעולם (מלבד פחד ובורות) שאצניע אותו במצעד הגאוה. בדס"מיים שאינם סטרייטים - מצעד הגאווה הולם את מידותיכם?

5) בדס"מיים אינם "תופסים גל" על מצעד הגאווה ומפחיתים מחשיבותו. להפך, הבדס"מיים, ובראשם אני, רואים בחשיבותו הפוליטית של מצעד הגאווה, ופורצים גבולות שההטרונורמטיביות ובעלי כוח בתוך קהילת הלהט"ב מנסים להכתיב.

6) מעולם לא טענתי שעלי להופיע מול קב' סטודנטים בשמלת ויניל (למרות שזו סיטואציה אחושלוקי מחרמנת). כמו כן, אני לא חושבת שראוי שאשוחח עם הבוסית שלי על מעלליי במיטה. אבל, אני רוצה לחיות בעולם בו ארגיש בנוח לחלוק זאת עם חבריי הקרובים, עם פרטנרים; אני לא רוצה שונילים יקראו לי "סוטה" או יטענו שמשהו לא בסדר בי; אני רוצה שאנשי בריאות הנפש לא ינסו "לתקן" את זה בי; אני רוצה שיהיה אפשר לדון בזה אקדמית, בין חברים, בשיח תרבות, בשיח סקס; אני רוצה לחיות בעולם בו אם אתקל במישהו שעובד איתי במסיבת קהילה, לא אחשוש כל כך.
לשם כך, יש לפצוח בדיון ציבורי ולפרוץ את הארון הזה. שוב, אני לא מפצירה באף אחד לצאת מהארון הבדס"מי: איש איש באמונתו יחיה, ואני מאמינה שאנשים עושים מה שטוב להם בזמן ובמקום המתאים. אבל, הטיעונים שלכם כנגד פריצת הגבולות הללו וקיום הדיון שאני פועלת למענם, הם כושלים, בעיקר כי הם מונעים, לתפיסתי, מתוך פחד, חוסק מודעות וחוסר ביקורתיות.

להבדיל הבדלות, פעם גם אמרו ללהט"בים שאין להם מה "לצאת עם זה לרחובות", ומה שהם עושים שמור לגבולות המיטה הפרטית. לשמחתי, 'הנעימים והנעימות' חשבו אחרת ויצאו להפגנה שהיתה למצעד הגאווה הראשון בישראל בשנת 1979.

אני בעד פלורליזם, ומן הסתם כולכםן רשאים/ות להביע כאן את דעותיכםן, אבל אני, כמובן, אשאר בדעתי. זה משמח ומרגש אותי שיש כאן כמה א/נשים שפורצים/ות את המסגרת, ואני מחזקת את ידיכםן ומצפה לפעילויות עתידיות משותפות שלנו.

מצעד קהילתי ומצעד עירוני

היילני • 26 במאי 2010

[ההודעה הקודמת נשלחה בטעות פעמיים, אנא מחקו אותה]

כאמור, השנה יתקיימו שני מצעדי גאווה בת"א במקביל.

עיריית ת"א פרסה חסות על מצעדי הגאווה בת"א, וכן הקימה את 'המרכז הגאה' בגן-מאיר לפני שלוש שנים. אנשי הלהטבא"ק מעריכים את השקעתה של העירייה, אך מה שקורה בפועל, כפי שלצערי קורה בכל קהילה, נציגי הלהט"ב בעירייה, ביניהם חבר מועצת העיריה יניב ויצמן ומנהל המרכז הגאה יובל אגרט, מנצלים את עמדת הכוח שלהם ומנסים להשליט נורמות בקהילה הגאה.

פעילות ופעילים להט"בים דרשו מהעירייה שקיפות מלאה והשתתפות בתהליכי קבלת החלטות בנוגע למצעד הגאווה. א/נשים רבים הרגישו שזה לא באמת קורה, ובפגישה שנערכה עם יניב ויצמן, איתי פנקס, יובל אגרט ונציגי/ות ארגוני הקהילה, אנשי העירייה כבר הגיעו עם מצע קבוע למצעד ואיתו גם הססמה "ואהבת לרעך כמוך". הפגישה הסתכמה בסתימת פיות ובאשליה שהנה משתפים אותנו.

פעילים ופעילות רבים לא אהבו את הססמה הנבחרת, וכבר הרגישו, מזה זמן רב, שהמצעד הוא כלי פרסומי לשווק את ת"א כגן-עדן ללהט"בים, כאשר המציאות בפועל, מנסיוננו, היא שונה לגמרי. כמו כן, אין לנו יד בבחירת הנואמים/ות, החברות הפרסומיות נותנות החסות, והאמנים הנבחרים להופיע. פעמים רבות קורה שהאמנים המופיעים אינם באמת תומכים בקהילת הלהט"ב, כמו שקורה השנה ששלושת הנואמים שאותם אנשי כוח בחרו הם סטרייטים.

אני נכחתי באותה פגישת נציגים ונציגות, וייצגתי את הגוש הבדס"מי. על בשרי חוויתי את האטימות והאלימות של יובל אגרט, שחושב שהוא בעל אסמכתא בקביעת נורמות להט"ביות.

בשל כך, החליטו מס' ארגונים להט"בים (לאחר שראו שאין אוזן קשבת מטעם אותם נציגים בעירייה) לקיים מצעד משלהם שמופק ע"י הארגונים עצמם. ארגונים כמו 'שישה צבעים' ו'פאנורמה - קהילה ביסקסואלית ופאן פמיניסטית' השתתפו בתכנון והפקת המצעד. ססמת המצעד הזו היא "את הגאווה הזו אי אפשר להרוג" (אזכור לרצח שאירע ב'ברנוער') , וקבוצת ההפקה נקראית "צועדות לשינוי חברתי". אני ברשימת התפוצה ומקבלת מדי יום מיילים לגבי ההתארגנות.

בינתיים, לא אפרסם את המסלול ואת שעות היציאה. אמתין שכל הקצוות יסגרו, ושצוות הארגון וההפקה יפרסם בעצמו את הפרטים.

אני נוטה לחשוב שכדאי וראוי לצעוד איתם. אילו מביניכםן שבעד נראות בדס"מית במצעד הגאווה בת"א, מה דעתכםן? עם מי הייתםן רוצים/ות לצעוד?

כמובן, שלא הבאתי כאן את כל הפרטים, וכמו תמיד, לכל סיפור יש אינספור גרסאות. אתםן מוזמנים לערוך חיפוש בגוגל. לבינתיים, קראו את זה: http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=9150

אגיד עוד

נוריתE • 27 במאי 2010

תשמעי, באלימות מילולית ודעות קדומות לא תמיד אפשר להילחם
אפשר לנסות ולשנות אחד אחד
כמו היובל ההוא שהיזכרת

אבל אם את מצפה לשנות את דעות הציבור לגבינו, כיחידים,שהם לא מכירים
לא לדבר על כקהילה שהם לא מבינים וידוע שחוסר הבנה גורר פחד ולעיתים גם שינאה לא הגיונית
אז, ככה בוודאי שלא תשני את דעות הציבור,
מה גם שכבר אמרתי חזרתי ואמרתי
שלנו אין בעיות ולא היו כמו לאלו מקהילת הלהט''ב ,כמו שאת PC מכנה אותה. ועל מה בתכלס יש לנו להלחם? על דעות קדומות?

מיותר.
יש דרכים אחרות,כמו למשל הסרט שפורסם פה לאחרונה שהוקרן בנמל או "דרושה צייתנית" של אמלי , זאת הדרך, להלחם בשינאה, הסברה שקטה רגועה ואנטליגנטית, לא קרנבל רחוב שבכלל, לא שייך לנו כקהילה מוצהרת.

ממעבר לזה,
אנחנו בתוך הקהילה, אחד מפני השני שומרים על פרטיות אנונימית הגובלת לעיתים בפארנויה קלה.

אז לצאת החוצה לרחוב ולצעוד,
בהשאלה, עם תחת חשוף, בקרנבל רחוב,
ציבורי.למען מה שאת מכנה פה "נראות בידסמית"
מה זה? נותן.
את מלאת ססמאות מופרכות באוויר וחסרות שחר, תסלחי לי.

אשאל שוב, איפה את כאדם בידיס''מי, מוצהר, סובלת מכל הבעיות שמהן סבלו אנשי הקהילה ההומו לסבית בארץ וברחבי העולם, ונילחמו ונילחמים בהם, עד היום.

מה מפריע לך בדיוק? מה חסר לך? לכי לטלוויזיה ותראי עצמך ותסבירי לכל העם איזו אדם נחמד את
ובככל לא "מה שהם, חושבים" מי שם זיין, על דעות קדומות כשהוא יודע מי הוא עצמו.

הקופסא הכחולה • 27 במאי 2010

איך זה סותר את מה שאני והיילני אמרנו? נראות והפצת מידע זו דרך להלחם בדעות קדומות ואלימות מילולית (שיכולה להוביל לאלימות פיסית).


את עושה הפרדה לא נכונה. קודם דל שאת בכלל מפרידה את הקהילה הלהטבא"קית והקהילה הבדס"מית. לא כל מי שהוא/היא להטבא"ק הוא גם בדס"מ, אבל יש מספיק להטבא"ק שהם כן בדס"מ שרואים בזה חלק אינטגרלי מהמיניות שלהם שכן חשים שצריכה להיות נראות.
בעיקר כדי להראות שאנחנו לא הומואים ולסביות שבסך הכל רוצות להתחתן ולעשות ילדים ולהיות כמו שאר מדינת ישראל היהודית הדמוקרטית.
בחיאת רבאק, הטמעה לתוך המיינסטרים הסטרייטי רק מרחיב שוליים של אוכולוסיות מדוכאות. כל עוד האג'נדה היא רק "להארות בסדר" בעיני המיינסטרים הסטרייטי אז איזה שוויון ואיזה בטיח.

אני לא רוצה להיות "בסדר" בעיני החברה. אני רוצה שהחברה תפסיק לתת לי כאפה כשאני לא עומדת בדיוק בקריטריונים המקובלים של מיעוט מיני. לא רוצה להיות ניצן הורוביץ, לא רוצה להיות יהודית רביץ.

בארה"ב תרבות העור ההומואית הייתהה חלק בלתי נפרד מהקהילה וכן ממצעדי הגאווה, היום רואים אותם פחות ופחות כי הם לא family friendly, עאלק.

נוריתE, זכותך להגיד ולחשוב שאין צורך בנראות בדס"מ. אל תצעדי, אך אחת לא תכריח אותך (אלא אם כן זה הקינק שלך ואז זה כבר משהו אחר), אבל אל תגידי לנו, למי שזה כן חשוב, למי שכן רואה בזה חלק בלתי נפרד מלהיות מיעוט מיני.
אני עקרונית, לא סבלתי משום יחס מפלה במקומות עבודה, לא איבדתי לא חברים ולא משפחה אחרי שיצאתי מהארון. האם זה אומר שאני מרגישה את הדיכוי?
לא ולא, אני ועוד איך מרגישה את הדיכוי ובדיוק בגלל שזה לא פורמלי, בדיוק בגלל שזה מערכתי (ובמקרים מסויימים גם ממסדי) חשוב חשוב חשוב להוות נוכחות "לא נחמדה" ולא ונילית של מיניות להטבא"קית.

להגיד:
זה נאיבי ובעיקר משתיק. גם השתקה זה סוג של אלימות מפלה.
עם זה גמרנו.

טוב, אני אחזור על עצמי בפעם החמשת אלפים מיליון

הקופסא הכחולה • 27 במאי 2010

איך זה סותר את מה שאני והיילני אמרנו? נראות והפצת מידע זו דרך להלחם בדעות קדומות ואלימות מילולית (שיכולה להוביל לאלימות פיסית).


את עושה הפרדה לא נכונה. קודם כל שאת בכלל מפרידה את הקהילה הלהטבא"קית והקהילה הבדס"מית. לא כל מי שהוא/היא להטבא"ק הוא גם בדס"מ, אבל יש מספיק להטבא"ק שהם כן בדס"מ שרואים בזה חלק אינטגרלי מהמיניות שלהם שכן חשים שצריכה להיות נראות.
בעיקר כדי להראות שאנחנו לא הומואים ולסביות שבסך הכל רוצות להתחתן ולעשות ילדים ולהיות כמו שאר מדינת ישראל היהודית הדמוקרטית.
בחיאת רבאק, הטמעה לתוך המיינסטרים הסטרייטי רק מרחיב שוליים של אוכולוסיות מדוכאות. כל עוד האג'נדה היא רק "להארות בסדר" בעיני המיינסטרים הסטרייטי אז איזה שוויון ואיזה בטיח.

אני לא רוצה להיות "בסדר" בעיני החברה. אני רוצה שהחברה תפסיק לתת לי כאפה כשאני לא עומדת בדיוק בקריטריונים המקובלים של מיעוט מיני. לא רוצה להיות ניצן הורוביץ, לא רוצה להיות יהודית רביץ.

בארה"ב תרבות העור ההומואית הייתהה חלק בלתי נפרד מהקהילה וכן ממצעדי הגאווה, היום רואים אותם פחות ופחות כי הם לא family friendly, עאלק.

נוריתE, זכותך להגיד ולחשוב שאין צורך בנראות בדס"מ. אל תצעדי, אך אחת לא תכריח אותך (אלא אם כן זה הקינק שלך ואז זה כבר משהו אחר), אבל אל תגידי לנו, למי שזה כן חשוב, למי שכן רואה בזה חלק בלתי נפרד מלהיות מיעוט מיני.
אני עקרונית, לא סבלתי משום יחס מפלה במקומות עבודה, לא איבדתי לא חברים ולא משפחה אחרי שיצאתי מהארון. האם זה אומר שאני מרגישה את הדיכוי?
לא ולא, אני ועוד איך מרגישה את הדיכוי ובדיוק בגלל שזה לא פורמלי, בדיוק בגלל שזה מערכתי (ובמקרים מסויימים גם ממסדי) חשוב חשוב חשוב להוות נוכחות "לא נחמדה" ולא ונילית של מיניות להטבא"קית.

להגיד:
זה נאיבי ובעיקר משתיק. גם השתקה זה סוג של אלימות מפלה.
עם זה גמרנו.

אויש

הקופסא הכחולה • 27 במאי 2010

מתנצלת על הדאבלים.

כנראה שיש בעיה בשרת או משהו.

newoldone • 27 במאי 2010

למרות זאת, הבדסמ שלי אינו פוליטי. או לפחות הוא לא יותר פוליטי מהליכה למסעדה. כי הרי כל מסעדה שאני אשב בה תהיה בהכרח או כשרה או לא כשרה, ולכן לכל ישיבה במסעדה יש משמעות פוליטית בהקשר של יחסי דתיים-חילוניים, או של דת ומדינה. כנ"ל כל הליכה לסרט מסוים ולא אחר, שיש בה אמירה מתחום הפוליטיקה של התרבות, כל קנייה או הימנעות מקנייה של חפץ, שיש לה משמעות פוליטית ביחס לתרבות הקפיטליסטית-צרכנית, ואם החפץ הוא במקרה בגד או מוצר קוסמטי אז יש בקנייתו או בהימנעות מקנייתו אמירה פוליטית על יחסה של התרבות לאישה.

במילים אחרות, על כל פעולה וגם על כל אי פעולה אפשר להסתכל כעל אקט פוליטי. אלא שהסתכלות כזו מרוקנת את המושג "פוליטי" ממשמעות. כי אם הכל פוליטי ואין דבר שאינו פוליטי, אז אין משמעות להגדרה של משהו כפוליטי.

אף פעם לא התעמקתי בהגדרה, אבל נראה לי שכדי שאקט יהיה פוליטי הוא צריך לכלול בתוכו מוטיבציה פוליטית או לפחות מודעות פוליטית, וגם זה אני לא בטוחה שמספיק.
מכיון שכך, הבדס"מ שלי (בניגוד לשלך, כנראה) הוא כאמור לא פוליטי, אלא בהחלט אישי ופרטי בלבד. כמו ארוחת הצהריים שאני עוד מעט אוכל.

TV_Eye​(שולט) • 27 במאי 2010

אני מחוץ לארון כבר שנים רבות, מעולם זה לא פגע בי בצורה כזו או אפילו בצורה עקיפה. החברים יודעים בעבודה יודעים ואפילו המשפחה יודעת.

אין לי בעיה שהלהט"בית הבידיאסמים יצעדו כחלק מהמצעד, כי זה חלק מהזהות המינית שלהם.
אבל אני לא רואה איך ולמה זה צריך להיות מקושר לקהילה הבידסאמית בכלל? אני לא רואה במה זה יכול להועיל, נהפוך הוא אני יכול רק לראות היכן זה יכול להזיק.

וקופסא, עם כל הכבוד אני לא עוד מעולם לא שמעתי על מישהו שבגלל היותו בידאסאמי הופלה לרעה. ותסלחי לי אני לא מבין אותך דווקא, למה את חושבת שיש קשר בין בהקהילה הלהט"בית לקהילה שלנו? כי שתינו צורכים סקס קצת שונה? אז למה אין בתהלוכה שלכם גם אנשים עם פטיש לבלונים/ליצנים/עציצים? כי הם לא קשורים זה למה. כמו שאנחנו לא קשורים.

אין לי בעיה שעם חלק מהיותך לסבית/דו את גם בידאסמית, אין לי בעיה שתצעדי תחת הדגל הזה במצעד הגאווה. אבל לא רואה סיבה להכניס את כל הקהילה לשם.

ובלי קשר היילני שיהיה לכם בהצלחה עם המצעד והעיקר תהנו

קופסא..

נוריתE • 27 במאי 2010

זה ציטוט,אין צורך להביא בפעם השמונים את כל הפיליבסטר הדמוגוגי שלך ושל הילני.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
את עושה הפרדה לא נכונה. קודם כל שאת בכלל מפרידה את הקהילה הלהטבא"קית והקהילה הבדס"מית. לא כל מי שהוא/היא להטבא"ק הוא גם בדס"מ, אבל יש מספיק להטבא"ק שהם כן בדס"מ שרואים בזה חלק אינטגרלי מהמיניות שלהם שכן חשים שצריכה להיות נראות.
בעיקר כדי להראות שאנחנו לא הומואים ולסביות שבסך הכל רוצות להתחתן ולעשות ילדים ולהיות כמו שאר מדינת ישראל היהודית הדמוקרטית.
בחיאת רבאק, הטמעה לתוך המיינסטרים הסטרייטי רק מרחיב שוליים של אוכולוסיות מדוכאות. כל עוד האג'נדה היא רק "להארות בסדר" בעיני המיינסטרים הסטרייטי אז איזה שוויון ואיזה בטיח.
**************************************************************************
אין בארץ "קהילה בידסמית" צאו מזה,זה קודם כל
לא היתה ולא תהיה.
אמרתי עוד מקודם שעיניין שמירת הפרטיות פה הוא כמעט פרנואי,וזה ככה.
רוצים קהילה? בואו למפגשים בהם תציגו עצמכם/ן בשם האמיתי שלכם תאמרו איפה אתם גרים ,
שתפו בפומבי ולא בניקים אנונימיים בנט,
יודעים מה? גם אני לא אעשה זאת, אבל אני לא רואה שום צורך לניראות בידסמית בקרנבלי רחוב אילו או אחרים.


מעבר? כל מי מכן/ם ששיך ללהטב הזה? יש לו זכות מלאה לצעוד ביחד עם כלל הלהטבבים,
אין לי שום אישיו לא אתכם ולא איתם ,להפך,בכ-בוד.
אבל להפוך עצמכם למיסכנים מדוכאים בכוח מכוח הנטיה המינית שלכם/ן?
זה,לא צעד אחד אחורה ,אלו הם המון צעדים לימים החשוכים שאנשים כמונו באמת היו עמוק עמוק בארון.
אני לא צריכה לצעוק ברחובות כדי להיות שלמה ובטוחה עם מי שאני ומה שאני עושה במיטה.

ולקחת אנשים כמוני שלא מסכימים אתכם ולהפוך אותנו ל"פושעים"
זאת דמגוגיה מהסוג הכי זול
דמגוגיה מהסוג של "אם אני לא מצליח להוכיח את הטיעון של בהגיון פשוט, אז אכנס במתנגדים לי ואשתיק אותם".

אבל אני יודעת שאני ועוד כמה אנשים בוגרים והגיוניים פה, מדברים אל עצמנו.
אתם מסכנים ומדוכאים?לכו לצעוד.