| en1 |
לפני 20 שנים •
19 באפר׳ 2004
שברי מציאות מעורבבים עם הרבה פנטזיה.
(הרבה זמן לא כתבתי ופתאום נחתה עליי המוזה. זה קורה בדרך כלל כשיש לי עבודה להגיש ואז אני רוצה לעשות הכל חוץ מלכתוב אותה, מקווה שלא יצא ארוך מידי..).
אחר הצהרים משעממים. כבר יומיים שלא דיברנו. אני רואה טלויזיה, אבל למעשה יותר מחכה לסימן ממך. אני עוד שיכורה מהשיחה האחרונה שלנו. לא זוכרת איך הגעתי לזה, אבל בסוף השיחה הייתי על הרצפה מכוסה כולי בוודקה. אני עדיין יכולה להריח את הריח שלה נודף ממני. לא התקלחתי אחרי. הסרחתי את כל המיטה. העיקר לשמור אותך איתי לזמן קצר נוסף. הלכתי לישון לפנות בוקר וקמתי ליום משמים ללא קשר איתך. אני כל כך חוששת שגם היום הזה יסתיים כך. כבר שבועיים שלא נפגשנו ואני מתגעגעת לעור שלך, לידיים שלך. רוצה כבר לתת לך מבט עמוק וחודר, מבט כזה שאני יכולה לתת רק לך. יש לך בעלות עליו. מזפזפת בין הערוצים, רואה-לא רואה מה קורה שם. לפתע צלצול. ידעתי שזה יגיע. הרי גם אתה מתגעגע אליי, לא? אני רצה לטלפון… אבל זה לא אתה. חברה טובה שלי. "נו, כבר התקשר הבן זונה? אח, היא מכירה אותי טוב הבחורה הזו. "לא, עוד לא יצר קשר המניאק". אבל אתה יודע שככה אני אוהבת אותך. בן זונה אמיתי. אם תתחיל להתקשר אליי כל יום או אחרי כל זיון שלנו להגיד כמה היה נהדר וכמה אתה מתגעגע, אתה יודע שלא יהיה לזה סיכוי. טיול למקרר, ושוב לספה. שעמום. אחרי חצי שעה אני שומעת צפצוף. SMS. "מכירה את הפאב JAJO?" "כן" "תחכי לי שם היום בחצות". "בוודאי" עד שאני אגיע, תתחממי". אהמממ אחר הצהריים המשמים הזה מקבל תפנית חדה. מתחילות ההכנות. אמנם יש לי עוד הרבה זמן, אבל מרוב התרגשות, אני לא מצליחה להתאפק. טלפון לחברה שלי (הייתי חייבת) "הוא התקשר", "נו, ו…" "אנחנו נפגשים היום בפאב", "אח, תהני שרמוטה", "אוי, אני בטוח אהנה". אני בטוחה שהיא הצליחה לשמוע כל הדרך עד הדירה שלה את החיוך שהיה לי מרוח על הפרצוף. מקלחת ראשונה. גילוח – רגליים, בית שחי, כוס. יפה. לארון בגדים. ברגעים כאלו אני שמחה שקניתי לי מבחר רחב של חצאיות סקסיות. נבחרה אחת שחורה שמגיעה עד הברך עם שסע מעורר דמיון. גופיה חושפנית במידה (בכל זאת רוצה לשמור על קלאסה). טוב, יש עוד כמה שעות ואין לי ממש מה לעשות. מנסה לקרוא עיתון, ולא מצליחה. נכנסת ל"כלוב", אבל אין שם שום הודעה מעניינת. הזמן מזדחל לו. למזלי, גם כשזה קשה, הזמן עובר. שעה לפני, אני נכנסת למקלחת שנייה. חשוב שאני אהיה מאוד נקיה, מי יודע מה אני הולכת לעבור היום. התלבשתי, התבשמתי, התאפרתי ויצאתי. יאמי. אני כבר מתחילה להריח את הטירוף של הערב הזה. הגעתי בחצות בדיוק. כמובן שלא היה לי איפה לשבת. אבל ידעתי שאני אסתדר… גברים מכל פינה שולחים לי מבטים. בכל זאת, בחורה צעירה שמגיעה לבד לפאב מעוררת תשומת לב… אני לבד באופן פיזי, אבל מרגישה אותך איתי בכל רגע. כל מבט שאני שולחת לאיזשהו גברי, למעשה נשלח אליך. אני רוצה אותך. אחרי כמה דקות מתפנה לו מקום על הבאר. החלטתי להתחיל ביין. הגבר שמשמאלי והאישה שלימיני כנראה מריחים את הפרומונים שאני משפריצה לכל עבר ולכן שולחים לי מבטים מתגרים ללא הרף. ואני קיבלתי הוראה להתחמם ואני לא מתכוונת להפר אותה. הגבר שלידי לא מתאפק ואומר "שלום" מבויש. "שלום גם לך" "את כאן לבד?" "בינתיים" כמה נחמד לראות אותו מתפתל על הכיסא, לא יודע מה לומר לי, איך לאכול את הדבר הזה שהתישב לידו. אני שותה ושותה ובלגימה השלישית מהיין, מתחיל להסתובב לי הראש. הבחור ממשיך לדבר ואני מפעילה עליו את כל מיומנויות הפיתוי שרכשתי עם השנים. אני יודעת, אני שפחה. לא אמורה לשחק עם גברים. אבל מה לעשות… פרט לגבר היחיד ששולט בי, אני דיי נהנית לכבוש. לראות מה גבר יעשה בשביל קצת תשומת לב מבחורה… זה תמיד משעשע אותי. לפתע אני רואה אותך נכנס. גבר מבוגר, שיער מאפיר, לא גבוה. מה אני בכלל מוצאת בך? אבל מבט אחד שלך מבהיר לי בדיוק מה. אין לי ספק. אני שלך. שניה אחריך נכנסת בלונדינית, גם מבוגרת. אתם ביחד. דקירה בלב. אוי, איך אתה יודע בדיוק איך להכאיב לי. אתה מתישב איתה ליד אחד השולחנות. היא לא שמה לב למבטים שאנו מחליפים בינינו. אתה רואה עד כמה אני נסערת. איכשהו, אתה מצליח להרגיע אותי. תנועה עם העיניים, מחווה של הפה. איך אתה מצליח לעשות את זה? אתה שם לב לבחור שמדבר איתי, ומחייך. מרוצה מעבודת פיתוי שנעשתה כיאות. אתה מסמן לי להסתכל לאחור. אני מסתובבת ורואה שהבחורה קוראת לי. אני חוזרת אל המבט שלך ומחייכת. אתה מסמן לי עם הראש, ואני מבינה שהמשימה שלי עכשיו היא לשוחח איתה. המשימה הזאת קשה לי, בעיקר בגלל שזה אוצר שאני אפנה גב אליך ולא יהיה לי איתך קשר עין. אין לי ברירה, ואני מסתובבת. אני מתחילה לדבר עם הבחורה ומגלה שהיא דווקא די חמודה. שתינו שיכורות לגמרי. היא מציעה לי מים, החמודה. אני חושבת כל הזמן על המבט שלך ובעדינות, מבלי שמישהו שם לב, אני מרימה קצת את החצאית שלי. אני יודעת שאתה שם לב. שם לב טוב מאוד. זה מחרמן אותי. כיאה לשתי בחורות צעירות ושיכורות, מיד השיחה מתגלגלת לסקס. מהר מאוד היא מגרה אותי הבחורה הזאת. בא לי לנשק אותה. אני יודעת שזה מאוד ישמח אותך, אבל אין לי אומץ. אני מרגישה את העיניים שלך אומרות לי "לכי על זה, תגרי אותי, נראה אותך", אבל אני לא מצליחה לזוז. אני משתתקת. אני לא יכולה יותר ואני מסתובבת אליך. להפתעתי, אני רואה אותך עומד קרוב אליי. עדיין עם אותה בלונדינית מעצבנת. אוף, למה אתה לא ניגש אליי??? הבחור שלידי התעורר ושוב התחיל לשוחח איתי. החלטתי שבא לי קצת להתגרות בך. שיתפתי איתו פעולה (למרות שהוא לא היה ממש מעניין). באיזשהו שלב, שמתי יד על הברך שלו. אתה מחייך. בשלב הזה אני יודעת שאתה כבר מגורה ותיכף זה יגיע. אני לא יודעת מה, אבל זה כבר קרוב. אני ממשיכה לשוחח עם הבחור, ואפילו שוקעת איתו בשיחה. לא יודעת כמה זמן עבר ופתאום הגעת. "הזמן שלך עם רונית הסתיים". "סליחה?? מי אתה בכלל??" "הזמן שלך נגמר, תודה" הבחור האומלל הסתכל אליי במבט שואל, אבל אני לא הצלחתי להוציא הגה. רק חיוך של מבוכה ואושר מתוק היה מרוח לי על הפרצוף. "מה זה השטויות האלה?" "בואי" המבט שלי היה מובך ומתנצל, אך משלים עם הגזירה. נראה שהוא הרגיש מרומה, אבל לא היה לי מה לעשות. האמת, שגם לא רציתי לעשות כלום. כל כך נהניתי להרגיש בבעלותו. הותרנו אותו המום מאחורינו ויצאנו החוצה. נווה צדק. כמה רוגע ושלווה בחוץ ואיזו סערה בפנים. הבלונדה יצאה אחרינו. מסתבר שהם מכירים כבר שנים. "חמודה, אל תחששי" כנראה שהיא לא יכלה להתעלם מהמבט האומלל שהיה על הפרצוף שלי, רגישות נשית שכזו. "אל תדאגי לה, זונה כזאת עוד לא הכרת. אין עליה" לא יכולתי שלא לחוש גאווה. גאווה וגועל. "אני הולך רגע לאוטו, תדברו ביניכן, טוב?". הוא אמר והתחיל ללכת. עכשיו זו אני והבלונדינית ברחוב. היא הובילה אותנו בחזרה לפאב. היא הציגה את עצמה ואיך היא קשורה לעומר. היא דיברה באופן מאוד אימהי וחם וכמה שניסיתי, לא יכולתי לשנוא אותה. היא ביקשה ממני קצת לספר על עצמי ואיך הגעתי לעולם השליטה. התחלתי לספר. היא מאוד התעניינה והמשכתי עוד ועוד. כל כך הרבה דיברתי ובאופן כל כך חושפני. לא הבנתי מה קורה איתי… אולי זה היין, אולי זו היא, אולי זו פשוט אני. זה היה מאוד משחרר ונעים. הוא חזר וראה שהתחברנו. הוא חייך אליי ולקח את ידי. "בואי, הולכים לבקר בשירותים". קמתי ולחשתי לו: "בשביל מה הבאת אותה?" למרות שהיא היתה נחמדה אליי, קינאתי ביחסים שלהם. "לא הכל תביני". הוא ראה שהתשובה הזאת לא מספקת אותי ואמר: "אולי יום אחד תכירו יותר לעומק". רגשות מעורבים הציפו אותי. לא רוצה תוספת של אישה בקשר בינינו ו… למה הוא לא שאל אותי קודם ו… איך אני עכשיו מגיבה לזה? ו… למה פתאום המחשבה על זה מגרה אותי? אבל במקום לומר משהו, פשוט הלכתי אחריו. נכנסנו שנינו לשירותים. "תסתובבי עם הגב אליי" הסתובבתי. הסתובב לי גם הראש. הרגשתי צעיף על העורף עד שלפתע לא ראיתי עוד כלום. הוא שם לי אותו על העיניים. עכשיו עברתי לעולם אחר. לא רואה, שיכורה, חרמנית והכי הכי רוצה שהוא יהיה מרוצה ממני. איזו תחושה משכרת. לרגע הזה חיכיתי כל כך הרבה זמן. "להוריד חולצה וחצאית". ירדו. "יפה, רואים שהשקעת". "תורידי תחתונים וחזיה". הורדתי. נשארתי עירומה. יכולתי להרגיש את העיניים שלו בוחנות אותי. עברו שניות מעטות, אך אני הרגשתי שעברו שנים. תחושת הזמן שלי הלכה לאיבוד. "פסקי" ואני מפסקת בצייתנות. הוא נוגע בי. "אני שמח שאת רטובה". חייכתי. לפתע מכה. ועוד אחת. ועוד אחת. וואו, זה כאב. הכוס שלי עכשיו בוער. אני מרגישה את היד שלו מלטפת אותי ואת הרטיבות יורדת לי מבין הרגליים. "תשלטי בעצמך". "הרטיבות שלך מוגזמת, בסך הכל קיבלת כמה מכות". והוא יודע שכל מילה שלו רק מגבירה את הגירוי. בן זונה אמיתי, כבר אמרתי? רק שזה מדליק אותי בטירוף. סידרה של מכות על התחת שלי מוציאה אותי משיווי משקל. בהתחלה זה כאב, אבל אחר כך הפסקתי להרגיש את הכאב. עוד ועוד ואני נושכת את השפה. אני יודעת שאתה אוהב שאני כואבת בשקט. לפתע אתה מפסיק. אני לא יודעת מה מחכה לי. מחכה למכה, להמשך הכאב… אך במקום זה אני מרגישה אותך ניצמד אליי בכל גופך, אוחז בחום בשדיים שלי. לוחש לי באוזן: "חכי לי כאן, אני מיד חוזר". מבלי שהספקתי לומר מילה, כבר יצאת. השארת אותי עירומה ומכוסת עיניים. איך העזת? פחד אמיתי וצמרמורת הציפו אותי. רק שלא יכנס מישהו. אחרי מספר דקות (או שעברו שעות?) נכנסת, אבל הרגשתי שמאוד צפוף בתא. הבלונדה היתה איתך. יכולתי להריח אותה. שמעתי אותה אומרת לך: "אוי עומר, איך השארת אותה ככה?" "אל תדאגי" אמרת ונגעת בי. "תראי כמה היא רטובה". "זה לא מצדיק". ואני שותקת. לא יכולה להוציא הגה מהפה. "תכירי את הגוף שלה. את יכולה לגעת". "בפעם אחרת… תראה איך היא רועדת" הרגשתי את החום שלה, את ההבנה שלה. כל כך רציתי לומר לה תודה ולחבק אותה, אבל לא זזתי. "טוב, כנראה שעוד לא הגעתן לשלב הזה". "רק היום הכרנו, נראה מה יהיה"... "להתראות מתוקה.. אני צריכה ללכת". היא לא ציפתה לתשובה שלי. היא ראתה באיזה מצב נפשי הייתי שרויה. היא נתנה לי נשיקה על הלחי ויצאה. "זאת אישה מדהימה.. עוד תכירי אותה". אמרת והתחלת לגעת בי. החדרת אצבע ועוד אצבע. ואני התפתלתי מעונג מהידיים שלך. "בואי קחי אותו בפה שלך" התישבת על האסלה ואני רכנתי על הבירכיים מולך. עדיין מכוסת עיניים. מצצתי לך את הזין כמו שלא מצצתי מימיי. פרקתי את כל התשוקה והתאווה שהצטברה בי בימים האחרונים, במיוחד הערב. גמרת לי בפה ואני נתתי לזרע שלך לנזול על הלחיים שלי ומשם על הצוואר שלי. אתה לא כעסת. אולי כי ראית עד כמה זה מענג אותי ואולי כי המראה מצא חן בעיניך. איזה פורקן. כמה עברנו כדי להגיע לרגע הזה. הורדת לי את הצעיף ורגע קסום של אהבה היה בינינו. הובלת את הראש שלי לירך שלך, ואני התישבתי על הרצפה. כמה זה נעים לשים עליך ראש. להרגיש אותך. התחלת ללטף לי את השיער ואני לא רציתי שהרגע הזה יעבור לעולם. "היית ילדה טובה היום". חיוך של מבוכה על השפתיים שלי ודמעות בזווית העין. לא רציתי שתראה עד כמה אני מתרגשת. "תודה". אמרתי עם מחנק בגרון, ואתה המשכת ללטף. |
|
|
|
שולמית(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
אני לא יודעת מה בסיפור פנטזיה ומה מציאות...
רק יודעת שאהבתי כל מילה בו. |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
כתוב נפלא
וסיטואציה מיוחדת מאוד. אהבתי כל מילה זרונת |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
מיוחד
 אהבתי מאוד את הסגנון, העלילה קצת פחות לטעמי, אבל יש בה משהו שעדיין עושה את זה
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
סיפור מעולה.
אהבתי במיוחד את מה שעבר במחשבותייך במשך כל הזמן הזה.. בכל סיטואציה , בכל רגע. |
|
|
מלכת הלילי(אחר)
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
יופי של סיפור..
נהנתי לקרוא..
|
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
כל כך נהניתי לקרוא.
נדבקתי למסך. 
הסיפור קולח ומרגש. לא רוצה לדעת מה אמיתי. רק רוצה לקרוא עוד. 
תודה. |
|
|
| en1 |
לפני 20 שנים •
20 באפר׳ 2004
קרימי - אני גאה להדביק אותך למסך.
טום - הרי מה שמעניין בסשן זה המחשבות והרגשות שלנו ולא מה שקורה באופן טכני, לא? וזרונת - אני חייבת להודות שרק סיטואציות מיוחדות (מעוותות וחולניות) עושות לי את זה. לכם ולאלונה, לורי ומלכת שבא - תודה על הפרגון. שוב, אני לא יכולה לקחת קרדיט על כל התפניות בסיפור, אבל הכתיבה היא שלי (וזה גם משהו) תודה. 
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 באפר׳ 2004
אהבתי
חוצ מהלוקיישן (שרותים)
נהנתי ....ותנגבי פה מימין מתחיל ליזול לך
עשית טעם לעוד |
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 באפר׳ 2004
אהבתי
חוצ מהלוקיישן (שרותים)
נהנתי ....ותנגבי פה מימין מתחיל ליזול לך
עשית טעם לעוד |
|
|