בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

99

Honey Bee​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

99

Honey Bee​(נשלטת) • 15 ביוני 2010
כשהמכות מתחילות, כל השאר נגמר.
בהתחלה אני גיבורה. סופגת. השוט לא מכאיב, הוא מלטף, אני חושבת לעצמי. הוא יושב על הספה, ואני על הברכיים שלו, אוחז לי ברגליים כדי שלא אזוז.
הראש שלי תקוע בתוך הכרית. היא עומדת מעליי. מגוון שוטים מונח על השולחן הקטן. היא דואגת שלרגע לא יהיה לי משעמם.
אני נדרשת לומר תודה ולספור בקול רם. אחרי עשרים אני סופרת בלב. ותודה, עדיין חייבת לומר בקול רם.
ביד הפנויה שלו הוא מטפטף עליי שעווה תוך כדי שהשוט, שבשלב זה מרגיש הרבה פחות נעים,רוקד לי על התחת.
אני לא בטוחה מה יותר בוער, הנר או האחוריים שלי,אבל זה לא משנה, כי אני בכלל לא נמצאת שם באותו רגע.
בנקודה מסויימת, אחרי שאני מתרגלת לתחושת ההצלפות, ההכרה שלי נתלשת. אני מפליגה.
אני לא על הספה הזאת יותר, אני במקום לגמרי אחר. עוד לפני שאני מנסה לבין איפה אני בדיוק,
היא עוברת לשוט אחר. כואב יותר, הרבה יותר. הכאב החד מעורר אותי בשניות. אני חוזרת לסיטואציה במלוא החושים.
הנר המטפטף מתמזג עם השוט האכזרי, הם מדברים עליי, מדברים אליי, נוגעים בי,
וקשה לבחור מה הכי כואב, מה הכי מייסר, מה הכי מענג. ההצלפה השבעים במספר. אני עדיין גיבורה.
יופי, אני אומרת לעצמי, איזה כיף שאני עומדת בזה כל כך יפה, שאני לא מתלוננת,
כבר בקושי נאבקת, לגמרי התרגלתי לתחושה.
ואז היא מגיעה לשוט האחרון. אני לגמרי בוערת. חצי מהגוף שלי מיובש והחצי השני ספוג. תספרי, היא מצווה עליי.
74..75..76..77....
זה מתחיל להיות בלתי נסבל, הוא ממשיך לטפטף עליי, עכשיו הרבה יותר מקרוב,
82..83..84
זה בוער, אני לא מסוגלת להמשיך, ארבע ידיים מכאיבות הרבה יותר משתיים, בא לי לצרוח עליהם שזה לא פייר,
שזה לא כוחות, וכולי נאבקת, כאילו שזה יעזור, כאילו שאני חזקה מספיק, כאילו הוא באמת ישחרר אחיזה עכשיו.
89...90..91
היא מזהה את אבדן החושים שלי 'את זוכרת את מילת הבטחון שלך?' מילת ביטחון? אה, זה. כמעט שכחתי.
ממש. אני לא מאכזבת, אני סופגת, אני יכולה עוד קצת, איזו מן התמסרות זו אם אני לא אצליח לעמוד במאה הצלפות? מה אני שווה בכלל?
הם יחשבו שאני כלבה צעצוע. די. זה בסדר. ממשיכים.
92..93..
שעווה, ידיים, שוט, מכות. לא רוצה יותר. אבל אם זה ממשיך, כנראה שמגיע לי נכון?
הבכי מתחיל לבקוע והדמעות נוזלות ישר לכרית. טוב לי או רע לי? די, אני מנסה להרגיע את עצמי. טוב לי.
היא: 'את יודעת שאת יכולה להשתמש בה מתי שתצטרכי נכון?' 94.
95..96..97..98
בנקודה הזו הזמן עוצר. אני שוכחת, לחלוטין, מי אני, איפה אני, מי האנשים מעליי,
איזה יום היום, מה השעה, מה לבשתי קודם, איך כל הבלגן הזה התחיל.
יש הרבה מילים לתאר את זה אבל שתיים יספיקו: כואב לי.
כואב לי ברמה שזה כבר לא כיף, זה נוראי, זה מזעזע, אני כזאת גרועה, אני לא יכולה לעמוד בזה.
לפני ההצלפה ה99 היא לוקחת תנופה, רגע לפני שהיא נוחתת הוא מטפטף את שרידי השעווה הלוהטת שנותרו מהנר.
היא: 'את יודעת שמותר לך נכון? צריך הרבה יותר אומץ בשביל זה מאשר בשביל לקבל מכות. אנחנו נמשיך לאהוב אותך.
אנחנו לא נחשוב שאת פחות טובה. אנחנו רק נדע שעברנו את הגבול, מגיע לנו לדעת את זה נכון?'
99...
אני מבינה שאין לי ברירה, עוד אחת כזאת ואני באמת נגמרת, עוד טיפת שעווה אחת ואני מאבדת את זה לחלוטין

בגוף רפוי, כמו של בובת סמרטוטים, בשארית הכוחות שנותרה לי, בגרון חנוק מדמעות,
אני מרימה את הראש מהכרית.
'אדום'.
nerissa​(אחרת)
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010
nerissa​(אחרת) • 15 ביוני 2010
"צריך הרבה יותר אומץ בשביל זה מאשר בשביל לקבל מכות.."

אופיתך! icon_profilekiss.gif
nomorenomore
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

.

nomorenomore • 15 ביוני 2010
כמו תמיד, כתיבה יפה מאד icon_smile.gif

שילוב נורא מעניין בין כמה "מכשירים" בו זמנית, ולא רק שוט חד-גוני icon_smile.gif
JuSt LiLi​(מתחלפת)
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010
JuSt LiLi​(מתחלפת) • 15 ביוני 2010
נשמע כמו סשן מדהים....
אני קוראת ומתמלאת חשק לאחד כזה....

את כותבת מעולה....
ובכתיבה שלך את מעוררת את הדמיון של אנשים להכנס לתוך הסיפור....

תמשיכי כך!
nerissa​(אחרת)
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

Re: .

nerissa​(אחרת) • 15 ביוני 2010
Dyna Soar כתב/ה:
כמו תמיד, כתיבה יפה מאד icon_smile.gif

שילוב נורא מעניין בין כמה "מכשירים" בו זמנית, ולא רק שוט חד-גוני icon_smile.gif


סליחה שאני מתפרצת icon_smile.gif

האינסטרומנטים והנגיעה הפיזית כאן הם כל כךךךך מישניים.. באותה מידה היו יכולים להשתמש בנוצה.

אהבתי את הקטע ולו בגלל ההתמקדות ב.. תפל .. אם אפשר לקרוא לזה כך. ההעצמה של החלק הפיזי שהיווה עטיפות על גבי עטיפות על גבי עטיפות.. ממתק אמיתי!

לקרוא את הקטע הזה הרגיש כמו לגלות צורה מופלאה של טיפה צלולה באוקינוס סוער.

את כותבת נפלא!
nomorenomore
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

Re: .

nomorenomore • 15 ביוני 2010
nerissa כתב/ה:
Dyna Soar כתב/ה:
כמו תמיד, כתיבה יפה מאד icon_smile.gif

שילוב נורא מעניין בין כמה "מכשירים" בו זמנית, ולא רק שוט חד-גוני icon_smile.gif


סליחה שאני מתפרצת icon_smile.gif

האינסטרומנטים והנגיעה הפיזית כאן הם כל כךךךך מישניים.. באותה מידה היו יכולים להשתמש בנוצה.

אהבתי את הקטע ולו בגלל ההתמקדות ב.. תפל .. אם אפשר לקרוא לזה כך. ההעצמה של החלק הפיזי שהיווה עטיפות על גבי עטיפות על גבי עטיפות.. ממתק אמיתי!

לקרוא את הקטע הזה הרגיש כמו לגלות צורה מופלאה של טיפה צלולה באוקינוס סוער.

את כותבת נפלא!


אני יודע שזה משני, אבל זה תפס לי את העין, ולכן התמקדתי בזה icon_smile.gif
בת אדם
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

את כותבת מדהים.

בת אדם • 15 ביוני 2010
פעם אחרי פעם אני נדהמת.


אבל אני שונאת מילת בטחון!
ואני ממש לא אוהבת את הקטע הזה לקחת נשלטת ככה רחוק הרי נשלטת רוצה להתמסר כמה שיותר בדיוק כמו שהנשלטת כאן הרגישה.
ולדעתי הם ידעו טוב מאוד שהם עברו את הגבול והיו צריכים להפסיק בלי קשר למילת בטחון.
שרמומית
לפני 14 שנים • 15 ביוני 2010

Re: 99

שרמומית • 15 ביוני 2010
וואוו !
ממש אהבתי
את כותבת מדהים, ממש הצלחת להעביר את התחושות