Honey Bee(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
15 ביוני 2010
תודה רבה לכל המגיבים על הפרגון
 
דבר שבכלל לא מובן מאליו בעיניי. נריסה, התגובה שלך לגמרי רגשה אותי, תודה רבה! |
|
|
חניבעל
|
לפני 14 שנים •
16 ביוני 2010
וואוו...
כמה כיף לשחזר את ההתחלה.
תודה לך, שפעם אחרי פעם את מחברת אותי אל הפנטזיונרית (המוגשמת כעת) שהייתי אז, מזמן. תודה לך שאת הינך. למען הגילוי הנאות, ולמרות שיש שימצאו את הגילוי הנאות ראוי לפרטי: רק לאחרונה התחברתי לצד השולט שבי (אם בכלל ניתן לקרוא לו כך, כי אני עדיין תופסת את עצמי נשלטת ולא שולטת או סוויצ'ית) גיליתי עניין רב בלמשש את הפנטזיות שלי אחד לאחד, כאילו לתרגם למציאות את מה שהייתי רוצה שיקרה לי. אני אסירת תודה לאנשים שנותנים לי לממש את זה, ובעיקר לאיש שתורם להתפתחות שלי בכל הקשור לכאן והחוצה. ובעיקר לך, שמלמדת אותי שוב ושוב ושוב שפנטזיות מתגשמות (חלקן) רק מייצרות נוספות. קצרת רוח. קורינה |
|
|
|
קורינה
|
לפני 14 שנים •
16 ביוני 2010
אופסססססס
זה פשוט נורא להשתמש באותו המחשב מבלי להחליף כינוי או לפחות להתנתק בסוף השימוש
עם הקוראים סליחה, מקווה שהכוונה הובנה. |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
16 ביוני 2010
LadyBug כתב/ה: תודה רבה לכל המגיבים על הפרגון
דבר שבכלל לא מובן מאליו בעיניי. נריסה, התגובה שלך לגמרי רגשה אותי, תודה רבה! תודה על המחמאה, ליידי קטנה - העונג לחלוטין כולו שלי! 
|
|
|
ginger
|
לפני 14 שנים •
16 ביוני 2010
זו הולכת להיות תגובה שמאירה דבר מה בשיח הכללי על שליטה והיא אינה אישית (איני קובעת מהו הדבר אותו תיארת כאן ואיני שופטת אותו).
אני אפעם לא באמת יודעת אם הכותבים שמפרסמים כאן קטע - האם נועד הוא לתגובות חיוביות (פירגוני אהבתי או לא) או האם ישנה רשות לנהל דיון לאור הקטע המוצג. ברמה האישית אני מפרגנת על תיאורים מסוג זה, כפי שגם אהבתי את הקטעים הקודמים שפרסמת כאן LadyBug, העוסקים בבדסמ וכן ירבו כאלו בסביבה ! אחד המנגנונים של כאב הוא שהוא תופס את מלוא תשומת הלב ואין בלתו ומכאן גם התיאורים האלו של נשלטות על החוויה אותה הן חוות בתוך מה שנהוג לקרוא כאן "סשן". אין זה סוד כי אני מתעבת את המילה הזו שכן היא מבודדת קטע בזמן (פגישה מוגדרת) ומבודדת מרחב מסוים (חדר אינטימי בדר"כ) ואין הנ"ל תואם את תפישתי באשר לשפחתיות. אלו תמיד נתפשים בעיני כמשחקי שליטה להבדיל מיחסי שליטה ועל כן גם ההבדלים בתיאורים: תאור "סשן" הינו תיאור של משחקי שליטה ומתוך כך מתאר בעיקר את נקודת מבטה של הנשלטת על הנעשה בה. כל הטקסט יתרכז בתחושות כשהנשלטת היא המרכז וכן כל מה שנעשה בה. האנשים "מטפלים" בה ועושים בה מעשים. הדבר הנורא ביותר שיכול להיות הוא שהם ילכו הצידה לשתות קפה ולא יתעסקו בה ולא יזינו את הכאב להשתלט לה על הכל בתוכה, כך שבמובן מסוים הם "משרתים" אותה (כן, זה אחד האבסורדים של עולם השליטה...). אולי זה ההבדל הגדול בעיני בין נשלטת לבין שפחה, ובין משחקי שליטה לבין יחסי שליטה. שפחה ביחסי שליטה לא תהיה המרכז של הפעילות, מי שיהיה במרכז הוא הבעלים, רצונו וצרכיו. האומנות בה הוא ירקום את העוצמה הנשית של שפחתו בתוך העוצמה הגברית שבו. נקודת המבט תהיה נקודת המבט שלו וכך גם התיאור מה עשו האירועים בו ולא בה. איך הוא לקח, איך הוא הכאיב, איך הוא בעל על פני "מה הרגשתי אני" ו"מה זה עשה לי" ולא בגלל שצורכיי השפחה אינם חשובים. בוודאי שכן - לפני הכל היא אדם, אח"כ היא אישה בעלת עוצמת חיים מתוכה ולאחר מכן היא שפחה. אלא שהיא הירח שלו כי היא מסביבו ולא הוא מסביבה. זה הגיוני בעיני מישהו ? (כמובן אם ישנה רשות לדיון לא שיפוטי כאן ). 
|
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
16 ביוני 2010
ginger כתב/ה: זו הולכת להיות תגובה שמאירה דבר מה בשיח הכללי על שליטה והיא אינה אישית (איני קובעת מהו הדבר אותו תיארת כאן ואיני שופטת אותו).
אני אפעם לא באמת יודעת אם הכותבים שמפרסמים כאן קטע - האם נועד הוא לתגובות חיוביות (פירגוני אהבתי או לא) או האם ישנה רשות לנהל דיון לאור הקטע המוצג. ברמה האישית אני מפרגנת על תיאורים מסוג זה, כפי שגם אהבתי את הקטעים הקודמים שפרסמת כאן LadyBug, העוסקים בבדסמ וכן ירבו כאלו בסביבה ! אחד המנגנונים של כאב הוא שהוא תופס את מלוא תשומת הלב ואין בלתו ומכאן גם התיאורים האלו של נשלטות על החוויה אותה הן חוות בתוך מה שנהוג לקרוא כאן "סשן". אין זה סוד כי אני מתעבת את המילה הזו שכן היא מבודדת קטע בזמן (פגישה מוגדרת) ומבודדת מרחב מסוים (חדר אינטימי בדר"כ) ואין הנ"ל תואם את תפישתי באשר לשפחתיות. אלו תמיד נתפשים בעיני כמשחקי שליטה להבדיל מיחסי שליטה ועל כן גם ההבדלים בתיאורים: תאור "סשן" הינו תיאור של משחקי שליטה ומתוך כך מתאר בעיקר את נקודת מבטה של הנשלטת על הנעשה בה. כל הטקסט יתרכז בתחושות כשהנשלטת היא המרכז וכן כל מה שנעשה בה. האנשים "מטפלים" בה ועושים בה מעשים. הדבר הנורא ביותר שיכול להיות הוא שהם ילכו הצידה לשתות קפה ולא יתעסקו בה ולא יזינו את הכאב להשתלט לה על הכל בתוכה, כך שבמובן מסוים הם "משרתים" אותה (כן, זה אחד האבסורדים של עולם השליטה...). אולי זה ההבדל הגדול בעיני בין נשלטת לבין שפחה, ובין משחקי שליטה לבין יחסי שליטה. שפחה ביחסי שליטה לא תהיה המרכז של הפעילות, מי שיהיה במרכז הוא הבעלים, רצונו וצרכיו. האומנות בה הוא ירקום את העוצמה הנשית של שפחתו בתוך העוצמה הגברית שבו. נקודת המבט תהיה נקודת המבט שלו וכך גם התיאור מה עשו האירועים בו ולא בה. איך הוא לקח, איך הוא הכאיב, איך הוא בעל על פני "מה הרגשתי אני" ו"מה זה עשה לי" ולא בגלל שצורכיי השפחה אינם חשובים. בוודאי שכן - לפני הכל היא אדם, אח"כ היא אישה בעלת עוצמת חיים מתוכה ולאחר מכן היא שפחה. אלא שהיא הירח שלו כי היא מסביבו ולא הוא מסביבה. זה הגיוני בעיני מישהו ? (כמובן אם ישנה רשות לדיון לא שיפוטי כאן ). הורג אותי שיש צורך לפרוש 5987634 מנגונני הגנה בכל תגובה רצינית שכזו. להתגונן/להסביר/לסייג לפני, באמצע ואחרי - עם נ.ב. קטן בסוף. זה עצוב שזה הגיע לידי כך כאן באתר. ולגבי מה שכתבת ג'ינג'ר - אין ספק שנושא ההבדלים בין הגדרת שיפחה לסאבית לכנועה ולשאר התארים עלה אינספור פעמים והמסקנה היחידה היא שהדיעות רבות כמספר הניקים הכפולים כאן באתר 
אני די מסכימה עם הדרך שאת רואה זאת בדיוק כמו ההבדלים בין דומיננט לשולט ולמאסטר. ניואנסים "קלים" אולי בשביל רבים וטובים - אבל הבדלים משמעותיים למי שזה חשוב לו
|
|
|
| Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
17 ביוני 2010
כרגיל - מעולה.
|
|
|
קנטור(שולט){חתולהלה}
|
לפני 14 שנים •
20 ביוני 2010
הסיפור מקסים.
+1 לתגובה של nerissa לג'ינג'ר אמרת בדיוק את אשר על ליבי. |
|
|
נוריתE
|
לפני 14 שנים •
20 ביוני 2010
זה ,כאילו ,אין לי מילים..
מעורר הזדהות,ברמות. מעולה. |
|
|
לי-אורה
|
לפני 14 שנים •
20 ביוני 2010
נפלא!
ספור מרגש.
המעביר באותנטיות גם רגשות וגם דילמה. מסכימה עם המילים המופלאות של ג'ינג'ר .. "...אולי זה ההבדל הגדול בעיני בין נשלטת לבין שפחה, ובין משחקי שליטה לבין יחסי שליטה. שפחה ביחסי שליטה לא תהיה המרכז של הפעילות, מי שיהיה במרכז הוא הבעלים, רצונו וצרכיו. האומנות בה הוא ירקום את העוצמה הנשית של שפחתו בתוך העוצמה הגברית שבו... " יחסי שליטה הם אכן סוג של אמנות. |
|
|