ginger
|
לפני 13 שנים •
17 ביוני 2010
משהו בין כלי מלא לכלי ריק.
(למעשה אלו מחשבות האתמול שנכתבו אתמול ועדיין צצות להן עוד ועוד תובנות.. נו בסוף אני אכתוב את הפוסט המלא אבל לבינתיים...):
הקבלה מדברת לא מעט על ענייני כלים, שלובים. אני לפעמים מדברת על כלים שבורים. כלי (מלא) הינו, בין השאר, צורת ביטוי בסלנגית לאיבר מין גברי. כלי (ריק) הינו החור, הניקבה שאמורה להתמלא מכלי מלא, צורת ביטוי לשפחה שהינה כלי לשימוש בעליה. עד כאן ברמה הפיזית (ואולי לא רק). עוד- לגבי שתי הרמות אבל מנקודת מבט אחרת קצת... שבין אדם לעצמו: יש ולפעמים אנו נאלצים לנתק את עצמינו מעצמינו ולהשאיר תפקיד. לפעמים זה בחיים האמיתיים, לפעמים מול בן הזוג, לפעמים בתור נאנסת בתוך אונס. אני מניחה שזה סוג של מנגנון הגנה.. אנחנו יכולים להשאיר תפקיד וללכת לטייל ולחזור לעצמנו אחכ כשאפשר יהיה להתמודד עם הדברים. אני בעד שאדם יהיה מחובר לעצמו כל העת ויחווה את כל מה שיש לחוות מהחיים וירגיש את כל מה שביכולתו להרגיש מהחיים. גם אם זה קשה.. מבלי להשאיר "תפקיד" ריק מאחוריו.. רק כדי שיהיה איזה גוף שממשיך לחיות אי שם שאפשר יהיה לחזור אליו כשיתאפשר. שגם הכלים ה-כביכול ריקים - יתמלאו ויהיו מלאים כל העת כי המשמעות של זה היא חיבור של אדם לעצמו ומתוך כך חיבור של האדם עם היקום. יש למישהו עוד מחשבות בעיניין ? הארות ? אה, אם מישהו תוהה על הקשר של זה לפורום, הרי שזוהי תשובתי לאפקט הריקון האהוד פה כל כך. על הביטול העצמי המגונה בעיני וכל תפקיד שאנחנו כנשלטות או סאביות או שפחות - משאירות לפעמים על הקרקע בעוד אנו הולכות להתחבר במקומות אחרים. |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
תודה על דיון מרתק
אני בעד שאדם יהיה מחובר לעצמו כל העת ויחווה את כל מה שיש לחוות מהחיים וירגיש את כל מה שביכולתו להרגיש מהחיים. גם אם זה קשה.. מבלי להשאיר "תפקיד" ריק מאחוריו.. רק כדי שיהיה איזה גוף שממשיך לחיות אי שם שאפשר יהיה לחזור אליו כשיתאפשר. שגם הכלים ה-כביכול ריקים - יתמלאו ויהיו מלאים כל העת כי המשמעות של זה היא חיבור של אדם לעצמו ומתוך כך חיבור של האדם עם היקום.
________________________________________________________________________ מסכימה איתך לחלוטין,אך סבורה שלפעמים אנחנו ממלאים גם את ''התפקיד '' של כלי ריק.לפעמים,מתוך כאב. לפעמים,מתוך חוסר ידע. כאשר אנו מצליחים למלא את הכלים כולם,החיבור שלנו לעצמנו וליקום אכן שלם. אך, כיצד יודעים למלא את כולם? אשמח להארות ותובנות |
|
|
|
ginger
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
אני לא הבנתי את תגובתך.
אנא הואילי לפרש מעט. איך למלא? אני חושבת שראשית כל על האדם באשר הוא אדם, להקשיב לעצמו מבפנים וללמוד את עצמו, את התנהלותו בחיים. זה אומר לדעת מהי הקרקע הנכונה עבורינו כדי לפרוח והיכן אנחנו נובלים. זה אומר לדעת להבחין בין מה שעושה לנו טוב לבין מה שלא כל כך. אבל בעיקר - לדעת למלא עבור עצמנו את הרצון הפנימי - זו נקודה שנשלטות ושפחות לרוב נופלות בה. לא ניתן לשרת רצונו של אדם אחר אם הרצון הפרטי שלנו לא מלא קודם. לא נכון לתת או לעזור מתוך מקום הזקוק בעצמו לקבלה או במילים אחרות, לא נכון לתת כשאצלך יש חוסר. לא אחת אני נתקלת כאן באנשים שנותנים את כל נישמתם בדיוק באופן בו חסר להם בעצמם. זה לא מקום הכי חיובי לתת ממנו, את מבינה ? זה מקום חולה לתת ממנו, מקום כואב. למה הדבר דומה ? דומה הדבר לקבלת כסף מאביון. |
|
|
diablo's girl 666
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
לא הקבלה, הזהר וספר היצירה מדברים על "כלים" במובן הזה אלא יותר במובן של יכולת הכלה למשל הזהר טוען שנשים מסוגלות להכיל הרבה יותר מגברים בכל הרמות הרגשיות הנפשיות והשכליות
לפרש את זה פיזי בצורה הזו קצת חוטא למטרה ולעניין שעליו את כותבת - יש שפחות \סאביות שיגידו לך שכל מה שהן רוצות זה לשרת אחר וזה ממלא אותן. לגבי כלי ריק זה קורה לכולנו, למשל לא בא לך ללכת לעבודה היום אבל את הולכת גם אם את לא ממש נמצאת שם והראש שלך במקום אחר או הורים שלא מתחשק להם בדיוק עכשיו להיות הורים כי הם טרודים בבעיות משלהם ולא בא להם להקשיב בדיוק כרגע לילד שמתלונן כי לקחו לו צעצוע בגן (או כל דוגמא אחרת ) אבל הם עושים את זה. לפעמים זה חלק מהחיים להמשיך לתפקד גם כשלא באמת מתחשק |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
ginger כתב/ה: אבל בעיקר - לדעת למלא עבור עצמנו את הרצון הפנימי - זו נקודה שנשלטות ושפחות לרוב נופלות בה. לא ניתן לשרת רצונו של אדם אחר אם הרצון הפרטי שלנו לא מלא קודם. תודה לך על המילים החכמות מאוד האלה. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
לפני הכל צריך להכיר בעובדה בסיסית.
החשיבה, התגובה, והמודעות שלנו אינם כולם ברמה אחת תואמת ולמעשה יש סוגים ורמות שונות לכל אחד מהנ"ל. מה שאנשים עושים במצבי דחק, הוא לא פעולה מודעת או מחושבת, אלא תגובה השרדותית. אין לך אפשרות לבחור ברגעים האלו, מאחר וזהו רפלקס. יש אפשרות דרך אימונים להתנות את הרפלקס לתגובה אחרת לסיטואציה, אבל עדיין זה להחליף רפלקס אחד באחר. הדבר שאת מדברת עליו, של להשאר בכל חוויה, הוא לא תמיד אפשרי, אם בכלל, ודורש מערכת קיום מאוד ספציפית, והמון המון המון אימון, מהסוג שלא תמיד מספיקים במשך חיים אחד, גם אם מתחילים מוקדם. אני חושב שעצם ההבדלה בין זכרי לנקבי(וכל דיכוטומיה אנושית אחרת), היא מהות חוסר היכולת, הנבדלות והפירוד שיוצרים אצלינו את הדימוי או התחושה הזו של מלא או חלול, בעוד שהאמת היא שהם אינם באמת קיימים בצורה נפרדת, אלה רק אותה צורה בדיוק בזווית הסתכלות שונה, שיקופים שונים של שלמות אחת. בגלל זה אני כל כך אוהב את המגן דוויד בתור סמל, הוא פשוט שלמות. |
|
|
|
diablo's girl 666
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
אני כל כך אוהב את המגן דוויד בתור סמל, הוא פשוט שלמות.
גם המנורה היא שילוב של זה ונכון המגן דוד באמת מושלם |
|
|
|
ginger
|
לפני 13 שנים •
18 ביוני 2010
תיארתי מה אידיאלי בעיני, סימנתי מה ראוי לשאוף אליו.
לצערי או שמחתי, העולם לא פועל לפי "האידיאלים של ג'ינג'ר". בעולם בו כל הכלים שבורים.. יש להזכיר לעיתים את הכלים השלמים ולקחת פנס קטן ולהאיר עימו את האור שנמצא מעבר. נ.ב. שלמות היא (בין השאר) כשאין צורך במגן כלל. |
|
|
| RIS |
לפני 13 שנים •
19 ביוני 2010
ginger כתב/ה: תיארתי מה אידיאלי בעיני, סימנתי מה ראוי לשאוף אליו.
לצערי או שמחתי, העולם לא פועל לפי "האידיאלים של ג'ינג'ר". בעולם בו כל הכלים שבורים.. יש להזכיר לעיתים את הכלים השלמים ולקחת פנס קטן ולהאיר עימו את האור שנמצא מעבר. נ.ב. שלמות היא (בין השאר) כשאין צורך במגן כלל. אם כך, גם הפנס מיותר. |
|
|