בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בואו נדבר על אלימות בכלוב

בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
[quote="the rain song"][quote="'בכוח המוח'"]
the rain song כתב/ה:
'בכוח המוח' כתב/ה:
the rain song כתב/ה:


את צודקת ברוב דבריך,
יש לי 2 שאלות בעקבותיהם -
1. אני יכולה להחליט להרוג משהו ע"י כך שלא אזין אותו. יעבור יום או חודש, והנה נמצא שהוא גווע.
בינתיים אני אתעלם, אספוג את האלימות שלו כי היא זמנית, אעבור לצד השני של הרחוב ככל שניתן במרחב וירטואלי. אלא שאיני יכולה לאכוף התעלמות שכזו, וממילא ימצא מי שיאכיל את המתקיף שימצא שהתוקפנות שלו משרתת את מטרתה - תשומת לב, או מטרה אחרת.
במקרה כזה, אני אמורה להתעלם? לעבור לצד השני? לאמן את עצמי לקרוא פוסטים בצורה ברירנית?
או בקיצור - אני צריכה להוציא אנרגיה על זה? ואם כן, לא עדיף להוציא אנרגיה בצורה מרוכזת ולפתור את זה?

2. בהנחה שיש פתרונות, וכן, גם חסימה היא פתרון, אבל הוא לא היחידי icon_smile.gif,
האם יש טעם לבחון פתרונות כאלה?


ועל זה אמר פעם מישהו שצריך להחליף את העם.... icon_smile.gif
אסור לשכוח שבהחלט יש מצב שיש כאן עוד אנשים שנהנים מהעניין. גם להם מותר.
ואם יש לך פתרונות אחרים - אשמח לשמוע מה הם.



אני מנסה לחשוב על זה.. : )

את בעצם אומרת שאם מישהו נהנה מפגיעה שאדם אחד פוגע באחרים, אז זה מצדיק את השארות הפוגע?

לא יכול להיות שאת מתכוונת לזה, בטח לא הבנתי אותך.
the rain song
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
the rain song • 21 ביוני 2010
אני אומרת שאני אחראית על האנשים שבאים אלי הביתה (ונשארים).
מעבר לכך אני צריכה ללמוד איך לחיות עם כל השאר.
וחס וחלילה שאני אהיה בעד פגיעה באנשים אחרים.
המשפט שהבנת בטעות שאני כביכול בעד התופעה האיומה הזאת נאמר בציניות מרובה כי לא פעם קראתי כאן אנשים שמספרים עד כמה הם נהנים מהירידות ההדדיות האלו. ואכן הניסוח לא היה מובן דיו - מתנצלת
aka BODYGUARD
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
aka BODYGUARD • 21 ביוני 2010
שירשור חשוב.

בכדי לשמור על דמוקרטיה צריך לנטר אותה.
מעצם המילה "לשמור" הרי שאנו מפקידים שומר, חוק, תקנות, מערכת כלשהי, שתגונן ותגן
על אותה דמוקרטיה.

על כך כמדומני אין לנו ויכוח.

פועל יוצא שהדמוקרטיה גם היא נתונה לפיקוח.

צדק AIR באומרו שקודם ולפני הכל אנו צריכים לנהוג בעצמנו כראוי לפני הנפת פוסטרים
והגנות בזכות הרעיון, שהרי כך אנו יוצרים תשתית חברתית נאותה כבסיס לאותה דמוקרטיה.

לענין הכלוב וחופש הביטוי-
החסימה היא האופציה הקיצונית בהתבטאות אלימה בצורה זו או אחרת ושוב אנו נזקקים
לרגולטור, אדם ו/או גוף שישבו על המערכת ויקבעו מה עבר את הגבול הנורמטיבי.
לכך יש את כלובי, שמבלי להביע את דעתי האישית, מתפקד כבעלים וכאותו רגולטור.

אם אחזור לשניה אחת למה שאמר AIR, הרי שאם לא ניסחף ונגיב לאימרות אלימות,
למילים של הסתה, הרי שבאותו רגע לא הזנו את המערכת שוב ושוב באותם דברים שאנו
רוצים להמנע מהם.
Cauchy{Venus Blue}
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

אלימות

Cauchy{Venus Blue} • 21 ביוני 2010
יש להפריד בין ההגדרה המילונית (או הוויקיפידית) לאלימות לבין חוקי המדינה. אמירה שיש בה על מנת לפגוע בנפשו של האחר עלולה להכנס לקטגוריה של אלימות מילולית. בדומה לכך שהאבקות ספורטיבית אינה אלימות, כך גם דיונים אינם אלימים גם אם הם מכילים תקיפות שנוגעות ודוחפות. בדומה לכך שאם תתפוס בביצים למתאבק השני תחצה את הקו לאלימות לא לגיטימית, כך גם בדיון.

אבל, אם 'תתפוס את הביצים' בדיון רוב הסיכויים שלא עברת על החוק. חברה צריכה לדעת להצליח להתמודד מבלי להעזר במערכת החוק והמשפט הלוך וחזור. כאשר אדם מדבר לחלל הוירטואלי, לא מציף וחוסם אותו (זו המקבילה הוירטואלית לפיזיות) ולא קורא לאלימות פיזית אמיתית הוא אינו עובר על החוק. לכן חופש הביטוי שלו לא נסוג על אף שדבריו כוונו לפגוע.

חברה צריכה להוקיע מתוכה אנשים פוגעניים על ידי חינוך. בדיוק כפי שזה לא קורה לחלוטין בעולם האמיתי, כך זה לא קורה לחלוטין בעולם הוירטואלי.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

Re: אלימות

בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
Cauchy כתב/ה:
יש להפריד בין ההגדרה המילונית (או הוויקיפידית) לאלימות לבין חוקי המדינה. אמירה שיש בה על מנת לפגוע בנפשו של האחר עלולה להכנס לקטגוריה של אלימות מילולית. בדומה לכך שהאבקות ספורטיבית אינה אלימות, כך גם דיונים אינם אלימים גם אם הם מכילים תקיפות שנוגעות ודוחפות. בדומה לכך שאם תתפוס בביצים למתאבק השני תחצה את הקו לאלימות לא לגיטימית, כך גם בדיון.

אבל, אם 'תתפוס את הביצים' בדיון רוב הסיכויים שלא עברת על החוק. חברה צריכה לדעת להצליח להתמודד מבלי להעזר במערכת החוק והמשפט הלוך וחזור. כאשר אדם מדבר לחלל הוירטואלי, לא מציף וחוסם אותו (זו המקבילה הוירטואלית לפיזיות) ולא קורא לאלימות פיזית אמיתית הוא אינו עובר על החוק. לכן חופש הביטוי שלו לא נסוג על אף שדבריו כוונו לפגוע.

חברה צריכה להוקיע מתוכה אנשים פוגעניים על ידי חינוך. בדיוק כפי שזה לא קורה לחלוטין בעולם האמיתי, כך זה לא קורה לחלוטין בעולם הוירטואלי.


: ))
אתה גם חתיך. כבר יש לי חולשה לשכמוך.
אבל תן לי לשאול אותך כמה שאלות -
האם ראוי שיהיו מבחנים כלשהם גם בוירטואל? י
הש דרך לאזן בין הזכויות? יש כאן כאמור זכויות מתנגשות.
האם באמת אין צורך "לקלף" את האמירה הפוגענית ולבחון אם מדובר בחופש ביטוי או ברצון לפגוע?

אם אני למשל אומרת שנכים זה אנשים דוחים, חלשים ומגעילים המכערים את הסביבה ומי שמסתובב איתם הוא לוזר בעצמו, זו אמירה שלדעתך יש לה מקום בשיח? יש לאפשר אותה גם אם ברור שמטרתה לפגוע בציבור הספציפי הזה? צריך לנטר אותה? צריך לתת לכך במה מוגבלת?
פולו
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

Re: בואו נדבר על אלימות בכלוב

פולו • 21 ביוני 2010
'בכוח המוח' כתב/ה:
חופש הביטוי הוא ליצור, אבל אם היצירה הינה בעלת תכנים פוגעניים, ישנה הסתברות שהחופש המדובר יסוג.

כאן רק מתחילה הבעיה. המחלוקת היא על ההגדרה מהו תוכן פוגעני? כמה אנשים צריכים להיעלב כדי לסווג יצירה כפוגענית?

נניח שיצרתי יצירה ומתוך עשרה אנשים שנחשפו ליצירה - אחד נפגע. האם צריך לסווג את היצירה כפוגענית? ואם חמישה מתוך העשרה נפגעו (מחצית מהאנשים שנחשפו ליצירה), האם אז זה הופך את היצירה לפוגענית? ומה אם תשעה אנשים נפגעו ואחד לא?
Beta Male
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
Beta Male • 21 ביוני 2010
דמוקרטיה,לא דמוקרטיה בסופו של דבר זו דיקטטורה (נאורה ,נאורה,תרגע) של כלובי. אם הוא מחליט למשל שלא מדברים פה על פוליטיקה,לא ידברו. הזכות הדמוקטית של כל אחד ואחד מכם היא לפתוח אתר בדסמי אחר ולעשות כרצונכם שם
וכן,תוכן פוגעני הוא דבר יחסי ואישי. מה שפוגע בי יענג את האחר ולהיפך. חוץ מזה לא ראיתי ממש איומים או הסתה לאלימות וטוב שכך,אני מניח שעל זה כלובי כבר לא היה עובר בשתיקה.
בכל מקרה,קחו קצת יותר בקלות את הכל ,נסו להגיב לגופו של עניין ולא לגופו של כותב ותגלו שאפילו אדון בועל בתשוקה כותב פה מדי פעם פנינים
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

Re: בואו נדבר על אלימות בכלוב

בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
פולו כתב/ה:
'בכוח המוח' כתב/ה:
חופש הביטוי הוא ליצור, אבל אם היצירה הינה בעלת תכנים פוגעניים, ישנה הסתברות שהחופש המדובר יסוג.

כאן רק מתחילה הבעיה. המחלוקת היא על ההגדרה מהו תוכן פוגעני? כמה אנשים צריכים להיעלב כדי לסווג יצירה כפוגענית?

נניח שיצרתי יצירה ומתוך עשרה אנשים שנחשפו ליצירה - אחד נפגע. האם צריך לסווג את היצירה כפוגענית? ואם חמישה מתוך העשרה נפגעו (מחצית מהאנשים שנחשפו ליצירה), האם אז זה הופך את היצירה לפוגענית? ומה אם תשעה אנשים נפגעו ואחד לא?


בגלל זה צריך לאזן את זה, לבחון מהי מהות הפגיעה, מהי משמעות היצירה לבעליה ולחברה מה אנחנו כחברה מעדיפים - לשמר את היצירה בגלל חשיבותה בתחומים מסוימים, או לגנוז אותה כי החשיבות בטלה מול הפגיעה.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
BODYGUARD כתב/ה:
שירשור חשוב.

בכדי לשמור על דמוקרטיה צריך לנטר אותה.
מעצם המילה "לשמור" הרי שאנו מפקידים שומר, חוק, תקנות, מערכת כלשהי, שתגונן ותגן
על אותה דמוקרטיה.

על כך כמדומני אין לנו ויכוח.

פועל יוצא שהדמוקרטיה גם היא נתונה לפיקוח.

צדק AIR באומרו שקודם ולפני הכל אנו צריכים לנהוג בעצמנו כראוי לפני הנפת פוסטרים
והגנות בזכות הרעיון, שהרי כך אנו יוצרים תשתית חברתית נאותה כבסיס לאותה דמוקרטיה.

לענין הכלוב וחופש הביטוי-
החסימה היא האופציה הקיצונית בהתבטאות אלימה בצורה זו או אחרת ושוב אנו נזקקים
לרגולטור, אדם ו/או גוף שישבו על המערכת ויקבעו מה עבר את הגבול הנורמטיבי.
לכך יש את כלובי, שמבלי להביע את דעתי האישית, מתפקד כבעלים וכאותו רגולטור.

אם אחזור לשניה אחת למה שאמר AIR, הרי שאם לא ניסחף ונגיב לאימרות אלימות,
למילים של הסתה, הרי שבאותו רגע לא הזנו את המערכת שוב ושוב באותם דברים שאנו
רוצים להמנע מהם.


היי בודי : )
אותך אני אשאל שאלה אחרת - אתה אומר שחסימה היא אופציה קיצונית, ואני מסכימה איתך,
יש לדעתך דרכים אחרות לנטר התנהגות פוגענית חוץ מחסימה? יש דרך ביניים שאתה יכול לחשוב עליה?
פתרונו נוספים?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
little pet כתב/ה:
דמוקרטיה,לא דמוקרטיה בסופו של דבר זו דיקטטורה (נאורה ,נאורה,תרגע) של כלובי. אם הוא מחליט למשל שלא מדברים פה על פוליטיקה,לא ידברו. הזכות הדמוקטית של כל אחד ואחד מכם היא לפתוח אתר בדסמי אחר ולעשות כרצונכם שם
וכן,תוכן פוגעני הוא דבר יחסי ואישי. מה שפוגע בי יענג את האחר ולהיפך. חוץ מזה לא ראיתי ממש איומים או הסתה לאלימות וטוב שכך,אני מניח שעל זה כלובי כבר לא היה עובר בשתיקה.
בכל מקרה,קחו קצת יותר בקלות את הכל ,נסו להגיב לגופו של עניין ולא לגופו של כותב ותגלו שאפילו אדון בועל בתשוקה כותב פה מדי פעם פנינים



תשאיר את כלובי בחוץ בינתיים, אני מניחה שנדרש לו בשלב מאוחר יותר : )
עולות מדבריך כמה שאלות -
אם מישהו פוגע בך לתחושתך, והדבר מענג צד שלישי, זה מכשיר את עניין הפגיעה?
איך מודדים את זה?

מהי אלימות להגדרתך? האם דחיה של פרט מסויים ממארג חברתי, נניח חרם, זו אלימות?

ועכשיו לעניין הפנינים -
יכול להיות שבין דבריו של אב"ב יש גם פנינים, האם עצם זה שקיימות יש פנינים כאלה, הוא נתון שאנחנו צריכים להתחשב בו כשאנחנו אומדים את הפגיעה שהוא פוגע בקבוצה מוגדרת ובפרטים לא מוגדרים, ומחליטים הכיצד לפעול?