מולד או נלמד?

re:re:re

smigi​(שולט) • 25 ביוני 2010

אישית אני מסכים עם JabberwockY מאוד סביר שאנשים שנמצאים בתוך העולם הזה וחושבים בצורה מסוימת יגיבו בצורה מסוימת.חוץ מזה באמת לא התכוונתי לנסות להמעיט מהטענה אני פשוט לא מסכים איתה,יש כל כך הרבה גורמים שמעצבים את חיים של בנאדם שמאוד קשה לכמת ולהגיד זה גרם לי להיות ככה וזה שינה אותי ככה,אני אישית יודע שדווקא ההפך,חברים ונילים שלי בחיים לא יראו סרטי פורנו על סשנים כי בעיניהם זה לא מגרה וזה אפילו מרושע מה ששולל את העובדה שכולנו מגיעים לרמות הכבדות.בקשר לכך שפורנו מתקדם להשפלה,זה ברור...
אנחנו במיוחד אמגם ורים לראות איך דברים כאלה נוצרים,כולנו חווינו חוויה של התרגלות,
כשהפורנו התחיל זה היה מגוון כמובן הבהתאם לביקוש כי זו בכל זאת תעשייה שמטרתה להרוויח כסף.
ככל שעבר הזמן ואנשים התרגלו למראות הללו ונוצרו יותר חברות שמספקות הביקוש החל לרדת ונוצר צורך ליצור משהו שימשוך מחדש את הציבור.
בהנחה שרוב הציבור שרואה סרטי פורנו הוא גברים(וזה כבר לא כל כך נכון בהכרח) מיוצר פורנו שנועד למשוך את הצופים הגברים שהתרגלו לפורנו הסטנדרטי.איך מושכים צופה שהתרגל לסקס רגיל?סקס מטורף,חזק ומשפיל דבר שהרבה חולמים עליו ולא משיגים.
אני מסכים עם הטענה שזה עולם שנשלט על ידי גברים ורואים את זה בכל מקום אבל מטעמי זו דווקא הסיבה האחרת ולא הפורנו שהופך נשים למטורפות.כל דור רוצה למרוד ובגלל שזה עולם גברי הורים מחנכים את האישה להיות מחונכת מקסימה ויפה כדי שיאהבו אותה.עדיין מוכרים לרוב הבנות את פנטזיית הנסיך על הסוס הלבן שיסחוף אותך.ברגע שאישה גדלה ומחליטה למרוד איזו דרך יותר טובה מלהשתגע ולהיות זורמת וליהנות מהחיים?(לא רע בעיניי בכלל אגב)
לסיום.אני שוב חוזר על הטענה שגם אם משהו גרם לנו להיות ככה אז עדיין אני מאושר במה שאני.ומי שלא מאושר במה שהוא כנראה לא יעשה את זה.אם באמת גרמו לך להיות משהו שאת לא רוצה אף אחד לא עוצר אותך מלהפסיק.
אני מבין את הפאניקה משטיפת מוח אבל לדעתי בסוף הכול מגיע לעניין של בחירה.
באמת שלא התכוונתי להעליב מקודם.

תוספת קצרה

smigi​(שולט) • 25 ביוני 2010

ודבר אחרון ששכחתי להוסיף,את בכל זאת פתחת את הדיון בפורום הבנים על הבנות שזה לרוב נשלטות ושולטים.את רוצה טווח תגובה גדול יותר תפרסמי בפורום כללי

doubt • 25 ביוני 2010

"יש אפשרות לקרוא את התגובות שלא מתוך נקודת מבט מיגדרית ? יש אפשרות לצפות בסרט שלא מתוך נקודת מבט מגדרית ? והאם אפשר להתייחס לעניין הפורנו.. (כן, ניחשת) שלא מתוך נקודת מבט מגדרית? ואחרונה חביבה - האם אפשר לדבר על מגדר שלא מתוך נקודת מבט מגדרית?"

ג'ינג'ר - אני מסכימה לגמרי שאנו רואים את העולם דרך נקודת המבט המגדרית שלנו. עם זאת, אני חושבת שיש הרבה מה להגיד לגבי המודעות שלנו לעניין. אני, באופן אישי, לא הייתי מודעת לנושא המגדר בכלל, ולנחיתות הנשית בפרט, עד לא מזמן... זאת אומרת, זה לא שלא חוויתי נחיתות או השפלה בשל היותי אישה, פשוט קיבלתי את זה יותר בשוויון נפש (הרבה יותר, האמת). והמודעות היא שעשתה אצלי את ההבדל. ברגע שאת מודעת לכך שאת מסתכלת על העולם מנקודת מבט מגדרית את יכולה להיות יותר ביקורתית בהתייחסויות שלך למה שאת רואה, וזו כבר התחלה.


"את עושה כאן דמוניזציה שאינה במקומה. ראשית, המדגם כאן לא ממש מייצג. להפך: ביקשת תגובות של אנשים ש"חיים את העולם הזה, באקסטרים שלו", וזה מה שקיבלת; ושנית, בחרת לצטט קטעים מסויימים שנוגעים בפן האישי דווקא והתעלמת מכל שאר התגובה המ-א-ד ארוכה שלי למשל, ומהתגובה המעט-פחות-ארוכה של ראובן, שנוגעת בסרט עצמו ובפורנוגרפיה. אני, אישית, לא מבטל את הטענה המוצגת בסרט כלל וכלל אלא מנסה להסביר למה לדעתי היא אינה נכונה, ועוד יותר - למה היא לא קשורה לחדרי המיטות של אנשי המיילדום ש"חיים את העולם הזה". ועליהם היה הדיון, ולא על "למה גברים מתחייסים רע לנשים" בעולם הונילי - דיון שאשאיר למלומדים ממני.
אולי הנשים הגיבו בצורה רגשית (אני לא ממש ראיתי עמדה בתגובותיהן, אגב) כי מזוכיזם הוא בהגדרתו אמביוולנטי. חלק מההשפלה באקטים בדסמים היא הידיעה שאת אוהבת להיות מושפלת, ולכן העונג וה'סבל' תלויים זה בזה. החיטוט בפצעים הוא לפעמים אטרקציה בפני עצמה.
ולכן אני שואל - מה בעצם מפריע לך בסרט, כנשלטת?
מה לטענה המוצגת בסרט ולבדסמ כמו שאת חווה אותו?
אנא, הסבירי טוב יותר את עמדתך".

ג'אברווקי - אם הרגשת דמוניזציה - קודם כל אני מתנצלת, בעיקר בגלל שאני לא פה כדי למצוא אשמים. בכלל לא התעלמתי מהתגובות שלך, להיפך, אני חושבת שעניתי להן וגם די בפירוט, בתגובות קודמות. איכשהו היה נראה לי שקל הרבה יותר לקבל את האלימות הזאת, כשלא אתה ה"קורבן" שלה. להגיד "שכל אחד יעשה מה שטוב לו" זה קל ונוח כשאתה בצד השולט, והרבה יותר קשה בצד הנשלט, שם "לעשות מה שטוב לך" הוא בהכרח גם לעשות משהו שלא לגמרי טוב לך - אם כי הוא כרוך בכאב או השפלה ואם כי הוא כרוך בויתור על הנטיות או הדחפים (שאינם בשליטה).
שאלתי אליך היא מה מפריד בין אנשי המיילדום לבין גברים שמתייחסים רע לנשים? (וזו לא שאלה קנטרנית, זו שאלה מהותית בעיני). לאור כל מה שאמרנו עד עכשיו, כל ההשלכות שיש ללמידה ממודל, לחיקוי, להתניות הקלסיות שפועלות עלינו, להבניות החברתיות שאנו נולדים לתוכן - מהו ההבדל המהותי בין שני הסוגים? האם העובדה שאתם הכנסתם את האלימות למסגרת ("הבדס"מ") נותנת לה לגיטימציה? האם ההסכמה של הנשלטות היא זו שנותנת לגיטימציה? (אפשר לשאול בכלל- מה נותן לגיטימציה לתופעה...) למה כתבת שהסרט לא נוגע לחדר המיטות של המיילדום? (שוב - אני באמת מנסה להבין, אני לא מנסה לתקוף). זו מהות העניין מבחינתי - האם יש הבדל ערכי, פרקטי, חברתי או אישי בין ה"מיילדומים" ובין כל אותם "שאר הגברים הוניליים"?
בעיני השאלה של למה גברים מתייחסים רע לנשים (גם בעולם הונילי) היא דווקא כן קשורה פה, כי עליך ועליהם פועלים בדיוק אותם כוחות חברתיים ופסיכולוגיים (או שמא?).

שאלת לעמדתי האישית - אין לי הרבה נסיון פרקטי בעולם הבדס"מ. כן יש לי הרבה משיכה. החשיפה לסרט (ולעוד תכנים כאלה ואחרים שעוסקים במגדר) תפסה אותי בדיוק בשלב שבו עמדתי "להתמסר" סופית לעולם הזה ו"להכנע" לפנטזיות ולמה שתפסתי בתור נטיה אישית. ונוצר מצב שבו יש לי כמיהה לתחום הזה, אבל גם התנגדות מאוד גדולה בגלל כל הדברים שכבר אמרתי ואין צורך לחזור עליהם.
הדיון הזה הוא הדרך שלי לנסות וליישב את הקונפליקט בין הבטן לראש, אם תרצה. אם רק מישהו ישכנע אותי שאכן יש הבדל מהותי בין שני סוגי הגברים (לצורך העניין) - המיילדומים ואלו שסתם רעים לנשים, יהיה לי הרבה יותר קל להמשיך. אני מודעת היטב להבדלים ה"יבשים" - לחוקים של הבדסמ, למסגרת, ל"משחק", ל"אפטרקייר", לנוכחות של ה"רוע" לצד ה"טוב", הרך והמכיל. זה לא לגמרי מספיק לי. זה לא משכנע אותי עד הסוף, שההתמסרות שלי בתור נשלטת, ש"הויתור על עצמי", ההשפלות, הכאב, הם לגיטימיים (בעיני עצמי כמובן), לאור המידע החדש שנחשפתי אליו. אני מקווה שזה קצת יותר ברור עכשיו...

אה, ואם מישהו יודע איך עושים "צטט" לשתי תגובות שונות באותה הודעה - אנא ספרו לי איך...

המלט • 25 ביוני 2010

'מולד או נלמד' הינה – כמו תמיד -- שאלה מעניינת אך לא מצאתי בינה ובין הסרט ולא כלום. למיטב
הבנתי, השאלה המרכזית שהסרט מעלה הינה זו: "כיצד הפכה תעשייה שפעם נחשבה לא הולמת
לחלק מחיי התרבות והכלכלה?" (4:54). תשובה קצרה: זה הכלכלה, טמבל. תשובה ארוכה: 50 דקות
נוספות של הסרט.

הסרט משיב על השאלה הנ"ל על ידי מספר רב של דוגמאות המבססות קשר ישיר בין פורנו
לכלכלה, פוליטיקה ותרבות. בעניין הכלכלה, מזכירים לנו שפורנו זו תעשייה עם מחזור של כ 10
מיליארד דולר בשנה – יותר מהכנסות ליגות הספורט השונות והקולנוע באמריקה ביחד. כמה
מהתאגידים הגדולים וה'מכובדים' וחברות תקשורת באמריקה קשורים לפורנו (טיים-וורנר וכו)
ומרוויחים מכך מיליונים בשנה.

לגבי פוליטיקה, מתארים לנו כיצד תעשיית הפורנו צוברת בהדרגה כוח פוליטי ששיאו בהחלטת בית
המשפט העליון בארה"ב בשנת 2002 להסיר את החרם מעל סרטים המדמים פורנוגרפיית ילדים
ולאפשר הפקות כאלה. הישג משמעותי זה של אגודת "חופש הדיבור" שהוקמה ב 1991 ופועלת ללא
ליאות על ידי שידול פוליטיקאים להיטיב עם תעשיית הפורנו על ידי חקיקה ידידותית, הוא אולי
המסמר האחרון בנסיונן של קתרין מקינון ואנדריאה דבורקין בתחילת האייטיז להפוך פורנוגרפיה
לבלתי-חוקית. הסיפור ההוא מעניין בפני עצמו ואולי כדאי לספר אותו בהזדמנות מסביב למדורת
שבט פמיניסטית, אבל נשוב אל השאלה המרכזית של הסרט והתשובות שהוא מציע.

מצד התרבות, מזכירים את הווארד סטרן שקידם מאד את הפורנו ומראים כיצד האיש הוא לגיטימי:
הנה, אפילו קלינטון מדבר עליו בחביבות: אם הנשיא לשעבר בכבודו ובעצמו אומר שסטרן "יצליח
בכל מה שהוא עושה", או משהו כזה, אז סטרן הוא בטח 'בסדר', ולכן גם פורנו הוא 'בסדר'. עוד
לגיטימציה: מי שעושה סרט על אונס שחורה על ידי חברי קו-קלקס-קלאן גם עושה סרטי-מוסיקה ל
לינקין פארק, מנדי מור ובריטני ספירס. זאת אומרת, עצם זה שעשית משהו אקסטרימי לא מונע
ממך להתחכך עם כוכבים. בהמשך מראים איך כוכבות-פורנו הופכות לסלבריטיס לגיטימיות
בתרבות, כאשר המבחן האולטימטיבי הרגיל של מידת המקובלות-החברתית הוא כרגיל כמה כסף
את שווה. על פי מבחן זה, ג'נה ג'יימסון רכשה ביושר את מקום הכבוד שלה בפנתיאון התרבותי של
אמריקה – יש בובות מין בדמותה, וצעצועי מין המעוצבים על פי התחת והכוס שלה. "זו אמריקה וזה
נהדר שבחורה יכולה לשווק את גופה ולעשות מזה רבע מיליון דולר בשנה", מתמוגג גבר אחד.
וגולת הכותרת: היא מכרה את ג'נה-קלאב שלה ב 17 מיליון דולר והפכה לאייקון תרבותי. עם כסף,
באמריקה, לא מתווכחים.

תערוכת האקספו בוגאס, חבורת הגברים העומדת מסביב לשחקנית פורנו ומצלמים את הכוס שלה
בתאווה בולטת, הבחורה שאומרת "אני מוצר, ואני מוצר שווה!" יוצרות אצל הצופים את הזיקה
המתבקשת בין פורנו להצלחה, היינו בין פורנו לכסף. אחד הקטעים החזקים ביותר שמצאתי בסרט
הוא הקטע בו שחקנית פורנו מתמחרת את שירותיה על סט הצילומים: 300 למציצה. שתי בנות:
600. זיון עם גבר: 900. 1000 לאנאלי. אני ושניים - 1100. חדירה כפולה = 1200. מין קבוצתי: אני +
3 = 1300, תוספת-100 דולר לכל גבר נוסף. כל דבר -- (פאקינג) מתומחר. היא מדקלמת בקלות את
המחירים, וכשהיא מגיעה ל 'שניים שמזיינים אותי בתחת = 1500', היא מצחקקת פתאום מחוץ
לקונטקסט, אות לכך שמבוכתה השתלטה עליה.

בכל שנה מגיעות כ 1000 נשים לתעשיית הפורנו לחפש את מזלן. ומה דעתו של הציבור הרחב על
הבחירה של בחורות לעסוק בפורנו? כרגיל, יש את טיעון הבחירה החופשית: זו בחירה שלה לעשות
זה ולכן זה בסדר. אבל הסרט מעמת את הטענה הנדושה הזו עם מי שבעצמה עשתה את הבחירה
החופשית הזו: 'כמי שלא הלכה לאוניברסיטה, איפה אני יכולה לעבוד? במקדונלדס, בשירותים כאלה
או אחרים בשכר מינימום, או בסקס. אם כאשה צעירה בחברה מודרנית הבחירה החופשית הטובה
ביותר שלי היא למכור את האיברים שלי לגברים אז משהו מאד יסודי דפוק במערך העבודה'. מה יש
להגיד, צודקת.

התובנות העמוקות יותר והקשר לאלימות מופיעים רק בחלקו האחרון של הסרט. עולה הטענה כי ב
70% ממקרי התעללות של גברים בנשים מעורבת צפייה בפורנו. בתוך כך אנו רואים קטעים של
אלימות כלפי נשים בסרטי פורנו, (גם אם בהסכמה). אנשי הכלוב יזהו קטעים אלה כסצנות
בדסמיות, אבל הסרט מציג אותן דווקא מנקודת מבט של אלימות גברית כלפי נשים: מין בהסכמה
אולי, בטוח אולי, אבל לא לגמרי שפוי. "אנו טועים לחשוב שפורנו מסתכם בהסרטת מין", אומרת
אקדמאית בריטית. "פורנו מייצג השקפת עולם, אידיאולוגיה דרכו ניתן להבין מערכות יחסים. הפורנו
רוצה שתחשבו שאתם יכולים לראות כמה שאתם רוצים ואז לסגור את המוח. זה לא עובד ככה.
הפורנו זולג לחיים האמיתיים". וג'אברווקי אומר: החיים האמיתיים זולגים לפורנו. אני לא יודע למה
בדיוק התכוון חברי, אבל אם הרעיון הוא שפורנו אינו אלא שיקוף של מציאות בה נשים מקופחות על
רקע מגדרי, הרי שצדק.

זיקה בין תרבות-פופ ואחרת לפורנו קיימת ותקפה בעיקר באמריקה, ופחות במקומות אחרים בעולם.
תעשייה זו מונעת על ידי כוחותיה הקמאיים של הכלכלה: ביקוש רב של גברים (הנתון בסרט: 70%
מהצרכנים הינם גברים סטרייטים), וניצול הזדמנויות של תאגידים, הנשלטים לרוב על ידי גברים,
כדי לגרוף כמויות עצומות של כסף. הסרט מציין שרוב הכסף שמתגלגל שם בתעשייה מגיע
לכיסיהם של גברים. מבחינה זו, ג'נה ג'יימסון איננה דוגמה מייצגת. הסיבה הכלכלית כמובן תקפה
בכל מקום: החל מקולומביה, שם מנוצלות יום יום נשים קשות יום כדי לייצר מוצרי פורנו אותם
יצרכו גברים בודדים בטקסס תמורת דולרים ספורים; דרך בלגיה הפדופילית, אנגליה, גרמניה ובכל
מקום. אבל רק באמריקה (ובישראל) 10 מיליון דולר הופכים את בעליהם לאייקון תרבותי. החיבור
הזה בין תעשייה נצלנית לתרבות על רקע התעשרות מהירה מתרחשת רק בתרבויות קפיטליסטיות
כמו אמריקה, ובחיקויים נלעגים שלהן.

ולגבי ספקותיה של doubt: הרעיון שמיילדום ניזון מתוך מציאות מטרידה של אלימות גברים כלפי
נשים אינו חדש. לפני שנתיים, בדיון כאן בכלוב על פמדום מול מיילדום באמנות, העירה נילי ונילי
ש:

"מיילדום הוא החיים עצמם. מה מעניין לראות גבר שולט באישה? אתה יכול לראות את זה בבית
של השכנים שלך, או בעבודה. אתה רואה את זה איפה שלא תלך. מיילדום הוא המציאות"


עצם ההתלבטות שלך הופכת את האישי שלך לפוליטי ביותר ממובן אחד. מאחל לך פיוס
ונחמה.

ginger • 25 ביוני 2010

הערה שקטה:
אני חושבת שנקודת מבט מגדרית נותנת לנו דבר מה בשלב הבחינה, אבל נועלת לנו אפסקטים רבים אחרים אם מביטים רק דרכה. היא מצומצמת ומניפולטיבית, פוליטית.
תודה להתייחסותך.

רפאל • 26 ביוני 2010

תאורית הדיסוננס הקוגנטיבי טוענת כי כאשר אדם מחזיק בשתי עמדות מנוגדות, מתעוררת בו תחושה לא נעימה, ולאחר מכן דחף לנסות וליישב ביניהן (בכך שהוא משנה גישה, עמדה, אמונה, או התנהגות.)

בדס"מ מושתת בראש ובראשונה על יצרים אלימים. בעיני זו עובדה טרוויאלית. אצל הרבה אנשים העובדה הזו מייצרת דיסוננס קוגנטיבי. זה לא מסתדר להם עם הדעה שאלימות היא דבר רע ושאין לנהוג באלימות. וכדי לפתור את הדיסוננס הקוגנטבי הם עושים כל מיני דברים. הם מתרחקים מבדס"ם. הם שורצים פה כל היום אבל כותבים בפרופיל שהם לא בעסק. הם מכחישים את העובדה שמדובר ביצרים אלימים וטוענים שרק מדובר במיניות אחרת שהחברה מדכאת. הם מבצעים רציונאליזציה של הפעילות הבדס"מית ומציגים אותה כבלתי אלימה. וכו'.

באופן אישי אני לפעמים מקנא במי שהצליח לעזוב את העולם הבדס"מ. ומנגד - חושש מאוד מאנשים המכחישים את העובדה שבדס"מ מושתת על יצרים אלימים, ועוד יותר מכאלו שבאמצעים רציונליים הכשירו את הבדס"מ שלהם ועשו אותו בלתי-אלים. הדרך שלי להתמודד עם הדיסוננס היא להשאירו במקומו. אני חושב שמהיותנו יצורים סופיים ומוגבלים אין בכוחנו לפתור כל סתירה, וחובה עלינו ללמוד לחיות עם סתירות אחדות. לרובנו יש דיספוזיציות נפשיות שאינן מתיישבות לגמרי עם האידאלים הנורמטיביים שלנו. יצרים אלימים הם לפעמים מהסוג הזה. אין בידנו לכבושם לגמרי, ואין אנו מחייבים אותם.

אז אני חיי עם הרבה ביקורת וחשדנות כלפי חלק מהיצרים שלי, אבל גם מתוך הבנה שלעתיד הנראה לעין הם הולכים להישאר שם. אני כן חושב שהסכמה ובחירה חכמה של פרטנר עושים הבדל בלתי מבוטל בדברים.

טוב שהגעתי

היילני • 26 ביוני 2010

זה דיון מאוד מעניין שמפליג לאספקטים שונים.

doubt, אני ממליצה לך לקרוא את מאמרה של קת'רין מקינון "הנאה תחת הפאטריארכיה". מקינון, יחד עם פמיניסטיות אחרות כמו אנדראה דבורקין, טוענות שמיניות האישה מעוצבת ע"י הפאטריארכיה, ותעשיית הפורנו היא אחד הכלים החזקים בהם משתמשת החברה כדי למשטר ולעצב את תשוקתה של האישה. לפי קריאתי את מקינון, אין הרבה מקום לפרצה. אני פמיניסטית פרו-סקס ורוצה למצוא ספרה בה, כאישה, אוכל לממש את המיניות שלי, אך לא "בכלי האדון", כלומר לא בשליטת בעלי הכוח והממון בחברה, שהם ברובם גברים לבנים הטרוסקסואלים, אלא בכליי שלי.

לשם ההבהרה, פמדום אינו בהכרח חותר תחת הפאטריארכיה כמו שמיילדום אינו בהכרח מנציח אותה. הדברים הרבה יותר מורכבים ומאלצים רזולוציה נמוכה יותר הבוחנת את טיב היחסים בין המשתתפים/ות, הכרות, עומק, רגשות, מודעות עצמית, וכן סוגיות מגדריות ופוליטיות. אי אפשר להתעלם מהסוגיות הללו - לדוגמה, דין האישה הנשלטת הבוחרת את השולט שלה בקפידה, אינו כדין האישה השולטת המשולה למגף שהיא נועלת.

אין לי ספק שתעשיית הפורנו המיינסטרימית, מסיבות שכבר הוזכרו לעיל, מקהה חושים, מנציחה דיכויים חברתיים, מגלגלת כספים על חשבון חוסר ביטחון של גברים ושל נשים. עם זאת, אין רע בהיות אדם, אישה יצור מיני ובצריכת ייצוגים מיניים. השאלה היא: אילו ייצוגים?
ישנו פורנו קווירי/פמיניסטי, המצולם, מבויים, נכתב ומשוחק ע"י נשים וטרנסג'נדרים למען נשים וטרנסג'נדרים. לדעתי, פורנו מסוג זה אינו משתמש ב"כלי האדון" כדי לשבור אותם, אלא יוצר ספרה בה נשים תוכלנה להנות מייצוגיי מיניות שאינם משרתים את הגבר הלבן ההטרוסקסואלי. ייצוגים כאלה עשויים לכלול חדירה מלפנים ומאחור עם סטראפון, S/M, אורגיות ועוד. חפשי את האתר של ד"ר אנני ספרינקל, כוכבת פורנו ומטפלת מינית שלמדה אומה שלמה איך מזדיינים עם טרנסים.

אל לנו כנשים להתבייש בתשוקות שלנו או לדכא אותן. אפשר לממש אותן בדרכים שמשרתות אותנו, בסופו של דבר, ורק אותנו. אין ספק שכולנו עוברים שטיפות מוח, אבל אנחנו יכולים לנסות להיות יותר מודעים וביקורתיים. רק כך, אם את שואלת אותי, נשים יצליחו באמת לשלוט בעצמן ובאחרים.


האם התגובה שלי כאישה היתה רגשית? - תגובה מן הסוג הזה מורה על הפנמת דיכוי גברי שהולמת מאוד את אתר 'הכלוב'.

רפאל • 29 ביוני 2010

היילני,

הנקודה של הסרט היתה שפורנו מקדם אלימות ומדכא אינטימיות. הנקודה שלו לא היתה שפורנו מקדם אלימות גברית, ושזה לא שוויוני, ושכנגד זה צריך פורנו שיקדם אלימות נשית. יש משהו ציני בקריאה להתנגד לאלימות גברית בשביל שיהיה אפשר לייצר אלימות נשית.

כמו כן, יש הבדל בין ביקורת על אפליה ממשית של נשים בחברה (כמו הבדלי שכר למשל); לבין פרשנות של המציאות שמציגה נשים כקרבנות טוטליים של גברים. תמיד אפשר לפרש את החיים, בכל מצב ומצב, כאילו אתה קרבן. באופן פרשני תמיד אפשר להציג נשים כקרבנות של גברים. אבל בעוד הגישה הראשונה מאפשרת ביקורת על חברה לא שוויונית, הגישה השניה בעצם משרשת תודעת קרבן שאין לה תמיד קשר עם המציאות.

יש לדעתי משהו מופרך בטענה שמיניות האישה מעוצבת ע"י הפאטריארכיה. כאילו נשים משוללות כל אוטונומיה, וכאילו המיניות הגברית היא שחרור מוחלט של תאוות ומאוויים.

Re: טוב שהגעתי

Bent • 29 ביוני 2010

איפה?

איך מורידים אותו?

אני פשוט סקרן להשוות מה הוא עושה לי.

המלט - אני מעריץ את הקרקע שעליה אתה הולך כשאתה מתזכר מה נילי אמרה לפני שנתיים, אליל.

נ.ב. אני ממתין לכמה דקות שקט לראות את הסרט להבין על מה המהומה.

היילני • 29 ביוני 2010

יפה, וכנגד זה אני טוענת שלא כל פורנו מקדם אלימות ומדכא אינטימיות, משמע שפורנוגרפיה לבדה אינה בהכרח מעודדת אלימות, ואפשר לעשות פורנו אחר (גם אם הוא כולל בדס"מ הוא אינו בהכרח מדכא/מקדם אלימות). הבאתי כדוגמה את אנני ספרינקל. להלן האתר שלה: http://www.anniesprinkle.org/html/welcome.html

בוודאי שיש רצון חופשי. כולנו פועלים במערכת סמלים בה מופעלים יחסי כוחות, וזה תלוי בנו לאן אנחנו מנווטים את הכוח ולאיזו מטרה.
פורנו אחר: http://yes.walla.co.il/?w=2/7886/1351925