למדתי מחברה שלי |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
"החתול של שרדינגר הוא מתחלף."???
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
למדתי מחברה שלי • 1 ביולי 2010
אם כי אני דווקא חשבתי עליו יותר כ פרווה, במובן לא זה ולא זה.
|
|
the_drow(שולט) |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Re: מצאתי!
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
the_drow(שולט) • 1 ביולי 2010
המלט כתב/ה: החתול של שרדינגר הוא מתחלף.
חחחחחחחחחחח המלט, קודם פפריקה ישראל ועכשיו זה? תקשיב אתה חייב להפסיק, עוד יאשפזו אותי עם קרע בשרעפת |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 1 ביולי 2010
Cauchy כתב/ה: יש פה סתירה מסוימת. הרי שימוש בעברית גבוהה במקום מילה לועזית פשוטה יכול לגרום לחוסר בהירות.
אני לא רואה את האינטרס בשימור שפה. השפות נוצרו מכורח המציאות ואין להפרדה הזו מטרה אמיתית. כנראה שבעוד הרבה שנים תהיה שפה אחת (אנגלית) עם ניבים מקומיים. לכן גם אם יש תחליף מעולה בעברית, לא בטוח שארצה להשתמש בו. להתלהב מעצמך שאתה יודע מילים מגניבות זה לא בהכרח רע. אבל אני מסכים מאד שצריך לנסח את עצמך בצורה המובנת ביותר האפשרית. חלק מהאנשים לא יכולים (זו לא משימה פשוטה) וחלק רוצים להשפיל על ידי שימוש בשפה לא מובנת. ננתח לרגע את הקבוצה האחרונה. לעיתים הכרות עם מושגים מאפשרת לצטט סיפורים שלמים או תאוריות בעזרת זוג מילים (הרצחת וגם ירשת, דיסוננס קוגניטיבי, סתירה, וכדומה). ככל שהחברה סביבך מכירה את עולם המושגים שלך, כך קל לך להתנסח . יש אנשים שמעמידים פנים שהניסוח הגבוה שלהם הוא קל יותר וכל מה שעוצר מבעדם זה הקורא. כך ניתן לגרום לקורא להרגיש רגשי נחיתות. הם כנראה עובדים גם על עצמם בתהליך הזה. ככל שהשפה יותר עשירה כך יותר קל להתבטא בה. ככל שהמשתתפים בשיחה מתמצאים בה יותר, הם מבינים זה אז טוב יותר ומסוגלים לנהל שיחה מעמיקה יותר. להאשים אנשים שדוברים את השפה היטב בפלצנות זו דרך לכסות על בורות ועל רגשי נחיתות. כמובן, אני מנסה לדבר ברור. כמובן, אני מנסה שלא לגרום לאיש רגשי נחיתות, וכשאני מדברת עם מי שעשוי לא להבין שפה יפה מידי, אני מנמיכה בשבילו את המשלב בשביל למנוע חוסר נוחות. אבל כשאני עושה את זה, אני מצרה על כך. כי הנמכת המשלב גוררת גם הנמכה של תוכן השיחה, אם תרצו ואם לא. הדוגמה של RIR מצויינת: אני לא אשתמש במילה "סופרפוזיציה" בתוך משפט יומיומי עם מי שחוסר ההבנה עשוי להביך אותו. אבל אני אהנה הרבה יותר לדבר עם מישהו שאני יכולה לדבר איתו חופשי. פעם נערות עשירות שברור שלעולם לא יעשו שום דבר, היו מקבלות מורים פרטיים, על מנת שיהיה להן ידע כללי מספק בשביל לנהל שיחה בחברה אינליגנטית. כי זה חשוב. היכולת לנהל שיחה מעבר ל"העבר נא את המלח", היא חשובה. באמת. |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Cauchy{Venus Blue} • 1 ביולי 2010
יולי,
מרוח הדברים קצת נשמע שאת חושבת שאני לא מסכים איתך. אני תארתי מצב ספציפי בו יש שימוש בשפה גבוה במכוון, לא ניסיתי לומר שמי שמדבר בשפה גבוה הוא מתנשא. אני מסכים שעדיף לנהל שיחה עם אנשים עשירים יותר (נגיד בשפה), אבל את הסכמת שאם כבר מדברים עם אנשים עניים עדיף לשמור על שפה שהם יבינו. מצד שני העלאת עוד נקודה מעניינת- אם תשתמשי במילה שהאדם מולך אינו מכיר הוא עשוי לשאול אותך או להבין מההקשר וכך ללמוד משהו חדש וזה מצויין. זה מזכיר לי את אמא שלי שמדברת עם עוזרת הבית ''את ספה להזיז, מנקה אחרי''. לדבר עם עולים חדשים בעברית קלוקלת לא עוזר להם להשתלב בחברה. עוד דבר אחד שאני מסכים לגביו: המושגים 'פלצנות' ו'לחפור' לרוב מעידים על הניסיון להגן על רגשי נחיתות או לבנות את עצמך על ידי הורדת אחרים. יולי Yuli כתב/ה: Cauchy כתב/ה: יש פה סתירה מסוימת. הרי שימוש בעברית גבוהה במקום מילה לועזית פשוטה יכול לגרום לחוסר בהירות.
אני לא רואה את האינטרס בשימור שפה. השפות נוצרו מכורח המציאות ואין להפרדה הזו מטרה אמיתית. כנראה שבעוד הרבה שנים תהיה שפה אחת (אנגלית) עם ניבים מקומיים. לכן גם אם יש תחליף מעולה בעברית, לא בטוח שארצה להשתמש בו. להתלהב מעצמך שאתה יודע מילים מגניבות זה לא בהכרח רע. אבל אני מסכים מאד שצריך לנסח את עצמך בצורה המובנת ביותר האפשרית. חלק מהאנשים לא יכולים (זו לא משימה פשוטה) וחלק רוצים להשפיל על ידי שימוש בשפה לא מובנת. ננתח לרגע את הקבוצה האחרונה. לעיתים הכרות עם מושגים מאפשרת לצטט סיפורים שלמים או תאוריות בעזרת זוג מילים (הרצחת וגם ירשת, דיסוננס קוגניטיבי, סתירה, וכדומה). ככל שהחברה סביבך מכירה את עולם המושגים שלך, כך קל לך להתנסח . יש אנשים שמעמידים פנים שהניסוח הגבוה שלהם הוא קל יותר וכל מה שעוצר מבעדם זה הקורא. כך ניתן לגרום לקורא להרגיש רגשי נחיתות. הם כנראה עובדים גם על עצמם בתהליך הזה. ככל שהשפה יותר עשירה כך יותר קל להתבטא בה. ככל שהמשתתפים בשיחה מתמצאים בה יותר, הם מבינים זה אז טוב יותר ומסוגלים לנהל שיחה מעמיקה יותר. להאשים אנשים שדוברים את השפה היטב בפלצנות זו דרך לכסות על בורות ועל רגשי נחיתות. כמובן, אני מנסה לדבר ברור. כמובן, אני מנסה שלא לגרום לאיש רגשי נחיתות, וכשאני מדברת עם מי שעשוי לא להבין שפה יפה מידי, אני מנמיכה בשבילו את המשלב בשביל למנוע חוסר נוחות. אבל כשאני עושה את זה, אני מצרה על כך. כי הנמכת המשלב גוררת גם הנמכה של תוכן השיחה, אם תרצו ואם לא. הדוגמה של RIR מצויינת: אני לא אשתמש במילה "סופרפוזיציה" בתוך משפט יומיומי עם מי שחוסר ההבנה עשוי להביך אותו. אבל אני אהנה הרבה יותר לדבר עם מישהו שאני יכולה לדבר איתו חופשי. פעם נערות עשירות שברור שלעולם לא יעשו שום דבר, היו מקבלות מורים פרטיים, על מנת שיהיה להן ידע כללי מספק בשביל לנהל שיחה בחברה אינליגנטית. כי זה חשוב. היכולת לנהל שיחה מעבר ל"העבר נא את המלח", היא חשובה. באמת. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 1 ביולי 2010
Cauchy, כרגיל כיף לקרוא אותך.
עם החברים שלי אני לא עושה הנמכות, אני סומכת עליהם שישאלו אם משהו לא מובן, כמו שאני שואלת אותם. כי אין בינינו שום רגשי נחיתות ושאר תסביכים. אבל עם אנשים שאני צריכה לחשוש מלהביך, אני עושה את ההתאמה. זה פשוט מצער אותי. אילו היינו פחות מתגוננים, פחות נחושים להגן על החסרים שלנו ויותר פתוחים ללמוד, היה יותר מעניין ומעשיר לכולם. באשר למשפט הראשון שלך - ובכן, זה לא כל כך זה שלא הסכמתי אתך כמו שהשתמשתי בדברים שלך כמנוף למה שרציתי להגיד. לא הסכמתי עם הניסוח שלך אחד לאחד, אבל ההפרש לא משמעותי. |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Cauchy{Venus Blue} • 1 ביולי 2010
יולי Yuli כתב/ה: Cauchy, כרגיל כיף לקרוא אותך.
עם החברים שלי אני לא עושה הנמכות, אני סומכת עליהם שישאלו אם משהו לא מובן, כמו שאני שואלת אותם. כי אין בינינו שום רגשי נחיתות ושאר תסביכים. אבל עם אנשים שאני צריכה לחשוש מלהביך, אני עושה את ההתאמה. זה פשוט מצער אותי. אילו היינו פחות מתגוננים, פחות נחושים להגן על החסרים שלנו ויותר פתוחים ללמוד, היה יותר מעניין ומעשיר לכולם. באשר למשפט הראשון שלך - ובכן, זה לא כל כך זה שלא הסכמתי אתך כמו שהשתמשתי בדברים שלך כמנוף למה שרציתי להגיד. לא הסכמתי עם הניסוח שלך אחד לאחד, אבל ההפרש לא משמעותי. קודם כל תודה, גם כיף שאת מגיבה באופן מפרה (בניגוד למתלהם או מתעלם). זה נכון שבחברה האנושית ובחברה הישראלית במיוחד הודעה בטעות או בחסר הינה כישלון חמור. יש לנו ולתרבות השאיפה למצויינות שלנו גם אשמה בנושא. אנשים מפחדים להראות כבורים, ולכן מעמיקים את בורותם. יש אנשים שמפחדים ללמוד כי הם עלולים לא להצליח, ולכן לא לומדים כלל. כשלמדתי לנגן על גיטרה כל כמה זמן הייתה לי הרגשה שמיציתי את התחום, אני יכול לנגן שירים וזה סבבה. אז הייתי נתקל בנגן מעולה שהראה לי כמה אפשר להתקדם ומה אפשר להפיק מהכלי הזה והחזיר אותי ללמוד. אישית אני מעדיף להיות בחברת אנשים מוצלחים ממני (לפחות בתחומים מסויימים) כי כך אני מתפתח. |
|
מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Re: ריר ושאר אבירי השפה העברית
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} • 1 ביולי 2010
the_drow כתב/ה: the_drow כתב/ה: RIR כתב/ה: 3. איני יודעת לגבי שאר החנונים, אבל אני בהחלט יכולה להעיד על עצמי: כשאני מדברת עם חנונים שכמותי, כל מילה שניה שלי היא סופרפוזיציה. כשאני מדברת עם אנשים אחרים, אני משתדלת להימנע משימוש במילים כגון אלה.! רגע, אז מה קורה שאת מדברת גם עם בן אדם שהוא חנון וגם עם הדיוט בו זמנית? בוודאי יקירתי, אחרת זה לא היה ממש משעשע, לא? אחח תורת הקוונטים. תנסי פעם לעשות ניסוי מחשבתי ותדמייני ספאנק (כחלקיק) בסופרפוזיציה. איכשהו אני לא בטוח אם זה ממש אבל ממש כואב או שלא יהיה לזה אפקט בכלל. מה דעתך? הרי היד (אלומה) שלי יכולה להיות גם על התחת של הנשלטת וגם לא. האם זה כואב ולא כואב בו זמנית? מבולבלים? גם אנחנו (וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון אליי ולפיצוליי האישיות הדימיוניים שלי).[/quote] מצאתי פתרון שיבהיר את מה ששנינו כתבתי: במקום לכתוב "סופרפוזיציה", ולהסתכן ביהירות, היה עלינו לכתוב, למשל: "1 חלקי שורש (2) פליק ועוד אחד חלקי שורש (2) לא פליק" ואז הכל היה ברור! המלט כתב/ה: החתול של שרדינגר הוא מתחלף. אאוץ', המלט, איזה כאב בטן (של צחוק) עשית לי על הבוקר!
אגב, המפרי, הבלוג אליו הפנית אותי הזכיר לי, שאני כבר מזמן הטמעתי בקרב חבריי את השם "כוכב הלכת 'כן'" לרשת בתי הקולנוע הידועה בשמה הלועזי "יס פלנט". כמו גם, חברת הכבלים "לוהט" או חברת הלווין "כן". קושי, 1. איזה כינוי מגניב! איך לא ראיתי אותך עד כה? 2. נכון, אתה יכול לראות טובים ממך וזה ידרבן אותך להצליח. אבל לפעמים, אתה רואה טובים ממך, או הרבה יותר טובים ממך, וזה גורם לך להרגיש תסכול של "אני לעולם לא אהיה טוב כמוהם". 3. אתה צודק, להנמיך את דבריך לרמה נמוכה מדי זהו מעשה שלא מועיל לאף אחד. לעומת זאת, להגביה את דבריך כך שלא תובן כלל, גם לא יועיל. אם אלך ללמד מתמטיקה ילד בכיתה ו', ואתחיל לספר לו על נגזרות ועל דיברגנסים, אני לא בטוחה שזה מאוד יועיל למי מהצדדים. למעשה, פעם בלבלתי נורא ילדונת (חכמה דווקא) בי"ב, כשאמרתי "קואורדינטות" במקום "שיעורים". כן, כן, גם אני נפלתי למלכודת הלועזית... הגברת הצעירה ביקשה ממני לא להשתמש במילה הזו כדי לא לבלבל אותה ולא להעמיס עליה יותר מידע ממה שהיא צריכה. 4. ד"ש לרימן. (כן, אני יודעת. פשוט לא יכולתי להתאפק.) |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Cauchy{Venus Blue} • 1 ביולי 2010
או סוףסוף מישהו הבין את הניק שלי האמת שקיוויתי שתגיבי עליו כשכתבתי בשרשור זה. לא יודע איך לא ראית אותי, אני משתדל לכתוב הרבה שטויות בשביל שיראו אותי.
יש משהו בנקודה הזו. השאלה היא מתי מתרחש התסכול הזה. לדעתי הוא מתרחש כאשר אתה נמצא בתחום שאינו מתאים לך, כלומר אתה מרגיש שלא תצליח להשיג את המטרות שלך בו. לא היית מרגישה מתוסכלת מאיינשטיין, נכון? אפילו שאי אפשר לכוון לשחזור ההצלחה שלו. זה מזכיר את הפרק שבו קלי למדה שצריך ללחוץ על הזמזם על מנת לענות על השאלה. אם רימן היה יודע מי אני בכלל.. RIR כתב/ה: קושי, 1. איזה כינוי מגניב! איך לא ראיתי אותך עד כה? 2. נכון, אתה יכול לראות טובים ממך וזה ידרבן אותך להצליח. אבל לפעמים, אתה רואה טובים ממך, או הרבה יותר טובים ממך, וזה גורם לך להרגיש תסכול של "אני לעולם לא אהיה טוב כמוהם". 3. אתה צודק, להנמיך את דבריך לרמה נמוכה מדי זהו מעשה שלא מועיל לאף אחד. לעומת זאת, להגביה את דבריך כך שלא תובן כלל, גם לא יועיל. אם אלך ללמד מתמטיקה ילד בכיתה ו', ואתחיל לספר לו על נגזרות ועל דיברגנסים, אני לא בטוחה שזה מאוד יועיל למי מהצדדים. למעשה, פעם בלבלתי נורא ילדונת (חכמה דווקא) בי"ב, כשאמרתי "קואורדינטות" במקום "שיעורים". כן, כן, גם אני נפלתי למלכודת הלועזית... הגברת הצעירה ביקשה ממני לא להשתמש במילה הזו כדי לא לבלבל אותה ולא להעמיס עליה יותר מידע ממה שהיא צריכה. 4. ד"ש לרימן. (כן, אני יודעת. פשוט לא יכולתי להתאפק.) |
|
מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
מאדאם קירי(שולטת){אהובי המתו} • 1 ביולי 2010
Cauchy כתב/ה: או סוףסוף מישהו הבין את הניק שלי
כאילו דה... איך אפשר לא להבין? Cauchy כתב/ה: האמת שקיוויתי שתגיבי עליו כשכתבתי בשרשור זה. וואו, כבוד!
Cauchy כתב/ה: יש משהו בנקודה הזו. השאלה היא מתי מתרחש התסכול הזה. לדעתי הוא מתרחש כאשר אתה נמצא בתחום שאינו מתאים לך, כלומר אתה מרגיש שלא תצליח להשיג את המטרות שלך בו.
אתן לך דוגמה: פעם ניסיתי לעבוד על כפיפות הסמיכה שלי, בעידודו של אקסי שיחיה. התחלתי לעשות כמה, היה לי נורא קשה ולא עשיתי זאת בהצלחה מרובה. הבחור התמקם לצדי והתחיל לעשות כפיפות סמיכה אף הוא. הוא עשה את זה כל כך בקלות וכל כך תסכל אותי לראות זאת, עד שכמעט שפרצתי בבכי. מה הקטע, להראות כמה הוא יותר טוב ממני? לגרום לי להרגיש רע עם עצמי?
לא היית מרגישה מתוסכלת מאיינשטיין, נכון? אפילו שאי אפשר לכוון לשחזור ההצלחה שלו. כמובן, הוא, במוחו הגברי המעוות, חשב שזה איכשהו ידרבן אותי לעשות עוד. לך תבין בחורים. לגבי אלברט: ובכן, אם הוא היה בסמסטר שלי, יכול להיות שזה היה קצת מתסכל אותי. אם את יושבת בכיתה, כולם מבינים ורק את לא - וואלה, זה מתסכל. Cauchy כתב/ה: זה מזכיר את הפרק שבו קלי למדה שצריך ללחוץ על הזמזם על מנת לענות על השאלה. לא הבנתי איך זה קשור, אבל זה עדיין משעשע ביותר!
Cauchy כתב/ה: אם רימן היה יודע מי אני בכלל.. מה ז"א, יש לכם למה משותפת!
|
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Cauchy{Venus Blue} • 1 ביולי 2010
את חושבת שאת צריכה להיות הטובה ביותר בכל תחום או לא לעסוק בו כלל?
אם את בכיתה כללית וכולם מבינים חוץ ממך סימן שאת באחוזון הנמוך וזה מבאס. אם את במקרה בחברה של האנשים הגאונים בייקום ואת פחותה מהם, את יכולה להיות גם באחזון העליון וזה אדיר. לכן אמרתי שאדם צריך להיות שלם עם המיקום שלו בסקאלה (סולם) ולא לפחד כאשר הוא פוגש מישהו שממוקם גבוה יותר. הרי תמיד יש כאלה... הסיפור עם קלי קשור לסיפור שלך עם הילדה. בשביל הילדה ללמוד מילה לועזית חדשה הוריד מהיכולת שלה ללמוד את החומר הרלוונטי. RIR כתב/ה: Cauchy כתב/ה: או סוףסוף מישהו הבין את הניק שלי
כאילו דה... איך אפשר לא להבין? Cauchy כתב/ה: האמת שקיוויתי שתגיבי עליו כשכתבתי בשרשור זה. וואו, כבוד!
Cauchy כתב/ה: יש משהו בנקודה הזו. השאלה היא מתי מתרחש התסכול הזה. לדעתי הוא מתרחש כאשר אתה נמצא בתחום שאינו מתאים לך, כלומר אתה מרגיש שלא תצליח להשיג את המטרות שלך בו.
אתן לך דוגמה: פעם ניסיתי לעבוד על כפיפות הסמיכה שלי, בעידודו של אקסי שיחיה. התחלתי לעשות כמה, היה לי נורא קשה ולא עשיתי זאת בהצלחה מרובה. הבחור התמקם לצדי והתחיל לעשות כפיפות סמיכה אף הוא. הוא עשה את זה כל כך בקלות וכל כך תסכל אותי לראות זאת, עד שכמעט שפרצתי בבכי. מה הקטע, להראות כמה הוא יותר טוב ממני? לגרום לי להרגיש רע עם עצמי?
לא היית מרגישה מתוסכלת מאיינשטיין, נכון? אפילו שאי אפשר לכוון לשחזור ההצלחה שלו. כמובן, הוא, במוחו הגברי המעוות, חשב שזה איכשהו ידרבן אותי לעשות עוד. לך תבין בחורים. לגבי אלברט: ובכן, אם הוא היה בסמסטר שלי, יכול להיות שזה היה קצת מתסכל אותי. אם את יושבת בכיתה, כולם מבינים ורק את לא - וואלה, זה מתסכל. Cauchy כתב/ה: זה מזכיר את הפרק שבו קלי למדה שצריך ללחוץ על הזמזם על מנת לענות על השאלה. לא הבנתי איך זה קשור, אבל זה עדיין משעשע ביותר!
Cauchy כתב/ה: אם רימן היה יודע מי אני בכלל.. מה ז"א, יש לכם למה משותפת! |
|