לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
ידיים של אש (חוש המישוש).היא לוקחת את ידו בידה ומוליכה אותו, אל חדר השינה. עכשיו, אחרי ארוחה דשנה וגמירה מטריפה...זמן פינוק הגיע. כל השתלשלות העיניינים בינהם, מאוד מרגשת אותו. הוא לא מכיר אותה בכלל, אבל מרגיש כל כך קרוב. היא, בלי מילים משכיבה אותו בעדינות, על המיטה הגדולה. מדליקה נרות שנמצאים בחדר וקטורת ריחנית. פעמוני הרוח, שתלויים אצלו מחוץ לחלון מנגנים צלילים נעימים. הוא שוכב על ביטנו, עירום. בדרך כלל, הוא לא מתמסר כל כך מהר. אבל איתה, הכל הולך שונה. להבדיל מנשים אחרות שהיה איתן בקשר, היא לא צריכה להוכיח לו כלום, לא צריכה להתאמץ כדי שיהיה שלה. הוא לא יודע עליה דבר ומעדיף לא לחקור, כדי שלא תעלם. מרגיש, שעצם זה שהיא נכנסה פתאום בשלב הזה לחייו, זו מתנה. הוא שוכב על ביטנו והיא לא ממהרת לשום מקום. מביטה בו, סוקרת את גופו הגדול כאילו היא רואה דרכו, כמו רנטגן. בשקט שבחדר נשמעות רק נשימות מרוגשות, של שניהם. ואז היא נוגעת. מתחילה מכפות רגליו ועולה כלפי מעלה. שתי כפות ידיה בוערות. המגע שלה, לא מיני במכוון. היא מרוכזת בגופו, בבשרו, בשריריו. הוא לא צריך להגיד לה איפה כואב, או תפוס... היא מזהה את הנקודות שזועקות למגע ומתעכבת עליהן. נעה ממקום למקום סביבו על המיטה הגדולה. גופה כל כך קטן , לעומת שלו אבל הכוח שפורץ מידיה, הוא עצום. ככל שעוברות הדקות, הוא מרגיש שכל גופו מחושמל. זו תחושה מוזרה, כי מעולם לא נגעו בו כך. המחשבות שבראשו, מתמוססות לאט לאט. היא נוגעת בו, כמו קסם. הוא מרגיש את הגוף שלו, כמו פלסטלינה בין אצבעותיה. אין עבר אין עתיד רק הווה. ואצלו, אף פעם לא היה, רק הווה. היא עוברת על כל גופו כמו שלשונות אש רוקדות. אחרי שכאבי הגוף מתעוררים ונעלמים, היא נוגעת בו, אחרת. נגיעות קלות, באצבעות עדינות. כל נגיעה צורבת בנשמה. הוא לא מבין איך זה, שהזרה הזאת שלא מכירה אותו, נוגעת כל כך עמוק בנפשו. זיכרונות כואבים, עולים. זיכרונות מודחקים, של שנים אחורה. הוא מנסה לבלוע את הגוש, שמצטבר בגרונו. נבוך, מהדמעות שעולות... היא נשכבת על גופו הגדול. גופה הצנום, מכסה אותו כמו שמיכה חמימה. "תן למה שיש להיות..." הוא מוצף. בכי גדול של שנים, משתחרר. היא אוחזת בו, לא עוזבת חיבוקה מערסל אותו, כמו שלא חובק מעולם. רגיעה. מחשבה נקייה. נשימה צלולה. טהורה. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
את חייבת !
לתת לנו.... לנשום !... מעולה. |
|
|
astaro
|
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
כבר אמרתי אבל הכתיבה שלך פשוט תענוג.
ההשקעה במגע זה מה שמשנה, כל השאר זניח 
תמשיכי. |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
BODYGUARD כתב/ה: את חייבת !
לתת לנו.... לנשום !... מעולה. טוב, בדרך כלל מה שאני חייבת אני עושה... אז נשימה עמוקה, ליום טובב. ותודה (: |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
astaro כתב/ה: כבר אמרתי אבל הכתיבה שלך פשוט תענוג.
ההשקעה במגע זה מה שמשנה, כל השאר זניח
תמשיכי. אהבת המגע ותשומת הלב אליה, באמת עושה את ההבדל... תודה, שמחה שאהבת ו...ממשיכה (: |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
וואו...
פשוט מעולה...
תודה לך... |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
אוהבת את כתיבתך.
תודה לך 
|
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
Re: וואו... 9 נשמות יש לחתולה כתב/ה: פשוט מעולה...
תודה לך... תודה 9 , בכיף (: |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
נiגה כתב/ה: אוהבת את כתיבתך.
תודה לך משמח אותי מאוד לשמוע, נוגה.. תודה (: |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 14 שנים •
1 ביולי 2010
תודה!
מעניין לקרוא את זה בבראייל....
|
|
|